מילת מפתח: חינוך מתמטי
מיון:
נמצאו 22 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    ספר זה סולל דרך דיאלוגית לבחינת הטבע הסובב אותנו ומציע מעדן אינטלקטואלי לאוהבי הדעת, למתעניינים במדע, בפילוסופיה ובהיסטוריה של המדעים. מחבריו מבקשים לבנות את לימודי הטבע על פיתוח ההבנה תוך דיאלוגים על חקר וגילוי בפיזיקה ובמתמטיקה, ותוך בנייה ופיתוח של פרויקטים מדעיים יצירתיים. בארגז הכלים שהספר פותח ניתן למצוא דיון מרתק על הדומה והשונה שבין מדעי הטבע הניסויים, הָאֶמְפִּירִיִּים – לבין המתמטיקה והלוגיקה, המדעים הָאַפְּרִיוֹרִיִּים. כלי חקירה נוספים מוצגים בדיון על האנלוגיה והסימולציה – מה בין משל ונמשל לבין התבוננות וחקר עולמנו.

  • לינק

    פרופ' אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ארגון המדינות המפותחות OECD והאחראי על מבחני פיז"ה, אחד מחוקרי החינוך הבקיאים והמשפיעים בעולם, קבע בביקורו בישראל ב-2013 כי יש לחדול מלמידה באמצעות שינון ולצמצם את הפערים במערכת החינוך. בראיון ל-TheMarker במאי 2018 הוסיף שלייכר כי ישראל צריכה להתמקד במורים ולתת להם יותר עצמאות וכי הדגש בהוראה צריך להיות על יצירתיות ופתרון בעיות.

  • לינק

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם בדצמבר 2017 דו"ח שמטרתו לסקור את ההתפתחויות שעברו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. הסקירה נעשתה בכוונה לבחון עד כמה הוגשמו יעדיהם הדומים של שני שרי החינוך האחרונים: שי פירון ונפתלי בנט: 1. צמצום אי השוויון בתקציב החינוך בין מגזרים שונים 2. הקטנת מספר התלמידים בכיתות 3. הגדלת שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות 4. הגדלת שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי.

  • לינק

    בעקבות מהפכת חקר-המוח, עולם חדש נפתח בפנינו בשלושת העשורים האחרונים, ובעיקר בעשור האחרון. הידע החדש הנוגע לתהליכי למידה, זיכרון, הוראה, חשיבה ואינטליגנציה מעורר את הצורך בשילוב בינתחומי של תחום החינוך ושל תחום חקר-המוח בשיח, פיתוח והתמחות. נשאלת השאלה, האם לידע מחקרי חדש זה, ממעבדות המחקר על המוח, יכולה להיות השפעה מעשית על ההוראה בכיתה?

  • תקציר

    ד"ר רוברט לי מור (Robert Lee Moore) היה ללא ספק אחד מהמורים הטובים ביותר למתמטיקה אי פעם. הוא פיתח שיטת הוראה ייחודית שתוכננה ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב כמו מתמטיקאים. השיטה שלו לא תוכננה להעביר ידע מתמטי מסוים, אלא ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב. כיום, שונתה שיטתו והיא מתמקדת בשימוש במעורבות הסטודנט לקראת המטרה של העברת ידע מתמטי במקום המטרה של ד"ר מור ללמד את הסטודנטים לחשוב (Jones, Stephen L. , 2017).

  • תקציר

    מחקרים קודמים לגבי חרדת מתמטיקה נטו להתמקד בתחושות הפיזיות המופיעות במהלך מצבי היבחנות. מחקר זה מנתח כיצד שלוש מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים תיארו, הסבירו, ושייכו את התנסויותיהן לגבי חרדת מתמטיקה בזמן שלמדו מתמטיקה כתלמידות מהגיל הרך עד סוף בית הספר התיכון ובזמן שלמדו ללמד מתמטיקה. מחקר הכותבת חושף שחרדת מתמטיקה עשויה להגיע מעבר למצבי הערכה ולהשפיע על היסטוריות מתמטיות גדולות יותר של מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים (Kathleen Jablon Stoehr, 2016).

  • לינק

    במאמר זה המחברת מנסה להתייחס למתח בין המופע הדידקטי של נושאים או אובייקטים במתמטיקה לבין ההסתכלות המתמטית עליהם; כפועל יוצא – היא מנסה להבין מה וכיצד צריכים המורים ללמוד כדי למזער מתח זה ולהפוך פרק זה או אחר במתמטיקה לפשוט יותר, אך בשום אופן לא על חשבון הנכונות המתמטית (מריטה ברבש).

  • לינק

    המאמר מציג מחקר הבוחן את ההתפתחויות שנעשו על ידי חוקרים לגבי המושג של ידע מתמטי עבור הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את טכניקת הסקר שאומצה על ידי מחברי המחקר, ההערכה של המחברים לגבי מחקרים שונים שנערכו כגון: "ידע מתמטי עבור הוראה והבהרת משימה" (Mathematical Knowledge for Teaching and Task Unfolding) והצעותיהם של המחברים למחקר עתידי אודות המושג (Hoover, Mark; Mosvold, Reidar; Loewenberg Ball, Deborah; Lai, Yvonne, 2016).

  • לינק

    ילדים אמריקניים גרועים במתמטיקה כבר למעלה ממאה שנה כעת. מאז 1895, רפורמטורים חינוכיים מקוננים על "התוצאות הדלות" של האמריקנים בתחום. במהלך השנים, מבקרי החינוך המתמטי בארצות הברית שבו והעלו קבוצת האשמות מוכרות, כגון: הכשרת מורים לא מספקת, מוטיבציה עמומה של תלמידים ותכנון לימודים חסר ברק של הסגל. הוויכוחים של היום אודות הסטנדרטים המתמטיים הממשלתיים (Common Core mathematical standards) הם רק האיטרציה האחרונה של ויכוח זה (Christopher J. Phillips).

  • לינק

    אליוט אייזנר (Elliot Eisner), חלוץ בחינוך לאמנות, מציע כי ניתן להתמודד עם אתגרים חינוכיים באמצעות פנייה לעדשות אמנותיות. במאמר זה, המחברת שואבת מהצעתו של אייזנר כדי לשקול את ההנחות, הערכים והחזון של חינוך מתמטי על ידי פיתוח תיאוריה של תכנית הלימודים במתמטיקה כצורה של אמנות (Dietiker, Leslie, 2015).

  • לינק

    פרויקט עדש"ה – עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה – אותו מובילים ד"ר רוני קרסנטי ופרופ' אברהם הרכבי, מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, החל את דרכו לפני כשלוש שנים. הפרויקט, המתנהל בתמיכת קרן טראמפ, מציע הכשרה מתקדמת למורים למתמטיקה באמצעות צפייה קבוצתית מודרכת בשיעורים אמיתיים שצולמו בכיתות, ומאפשר לימוד, דיון והתפתחות מקצועית. בעקבות העלייה במספר הסרטונים והביקוש ההולך וגדל מצד מורים ומרכזי פסג"ה (מרכזים להתפתחות מקצועית של מורים) הפזורים ברחבי הארץ, הושק באחרונה אתר האינטרנט של פרויקט עדש"ה. האתר החדש מְרַכֵּז בתוכו את כל השיעורים שצולמו עד כה במסגרת התוכנית, וכולל הדרכה לצופה וחומרים לניתוח וללמידה מתוך השיעורים (אתר מכון ויצמן למדע).

  • לינק

    הוראת המתמטיקה והשפעתה על הישגי התלמידים הן נושאים "חמים" שעוסקים בהם רבות הן בהכשרת מורים הן במסגרות שונות של השתלמויות מורים במסלול להתפתחות מקצועית. אסופת המאמרים בספר זה מציעה מגוון מחקרים עדכניים של מיטב חוקרי החינוך המתמטי ומומחים להוראת התחום, שבוחנים היבטים שונים של סוגיה חשובה זו. הספר מצייר את תמונת עולמם של מורי המתמטיקה בבית הספר היסודי, תוך התמקדות ביצירתיות בפתרון בעיות בתחומים שונים במתמטיקה: פתרון בעיות באריתמטיקה, מעבר מאריתמטיקה לאלגברה, הנדסת המישור והנדסת המרחב, הסתברות וסטטיסטיקה, ולבסוף חשיבה מתמטית לא שגרתית ויצירתיות בפתרון בעיות אתגר במתמטיקה (אביקם גזית, דורית פטקין).

  • תקציר

    תלמידים עשויים להצטיין בחישוב, אך יכולתם ליישם את מיומנויותיהם תפגע אם הם לא יבינו את אוצר המלים המתמטי שבו משתמשים בהוראות ובתיאור הבעיות. פרויקט מחקר פעולה זה בחן שתי שיטות לחיזוק היכולת של התלמידים לתקשר באופן מתמטי (Bruun, Faye; Diaz, Joan M; Dykes, Valerie J. , 2015).

  • סיכום

    עורכי המחקר הנוכחי בחנו, בהתבסס על מחקר קודם שלהם (Engel et al., 2013), איזה תוכן מתמטי תורם לתלמידים במהלך הלימוד בגן. ההשערה היא שתלמידים ילמדו יותר מתמטיקה כשהמורים ידגישו תוכן שלילדים אין עדיין שליטה בו. הם השתמשו בנתונים משני מחקרים ארציים ארוכי טווח שנאספו בגני ילדים. שתי מערכות הנתונים כללו מידע רב על מדגם ילדים ומשפחותיהם, כיתות, מורים, גנים ובתי ספר (Engel, M., Claessens, A., Watts, T. W., & Farkas, G).

  • סיכום

    כותבת המאמר מציגה את גישת המדע של שיפור ביצועים (Improvement Science) בעשייה החינוכית. זוהי דרך מחקרית שמטרתה לפתור בעיה מעשית ספציפית, השונה מהדרך האקספרימנטלית המקובלת של הכנסת שינוי או שיפור. הכוונה לתהליך בן ארבעה שלבים שעיקרו שילוב בין הידע של מפתחי ההתערבות לבין הידע המקומי של מורים ומנהלים כדי להבטיח שיפור מוצלח (Catherine Lewis).

  • סיכום

    לימוד מתמטיקה דורש הבנה ותרגול מעשי, שהופך אותו לאתגר לסטודנטים רבים. מפגשי פנים-אל-פנים מסורתיים עם "גיר-ולוח" עדיין נדרשים עבור סטודנטים רבים, הזקוקים להדרכה נוספת מדורגת ואיטית כדי להבין את הנושא הנלמד. עם זאת, התקדמות בטכנולוגיה דיגיטלית כיום מאפשרת להוראה ולמידה במתמטיקה להתבצע דרך האינטרנט עם פחות הגבלה בזמן ובמרחב. במחקר זה, סטודנטים מתנדבים התבקשו לקחת חלק בפעילויות למידה מקוונות במתמטיקה (Voon, Betty Wan Niu. Wong, Ling Shing. Razali, Siti Marhana binti).

  • לינק

    בכנס הבינלאומי ה-39 בהערכה חינוכית שנערך בחסות ארגון ה-IAEA הרצו ד"ר שרה הרשקוביץ וד"ר יניב ביטון על משימות אינטראקטיביות מבוססות מחשב בלימוד מתמטיקה והתמקדנו בפוטנציאל הטמון בשילובן כמשימות הערכה מעצבות. משימות הערכה כאלו מאפשרות להעריך רעיונות מושגיים, להסתכל על התהליך ולא רק על התוצר הסופי, לסייע בתיעוד התהליך, לעקוב אחר האסטרטגיות של התלמיד ולזהות תפיסות מוטעות שלו. למידע הנשמר בעקבות ביצועי התלמיד יש ערך מוסף: הוא מסייע למורה בתכנון המשך ההוראה ומסייע לתלמיד לא לחזור על טעויות.בהרצאה הם הציגו שתי דוגמאות למשימות אינטראקטיביות, הכוללות שימוש באנימציה או בגרפיקה אינטראקטיבית והמגשרות על הקושי לתקשר אותן מילולית בפשטות ולבצע אותן עם נייר ומספריים ( שרה הרשקוביץ , יניב ביטון).

  • לינק

    הספר לוגיקה בארץ הפלאות הוא פרי פיתוח של סביבת למידה שעוצבה בתהליך שנשען בשלביו הראשונים על מחקר פעולה. מחברות הספר לוגיקה בארץ הפלאות, ד"ר עטרה שריקי מאורנים – המכללה האקדמית לחינוך ופרופ' נצה מובשוביץ-הדר מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, עוסקות שנים רבות במחקר ופיתוח בתחום החינוך המתמטי, בפיתוח תכניות לימודים, בהכשרת פרחי הוראה ובתמיכה בהתפתחותם המקצועית המתמדת של מורים, במטרה לתרום לקידום, לשיפור ולריענון החינוך המתמטי בישראל.

  • לינק

    המאמר מציג תוכנית להתפתחות מקצועית שמטרתה לחזק בקרב מורים את היכולת ליצור קשרים בין למידה חוץ בית-ספרית לבין זו הנעשית בתוך בית הספר בתחום המתמטיקה. המורים מצופים להשתמש בהבנות שהתלמידים רוכשים בהתנסויות חיצוניות שונות לתמיכה בלמידת מתמטיקה בכיתה(Taylor, E.V.).

  • לינק

    שאלת המחקר העיקרית היתה מה היא האפקטיביות של משחק תפקידים מקוון בהוראת המתמטיקה באינטרנט . משחק התפקידים המתוקשב נערך באמצעות צ'ט וקורא ליצירה של דמויות (זהויות מקוונות) על ידי כל לומד מקוון והתפקיד ששיחק . בתהליך המחקר של למידה מקוונת בחינוך למתמטיקה, Rosa דן בתפקידה של הבניית זהויות מקוונות. המחברים מאפיינים כיצד תהליך זה, באופן כללי, משתמש בתהל יכי המחקר האיכותני, ובאופן ספציפי, מקושר להבניה של ידע מתמטי במרחב הקיברנטי. התוצאות מציעות: (א) שהמרחב הקיברנטי באינטרנט הוא הסביבה הטבעית בהקשר של משחק תפקידים מתוקשב מקוון; (ב) שתהליך המשחק בלמידה המקוונת בחינוך למתמטיקה מעלה היבטים חדשים חשובים להבנתנו את הידע המתמטי כהבניה חברתית; (ג) החקירה המתמטית הופכת למשחק; (ד) נבדקי המחקר הם מי שהם רוצים להיות בעודם נמצאים במשחק, כלומר יש התכווננות (Rosa, Maurcio; Lerman, Stephen).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין