מילת מפתח: חינוך
מיון:
נמצאו 106 פריטים
פריטים מ- 101 ל-106
  • מאמר מלא

    הסקירה מנסה לזהות את המאמצים השונים לחולל שינוי בחינוך ולבחון את מידת הצלחתם. לצורך הסקירה נבחנו ארבעה דפוסים של שינוי בחינוך: 1. שינוי שהוא פרי יוזמה אישית או מקומית.2. שינוי השואף למעבר מחינוך ציבורי לפרטי ? 3. שינוי המבוסס על תפיסת עולם אקדמית.4. שינוי המעוגן בממשל.בסופה של הסקירה בוחן פרופסור דוד חן את המשותף והשונה בכל דפוס ושוקל את הלקחים שאפשר להסיק ממאמצי השינוי הללו. בעולם שבו אנו חיים, כל הארגונים המודרניים בוחרים באסטרטגיית שינוי המושתתת על התרבות הרציונלית ונקראת גם מו"פ. לעומתם, החינוך פועל באסטרטגיה של ניסוי וטעייה. אסטרטגיה זו הוכחה כבלתי יעילה, ואף-על-פי-כן ארגוני החינוך אינם לומדים מן הניסיון וממשיכים להשתמש בה. בעבודה זו מציע פרופסור דוד חן ללכת בעקבות הארגונים המודרניים, לחולל שינוי אסטרטגי ולבחור בגישת המחקר והפיתוח לצורך פתרון משבר החינוך (דוד חן ).

  • סיכום

    תנועת הסטנדרטים בארה"ב חייבה כל תלמיד בכיתות ג'-ח' לעבור כל שנה מבחנים על פי סטנדרטים בקריאה ובמתמטיקה וכל אזור תוגמל או הוענש על-פי הישגי התלמידים. במאמר זה הכותבים מפרטים כמה בעיות הנוגעות לתכנית הבחינות הנ"ל. לדעתם המתכונת הנוכחית מתעלמת מהייחודיות של החינוך האמריקאי ומביאה במקום זאת מבחנים שתוצאותיהם הטלת סנקציות על הלומדים, על המורים ועל בתי הספר. הכותבים מתמקדים בקשיים החינוכיים העולים מחוק NCLB שלדעתם מכוון לגישה אחידה בתוכניות הלימודים הפוגעת באיכות החינוך, ומתארים שורה של בעיות המסבירות את הצורך בתוכנית שונה. (Zittleman, K. & Sadker, D)

  • לינק

    חלקם הגדול של בתי הספר בעולם המערבי פועלים עפ"י: המודל המסורתי – מודל ההעברה. מודל זה הוא היררכי. הידע עובר ממוקדי יצירה מחוץ למערכת החינוך אל המורים והתלמידים בבתי הספר. בעלי האמצעים על העברת הידע הם בעלי השליטה וקובעים את החוקים להפצת הידע.היום בעידן הידע, המשאב המרכזי של כל חברה הוא הידע שלה. בית הספר הוא ארגון לומד הפועל בחברת ידע. נשאלת השאלה כיצד בית הספר ישמר את הידע הקיים, ישתף בידע, ירכוש מיומנויות ליצירת ידע חדש? בשבע שנים האחרונות אנו עדים ליוזמות מלמטה למעלה בתהליכי ניהול ידע בשל צורך שעולה בקרב מורים, מפקחים, במחוזות ובאגף טכנולוגיה ומידע. מאמר זה סוקר יוזמות אלה ומנסה לענות על השאלה זו. (חגית עזר)

  • רפרנס

    העבודה מאירה פן לא מוכר דיו, ואשר כמעט לא נחקר עד כה בהגותו של ישעהו ליבוביץ, פן שהוא ממרכיביה העיקריים, אם לא העיקרי והחשוב בכל פעילותו ההגותית ומשתקף בעליל בעשייתו הציבורית-פוליטית. מדובר בהשתמעויות החינוכיות אותן נבקש לדלות מתוך הגותו, תוך ניסיון "לתרגם" הגות לחינוך. בעבודה נעשה ניסיון לחשוף מתוך הקורפוס ההגותי של ליבוביץ תפיסה חינוכית אשר ציבור המחנכים וחוקרי החינוך בארץ ותפוצות יוכלו להידרש לה, לעסוק בה ולחקור אותה , לפרשה ולהתמודד עם תוכנה. כל זאת תוך בחינת בעייתיותה, מורכבותה וייחודה בשדה החינוך. (מיכאל אוחנה)

  • לינק

    ההתפתחות האידיאולוגית של החינוך מהבית נובעת מכך שהורים החליטו שהאחריות על חינוך וגידול ילדיהם היא שלהם בלבד.הם אינם שולחים את הילדים לבתי הספר לעיתים אפילו בניגוד לחוק, ודואגים לתת להם השכלה בהתאם לתפיסת עולמם. ניתן להבחין בשתי קטגוריות אידיאולוגיות שונות של משפחות המקיימות Home Schooling. הקטגוריה האחת מבוססת על אמונה דתית, והקטגוריה השניה יכולה להקרא "איכותנית". (חיה הלר-דגני)

  • תקציר

    מחקר זה דן בפולמוס שהתחולל באקדמיה האמריקנית ברבע האחרון של המאה ה-20 על אודות תכנים תרבותיים וערכיים שיש להקנות בתכניות לימודי החובה ב"חינוך כללי" לתלמידי התואר הראשון. (רוני ריינגולד)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין