מילת מפתח: חינוך קדם יסודי
מיון:
נמצאו 28 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    טלפונים ניידים, טאבלטים ומכשירים דיגיטליים רבים אחרים מופיעים בחייהם של ילדיהם מרגע לידתם, אבל מהו מקומן של הטכנולוגיות הללו בשנות חייהם ובחוויות הלימודים הראשונות של הילדים? בעידן ה"טכנו-פעוט" אוסף מאמרים זה מתמקד בחקירת פוטנציאל השימוש בטכנולוגיות על-ידי ילדים, ולא בשאלה מה הטכנולוגיות יכולות לעשות בשבילם.

  • תקציר

    ילדים בצרפת יחלו ללמוד בבתי הספר בגיל שלוש במקום שש, כחלק מרפורמה במערכת החינוך שעליה הכריז בסוף מארס 2018 הנשיא עמנואל מקרון. בכך ייהפך גיל חינוך החובה בצרפת לאחד הנמוכים באירופה.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את הדירוגים של מורי ומנהלי חינוך קדם יסודי אסטוניים, פיניים, שבדיים והונגריים ביחס למקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי בהקשר חוצה-תרבויות. לפי הדיווחים של הנציבות האירופאית ושל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), המקצועיות של מורי החינוך הקדם יסודי היא גורם מרכזי בהבטחת האיכות של החינוך לגיל הרך. שאלת המחקר הייתה: מהם הדירוגים של מנהלים ושל מורים לגבי מקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי באינטראקציה ובמעורבות משפחתית, בתכנון החינוך ובהערכה של התפתחות הילדים, תוך שימוש באסטרטגיות הוראה ותמיכה בהתפתחות מקצועית ליצירת סביבה התורמת לצמיחה ולהתפתחות של ערכים (Peterson, Tiina; Veisson, Marika; Hujala, Eeva; Harkonen, Ulla; Sandberg, Anette; Johansson, Inge; Bakosi, Eva Kovacsne, 2016).

  • לינק

    מאמר זה בוחן כיצד מאמצי הרפורמה בחינוך לגיל הרך בקוריאה, אשר נועדו לטפח את העצמי של הילדים, יוצרים סביבה חינוכית מקוטעת ומסוכסכת. המחברת מתמקדת בדרכים המורכבות והבלתי אחידות שבהן אידיאלים חינוכיים ומיובאים מיושמים בהקשרים מקומיים (Ahn, Junehui, 2015).

  • לינק

    ערכה הרב של השקעה בגיל הרך מתועד במגוון מחקרים התומכים ומצביעים על הדיבידנדים בהם זוכות אומות המשקיעות בשלב החינוך המוקדם. המסמך המובא בזאת נועד להביא בפני מקבלי ההחלטות, דרגים מקצועיים ודרגים נבחרים כאחד, ממצאים השוואתיים על הנעשה באומות העולם בתחום החינוך המוקדם, ובכך לסייע להגדיר יעדי המשך לפיתוח וצמיחה של שלב חינוך זה כמו גם הגברת הישגיו (עמי וולנסקי, אודט סלע, איתי אשר).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים מנתחים כיצד ליישם טכנולוגיות מודרניות בהוראת דיסציפלינות פדגוגיות של "יסודות הפדגוגיה" ו"תיאוריה ומתודולוגיה של תכנית הלימודים" בחינוך הקדם יסודי ובחינוך היסודי בשיתוף עם גורמים שמשפיעים מבחינה פדגוגית על הקבלה ועל השימוש בלמידה מקוונת (Tudor, Sofia Loredana; Stan, Maria Magdalena; Paisi-Lazarescu, Mihaela, 2015).

  • לינק

    בספר מאויר זה מסופרים אירועי השואה בהאנשה מפיו של סוס עץ אשר ניתן כמתנה לילדה ברוניה ביום הולדתה החמישי – וכמוה – שרד את תלאות השואה ועלה עמה לארץ ישראל. זהו סיפור של שואה לצד תקומה והוא מזמן דיאלוג מותאם לילדים סביב ערכים הומניים ואוניברסאליים. "חיבוק של אהבה" נכתב על-ידי הפסיכולוגית ד"ר מצליח-ליברמן והינו כלי פדגוגי בלבוש של סיפור לילדים, מיועד לגיל 5-8 ומתחשב בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של הילד הצעיר (גילה מצליח-ליברמן).

  • סיכום

    מאמר זה סוקר מחקרים לגבי ההתפתחות הקוגניטיבית, ההתפתחות החברתית וההתפתחות הלשונית של הילדים כדי לבחון כיצד ההתפתחויות בתחומים אלה מתאימות להתפתחות שמתרחשת בו-זמנית בידע ובהתנהגות הכלכליים. המחברים טוענים כי ילדים הם סוכנים כלכליים המסוגלים להשתמש בחשבון חיסכון ומציגים התנהגויות של חיסכון בגיל מוקדם כגיל חמש או שש שנים. וכן, הם טוענים כי שיקול הדעת הכלכלי של הילדים מופיע ומתקדם יחד עם ההתפתחות הקוגניטיבית, החברתית והלשונית (Terri Friedline, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון גישות של מורים להערכה בחינוך קדם-יסודי במסגרת חמישה הקשרים בית-ספריים שונים: ציבורי, עצמאי, בשיטת פרובל (Froebel), בשיטת וואלדורף, ובשיטת מונטסורי. הנתונים נותחו כדי לזהות גישות ליבה להערכה על פני ההקשרים הקשורים לנושאים הבאים:(1) תפיסות שונות של הערכה, (2) מחויבויות להערכה המכוונת לתלמיד, (3) הכרת הילדים דרך הפרקטיקה של התצפית, (4) והערכה של סטנדרטים אקדמיים. תמיכה בנושאי הערכה אלה הייתה המחויבות היסודית של המחנכים הקדם-יסודיים להוראה ולהערכת הילד השלם (DeLuca, Christopher; Hughes, Scott, 2014).

  • לינק

    יורם אורעד מסכם בקצרה את רשמיו מביקור ב2013 בגן ילדים באוסטרליה. "בגן הילדים באוסטרליה קיימות ארבע שכבות גיל (תינוקות, פעוטות, קדם חובה וחובה). במעבר בין שכבה לשכבה מוגשת להורים הערכה מרתקת ומושקעת של מאפיינים התנהגותיים של ילדיהם, מטרות שניצבו בפני הגננות בנוגע לכל ילד וילד בתקופה שבה שהו בשכבת גיל זו והמידה בה הושגו המטרות. ההערכה מוצגת באמצעות מעין חוברת שמשולבים בה תמונות של הילדים בסיטואציות שונות שלהם, סיטואציות הממחישות יכולות שהושגו על ידי הילדים, מטרות להמשך פיתוח הילדים ועוד. אחד המאפיינים המודגשים ביותר בחיי הגן הוא הרצון לטפח בקרב הילדים איכויות של אכפתיות, עזרה לאחר, יחס נאות כלפי הזולת ושיתופיות ( יורם אורעד) .

  • לינק

    מצורפת כתבה מהאקונומיסט מפברואר 2013, המציגה את החשיבות של החינוך לגיל הרך. הכתבה מציגה כי האפקט החינוכי בישראל היה הגבוה ביותר מבין המדינות של ה-OECD וזאת עוד לפני הרחבת השירותים בעקבות מחאת הקיץ והרחבת השירותים לגיל שלוש. המחקר בשנים האחרונות מצביע על חשיבות התפתחות המוח בשנים המוקדמות. הרכשת מיומנויות בסיסיות בגיל הרך אינה פוטרת ממשלה מן הצורך להמשיך להשקיע בחינוך אוכלוסייה גם בשנים הבאות – כי ידוע לכולם כי כשלומדים יודעים וכשלא אז לא – וזה שתכניות הגיל הרך שלנו מצליחות מאוד לא אומר שחיסנו את המערכת מפני מאותגרות אינטלקטואלית בהמשך. אבל, לו לא עשינו את מה שאנחנו עושים בגיל הרך, השוקת הייתה שבורה כבר בקדמת הילדות והתינוק היה עף עם המים ( גד יאיר) .

  • לינק

    סקירה מקיפה שערכו חוקרי מרכז טאוב בנושא החינוך הקדם-יסודי בישראל מגלה גידול משמעותי בשיעור ההרשמה לגנים בקרב ערביי ישראל. כמו כן, המחקר מוצא כי החלטת הממשלה ליישם את החוק לחינוך קדם-יסודי אוניברסלי מגיל 3 תהיה כרוכה בהשקעה כספית משמעותית. אף שיש הכרה בין-לאומית בחשיבות הרבה של חינוך בגיל הרך להצלחה בטווח הארוך, ההשקעה בחינוך הקדם-יסודי בישראל אינה שיטתית, ויש פערים עצומים בשיעורי הרישום למסגרות החינוך ובשכר הלימוד בין המגזרים השונים. אף שהתיקון לחוק לימוד חובה (1984) קבע שחינוך חובה יינתן כבר מגיל 3, יישום החוק החל רק בשנת 1999. עד היום הוא מיושם רק באזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך – כך שלמעשה החוק חל רק על כשליש מילדי ישראל. עקב כך, עלות החינוך לגילאי 3-6 נעה בטווח רחב בהתאם למסגרת החינוכית שהילדים לומדים בה: מעלות כמעט אפסית במערכת הציבורית עד 3,000 ש”ח ואף יותר במערכת הפרטית.

  • לינק

    המאמר מתאר את תהליך ההערכה מבוסס סרטי וידאו שנועד להקנות משוב והנחייה לפרחי הוראה המוכשרים לתפקידי חינוך בגיל הקדם יסודי בארה"ב. פרחי ההוראה המיועדים לתפקידי בגילאי הקדם יסודי מתעדים ומצלמים את עצמם בהתמחות המעשית בשדה ואחרי כן נפגשים עם המורים המאמנים ומורי המורים שלהם יחד עם עמיתיהם לקורס על מנת לדון ולנתח את אירועי הלמידה והאינטראקציות בגני הילדים או בכיתות היסוד. התהליך המתואר הוא חלק אינטגרלי כיום מפרויקט CLASS בארה"ב ( Laparo, Karen M.; Maynard, Christine; Thomason, Amy; Scott-Little, Catherine) .

  • לינק

    התפתחות החינוך הקדם-יסודי, התשתית החוקית והמבנה המוסדי של המערכת מוצגים בסקירה על רקע ההתפתחות ההיסטורית, בהתבסס על הספרות הקיימת ועל ראיונות עם גורמי מפתח העוסקים בחינוך לגיל הרך. ברקע הזה נפרסת היריעה על השחקנים השונים הפועלים בתחום – הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים שונים – ועל תפקידיהם בחינוך ובניהול, בפיקוח, בהדרכה ובהכשרה של כוח האדם, בהפעלה, ובאחריות על התכנים ועל המימון. ממדים אלה נוגעים הן לגני הילדים ולמעונות היום, והן למערכות המשלימות השונות ( איל קמחי) .

  • לינק

    הספר כולל מבוא מקיף לתיאוריה ולפרקטיקה בחינוך לגיל הרך. הספר פותח בתיאור הסטנדרטים האמריקאים לחינוך ולטיפוח בגיל הרך, ובסקירה תיאורטית והיסטורית של אנשים שתרמו למחשבה בתחום זה. שבעה הפרקים האחרים מתארים פרקטיקה מקצועית, המאורגנת על-פי סביבת הכיתה ועל-פי תחומים התפתחותיים. אחת מנקודות החוזק של הספר היא השימוש שהוא עושה בעקרונות מנחים מתוך ארגונים רגולטוריים ומן התחיקה. מידע מעשי זה חשוב למורים בגיל הרך. הספר מכוון לגישה ההתפתחותית, ומקדם חינוך בגיל הרך כמכניזם המכין ילדים צעירים לבית הספר ( Burns, S.M., Johnson, R.T., & Assaf, M.M ).

  • לינק

    איכות החינוך הניתן בפעוטון הפרטי במשגב עונה על צרכי ההתפתחות של הילדים בהווה ובעתיד. את זה אפשר לקבוע בתום שלוש שנים שבהן הוטמע במעון תקן בינלאומי לאיכות הטיפול. חוקרי חינוך מובילים באוניברסיטת חיפה מלווים את הטמעתו של תקן זה, המקובל על שורה של גופים אקדמיים וטיפוליים בארה"ב, במוסדות החינוך במועצה האזורית משגב. על פי התקן, המעון ביובלים מעניק לפעוטות תנאי טיפול כה טובים, שהם הקרובים ביותר לטיפול הורי מסור בבית. אנשי החינוך הגיל הרך במועצה המקומית משגב החליטו בזמנו לגייס את אחד הגופים שמחזיק בידע המקצועי העדכני ביותר, המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, בראשות פרופ' אבי שגיא-שוורץ, ושותפתו לפרויקט, ד"ר תרצה יואלס. הבחירה במרכז נבעה בין השאר מכך ששגיא משתמש בכלי מרכזי בתחום המכונה ITERS (Infant/Toddler Environment Rating Scale), הכולל עשרות מדדים בשבע קטגוריות, בנושאים כמו שגרת הטיפול האישי, יחסי גומלין, יחס בין הורים לצוות ולילדים, מרחב וריהוט.

  • לינק

    וועדת המומחים של היזמה למחקר יישומי בחינוך, בראשות פרופ' צ'רלס גרינבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים, השלימה את החיבור המסכם את עבודתה, קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך (גן-ג'). הוועדה הוקמה כדי לבדוק אם וכיצד ניתן לשפר את מצבם של התלמידים בחברה הישראלית, במיוחד בגיל הרך ( 3-8) , על ידי שיתוף ההורים בנעשה בגנים ובבתי הספר. המסקנה המרכזית של המסמך היא שיש לקדם שינוי במערכת החינוך בגיל הרך במדינת ישראל על מנת לשפר את שיתופי הפעולה בין המשפחה למערכת החינוך ולהבנות אותם הן ברמה של מדיניות-על והן ברמה המקומית. שיתוף פעולה בין המשפחה למערכת החינוך תורם להתפתחות הילד ורווחתו, ואילו קונפליקטים ונתקים בין המערכות פוגעים בהתפתחות הילד ובהצלחתו במערכת החינוך. פרק 4 במסמך עוסק בהכשרה של עובדי מערכת החינוך לקשר ושותפות עם הורים ולהתערבויות פסיכו-חינוכיות : סקירת תכני קורסים קיימים , המלצות והצעות (גרינבאום , צ'רלס. פריד, דבורה) .

  • לינק

    התנסויות מעשיות הן מרכיב חיוני בהכשרת מורים (O'Brian et al., 2007, Sears et al., 2004). המחקר הנוכחי, מתייחס במיוחד למתכשרים בתוכנית ההכשרה בחינוך מיוחד בגיל הרך (ECSE,) , בהיבט של הדרך בה תופשים 15 מתכשרים את ההשפעה של התנסויות מעשיות על החשיבה המקצועית שלהם, אילו הזדמנויות למידה ההתנסויות מספקות להם ונושאים אחרים המעניינים או מטרידים אותם. מטרת המחקר הייתה לאתר אירועי התנסות מעשית שנתפסו כמשפיעים ע"י המתכשרים להוראה בחינוך המיוחד לגיל הרך. עיקר הדיווחים של המתכשרים היו בקטגוריה של הוראה ממוקדת-לומד, שכן במוקד ההתנסויות עמדו התערבויות בלמידה של ילדים בודדים. בעבודה משמעותית עם ילדים ומשפחות בהתנסות ובהתמחות(סטאז') מתכשרים להוראה ראו והתנסו בדרכי העבודה הטובות ביותר, שהובילו לתחושת ביטחון ואמון וגם למחויבות לשימוש מתמשך בדרכי הוראה אלה בעתיד ( Hanline, F).

  • לינק

    ועדת מומחים מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בראשותה של פרופ' פנינה קליין מאוניברסיטת בר-אילן, מפרסמת בימים אלה את ממצאיה ומסקנותיה ביחס לשאלות הנוגעות לקידום החינוך בגיל הרך ולזיקתו להתפתחותם של ילדים, להסתגלותם וללמידתם בבית-הספר. ממצאים עיקריים: צמצום מספר הילדים בכל כיתת גן, השתלמויות והכשרה לגננות להתמקדות בשיפור יחסי הגומלין גננת-ילד, פיתוח כשרים קוגניטיביים לקראת למידה פורמאלית בביה"ס, סינון קפדני של מועמדים להוראה; הקמת מאגרי נתונים וביצוע מחקרי אורך למעקב אחרי התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית של ילדי ישראל בגיל הרך.

  • סיכום

    במאמר מוצג שלד של תכנית שנתית, ששמה לה למטרה לפתח כישורים חברתיים אצל ילדי הגן. המטרה לתת מענה לשתי בעיות שמטרידות את קהל המחנכים בכלל ואת המחנכות לגיל הרך בפרט: א. סוגיית ההתמודדות עם קשיי התנהגות, חוסר משמעת וביטויי אלימות אצל ילדים.ב. סוגיית התכנון השנתי. הפעולות החינוכיות הכלולות בערוצי התכנית מבטאות ומפעילות את תהליכי הלמידה החברתית. במקביל, מוצגות פעולות תכנון, תיאום והערכה תקופתיות של צוות הגן, והן מחברות בין הפעולות הכלולות בערוצי ההתערבות האנכיים (תרשים מפורט מצורף)ץ. התכנית מתבססת על מודל ההערכה-מבוססת-תיאוריה של פרידמן. (קלודי טל)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין