מילת מפתח: חקרי מקרה
מיון:
נמצאו 25 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    פלטפורמות של מדיה חברתית כמו פייסבוק הן דבר שבשגרה ברחבי החברה. אולם, בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה סביבות רשת כאלה נמצאות עדיין בשלב ההתפתחותי. מאמר זה מתאר ודן בנתונים של חקר מקרה מדף הפייסבוק של סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה. המאמר מציג סקירה כללית של ספרות המחקר הנוגעת למדיה חברתית בהשכלה הגבוהה ובוחן כיצד סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה עשה שימוש בפייסבוק כדי לסייע בבניית קהילה אקדמית (Callaghan, George; Fribbance, Ian, 2016).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה הייתה לחקור הכשרת מורים בגישת הצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה (STEAM) ולבחון את התנאים המוצלחים ליישומה. מחקר זה צפה בשני בתי ספר מובילים שהשתתפו באופן פעיל בהוראת מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אמנויות ומתמטיקה החל מן השלב הראשוני של ההוראה בגישה זו בקוריאה (Hunkoog Jho; Oksu Hong; Jinwoong Song., 2016).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד מורת מורים אחת פעלה כדי לסייע ללמידה של פרחי הוראה על פני מסגרות הכשרה מבוססות שדה ומבוססות אוניברסיטה. תוך שימוש בתיאורית הלמידה החברתית-תרבותית כעדשה, הניתוח מתבסס על נתוני חקר מקרה אשר נאספו משני פרחי הוראה מאותה תכנית להכשרת מורים, שהתנסו בשיבוצי הוראה סמוכים אך שונים ביותר בבתי ספר עירוניים. הממצאים מבטאים את רפרטואר המהלכים של מורת המורים בניסיונה לתווך את התפתחות פרחי ההוראה כאנשי מקצוע מכווני הגינות ורפלקטיביים (Stillman, Jamy; Anderson, Lauren, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

  • סיכום

    מטרת המאמר הייתה לתאר כיצד משפיעה קהיליית מעשה היברידית על פיתוח הזהויות של מורים מאמנים למתכשרים להוראה בגילאי לידה-גן. במחקר השתתפו מורים מאמנים בקורס בן 12 שבועות כדי (1) ליצור הקשר (context) של חקר שיתופי הניזון מידע המעוגן בהתנסויות האותנטיות של המשתתפים, ו-(2) לפתח רפלקציה ביקורתית משותפת המצמיחה מחשבות ושאלות היוצרות הבנות חדשות. המורים המאמנים שהשתתפו במחקר זה עבדו בדרכים שונות גם בכלים מקוונים והחלו לבנות ידע משותף ואישי לגבי המשמעות של אימון מתכשרים (Caudle, L.A., & Moran, M.J).

  • לינק

    מאמר זה מתמקד באינטראקציה הבינאישית בתהליך הלמידה השיתופית . המחברים חוקרים את "הגורמים האינטראקטיביים", שלהנחתם עשויים להשפיע על האינטראקציה של הסטודנטים, ואז מעריכים את המצב הנוכחי של "הגורמים האינטראקטיביים" בפורום הדיון ומזהים את החולשות של האינטראקציה שלו, ולבסוף מציעים אסטרטגיות המתייחסות לחולשות. (Moxi, S. , 2013).

  • לינק

    מאמר זה בוחן האם מודלים של למידה בינתחומית אפקטיביים יותר בשיתוף הלומדים באמצעות יצירת תנאים שמעניינים, מניעים, מערבים ומעוררים השראה בקרב התלמידים באמצעות מגוון של פדגוגיות אפקטיביות. מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שתי קבוצות הכוללות 292 מתמחים בהוראה לבית הספר היסודי במהלך שנתיים שהשתתפו במודל של למידה בינתחומית (Birchinall, Liz, 2013).

  • לינק

    הכותבים דנים בשאלה כיצד ניתן לעצב מחדש קורס בפסיכולוגיה חינוכית בהכשרת מורים תוך שימוש בתובנות מהתחום של מדעי הלמידה. המחקר על האופי המצבי של הלמידה ועל החשיבות של הקשרים((contexts חוץ-בית-ספריים לתמיכה בהתפתחות ילדים שימשו בסיס להחלטות לדרוש ממתכשרים להוראה בקורס בפסיכולוגיה חינוכית לעבוד עם ילדים במסגרות קהילתיות, לראות באינטראקציות שלהם עם ילדים "שירות" ולא "רק" הכשרה להוראה ולנהל מחקר על האופי החברתי, התרבותי והקוגניטיבי של התנסויות אלה. מדעי הלמידה כוללים מגוון רחב של דעות בשאלה מה יוצר למידה וכיצד לתכנן סביבות למידה יעילות ( Jurow, A.S., Tracy, R., Hotchkiss, J.J., & Kirshner, B).

  • לינק

    המאמר מדווח על 12 חקרי מקרה של מתכשרים להוראה, בהם נבחנה השאלה כיצד ההתנסויות במהלך העבודה המעשית משפיעות על החלטות הבוגרים להמשיך בהוראה. במחקר נבדקה השאלה כיצד משפיעות ההתנסויות המעשיות על ההנעה של המתכשרים להגיע להחלטה על כניסה למקצוע ההוראה? המסגרות העיוניות שהמחקר נסמך עליהן הן המחקר על חשיבת מורים והמסורת הפרשנית בסוציולוגיה. לאור זאת ההיעשות למורה נתפשת כתהליך מתמשך של התפתחות מקצועית, הנובעת מהאינטראקציה החברתית המשמעותית בין המתכשר לבין הסביבה המקצועית שלו ( Rots, I., Kelchtermans, G., & Aelterman, A. ).

  • לינק

    המשימה של המרכז הארצי לחקר מקרה במדעים באוניברסיטת באפלו בארה"ב היא לקדם את הפיתוח וההפצה של חומרים ושיטות להוראה בשיטת ה"חקר מקרה". האתר מספק גישה לאוסף אדיר של מקרים, המבוקרים על ידי עמיתים בתחום. המרכז מציע סדנאות וכנס שנתי ועוסק במחקר חינוכי פעיל על מנת להעריך את ההשפעה של השיטה על הלמידה של התלמידים.

  • לינק

    לאור ההתרחבות של שיטת ההוראה במכללות ובאוניברסיטאות המבוססת על ניתוח אירועים וחקר מקרים הורצה ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת שאילתה בנושא זה במאגרי מידע מקונים באינטרנט. האסופה כוללת סקירת ספרות מעודכנת בנושאים הבאים: סוגי אירועי למידה וההבחנה ביניהם, חקר מצבי הוראה באמצעות שיטת ניתוח אירועים, הוראה מתוקשבת המבוססת על חקר מקרים, ניתוח אירועים מתמטיים במכללות להכשרת מורים, פיתוח מקצועי של מורים בגישת משחק תפקידים וניתוח אירועים, שילוב חקר אירועים בהוראת כימיה. שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. הוראה באמצעות חקר מקרים של פרחי הוראה לחינוך מיוחד. ניתוח אירועים מחיי הגן במכללה להכשרת מורים.

  • סיכום

    מיקרובלוג כצורת ביטוי צברה תאוצה לאחרונה. גרסה פופולרית היא Twitter, שהחלה בשאלה "מה אתה עושה?" למרות שפוסטים אשר הגיבו לשאלה זו היו מטופשים ולעתים קרובות קיקיוניים, עדיין ניתן לרתום מיקרובלוגים למטרות מחקר. מאמר זה מדווח על חקר מקרה עם שמונה משתתפים במהלך פרקטיקום הוראה, אשר שולחים ציוצים ל Twitter מן הטלפונים שלהם או המחשבים. שאלת המחקר היא: 'האם מיקרובלוג מסייע לפרחי הוראה לפתח "התפתחות בהכוונה עצמית" (self-reflective practices)? מאוחר יותר נפגשו המשתתפים כקבוצת מיקוד בקמפוס לדון בחוויות ה- Twitter / טלפון שלהם. מתודולוגית, ניתוח תוכן נושאי מ"ציוצים", בוחן אותם הן ביחס לשאלת המחקר והן ביחס למשוב שלאחר מכן בקבוצת המיקוד.

  • לינק

    הוראה באמצעות חקר מקרים הולכת ותופסת מקום יותר נרחב כפדגוגיה יעילה בהכשרת המורים. המאמר הנוכחי מתאר את השילוב של הוראה ולמידה בשיטת חקר המקרים/אירועים באוניברסיטה אמריקאית המכשירה מורים ומחנכים לחינוך המיוחד. השיטה יושמה הן בקורסים באוניברסיטה והן בהתמחות המעשית של פרחי ההוראה בשדה. המאמר מדגים בדוגמאות שונות את היישום והייצוג של שיטת חקר המקרים/אירועים במהלך הכשרת פרחי ההוראה לחינוך מיוחד. נערכת השוואה בין חקרי המקרה השונים מבחינת תרומתם לתכני הלימוד מחד ולתהליך ההתמודדות של פרחי ההוראה מאידך ( Linda Lengyel . Lisa Vernon-Dotson ).

  • תקציר

    המאמר מתאר את הרציונאל להפעלת מערכת מתוקשבת באינטרנט בשם Inquiry Learning Forum שנועדה לתמוך בפרחי הוראה בארה"ב המתמחים בהוראת המדעים. המערכת המתוקשבת שנועדה לאתגר את פרחי ההוראה בהתמחות בהוראת המדעים בארה"ב נועדה לחשוף את פרחי המורים לאירועים אמיתיים מתועדים ומצולמים מחיי הכיתה באמצעות צילומי סרטי וידאו המשובצים במערכת המתוקשבת באינטרנט ובאמצעות דיון מתוקשב שמתפתח בין פרחי ההוראה סביב האירועים והמקרים האמיתיים המוצגים בפניהם באופן שיתופי. המערכת המתוקשבת באינטרנט נועדה לגבש תהליכי חשיבה ורפלקציה וגם להפנים אצלם מתודות נכונות להתמודדות עם דרכי הוראה ( למידת חקר) בתחומי המדעים. ביסודה משמשת המערכת המתוקשבת פורום משותף גם של מורי מדעים המלמדים בשטח (Barnett, Michael ).

  • לינק

    מכון אבניים לפיתוח ידע מעשי בחינוך עוסק בלמידת מורים מניסיונם ומניסיון מורים אחרים, ובפיתוח ידע הוראה. המכון מפתח, בודק ומיישם מודלים של למידה מניסיון באמצעות תהליכי כתיבה, דיון, עיבוד והמשגה של אירועים וסוגיות מחיי בית הספר. אבניים פועל במסגרות קבוצתיות של מורים-עמיתים, במטרה להטמיע את המודלים במערכות השונות העוסקות בלמידת מורים בישראל ובקרב קהילת המקצוע.השימוש בחקרי-מקרים באופן זה המלווה ביצירת השיח המקצועי הרצוי בין מורים מבתי ספר שונים משקפת אסטרטגיה פדגוגית חדשנית ועדכנית לגיבוש ידע מעשי של מורים בשטח.

  • לינק

    מערכת החינוך הישראלית צומחת בעת ובעונה אחת עם החברה הישראלית ועם תרבותה. היא נוצרה על ידי החברה העברית בראשית התהוותה והייתה כלי ליצירתה, מאז היא ממשיכה לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית במכוון או באקראי. השתיים משקפות זו את פניה של זו, את מאבקיה ואת בעיותיה של זו וחוזר חלילה. היכרות עם מערכת החינוך פרושה היכרות עם החברה הישראלית, עם הלכי הרוח המקובלים בה, עם השלבים השונים המאפיינים את התפתחותה ועם ציפיותיה לעתיד. בספר זה לוקחת אותנו המחברת למסע היכרות עם מערכת החינוך הישראלית, עם מאפייניה, עם קשייה ועם הצלחותיה מנקודת המוצא שהיכרות וידע הם תנאי להבנה, לשותפות, לביקורת ולשיפור. מטרת הספר היא לתת מבט כולל על סיפורה של מערכת החינוך הישראלית תוך הפניית תשומת לב לזרמים ולמגמות שבה, למגזרים שבהם היא פועלת ולמאפייניה השונים. הספר אינו מתיימר להעמיק בכל אחד מהנושאים הקשורים למערכת החינוך אלא לתת רקע כללי על ציר הזמן, לאפשר את המשך המסע ולעודד חקירה בנתיבים שהקורא יבחר לעצמו.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בדק את היישום של תוכנית תקשוב חינוכית מתקדמת ללמידה של תלמידים עם מחשבים ניידים ( לכל תלמיד בכיתה יש מחשב נייד משלו) בשלושה בתי ספר שונים בקליפורניה. התכנית המתוקשבת בוצעה בביה"ס שש-שנתי גדול בקליפורניה ( בדגש על חט"ב ) אשר רבים מתלמידיו ממוצא היספאני, בביה"ס תיכון אחר ( בדגש על חט"ב ) אשר תלמידיו היו בחלקם ממוצא אסייתי ובבית ספר יסודי אשר מפעיל מסגרת למידה לילדים מחוננים. שיטת המחקר התבססה על ראיונות , תצפיות , שאלונים וניתוח עבודות התלמידים . ממצאי המחקר מלמדים כי תכנית התקשוב ללמידה באמצעות מחשבים ניידים קידמה משמעותית את תהליכי למידת עיבוד המידע והכתיבה . עם זאת , ניתוח הממצאים בתחומי הוראת האנגלית והמתמטיקה גילו כי התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא עברו בהישגיהם בשנה הראשונה את התלמידים שלמדו ללא מחשבים ניידים. אבל בשנה השנייה היו הישגיהם של תלמידי המחשבים הניידים בכיתות המתוקשבות טובים יותר מאשר התלמידים שלמדו בלי מחשבים ניידים (Grimes, Douglas; Warschauer, Mark ) .

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם למידה מתוקשבת משפרת משמעותית את שיטת הלמידה בחקר מקרים של סטודנטים באוניברסיטה. הכוונה ללמידה של סטודנטים בקורסים בתחומי החינוך המיוחד. המחקר נערך בשיטה איכותנית בשלוש אוניברסיטאות אמריקאיות שונות. כל מקרה שהוצג בפני הסטודנטים כלל מקרים אמיתיים של למידה בכיתה בביה"ס תוך התבססות על צילומי וידאו ולאחר מכן נערכו דיונים מתוקשבים לגבי המקרה באינטרנט מהבית או במעבדות האוניברסיטה. הדיונים המתוקשבים חייבו את קבוצות הסטודנטים לנתח את המקרה ולגבש באופן משותף או יחידני רפלקציה ודרכי התמודדות בנושא. בחלק מן המפגשים המתוקשבים היה מנחה מתוקשב של מערך הקורס אשר כיוון את הסטודנטים להוראה בדומה לקורסים המסורתיים פנים –אל-פנים. ממצאי המחקר תמכו באופן מובהק בעדויות קודמות כי שיתוף הסטודנטים בפורמים ממוחשבים ובצ'טים כחלק ממערך חקר המקרים אכן משפר משמעותית את הרפלקציה , התובנה ועומק הלמידה שלהם בהשוואה לקורסים פנים-אל-פנים. עם זאת, מצא המחקר כי בחלק מקבוצות הדיון המתוקשבים היו חלק מן הסטודנטים בלתי פעילים ובלתי מעורבים , אך דומה כי דפוס פעולה זה ניכר גם בקורסים פנים-אל-פנים (Katherine Mitchem, Gail Fitzgerald, Candice Hollingsead, Kevin Koury ).

  • לינק

    אין זה מקרה ששני חוקרים מובילים בארה"ב בתחומי הסוציולוגיה של החינוך והמינהל החינוכי נרתמו לכתיבת מאמר מעניין המתאר את צמיחת התנועה הפרוגרסיבית בארה"ב להקמת בתי ספר קטנים. התמיכה בהקמת בתי ספר קטנים כאלטרנטיבה לבתי הספר המקיפים והתיכוניים הענקיים גוברת מחד אך גם ההתנגדות של גורמים שונים לכך מתחזקת מאידך. המאמר הנוכחי הוא חקר מקרה היסטורי וסוציולוגי של שני בתי ספר קטנים בארה"ב שהוקמו בארה"ב בשנות ה-80 , האחד מהם עבור אוכלוסיות מרמות סוציו-כלכליות נמוכות ושכנות מצוקה. הממצאים של המחקר המלומד מצביעים על כך שבתי ספר קטנים בארה"ב אינם רווים נחת מתנועת המלחציים של רפורמת No Child Left והסטנדרטים בחינוך , אך יש להם פוטנציאל פדגוגי וסוציולוגי מלא להצליח יותר מבחינה פדגוגית ולקדם תלמידים גם משכנות מצוקה למרות האילוצים של תנועת הסטנדרטים בחינוך (Susan F. Semel & Alan R. Sadovnik ).

  • לינק

    המחקר מנסה להעריך את ההליכים של הוראה מתוקשבת המבוססת על חקר-מקרים בכמה אוניברסיטאות בארה"ב בהם קיימים מסלולים של הכשרת מורים. ההוראה המתוקשבת מבוססת חקר המקרים התבססה על שימוש מושכל בפורומים מתוקשבים ועל דיונים מונחים שיזמו המרצים באמצעות הפורומים על מנת להציג את המקרים בפני פרחי ההוראה ועל מנת לדון בהם. נבדקו מודלים שונים של דיונים מתוקשבים על מנת להעריך את הוראת חקר המקרים לסטודנטים להוראה בפורום מונחה, פורום חופשי ומערכת צ'אט סינכרונית. (Mitchem, K., Fitzgerald, G., Hollingsead, C., Koury, K., Miller, K. & Tsai, H)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין