מילת מפתח: חקר המוח
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 21 ל-39
  • לינק

    המוח בנוי ללמידה עצמאית, על פי כללים בסיסיים ברורים: חזרות, מרווחות בזמן, לאורך זמן, בהקשרים שונים, ובשיתוף עם המערכת הרגשית והגופנית. למידה במוח פרושה בניה והרחבה של רשתות דרכים וחיבורים הקיימים במוח התלמיד ולכן מוח התלמיד אינו יוצר העתק של מוח המורה, אלא מרחיב, מקשר, מפתח ומתפתח מנקודות הנמצאות על המפה המנטאלית של התלמיד. תהליך הלמידה במוח אינו מסתמך על הימצאותו של מורה אלה נעזר בו, ותנאי הקבלה החשוב לשמירה בזיכרון – חזרות – יגרום לכל קלט חוזר – מילולי או לא מילולי (דוגמה אישית) לעצב את המוח ולהישמר בו – ובתנאי שחזר על עצמו מספר מספיק של פעמים. ההכרח הביולוגי בחזרות, בהקשרים שונים, לאורך זמן, לצד משך הזמן המוגבל העומד לרשות המלמדים והלומדים, דורשים הגדרה מראש של מטרות הלמידה, ובחירה מושכלת על מה רוצים לחזור. אחריות וזכות גדולה זו מוטלת על המחנכים והמורים, ושיתוף פעולה נירו-פדגוגי, יכול לסייע במלאכה חשובה זו. ידע, והכרות של חוקי הלמידה במוח הביולוגי, יכולים להתוות את קווי המתאר ללמידה אפקטיבית ויעילה, ובינותם חייבים להישמר האוטונומיה, הידע והיצירתיות של המחנכים לבצע את אומנותם (יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני, ותמי קר).

  • לינק

    ייתכן שדיסלקציה שמקורה בהעדר חשיפה לגירויים מתאימים בגיל מוקדם חמורה אף יותר מדיסלקציה שמקורה בליקויים גנטיים. מחקר חדש מגלה כי דיסלקציה נגרמת ככל הנראה משני סוגים נפרדים של בעיות במוח. החוקרים, מאוניברסיטת ייל, השתמשו במכשיר fMRI(דימות תפקודית בתהודה מגנטית) כדי לבדוק את מוחותיהם של 43 בני נוער הסובלים מליקויי קריאה בשעה שבני הנוער קראו מלים שהוצגו לפניהם. החוקרים בדקו גם קבוצה של 27 בני נוער שקוראים היטב. המעקב אחר כל הנבדקים נעשה מאז שהיו בבית ספר יסודי, ותוצאותיו התפרסמו החודש בכתב העת "Psychiatry "Biological. מבין בני הנוער הסובלים מליקויי קריאה, קבוצה אחת סובלת ממה שהוגדר על ידי החוקרים כ"דיסלקציה הנגרמת בעיקר מסיבות גנטיות". אצל תלמידים אלה התגלו שיבושים במסלולים העצביים במוח שבהם משתמשים קוראים רגילים לצורך עיבוד בסיסי של קול ושפה. אך התלמידים למדו לגייס חלקים אחרים במוח כדי להתמודד עם הקושי. הם עדיין קוראים לאט, אך מסוגלים להבין היטב מה הם קוראים. בני נוער מהקבוצה השנייה סובלים מסוג של דיסלקציה שלדברי החוקרים "מושפע יותר מהסביבה". מערכת עיבוד הצליל והשפה במוחם של תלמידים אלה תקינה, אך נראה שלצורך הבנת חומר הקריאה הם מסתמכים יותר על הזיכרון מאשר על מרכזי השפה במוח. יכולת הקריאה של תלמידים אלה נותרה נמוכה לאורך שנות המחקר והם קיבלו ציונים לא טובים במבחנים שבהם נבדקו מהירות הקריאה והבנת הנקרא ( בוני רותמן מוריס, ניו יורק טיימס

  • לינק

    דיסלקסיה התפתחותית מוגדרת ככשל מתמשך ברכישת קריאה. מדובר בקושי מתמשך ברכישת מיומנות תקינה של פיענוח מילים כתובות, לעתים קרובות חרף תמיכה שיטתית, נסיבות חיים שאינן מנבאות כישלון והיעדר חסרים חושיים חמורים (ראייה ושמיעה). מטרתו של המאמר היא לתאר את מקור הכשל ברכישת מיומנות הפיענוח של מילים כתובות, גם כאשר הללו מוצגות במבודד – כשל המאפיין את מרבית המוגדרים דיסלקטים. המאמר עוסק אפוא ב- 65% מלקויי הקריאה, שרובם לומדים במערכת החינוך הרגילה. הבעיה העיקרית בטיפול בתלמידים לקויי קריאה אינה קשורה לידע הנוגע לטיפול יעיל, אלא לאמונה שקנתה לה שביתה בקרב רבים שמכיוון שמדובר ב"פגם מוחי גנטי" אי אפשר לתקנו באופן משביע רצון. אמונה זו, המשפיעה לרעה על נכונותם של מורים והורים לפעול לשיקום הקריאה, שגויה מיסודה. מקורה הגנטי של הדיסלקסיה אינו צריך לרפות את ידינו; הוא אף יכול להדריך את הטיפול בה ( אורן לם).

  • לינק

    עיקרי הרצאתו של ד"ר קובי גוטרמן ביום עיון במכללת אורנים בנושא הביולוגיה מאחורי הפדגוגיה: זיכרון ריגושי והשפעותיו על הוראה ולמידה. ההרצאה עסקה במחקר העדכני על הקשר בין המוח, הלמידה והרגשות והביא את המחקר היישומי בשילוב עצות וטכניקות לחיי יום יום בכיתה, מה קורה במוחם של תלמידים וכיצד הם מגיבים לאיום ולמצבי עקה. כיצד אפשר לעזור טוב יותר לתלמידים להתמודד עם דרישות ביה"ס, עם חרדת מבחנים ועם סערת רגשות. ד"ר קובי גוטרמן נתן הסבר מרתק על מבנה המוח והסביר את תפקידו בהגנה על חיינו תוך מתן דוגמאות מחיי יום יום. מה גרם ליובל לשכוח כיצד מאייתים מילה שלבטח ידע כיצד מאייתים ומה הקשר בין אמירתו כי היה בלחץ לבין הגנה על חיינו? לא בכל מצב נוכל כמבוגרים למנוע את השתתפותנו הפעילה ביצירת מצבי לחץ אצל התלמידים. לעתים גם אנו חשים מאוימים ומגיבים בהתאם. אולם הידיעה על פעולתו של מנגנון זה נותנת בידינו הן את התבונה לנהוג אחרת והן את ההבנה והידיעה כי תלמיד שמוחו "נשטף" קורטיזול לא יוכל ללמוד ולזכור מידע חדש עד שמוחו יגיע לאיזון כימי.

  • לינק

    במחקר המדובר נתנו לקבוצה קטנה בת 15 סטודנטים בגילאים 20-21 ללמוד סמלים שמייצגים ערכים מספריים שונים. נמדדו הזמנים כדי לבדוק כמה מהר וכמה מדויק יוכלו המתנדבים להשלים פתרון סדרה של חידות מתמטיות שמבוססות על אותם הסמלים. המתנדבים קיבלו לעיתים אינבו (פלסבו) ולעיתים זרם חשמלי של מיליאמפר אחד מימין לשמאל או משמאל לימין באונה הקודקודית של מוחם. הנחת יסוד במחקר היא שהאונה הקודקודית במוח אחראית על תפקודים מתמטיים שהכרחיים לצורך פתרון בעיות מתמטיות. התוצאות מראות שהמתנדבים שקיבלו עירור חשמלי מימין לשמאל הגיעו לביצועים טובים יותר במשימות לאחר מספר סדרות של ניסוי. לעומתם, אלה שקיבלו את העירור החשמלי משמאל לימין ביצעו באופן ניכר פחות טוב, עד כדי חיקוי תפקודם של ילדים בני 6 ( שלמה יונה).

  • לינק

    חקר המוח עוסק בתחומים רבים המשיקים לשאלות פדגוגיות בסיסיות, אך מפתיע לגלות שעד כה לא נעשה שימוש שיטתי בממצאיו הרלוונטיים בחשיבה ובמעשה החינוכיים, והפער בין התחומים – חקר המוח וחינוך – נותר עמוק ולא מגושר. במאמר זה אנו מבקשים המחברים להתמודד עם אתגר השיח שבין החינוך למדע בכלל ולמדע המוח בפרט ולהמחיש את הרלוונטיות של חקר המוח להתגבשותו של תחום חדש – נוירו־פדגוגיה. הם מדגימים את הרלוונטיות של חקר המוח לחינוך באמצעות התמקדות בבחינת תקפותה המדעית של מטפורת המְכָל – מטפורה המכוונת במידה רבה מאוד את החשיבה והעשייה הפדגוגיות. המאמר בוחן את תקפותה של מטפורה מכוננת זו על בסיס ממצאים מחקר המוח ומצביע על הצורך ליצור שפה חינוכית חדשה התואמת למבנה המוח. לדעתם, הכללת ידע מתחום מדעי המוח במסגרת השיח הפדגוגי יכולה להוות בסיס לקבלת החלטות מושכלת בתחום החינוך ( אהוד נורי , יעל עדיני , אבי קרני) .

  • לינק

    חינוך המבוסס על חקר המוח אינו תרופת קסמים שתפתור את כל בעיות החינוך… עדיין אין לראות בו תכנית, מודל או חבילה שבתי ספר יכולים לפעול על פיהם… אבל התמונה הרחבה ברורה: הבנת פעולתו של המוח היא המפתח להוראה ולמידה יעילות ( אריק ג'נסן) . אריק ג'נסן הוא אחד ממנהיגיו הבולטים של החינוך המבוסס על חקר המוח. הוא חיבר יותר מעשרים ספרים על המוח בהוראה, ובכללם Enriching the Brain ו"חנוך לנער על פי מוחו" (מכון ברנקו וייס, 2003). הוא לימד בשלוש אוניברסיטאות בקליפורניה, הקים את המסגרת Super Camp, המיישמת ממצאים מחקר המוח על הוראה ולמידה (supercamp.com), ויזם את הכנס הראשון שעסק בהשלכות חינוכיות של מדעי המוח (brainexpo.com). את המאמר הנוכחי כתב במיוחד לגיליון זה של הד החינוך.

  • לינק

    מאמר זה קיבץ כמה מחשבות רווחות על הסכנות והסיכויים של מדעי המוח החינוכיים, וגיבש אותן באמצעות דוגמאות לדרכי עבודתם של מדעי המוח. תחילה הצגנו שמונה הסתייגויות מן הניסיונות הנוכחיים לחבר בין החינוך למדעי המוח. החוקרים עמדו על כך שגם אם יהיה אפשר להתגבר עקרונית על ארבע ההסתייגויות המדעיות – שעניינן מציאה של מכנה משותף לשיטות, לנתונים, לתאוריות ולפילוסופיות של שתי הדיסציפלינות – ייוותרו ארבע הסתייגויות הקשורות בתיאום המעשי ביניהן. אחר כך הם בחנו מחדש את שמונה ההסתייגויות, והפעם הביאו דוגמאות מן הספֵרות הנוירו־מדעיות שמצביעות על פוטנציאל לסינרגיה בין חינוך למדעי המוח. הטענה העיקרית שלהם היא שאף על פי שההסתייגויות מאתגרות את מדעי המוח החינוכיים, הן מייצגות גם הזדמנות למחקרים חדשים ופורצי דרך ( סשנק ורמה, ברוס ד' מקנדליס ודניאל ל' שוורץ ) .

  • לינק

    כל הניסיונות להפוך את החינוך לתחום סקסי באמצעות חיבור לתחומים אחרים (לטכנולוגיות מידע, להיי־טק, לחקר המוח) הוא ניסיון אופנתי שאינו מחזיק מים. העבודה החינוכית היא עבודה הורית, סיזיפית ואקזיסטנציאלית, וכזאת היא צריכה להיות . אופנת הנוירו־חינוכולוגיה נראית כבריחה מהתמודדות אמיתית עם בעיות. פרופסור יאיר נוימן מאוניברסיטת בן גוריון בנגב מביא במאמרו המרתק כמה דוגמאות של בעיות שעמן ראוי להתמודד.

  • לינק

    הממצאים של חקר המוח עוד לא הגיעו להוראה בכיתות. אנו יכולים לגוון ולייעל את ההוראה בכיתות אם נתאים אותה לממצאים של חקר המוח. בסופו של דבר המפגש בין מורה לתלמידים הוא מפגש של מוחות. מבחינת הידע החינוכי, חקר המוח הוא תחום חשוב ומרתק משום שהוא מאשש חלק ממנו ומפריך חלק אחר. הממצאים של חקר המוח מחזקים תיאוריות חינוכיות אחדות ומערערים אחרות. התעלמותם של אנשי חינוך מהתגליות החדשות על מבנה המוח ופעולתו כמוה כהתעלמות מהתגליות וההמצאות של הרפואה, אנו זקוקים אפוא ליצירתו של תחום חדש – לסינתזה בין ניורולוגיה לפדגוגיה. עלינו, אנשי החינוך, להחליף את העמדה הפסיבית שלנו ביחס לחקר המוח – “בואו נראה מה יש לחקר המוח להציע לנו", בעמדה אקטיבית – “בואו נראה כיצד נוכל ליישם ממצאים רלוונטיים של חקר המוח בהוראה". ד"ר קובי גוטרמן מונה במאמרו הנוכחי 11 הצעות ליישומים כאלה.

  • לינק

    במשך שנים השתייך המחקר של לקויות למידה למדעי החינוך והפסיכולוגיה ועסק בעיקר בהיבטים התנהגותיים וחינוכיים שלהן, אך לא סיפק ידע על מקורן הבסיסי של הלקויות. כך, הבנת הלקויות נשארה מוגבלת ולא סיפקה בסיס לאבחון ולטיפול יעילים. עם התפתחותם של מדעי המוח ומחקרים של לקויות למידה מנקודת מבט מוחית חלה תפנית שהובילה ליצירת תחום מדעי ייחודי – תחום חקר המוח ולקויות למידה. כדי שנוכל להבין את מקור הכשל של אוכלוסיית לקויי הלמידה עלינו להבין אילו אזורים במוחותיהם פועלים בזמן התהליכים הקוגניטיביים הרלוונטיים ולהשוותם לתהליכים הפועלים במוחותיהם של יחידים באוכלוסייה תקינה. באמצעות השוואה זו אנו מבינים אילו אזורים במוחותיהם של יחידים בעלי לקויות למידה אינם פועלים בצורה תקינה ( שלי שאול)

  • לינק

    התובנות של הפרופסור לפסיכולוגיה אנדריו מלצהוף על תהליכי למידה . פרופסור מלצהוף אשר פרסם לאחרונה סקירה מרתקת על תהליכי למידה בכתב העת Science הוא אחד המומחים המובילים בעולם לתחום התפתחות הילד והפעוטות. בסקירתו המלומדת המבוססת על מאות מחקרים בתחומי התפתחות הילד והנוירופסיכולוגיה מציג פרופסור Andrew Meltzoff את התובנות העיקריות שהתגבשו בקרב חוקרים עד היום לגבי תהליכי למידה אצל ילדים. המחקרים החדשים מחזקים במיוחד את חשיבותם של שלוש עקרונות לגבי למידה אצל ילדים: הלמידה היא ביסודה חישובית , ומבוססת על יכולות מוקדמת לזיהוי ופענוח דפוסים וצורות. הלמידה היא ביסודה חברתית וכבר בגיל צעיר מבוססת על אינטראקציה עם אחרים. טכנולוגיות אינטרנט חדשניות כגון רשתות חברתיות ( פייסבוק וכדומה ) מבוססות , על כן, על הצורך החברתי של בני אדם ללמוד ביחד ואחד מהשני. הלמידה מבוססת על תשדורות ממעגלי מוח אשר אצל הלומדים נעים באותו כיוון ומתבייתים על מעגלי קליטה דומים. ילדים צעירים צריכים דבר ראשון תקשורת חברתית על מנת ללמוד ורק אח"כ טכנולוגיה אבל השילוב בין השניים יעיל ביותר לתהליכי הלמידה טוען פרופסור Andrew Meltzoff.

  • לינק

    ד"ר מל לוין הוא פרופסור לרפואת ילדים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב, והמייסד של מכון ציבורי להבנת ליקויי למידה. ד"ר לוין כתב כמה ספרים מתוכם תורגם לעברית הספר "כל ילד חושב אחרת", שהיה מספר אחד ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. במהלך חייו המקצועיים ד"ר לוין מתמקד בפיתוח תהליכי אבחון ותוכניות הכשרה המשלבים ידע נוירולוגי, התנהגותי, קוגניטיבי ורפואי . לאחרונה ( נובמבר 2008 ) ד"ר מל לוין ביקר בישראל ולהלן תקציר הרצאתו ברעננה . ד"ר מל לוין הוא רופא התפתחותי מארה"ב אשר הגישה שלו נקראת "כל סוגי המוחות". הרעיון שעומד בבסיס גישתו, הוא שצריך להבין את החשיבה של הילד, את נקודות החוזק שלה ואת הפונקציות הפגומות כדי להביא לילד את הטיפול האופטימאלי.

  • לינק

    מדענים גילו כיצד העיניים שלנו מפענחות את הקריאה בטקסטים. בעבר, המדענים חשבו כי שתי העיניים מתמקדות על אותו אות של המילה. עתה, מסתבר כי 50% מהזמן העיניים שלנו ממוקדות על אותיות שונות באופן מקביל. העיניים אינן סורקות את הטקסט אלא מדלגות ומנתרות בין אותיות. העיניים מסוגלות להתמקד באופן נפרד בשתי אותיות ולדלג במהירות ביניהם. המוח יודע לעבד את המידע משני העיניים וליצור את הרצף בראייה והפענוח. המדענים הבריטיים שדיווחו על הממצאים סבורים כי לתוצאות המחקר יכולות להיות השלכות בעיקר לגבי שיפור שיטות הוראת הקריאה לילדים הסובלים מדיסלקסיה.

  • לינק

    מחקר חדש בכתב העת Journal of Neuroscience מצא כי המוח של ילדים דיסלקטים צעירים פחות פעיל בזמן הקריאה למרות ניסיונות מאומצים לשפר הקריאה. המחקר חושף ממצאים מעניינים המתחוללים במוח של ילדים דיסלקטים בעת קריאה מבוקרת. המחקר אשר התבסס על סריקת תהודה מגנטית (Magnetic resonance imaging ) השווה בין ילדים דיסלקטים צעירים לבין ילדים רגילים ומצא כי המוח של ילדים דיסלקטים פחות פעיל מבחינת גלי מוח בעת קריאה מבוקרת למרות המאמצים הניכרים המופעלים על ידי הלומדים. ההאטה של הפעילות המוחית באונה השמאלית של ילדים דיסלקטים, היא ככל הנראה חסימה מבנית כלשהי ביכולת התפקודית של גלי מוח באונה השמאלית.

  • סיכום

    מצד אחד מוסכם שהמדע מחדש ומעצים סוגים מסוימים של ידע וחושף את מנגנון המוח והלמידה. מצד שני ידוע גם שמערכות ארגוניות וחברתיות, כגון מערכת החינוך, משתנות בקצב איטי מאוד, אם בכלל. ניתן לשאול האם אפשר יהיה לשלב את הידע המצטבר במהירות רבה בחקר המוח, על מנת שמערכת החינוך תהיה טובה ואפקטיבית יותר? לדעת פרופ' ידין דודאי, התשובה היא שלילית. אמנם בזכות חקר המוח אנו מבינים יותר את המנגנונים שאחראים ללמידה והתנהגות, אבל התופעות עצמן כבר היו ידועות לנו מזמן. (סיכום הרצאה מכנס "מה במוח" שהתקיים במכון מופ"ת)

  • מאמר מלא

    סקירת מקורות מידע שהוכנה על ידי צוות פורטל מס"ע לקראת יום העיון במכון מופ"ת: מה במוח? הסקירה המוערת כוללת מבחר מאמרים ומחקרים על התפתחויות בתחומי חקר המוח בארץ ובעולם ומאמרים המנסים לתרגם את ממצאי חקר המוח לתחומי ההוראה והלמידה. כמו כן, מובאים בסקירה מקורות מידע מעודכנים על תחומי חקר המוח וליקויי הלמידה מזוויות בפסיכולוגיה, רפואה וחינוך.

  • תקציר

    תיאוריה חדשה של חקר המוח הנקראת Mirror neuron עשויה להסביר כיצד אנו לומדים באמצעות חיקוי וכיצד אנו יוצרים מצבי הזדהות עם אחרים. התיאוריה של "השתקפות נוירונית" שגובשה ע"י פסיכולוגים באוניברסיטת אוקספורד בשנים 2000-2001, מציעה הסבר מחקרי חדשני לפעולת דמיון מודרך או פעולה מודרכת בין שני אנשים המתבוננים האחד בשני או בחבריהם. במהלך המחקר המקורי שנערך באיטליה על קופים נמצא כי באזור מסוים במוח מתחוללת פעילות בעלת תגובה דומה בעקבות התבוננות באובייקט מסוים. החוקרים סבורים שפענוח דפוסי התגובה המודרכת המקבילה עשויה להסביר אולי את פשר התנהגות הילדים האוטיסטים. עפ"י אחד מכיווני המחקר יכול להיות שהעדר מנגנון תגובה מקבילי מסוג Mirror neuron גורם לחוסר תקשורת אצל ילדים אוטיסטים. פסיכולוגים קוגניטיביים גורסים שתיאורית 'ההשתקפות נוירונית' עשויה להסביר כיצד נוצרת אצל ילדים הבנה כתוצאה מפעולת חיקוי או כיצד מועברים מצבים מנטאליים בין לומדים עמיתים כפעולת דמיון מודרך הנקלטת במוח. חקר המוח על יסוד תיאורית Mirror neuron הוא עדיין בראשיתו, אך עולם הפסיכולוגיה החינוכית סבור כי ההתקדמות בהבנת מנגנוני ה- Mirror neuron תאפשר לנו להבין טוב יותר את פשר בעיות התקשורת אצל ילדים אוטיסטיים ואולי גם ליקויי למידה בכלל.

  • לינק

    במאמר מתאר ד"ר גוטרמן מקרה של יובל, תלמיד הלומד אנגלית בביה"ס יסודי ומתמודד עם מצב עקה פתאומי כתוצאה מדרישה שהפנתה המורה לאנגלית ליובל לעיני כל הכיתה. מה שקרה במוחו של יובל, ייצור עודף של קורטיזול, מפריע לפעולתם של הנוירוטרנסמיטורים במוח. לפיכך, אפילו עם זיכרון כלשהו קוּבַע כיאות בעבר, למעשה הגישה אליו נחסמה. הדבר דומה לרשת תקשורת או רשת חשמל הקורסת בסערה. תאי המוח אינם יכולים לתקשר זה עם זה והחשיבה משתבשת. נוכחות הקורטיזול אצל יובל עלתה כתוצאה מהחרדה הזמנית שנבעה מקריאת המורה: "בוא הנה! ", וזאת כאשר יובל לא היה מוכן ו'נתפס' בקלקלתו. כתוצאה מחרדה זמנית זו עלתה רמת הקורטיזול במוחו. רמת קורטיזול מוגברת זו חסמה את הגישה לזיכרונות קיימים ויובל 'נכשל' באיות המילה (קובי גוטרמן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין