מילת מפתח: חינוך מיוחד
מיון:
נמצאו 126 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    במצגת של נעמי פורת ניתן לקרוא על הסוגיות הבאות: ייחודיות ההוראה בחינוך המיוחד לעומת החינוך הרגיל כיצד באים לידי ביטוי כלי התקשוב בייחודיות זו . מטרות ומגמות התקשוב בחינוך המיוחד – 3 אספקטים. לסיכום: שלוב התקשוב בהוראה בחינוך המיוחד הינו קריטי חשוב ומחויב המציאות באותה דרגת חשיבות כמו קריאה , כתיבה וחשבון.

  • לינק

    המאמר סוקר קורס בהוראת אמנות בחינוך המיוחד שנבנה בהשראת המאמר על מדיניות הכלה/שילוב בחינוך (Keifer-Boyd & Kraft, 2003). הניסוי המתואר התייחס לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים לא משולבים, ובו נעשה ניסיון לחזק את הביטחון העצמי ואת הכשירויות של מתכשרים לעבודה עם בעלי צרכים מיוחדים. מתכשרים לאמנות מבטאים לעיתי קרובות אי נוחות ותסכול כאשר משלבים בכיתותיהם ילדים בעלי צרכים מיוחדים (Allison, 2008). הדבר אינו מפתיע שכן מתכשרים אלה לרוב לומדים על כך בצורה חפוזה ושטחית אם בכלל. המאמר מדווח על מתכשרים להוראת אומנות ומדגיש את החשיבות שהסטודנטים יבינו את ההבדלים בין כיתות חינוך מיוחד שהן כיתות אם לבין כיתות משולבות. בכל מקרה מורים לאמנות המלמדים בכיתות משני הדגמים צריכים ללמוד כיצד להתאים עצמם ולהסתגל ללומדים שונים. זוהי מטלה לא פשוטה שכן אין פתרון אחד שניתן ליישום בכל מצב ( Bain, C., Hasio, C ).

  • לינק

    זהו הספר השני בסדרה העוסקת בסוגיות שונות בהקשר לשילובם של תלמידים עם מוגבלויות בבית הספר ובחברה. בספר הנוכחי הביאו העורכים בנוסף גם את קולם של ההורים ומאמר על אודות המענה החינוכי לתלמידים אלה בחברה הערבית בישראל (מאמר ראשון בעברית בנושא זה) .הספר השני בסדרה מרחיב את היריעה . מוצגות בספר כמה וכמה סוגיות הקשורות בשילוב בהקשר לתכניות "הכשרה לחיים" במסגרות החינוך הלא-פורמאלי, שילוב בחברה הערבית , התמודדות המשפחה עם שילוב וחייהם של לומדים עם מוגבלויות במוסדות השכלה גבוהה. בנוסף, מוצג בספר הנושא של הערכת בתי ספר משלבים לצד היכרות מעמיקה עם בעלי תפקידים בבית הספר- היועץ החינוכי והמנהל ( גלעדה אבישר , יונה לייזר, שונית רייטר).

  • סיכום

    הוראה-בשיתוף דורשת ממורים כוללים ומורים לחינוך מיוחד לתכנן, ללמד ולהעריך בצוותא את ההוראה באופן שוטף. ללא תכנון משותף מורים עובדים במקרה הטוב בהקבלה או תגובתית. המטרה של תכנון משותף היא שהמורה לחינוך מיוחד יביא את יכולותיו הייחודיות ובהן הבחנה בשונות, התאמה, תמיכה בהתנהגויות חיוביות ופדגוגיה לשיעור כדי שרוב התלמידים יצליחו לעבד וללמוד את חומר הלימוד בפעם הראשונה שבה הוא מוצג לכיתה (Murawski, 2009). מורים המלמדים בדגם של הוראה-בשיתוף בדרך נכונה הם אלה המנצלים את העובדה שיש שני מבוגרים בכיתה. על מורים בשיתוף להיות בעלי יכולת להסביר ולהדגים דרכים שבהן הם מאפשרים ומספקים הערכות חלופיות, ומתייחסים לתלמידים באופן אישי בהחלטה על מידת שליטתם בסטנדרטים של תוכן ותוכניות לימודים (Murawski, W.W., & Lochner).

  • לינק

    מאמר זה בא להציג את ה"סיפור" של תכנון לימודים ותכניות לימודים בישראל לתלמידים עם מוגבלויות. שנים רבות למדו תלמידם אלה במסגרות מופרדות ונבדלות במערכת "החינוך המיוחד", וזה למעלה מ-30 שנה רבים מהם לומדים במסגרות המשולבות באופנים שונים בתוך החינוך הרגיל. בעשור האחרון, תכנון לימודים במדינת ישראל במסגרות המיוחדות ובמסגרות המשלבות מבוסס על הערכים שהאגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך מקדם. סיור זה נבנה על מספר מקורות: (1) ניתוחים של מסמכי תכניות לימודים שהתפרסמו בשנים האחרונות; (2) תמלילי שישה ראיונות עומק מובנים למחצה עם בעלי תפקיד בכירים, בעבר ובהווה, מן האגף לחינוך מיוחד ומן האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך; (3) שני ראיונות עומק עם בעלי תפקיד שעסקו בפיתוח חומרי למידה בגופים שהיו קשורים לאגף לחינוך מיוחד ולאגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך ו-(4) עיון במסמך מדיניות פנימי שנכתב באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במסגרת מהלכים קוריקולריים של האגף לחינוך מיוחד ( גלעדה אבישר וציפי באב ) .

  • לינק

    תכניות הלימודים והנגישות אליהן הן שעומדות בלב יישום השילוב והן שמבחינות בין יישומו כסדרה של כוונות טובות ותו לא לבין יישומו כמציאות בית ספרית. בספר זה מציעה המחברת להתבונן בנושא לאורן של השאלות המעסיקות את אלה העוסקים בתחום של תכנון לימודים: מה, מדוע, איך, מי, איפה ומתי. דיון זה עשוי לתרום לחשיבה ולעשייה בכיוון של תכנון תכניות לימודים נגישות לכול, לרבות הכשרת אנשי החינוך לעסוק בכך. ארבעת פרקי הספר באים להציג תמונת מצב מקפת, מעמיקה ועדכנית; להעשיר ולהרחיב את מסד הידע הקיים בשפה העברית ותרום לקידום העיון והמחקר בנושא; לתרום להתפתחותם המקצועית של אנשי חינוך בפועַל ושל אנשי חינוך הנמצאים בשלב ההכשרה ולקדם את העשייה בתחום. בפרק הראשון מוצג הרציונאל של תכנון לימודים לתלמידים עם מוגבלויות. בפרק השני מובא ניתוח של המדיניות לתכנון לימודים ושל העשייה בתחום בישראל. לב הספר הוא הפרק השלישי שבו מוצגים הביטויים המעשיים לתכנון לימודים. בפרק הרביעי מוצגות השלכות אפשריות על ההכשרה ועל ההתפתחות המקצועית של מנהלים ומורים ( גלעדה אבישר) .

  • לינק

    מחקר זה בדק את הקשר בין תחושת המסוגלות העצמית לבין רמת האמפטיה והעמדות כלפי התלמידים המשולבים בקרב מורים משלבים בחינוך הרגיל. המחקר נערך כשלב מקדים להשתלמות שעסקה בעולמו הרגשי של המורה המשלב והייתה מכוונת להגברת תחושת המסוגלות העצמית הרגשית בקרב מורים. תוצאות המחקר הצביעו על קשר חיובי בין תחושת מסוגלות ואמפטיה. תואר אקדמי נמצא כמחזק אמפטיה, ואילו גיל וותק נמצאו כמחזקים את תחושת המסוגלות העצמית. השכלה אקדמית, הכשרה לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ודירוג בית-ספרי תרמו לעמדות חיוביות יותר כלפי ילדים משולבים. ממצאים אלו מחדדים את הצורך להגביר את תחושת המסוגלות של מורים כדי שיוכלו לתת מענה רגשי מותאם , מתוך עמדה אמפטית , לילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים בכיתה הרגילה (מירב חן ).

  • לינק

    הוראה באמצעות חקר מקרים הולכת ותופסת מקום יותר נרחב כפדגוגיה יעילה בהכשרת המורים. המאמר הנוכחי מתאר את השילוב של הוראה ולמידה בשיטת חקר המקרים/אירועים באוניברסיטה אמריקאית המכשירה מורים ומחנכים לחינוך המיוחד. השיטה יושמה הן בקורסים באוניברסיטה והן בהתמחות המעשית של פרחי ההוראה בשדה. המאמר מדגים בדוגמאות שונות את היישום והייצוג של שיטת חקר המקרים/אירועים במהלך הכשרת פרחי ההוראה לחינוך מיוחד. נערכת השוואה בין חקרי המקרה השונים מבחינת תרומתם לתכני הלימוד מחד ולתהליך ההתמודדות של פרחי ההוראה מאידך ( Linda Lengyel . Lisa Vernon-Dotson ).

  • לינק

    אחת השאלות המרכזיות בהכשרת מורים כיום היא מה יוצר תוכנית הכשרה אפקטיבית להכשרת מורים ללמד תלמידים במאה ה-21? אחת התשובות שצצו במערכות החינוך היא מסלולי הכשרה חלופיים. דגש מועט על פדגוגיה ומתודולוגיה בתוכניות החלופיות בחנ"מ – למרות שחלק מהתוכניות החלופיות כולל קורסים והתנסויות הקשורים לפדגוגיה ולמתודולוגיה, רבות אינן כוללות היבטים אלה, ומדגישות בעיקר ידע תוכן. אין ספק שידע תוכן חיוני ביותר בהוראה יעילה ואיכותית, והוא חשוב מאוד למורי החינוך המיוחד(עמידה בסטנדרטים לקבלת רישוי, ביסוס מעמד מקצועי, שיתוף פעולה עם מורים אחרים). הבעיה היא הפחתת הערך של קורסים בפדגוגיה ושל התנסויות המקשרות את ידע התוכן לתלמידים. במחקר נמצא כי חונכות בתוכניות החלופיות בחנ"מ נמצאה כגורם בעל השפעה מובהקת על יעילות התוכניות. גם לעבודה עם מדריך פדגוגי ממוסד ההכשרה יש חשיבות בהקשר זה ( Quigney, T.A).

  • לינק

    במאמר מדווחים ממצאי מחקר של קורס חדש בהכשרת מורים שמחבריו שואלים שאלה שונה: כיצד לשפר את השימוש במה שהמורים יודעים כדי לטפל בקשיים בהם נתקלים תלמידיהם? הקורס הנחקר: למידה ללא גבולות – הקורס הנחקר הוא חלק ממטרות פרויקט שמטרותיו לפתח גישות חדשות להכשרת מורים ולהבטיח שהם יהיו בעלי מודעות והבנה גדולים יותר לגבי הבעיות החינוכיות והחברתיות העשויות להשפיע על למידת ילדים, ויפתחו אסטרטגיות בהן יוכלו להשתמש כדי לטפל ולתמוך בהם. מטרת הקורס היתה לפתח את הבנת המתכשרים מהי פדגוגיה משלבת. מסגרת החשיבה על קשר בין הוראה ולמידה שהציג הספר "למידה ללא גבולות" (Hart et al., 2004) , שהיה הבסיס לקורס הנחקר, תרמה להשגת מטרותיו. הסטודנטים קיבלו עידוד לזהות עצמם כ"מורים משלבים". הם קיבלו עידוד ללמד בדרכים שאפשרו להם להיות מופתעים ע"י ה"איך" וה"מה" שהתלמידים למדו. הדבר סותר תרבות בית-ספרית נפוצה יותר לפיה הציפיה היא שמורים ומתכשרים להוראה ילמדו רק על פי "כוונות/מטרות למידה" ולפי "יעדי השיעור" מוחלטים מראש ועם ציפיות מובחנות לגבי תלמידים מסוימים. המחקר גם האיר את הפוטנציאל של ההפתעה וחשיבותה בהבנה של חשיבת מורים על מתן הזדמנויות למידה לכול התלמידים.

  • לינק

    מנהל מעצב שילוב: תפיסות מנהל בית הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים משפיעות על גישתם של כלל המורים בבית הספר לנושאגישה חיובית של מנהלי בתי הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים מובילה לגישה דומה גם מצד מורי בתי הספר ולתפיסה חיובית של האקלים הבית– ספרי. מחקר שערך ד"ר איתי הס ממכללת לוינסקי מבליט את חשיבות עמדות המנהלים כגורם מעצב בתחום זה.במסגרת המחקר, הועברו שאלוני עמדות כלפי השילוב ל– 38 מנהלים ו– 195 מורים מ– 38 חטיבות ביניים ובתי ספר תיכון בארץ, המשלבים תלמידים עם צרכים ייחודיים. בנוסף, הועברו למורים שאלונים על תפיסת האקלים הבית ספרי.

  • לינק

    מחקר שנערך לאחרונה במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך, התמקד בהקשר זה בהשפעת השימוש במחשבים ניידים על שגיאות הכתיב של תלמידים בכיתות החינוך המיוחד. החוקרות, מעיין פרשטמן, ד"ר סיגל עדן וד"ר עדינה שמיר, כולן מאוניברסיטת בר אילן, בדקו 93 תלמידים בני 13-16 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים ברחבי הארץ. המדגם כלל קבוצת ניסוי של 54 נבדקים אשר השתמשו במחשבים ניידים, וקבוצת ביקורת של 39 נבדקים, אשר נמנעו משימוש כזה. בכל כיתה נערכה הכתבה של עשר מלים. במחקר נמצא, שמספר שגיאות הכתיב של תלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים במהלך השנה ירד באופן מובהק בין תחילת המחקר לסיומו. לעומתם, בקרב תלמידים שלא למדו עם מחשבים ניידים לא חל שינוי מובהק ואף נצפתה מגמת עלייה לא מובהקת במספר שגיאות הכתיב. לפיכך מדגיש המחקר את השפעתו החיובית של השימוש במחשבים ניידים בכיתות החינוך המיוחד,עקב היותו תדיר ובשליטתו של התלמיד. על פי החוקרות, תוצאות המחקר משקפות את העולה מן הספרות המחקרית העוסקת בנושא הכתיב והשפעת המחשב עליו, ועל פיה שימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה ללימוד כתיב נכון,ואף יכול להביא לשיפור מיומנויות הכתיבה המתבצעת שלא באמצעות מחשב

  • לינק

    כל כיתת לימוד היא כיתה הטרוגנית. יש הבדלים התנהגותיים, קוגניטיביים וחברתיים בין ילד לילד והמורה צריכה להתמודד עם השונות הזאת כל יום. כיתת השילוב היא מיוחדת בזה שהיא כיתה רגילה, בה לומדים ילדים "רגילים", אבל היא קולטת ומשלבת בתוכה גם ילדים שאותרו כבעלי צריכים מיוחדים. עבור ציבור המורים התוצאות של שילוב הן הצורך להתמודד עם כיתה הטרוגנית במלוא מובן המילה. בכיתת השילוב עובדות שתי מורות: מורה עם הכשרה בחינוך הרגיל ומורה עם הכשרה בחינוך המיוחד. לעיתים קרובות מורים בעלי הכשרה בחינוך הרגיל נתקלים בקשיים לא מעטים כאשר הם צריכים לעבוד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. ברחבי הארץ פועלות כיתות כאלה עם משאבים כספיים ואחרים של החנ"מ. הכיתות הללו פועלות בתוך בתי-ספר רגילים, ובכך מאפשרות מודלים שונים של שילוב הילדים של החינוך המיוחד עם הילדים "הרגילים" של ביה"ס.

  • לינק

    המחקר הנוכחי התמקד בבחינת השפעת הימצאותם של מחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד על כמות שגיאות הכתיב של תלמידים עם לקויות למידה. המחקר נערך במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך. במחקר השתתפו 93 תלמידים בגילאי 16-13 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים במרכז הארץ. בהסתמך על המסגרת התיאורטית הרלוונטית נשאלו שתי שאלות .1: האם יחול שיפור ברמת שגיאות הכתיב של הנבדקים בעקבות ההתנסות במחשבים ניידים? .2 האם ימצאו הבדלים ברמת השיפור של שגיאות הכתיב של הנבדקים בהשוואה לקבוצת הביקורת, אשר לא התנסתה במחשבים ניידים? תוצאות המחקר הראו, כי בקבוצת הניסוי חל שיפור מובהק במספר שגיאות הכתיב, ואילו בקבוצת הביקורת לא חל שינוי מובהק. נראה, כי שימוש במחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד תורמת להפחתת שגיאות הכתיב בקרב תלמידים עם לקויות למידה ( סיגל עדן ועמיתים) .

  • לינק

    המחקר בחן את הישימות, הפוטנציאל והאתגרים של שימוש בגישת החקרשת WebQuest) ) כאמצעי למידה עבור תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי להגברת יכולת התכנון שלהם. במסגרת המחקר פותחה פעילות חקרשת ייעודית שנועדה בעיקר לטיפוח יכולת התכנון. התלמידים התבקשו לתכנן יום כיף כתתי, תוך התחשבות באילוצים מוגדרים מראש של משך האירוע והמרכיבים שייכללו בו. את המידע הדרוש יכלו המשתתפים למצוא באתרי אינטרנט. הפעילות יושמה בכתה של מוסד לחינוך מיוחד ולוותה בתצפית מובנית. יכולת התכנון של המשתתפים לפני ואחר הפעילות נבחנה באמצעות משימת קדם ובתר דומות. ממצאי המחקר מעידים על יעילותה של פעילות החקרשת ככלי להגברת יכולת התכנון בקרב תלמידים בעלי לקויות מורכבות וככלי יעיל ללמידה ולהגברת מוטיבציה ( הילה הדסין לוריא , מיקי רונן , אולגה יליזרוב ).

  • לינק

    במכללות להוראה אנו עדים במשך השנים לתופעה שיש מקום לחקור את מקורותיה ומשמעויותיה. התופעה היא ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד בהשוואה למסלולי בתיה"ס האחרים, ובהתחשב בכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקר זה הוא המשך למחקר קודם (הלל לביאן 2003) בו נמצא, כי שונות אישית או משפחתית הייתה אחד המניעים המרכזיים בפנייה ללימודי חינוך מיוחד. נתון זה לא היה כלול בשאלת המחקר אך עלה בבירור מן הממצאים. מחקרים רבים בחינוך דנו במוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. מטרת מחקר זה לבחון, באמצעות סיפורי חיים, מה הניע פרחי הוראה (20 משתתפים) לבחור בחינוך המיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה. ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת ( רבקה הלל-לביאן) .

  • סיכום

    בספרה החדש של ד"ר איריס מנור-בנימיני חמישה פרקים, חלקם עוסק יותר בשאלות תיאורטיות-עקרוניות, באחרים מושם דגש רב יותר על סוגיות מעשיות. כל פרק בספר מוצגים מקרים שמטרתם להבהיר ולהמחיש מושגים ועקרונות חשובים. כל המקרים מתבססים על מקרים של תלמידים במערכת החינוך. בנוסף, כל פרק מלווה בלוחות המהווים הצעה ליישום של עיקרון או של מיומנות. כל ההצעות פותחו על-ידי צוותים רב-מקצועיים ועבורם, ויושמו על-ידם בשדה. הספר הוא בעל ערך עבור אנשי חינוך, טיפול, רווחה ובריאות העובדים במערכות חינוכיות החל מגילך הרך ועד בגרות וגם אלו שעובדים בשירותי תמיכה נוספים כמו מערכות רווחה

  • לינק

    בית-ספר אילנות פיתח לאורך השנים גישה ייחודית לשילוב אוכלוסיות תלמידים המוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים. לפי גישה זו תקופת שהותו של התלמיד בבית-ספר אילנות היא הכנה להמשך חיים חברתיים, נורמטיביים ככל שניתן. לשם כך הוא מאורגן כמסגרת הנותנת מענה המשלב מיקוד פרטני ומיקוד קבוצתי לכלל התלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. גולת הכותרת של התכנית הם מסלולי הצלחה הנבנים לכלל התלמידים כבר בכיתה א'. מסלולי ההצלחה מבוססים על חוזקות התלמידים, אך תכליתם ארוכת טווח: לנתב את המשאבים המושקעים בתלמידים להצלחה הנראית ממשית באופק. תקופת חינוכם בביה"ס הינה אימון לחיים כבוגרים בחברה. מושם דגש על חוזקות היכולות לנבא הצלחה בחיים משמעותיים כבוגרים והשתלבות מיטבית במסגרות המשך.

  • לינק

    בראש העדה עמדה השופטת דליה דורנר .בדו"ח הועדה הרשמי הפרקים הבאים : תמונת מצב החינוך המיוחד במדינת ישראל, הטענות של הציבור וההורים , דיון , ממצאים ומסקנות. הוועדה ממליצה לנסח חוק חדש שיעגן את מעמדם של ילדי החינוך המיוחד, כשבלב ההמלצות סוכם על אימוץ המודל האירופי, לפיו ההורה יבחר אם הילד ישולב בחינוך הרגיל או במסגרת חינוך מיוחד. לפי ההמלצה, יופיעו ההורים בפני ועדה ריכוזית אחת ויודיעו על בחירתם, כשלראשונה תשמע הוועדה גם את הילד עצמו, בכפוף ליכולתו להתבטא. עפ"י דו"ח הועדה נדרש מעתה משרד החינוך לדאוג להכשרת הסייעות לתפקידן. הועדה ממליצה כי הסייעות יחויבו בלימודי תעודה בהיקף של 400 שעות ( או בלימודים לתואר אקדמי ) . הועדה סבורה כי יש לוודא שהמורים לעתיד , ובהם גם מורים לדיסציפלינות ספציפיות ולא רק מחנכים וגננות בלבד ילמדו כיצד לעבוד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

  • לינק

    הקישור שעושים מחברי המאמר בין תקשורת לחינוך מיוחד הוא מעניין מאד מבחינה פדגוגית. המחקר התקשורתי אינו נוטה תמיד לתמוך בטענתו של ניל פוסטמן שהטלוויזיה היא האשמה באובדנה של הילדות בחברה המודרנית. חוקרים מטילים היום ספק רב גם באמיתות הטענה שבעקבות המעבר מחברה של כתב לחברה טלוויזיונית היטשטש והצטמצם המרחק החברתי בין ילדים למבוגרים. הנחת היסוד של פעולת בתי ספר בחינוך מיוחד אשר יזמו תוכניות מבוססות תקשורת ומדיה היא כי התקשורת מהווה גורם מזמן אשר מאפשר לתלמיד הרחבת הזדמנויות ויכולת בקריאת המציאות תוך הפקת תוצרים תקשורתיים. תוכנית חינוכית ללימודי מדיה בחינוך המיוחד משלבת גישה יסודית המכבדת את התלמידים, רואה בהם צרכני תקשורת לגיטימיים ומקובלים ובשיאם בעלי יכולת להפיק טקסטים תקשורתיים בעצמם. המדיה מאופיינת בשלל עצום של תכנים הדורשים רמות הבנה שונות, ולכן יש בה מקום רב לבחירה ולשיקול דעת של כל אחד. לימודי המדיה מאפשרים לתלמיד להפגין את יכולותיו בלא כל קשר למגבלותיו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין