מילת מפתח: חקר השיח
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • לינק

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת עוסק בתיעוד, באפיון ובניתוח השיח המתנהל בין ילדים במהלך משחק-כאילו בעקבות סיפור כדי לעמוד על הקשר שבינו לבין התפתחות כישורים אורייניים אצל ילדים. מטרת החקר הייתה להציע דרך נוספת לטיפוח האוריינות בגיל הרך, כזו המתחשבת בצרכים ההתפתחותיים של ילדים והמציבה את המשחק ואת השיח שלהם במרכז. בספר מתוארים תהליכי למידה בלתי פורמלית במסגרת שיח של ילדים בגן ובכיתות א'-ב', הפועלים בשיתוף, ללא התערבות מבוגר. הספר מדגיש את סוגיית ההקשבה הפעילה לשיח ילדים בעת משחקם מתוך רצון ללמוד מהם על עולמם וכן ללמוד מילדים על ילדים.

  • לינק

    הספר מיועד לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מתחומי דעת שונים, למשל סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, רפואה, תקשורת, עבודה סוציאלית, בלשנות, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות ומשפטים, המבקשים לבצע ניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית. לספר שלושה שערים: השער הראשון מציג הנחות יסוד ומונחי מפתח; השער השני מכיל שיטות איכותניות לניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית (בחלק מהפרקים משולב ניתוח כמותי עם ניתוח איכותני); השער השלישי בוחן באופן ביקורתי את תפקידי השפה הפיגורטיבית בתקשורת של שיח בעת מצוקה ומסכם את תרומת הספר מבחינה תיאורטית, מתודולוגית ומעשית. בסוף הספר מוצג מילון מונחים (עירית קופפרברג).

  • לינק

    תרומת הספר "חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר" היא בהצגת שבע שיטות המתמקדות בניתוח של טקסט אחד. כל שיטה מוצגת בלוויית המסגרת התיאורטית שבהשראתה היא נבנתה, עקרונות השיטה, ניתוח הטקסט הנבחר ודיון מסכם. השיטות המוצגות בספר פותחו לאור התיאוריה המעוגנת בשדה, סמיוטיקה, גישת ארבעת העולמות, חקר הספרות, סוציולינגויסטיקה, חקר השיח הביקורתי וגישה לבחינת התפתחויות בחשיבה מקצועית. הקורא יכול לבחור לו שיטה אחת מבין השיטות או כמה מהן לצורך המחקר שלו והוא ימצא בספר תשובות לשאלות האלה: 1. מה הרקע התיאורטי שבהשראתו פותחו השיטות המוצגות בפרקי הספר? 2. מה הם מושגי היסוד התיאורטיים והמתודולוגיים שעליהם מושתתות השיטות? 3. כיצד יכולים חוקרים להיעזר בספר לשם ניתוח לפי כל אחת מהשיטות המוצגות בו? 4. מה הם יתרונותיהן של השיטות ומגבלותיהן? ( עירית קופפרברג ).

  • מאמר מלא

    מאמר זה נועד סקור את התפתחותו של חקר השיח כמתודת מחקר מקפת, החוצה גבולות של דיסציפלינות, ז'אנרים ודגמים רטוריים. המאמר מתמקד בשינוי הגישה של הבלשנות המסורתית ליחידות לשון שמעבר למשפט ומצביע על פריצת הדרך של המחקר שהביאה להתפצלות חקר השיח לתת-ענפים (כבלשנות הטקסט, תיהלוך טקסטים וחקר השיחה). מודגשים במאמר השלכות הפיצול על התפתחותו של שיתוף- פעולה אינטר- דיסציפלינרי הולך ומתרחב, תוך יחסי גומלין עם זרמים רוחניים וחברתיים שונים, ונסקרת תרומתו של חקר השיח לחינוך ולהוראה בנושאים כגון האוריינות הכתובה והדבורה ואת תרומתו העתידית לדרישות האוריינות החדשה (המולטימדיה, תרבות הנוער, ההיפרטקסט ועוד). כמו כן נסקרים תרומתם של מניחי היסוד לחקר השיח בעברית (צבי שראל)

  • רפרנס

    הספר מציג מה יכול תחום חֵקר השפה לתרום לרווחתו של האדם. המחברת מאמינה כי יכולות אורייניות מתקדמות לא נועדו להיות נחלת חוקרים מקצועיים בלבד. הספר לוקח את האוריינות אל מחוץ להֶקשֵרים הפורמאליים של החיים – אל עולמו הפנימי של כל אדם, מטרתו לפתח יכולות נרטיביות ומטה-טקסטואליות אלה אצל כל המעוניין, אם למטרה מקצועית, או למטרה אישית – ללא כל קשר לכישרון כתיבה, לניסיון בכתיבה, או לרקע בניתוח טקסטים. בתהליך המוצע בספר זה משולבים כלים משני 'ארגזים', שניתן לארגנם בצירופים אחדים, על פני מסלולי העצמה שונים. ב'ארגז הכלים' הראשון מִגוון של משימות כתיבה וב'ארגז' השני סדרה של כלים לניתוח עומק של הטקסטים השונים (פרופ' גיסי שריג)

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את מבנה השתתפות בשיח הכיתה, תוך התמקדות באופיו הא-סימטרי של אירוע דיבור זה. העבודה מעוגנת במסגרת התיאורטית של חקר השיח מנקודת מבט סוציולינוויסטית. ניתוח השיח ממחיש עד כמה שיח הכיתה הוא אירוע דיבור מיוחד ומורכב, שבו משמשים המורה והתלמידים כ"קהיליית דוברים", היוצרים אורח דיבור מיוחד. הממצאים מצביעים על הפרדוקס בתופעת השליטה בשיעור: על פניו נראה כי למורה יש כוח אבסולוטי על תלמידיה, אבל ניתוח השיח מראה שסמכותה אינה דבר מובן מאליו, וכי היא משתמשת באסטרטגיות לשוניות רבות ומגוונות כדי לבסס את השפעתה (אסתר ורדי-ראט, שושנה בלום-קולקה)

  • לינק

    ספרם החדש של פרופסור עירית קופרברג, חוקרת שיח וד"ר דוד גרין פסיכולוג קליני מנסה לענות על השאלות הבאות: כיצד נבנית משמעות עם מצוקה? לאילו אתרים לפתרון בעיות פונים אנשים מיוסרים על מנת להציג את בעיותיהם ולדון בפתרונות אפשריים? באיזו מידה מתייחסים אנשי המקצוע לבעיות המוצגות ומסייעים לפונים במציאת פתרונות. פרופסור עירית קופרברג וד"ר דוד גרין חקרו שיח בעת מצוקה באתרים שונים, כמו הרדיו, הקו החם והאינטרנט. המחברים נשענו בעבודתם על מסגרת תיאורטית קונסטרוקטיביסטית –פרשנית, המעוגנת באנתרופולוגיה בלשנית, ניתוח השיחה, חקר הנרטיב ופסיכולוגיה קלינית, בנוסף לניסיונם המקצועי.

  • סיכום

    המחקר מתמקד בבחינת התקשורת הסינכרונית ברשת כחלק מהשתלמות מורים בקורס שרובו הופעל בלמידה מרחוק. הבחינה נעשתה על פי התנהגויות מילוליות של הלומדים ושל המנחה. הממצאים מעידים כי השיח הסינכרוני תרם לגיבוש החברתי של הקבוצה הלומדת, אף שפרטיה לא הכירו זה את זה אלא באמצעות הרשת ותוכני הקורס לובנו בו בצורה משמעותית. עם זאת, אין לראות בו אמצעי יחיד אלא אמצעי חשוב אשר יש לשלבו בתבונה במסגרת השימוש הנפוץ יותר בשיח הא-סינכרוני. (אביגיל אורן, יהודית רם)

  • סיכום

    בקבוצות דיון רבות ורשימות דיוור לא מתממש הפוטנציאל הלימודי הוראתי משום שעץ הכותרות יוצר שיח בלתי ברור ובלתי רציף. הטכנולוגיה שהמחברת יצרה נועדה להתאים את סביבת הפורום והדואר האלקטרוני לצרכים אנושיים-חינוכיים, להעצים את יכולת התפקוד של המשתתפים בסביבות אלה ולשכלל את השיח העיוני המתנהל בהן. בכל דיון בפורום תהיה היווצרות של "שיח-כותרות" (שיחה כתובה במבנה ענפי מסועף ומדרגי) בהיר, קוהרנטי, יעיל וחסכוני, שאפשר ללמוד ממנו על מהות השיחה גם לפני פתיחת ההודעות על ידי יישום של כללי כתיבה מתומצתים. כמו כן תוכנת המנוע האוטומטי של הארכיונים של רשימות הדיוור תוכל לאתר את רצף ההודעות על פי מילת המפתח של הדיון ולארגן את ההודעות על פי נושאיהן וכך יישמר רצף השיח. (ציפי מרגלית)

  • מאמר מלא

    חקר השיחה הוא גישה ששורשיה נטועים בפנומנולוגיה, סוציולוגיה, analysis פילוסופיה ואתנומתודולוגיה. כל הגישות לחקר השיח מגדירות את הזיקה שלהן לממדי הקשר חברתי, תרבותי, ו/או היסטורי נתון. גישות מבניות לחקר השפה, לעומת זאת, מסתכלות פנימה אל תוך המערכת הלשונית הסגורה ובוחנות את רכיבי השפה השונים (תחביר, מורפולוגיה, פונולוגיה, וסמנטיקה) ואת הקשרים ביניהם. המערכת סגורה מפני שהיא לרוב איננה מתייחסת להקשר שבו היא מתפקדת. (עירית קופפרברג)

  • מאמר מלא

    החידוש שמציעה השיטה לחקר האני המקצועי בשיח דבור הוא בחינה קפדנית של כל המשאבים הלשוניים שבשיח הנרטיבי, וזיהוי קשר היררכי בעל משמעות בין שני מבני שיח שכיחים: סיפור אישי מפורט ומבני מיצוב מטפורי מארגנים. זיהוי מבני המיצוב המטפוריים שהפיקו המשתתפים בכל אחד מהסיפורים האישיים, איפשר לחוקרים לתאר ולפרש כיצד המשתתפים בונים מאפיין, או מאפינים של האני המקצועי בתוך הקשר נתון. זיהוי מיצוב מטפורי תורם תרומה תיאורטית משום שניתן לחזור ולבדוק את אמינותו בהקשרים שונים של שיח טבעי ומחקרי בחינוך בתוך הקשר מוסדי (עירית קופרברג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין