מילת מפתח: חקר המוח
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    נוירופדגוגיה, או מדע העָצָב בחינוך (Educational Neuroscience) משלב ידע מתחום הפסיכולוגיה, פדגוגיה, וחקר המוח והבינה (Mind, Brain and Education – MBE). שילוב זה יוצר שדה מחקר בין-תחומי בעל פוטנציאל להשפעה רחבה על איכות הפדגוגיה. מעבר לכך, הוא מבקש לפרוץ את "הקופסה השחורה" שבמוח, להתבונן פנימה ולהבין את התהליכים המתרחשים בו ולהביא את הממצאים לאנשי הפדגוגיה והפסיכולוגיה – ממצאים שיהוו בסיס איתן לפיתוח גישות פדגוגיות חדשות, פרקטיקות וכלים, שישפרו את איכות ההוראה, יגבירו את המוטיבציה ללמידה, יביאו לפיתוח סביבות למידה מותאמות ורלוונטיות, ויאפשרו תהליכי למידה משמעותיים ואפקטיביים (ריקי נחום).

  • לינק

    מתברר שמנת המשכל של הציבור הרחב משפיעה על גורל היחיד, על חייו של כל אחד מאיתנו, הרבה יותר מהאינטליגנציה האישית. לפי מדידה חדשה ומרתקת, כל נקודה נוספת ב־IQ הממוצע בחברה מסייעת ליחיד פי שישה ויותר מאשר אותו השיפור במנת המשכל שלו עצמו. לגילוי הזה מוקדש הספר "Hive Mind" (ובתרגום חופשי לשמו המלא: "מוח כוורת: איך ה־IQ הלאומי משנה כל כך הרבה יותר מזה שלך") של פרופ' גארט ג'ונס, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון ומי שנחשב לאחד מחלוצי האסכולה הצעירה של נוירו־כלכלה, שמשלבת בין תובנות בכלכלה ופסיכולוגיה לממצאים עדכניים בחקר המוח. ג'ונס טוען שאיי־קיו לאומי ממוצע הוא אחד המשתנים החשובים לגורלן של מדינות, ושגם הבדלים קטנים במנת המשכל הממוצעת בין לאומים יכולים להסביר את אי־השוויון ביניהם (שיזף רפאלי).

  • לינק

    מחקר פורץ דרך הצליח לנבא את היכולת של אנשים לתת תשומת לב וקשב למשימה. הניבוי מתבסס על מיפוי סריקות מוח ובניית "פרופיל קשרים מוחיים" ממנו ניתן לדעת את עוצמת הריכוז והקשב שלהם. לטענת החוקרים, ניתן יהיה לפתח "מדד תשומת לב מוחי" לכל אחד מאיתנו, ולאפשר לנו ללמוד באופן מותאם יותר, על פי דפוסי הקשרים במוח שלנו (אתר חברת מתודיקה).

  • סיכום

    האם ייתכן שבתודעה האנושית יש איזשהו רכיב רוחני שאינו ניתן לכימות ולהנהרה על סמך חוקי הפיזיקה, הכולל את הרצון החופשי, את הכוונות, את ההכרעות הערכיות ואת הרגשות? המאמר מציג את יסוד הרוחניות בתודעה ובחינוך, אבל מן הסוג האתאיסטי, הלא-מיסטי (יקיר שושני).

  • תקציר

    המחברים סוקרים את הממצאים ממדעי המוח שמציגים את הרלוונטיות הפוטנציאלית שלהם ללמידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה (Technology-Enhanced Learning). הסקירה הזו מדגישה את האפשרות של שילוב הלמידה המוגברת באמצעות טכנולוגיה ואת המושגים של מדעי המוח במערכות חינוכיות הניתנות להתאמה. המחברים שוקלים דוגמאות של התערבויות אינטר-דיסציפלינאריות מבוססות טכנולוגיה המשתמשות במדעי המוח ומכוונות לרפא הפרעות התפתחותיות (Howard-Jones, Paul; Ott, Michela; van Leeuwen, Theo; De Smedt, Bert, 2015).

  • לינק

    שליפה מכוונת של זיכרונות מביאה אותנו לשכחה של חוויות אחרות שמתחרות עם הנושא שבו נזכרנו. במילים אחרות, עצם פעולת ההיזכרות היא אחת הסיבות העיקריות מדוע אנו שוכחים. מחקר בריטי חדש שעסק בנושא הוא מהראשונים שבודד את מנגנון השכחה במוח האנושי באמצעות סקירות MRI. שורת נבדקים נתבקשה להיזכר במשהו שלמדו לפני כן, והחוקרים צפו בדחיקה אקטיבית של זיכרונות אחרים לטובת הזיכרון שהנבדקים התבקשו לשלוף. המחקר מחזק את ההבנה של השנים האחרונות ששכחה אינה פעולה פסיבית, אלא פעולה אקטיבית שמתרחשת, בין השאר, בזמן שאנו נזכרים בדברים אחרים (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    אחד מהממצאים של מחקר פדגוגי מבוסס-מוח הוא שההקשר (context) חשוב ללמידה. באופן ספציפי יותר, יש לשמר את סדר הלמידה: יש להציג את התוכן בהקשר קונקרטי, ובעקבותיו לנסות ולבודד יסודות אבסטרקטיים שנמצאו במקרה. קיימות אסטרטגיות טובות ורעות יותר כדי לשמר סדר זה. במאמר זה, המחבר דן בספרות המחקר ומספק את מה שהוא מוצא כדרך מוצלחת ביותר לשמר את הסדר הטבעי של הלמידה: משימות לוח דיונים מקוון (Clifton, W. Scott, 2015).

  • לינק

    המוח שלנו נוטה "לרמות" אותנו כדי לאפשר לנו לעשות סדר בחיים, וכך הוא לעיתים מציב לנו "מלכודות" בזמן שאנו לומדים. מאמר קצר ומרתק מציג 16 מלכודות כאלו ו- 16 תרופות שכדאי שניקח לתשומת ליבנו. בין הדוגמאות המוצגות: כיצד נשים לב שלמרות שהבנו משהו, לא נזכור אותו בעתיד? מתי אנחנו מפעילים קיצור דרך מהיר מדי למשהו שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים? כיצד הטיות שלנו על עצמנו מחבלות באפשרות הלמידה שלנו? מה קורה כשאנחנו מנסים לבצע שתי פעולות בו זמנית? מדוע אנחנו אובססיביים לטעויות של עצמנו? מדוע אנו סומכים על זיכרונות יותר מאשר על עובדות? ומתי אנחנו מפרשנים תוכן באופן רגשי מדי? (אתר חברת מתודיקה).

  • מאמר מלא

    ריבוי חסידים לשיטה, כתב ניטשה, "אינו בהכרח עדות נגדה". כלומר, חיבה המונית למושא כלשהו — ספר למשל — אינה מעידה בהכרח על נחיתותו; בדרך כלל כן, אבל לא תמיד. בקיצור, רב מכר אינו בהכרח ספר רע. רב המכר של וילינגהם "למה תלמידים לא אוהבים את בית הספר? ואיך אפשר לגרום להם לאהוב אותו?" הוא ספר מצוין. וילינגהם, חוקר מוח וקוגניציה מהמחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת וירג'יניה, מתאר תשעה מאפיינים יסודיים של המוח והחשיבה ומפיק מהם עקרונות מנחים להוראה. הספר כתוב בחוכמה ובחן, ומתוך אמפתיה רבה למורים. ספר מענג ומועיל (יורם הרפז).

  • לינק

    הנירולוגית והמורה לשעבר ג'ודי וויליס מסבירה כיצד טכניקות כגון הליכה לאחור ושינוי הרהיטים בכיתה שלכם יכולות להניע תלמידים ביום הראשון של החזרה ללימודים (Judy Willis).

  • מאמר מלא

    חקר המוח וחינוך חולקים בינהם תחומי עניין משותפים הנוגעים לנושאים מרכזיים בחינוך ולמידה. למרות נושאי העניין המשותפים, אין עדיין בנמצא שיתוף פעולה פורה בין התחומים ולעיתים נדמה שלא ניתן לגשר על הפער ביניהם. שני תחומי הדעת מפותחים, לכל אחד יש את הפילוסופיה, השיטות, הנחות היסוד, ההדגשים והשפה הייחודית לו. ובהעדר שפה משותפת, הנשענת על ידע משותף, התקשורת קשה. בהיות שני תחומי הדעת מפותחים ומקיפים, לא ניתן לצמצם אף אחד מהם למשנהו. שהרי המורה הטוב ביותר אינו בהכרח חוקר המוח הטוב ביותר, וחשוב יותר, חוקר המוח הטוב ביותר אינו בהכרח המורה הטוב ביותר. מה אם כן יכול להיות היחס בין התחומים, ואיך ניתן ליצור נירו-פדגוגיה? (אהוד נורי, יעל עדיני, אבי קרני).

  • מאמר מלא

    דניאל ווילינגהם מגשר בין מחקרי מוח וקוגניציה לבין הוראה וללמידה בעזרת כתיבה חכמה וידידותית. הוא מציע למורים לבסס את ההוראה שלהם על ממצאים מחֵקר המוח והקוגניציה (יורם הרפז).

  • לינק

    מה קורה למנהל הדרכה למידה או פיתוח מקצועי שעובד בתחום שנים רבות? מה שקורה לכולנו בעקבות ותק מקצועי. אנחנו לעיתים שבויים בתפיסות ישנות ומוכרות ומתקשים לרענן את עצמנו מחדש. חקר המוח התחדש כל כך בעשור האחרון שהוא מחייב מנהלים ובעלי ניסיון רב בעולמות ההדרכה הלמידה והפיתוח המקצועי לבדוק שוב את העובדות המרכזיות על עולם הלמידה. דון טיילור ריכז 4 עובדות מרכזיות בוובינר שערך לאחרונה למנהלי למידה ופיתוח מקצועי ( לובה משל).

  • לינק

    מה המשותף ומה ההבדל בין חוקרים כמו עילם, מאייר, איינסוורס ואליה המגיעים מתחום חקר ההוראה והלמידה,לבין הרצאתה של ד"ר נאוה לויט בן-נון המייצגת חוקרי מוח? המשותף- כולם מתעניינים באדם ובלמידתו. .ההבדל-בעוד הראשונים שהזכרתי בוחנים את ההתנהגות של המורה והלומדים (בכיתה או מול מחשב),חוקרת מוח כמו נאוה לויט בן-נון מתמקדת במה שקורה בתוך המוח עצמו ( לימור לייבוביץ) .

  • לינק

    בעידן של ידע משתנה, אמיתות מתחלפות, ומהפכות שיתוף, בעולם בו המחשבון מחשב במקומנו, מערכת הניווט מנווטת במקומנו, וגוגל מספקת תשובה לכל שאלה, נשאלת השאלה בשביל מה אנחנו צריכים לטרוח, לשנן ולצבור בזיכרוננו ידע. כמה טוב, נוח ויעיל היה אם בית הספר היה מלמד חשיבה, ומניח לידע להישמר ולהתעדכן בשבבי מחשב קטנים, מעין מגברי זכרון אישים. האם הדבר אפשרי? האם מוחנו בנוי ומוכן לאפשרות הזו? ומה יש לחקר המוח להציע לדיון בסוגיה זו? המאמר דן מנקודת המבט של חקר המוח בנושא לימוד ידע מול לימוד חשיבה, שאלה שדומה שהופכת לרלוונטית יותר עם התפתחות הטכנולוגיה, וקצב גדילת והשתנות הידע ( יעל עדיני ) .

  • מאמר מלא

    נירופדגוגיה היא תחום דעת חדש ששואף ליצירת פדגוגיה שמתחשבת בתכונות המוח, תוך דו-שיח והכרות הדדית. במאמרים קודמים דנו מזווית ראיה נירופדגוגית בלמידה במוח ובכתה [2-5]. במאמר הנוכחי אנו מרחיבים את היריעה, ומתמקדים בקשר בין למידה לבין מוטיבציה במוח ובכתה. המאמר ייחודי ומציע זווית ראיה חדשה להבנה וניתוח המוטיבציה שלנו ושל האחר. באופן משלים או כתוספת למקובל [1] אנו מציעים לצאת לדרך הבנת המוטיבציה מהתבוננות במנגנוני מערכת הגמול המוחית: הנאה, ציפייה לגמול, רצון, והנעה, וכן מהתבוננות בבסיס העיצבי של מסלולי הגמול השונים במוח ובכיתה. המאמר שזור בדוגמאות נירו-פדגוגיות רבות ( יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני, ומעיין ורטמן) .

  • לינק

    דיווח ממפגש לימודי רב-תחומי שבו דנו בממצאים עדכניים על האתגרים שברכישת הקריאה בערבית ובכלל, ובהשלכות של הידע המחקרי על העשייה החינוכית. המפגש אורגן ע"י צוות היוזמה למחקר יישומי בחינוך. עריכה: אביטל דרמון, מנהלת היזמה איתי פולק, מרכז ועדת שפה ואוריינות .

  • לינק

    מדעי המוח נמצאים במצב שבו הגנטיקה הייתה לפני 20-30 שנים. החזית המדעית הנחשפת לציבור, משנה את המבט הכללי, מעוררת שאלות אתיות ומדע בידיוני המשתקף במציאות. יש לזה את הרווחים וההפסדים שלהם. יש היום התלהבות כללית ממדעי המוח, רק מסיבות אלה, אבל משום שכל דבר הקשור בעצבים, הוא כה מעורר, הסיכוי של הצגת הדברים באופן מוטעה על ידי התקשורת, הוא רב והשגיאות בהבנת תפישות והגדרות במדעי המוח על ידי ידע מדעי חלקי, הוא נפוץ. אם מדעי המוח הבסיסיים היו נלמדים בבית הספר וכלל הציבור היה מבין את מעבר הנתונים של החושים למוח, הוא היה נוטה להשתמש בפחות מוצרים המבטיחים לגרות את עצב השמיעה שלך או לגרות את שתי אונות המוח.

  • מאמר מלא

    בפרק הקודם סיכמנו: נוירונים עובדים בקבוצות (רשתות נוירונים) המקושרות בינהן בקשרים אסוציאטיביים היוצרים את מפת הידע והכישורים של האדם. על מנת שמורה יוכל באופן מודע לתכנן יצירת קבוצות נוירונים כאלה המחוברות זו לזו חשוב לדעת איך נוצרים יצוגי הידע במוח? מה הכללים לקישור ומה הכללים להפרדה בין קבוצות נוירונים? על כך בפרק שלפניכם.כיצד משתנה המוח? כיצד מתחברים בינהם הנוירונים?מוח האדם, כמו מוחם של בעלי חיים אחרים, בנוי ללמידה עצמאית מהתנסות. למידה במוח פרושה יצירת קישוריות בין תאי המוח שמאפשרת או מונעת זרימת חומרים כימיים בינהם. במוח קיים חוק למידה פשוט ליצירת קישוריות סלקטיבית במוח: אם שני תאים או שתי אוכלוסיות נוירונים פועלים בסמיכות בזמן – נוצר ומתחזק בינהם הקשר. לעומת זאת ולא פחות חשוב, אם שתי אוכלוסיות נוירונים אינן פעילות בסמיכות זמן – הקשר הפיזי בינהן נחלש. ככל שהקשרים ברשת נוירונים חזקים יותר, הזכרון המופעל בעת פעילותם – חזק יותר, והביצועים מהירים ויעילים יותר (יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני).

  • לינק

    מדעי חקר המוח – שדה ידע שהתפתחותו הולכת וצוברת תאוצה בעשורים האחרונים, מאפשרים הצצה רבת ערך למתרחש במוח האדם הלומד והזוכר, והבנה מקרוב של מנגנוני הלמידה האוטומטיים המובנים במוחנו. מידע זה עשוי לתרום תרומה ממשית, יישומית, לפיתוח והערכה של שיטות הוראה יעילות בכתה, לצד פיתוח וייעול שיטות למידה עצמית. למידה במוח ובכיתה דורשת חזרות והפסקות, לאורך תקופת זמן, בהקשרים שונים. במקביל, למידה במוח תלויה באופן קריטי בטיב הקלט שמקבל התלמיד מהמורה ומהסביבה, כמו גם בזמן ובתזמון בו הקלט מתקבל. ההקשר של הלמידה, סדר ההצגה, והתזמון בין הקלטים השונים המוצגים לתלמיד משפיעים כולם על הלמידה והופכים את ההוראה לאומנות פיתוח המוח. במאמרים קודמים דנו ברציונל העומד בבסיס הדרישה לחזרות וזמן כתנאים הכרחיים ללמידה ( הד החינוך, נורי ואחרים 2009, מס"ע עדיני ואחרים 2011) במאמרים הבאים נרחיב את היריעה ונכלול תחילתה של התייחסות מכלילה לנושאי הקלט ללמידה, ה"חומר" אותו מציג המורה לתלמיד בעת השעור והתרגול: מה, מתי ובאיזה קצב יש להציג גרויים שונים ללומד ( יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין