מילת מפתח: חינוך לשוני
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • סיכום

    במאמר זה משורטטת בקצרה ההיסטוריה של הוראת הדיבור בציבור. הנושא רחב מאד ועל מנת לצמצמו במעט הוחלט לתאר רק את ההיסטוריה של הדיבור בציבור בעולם המערבי, תוך התמקדות בכמה תחנות רלוואנטיות להיום. המחברת פורשת את תולדות הנושא מהעולם העתיק, וון ורומא, עבור דרך ימי הביניים והרנסנס באנגליה, ארצות הברית במיוחד תקופת מלחמת האזרחים, ועד לימינו אנו, תוך שהיא משתהה במיוחד על סוגיות הרלוואנטיות לאימון, הוראה והנחיה, כגון האיזון המשתנה בין תכני הנאום לבין צורתו.

  • סיכום

    מיומנות הדיבור בציבור הינה בעלת חשיבות רבה, עד כדי תפיסה כי היא זהה בחשיבותה למיומנויות יסוד אחרות כגון קריאה וכתיבה. המיומנות כוללת בתוכה מגוון מרכיבים הנוגעים: לארגון המסר המועבר, בדגש על שמירת רציפות התוכן, לרטוריקה ולשימוש מיטבי בשפת הגוף בעת העמידה מול קהל, וכן מרכיבים הנוגעים ליכולת להתאים את הדיבור להקשר, לזמן המוקצב ולקהל היעד. מיומנות זו, על שלל מרכיביה, ניתנת לרכישה, חיזוק ופיתוח על ידי תהליכי הקנייה ותרגול. במחקר זה ביקשנו לבחון את האפשרות להביא לשיפור ברמת מיומנות הדיבור בציבור וכן את מידת יציבותו של השיפור לאורך זמן, כל זאת תוך הקניית המיומנות ותרגולה במסגרת מערכת החינוך הפורמאלית הרגילה, ללא שימוש במשאבים מיוחדים ועל ידי מורה שאינו מומחה לתחום הדיבור בציבור (אורי שטרנברג).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את מאפייניו ואת גבולותיו של "הדיבור המתוכנן" (לרבות ההאזנה לדיבור זה), בהתבסס על הנתונים המוצגים בתכניות הלימודים בעברית (כשפת אם) בבית הספר העל-יסודי משנות החמישים של המאה ה-20 ועד ימינו. נחקרו גם היסודות הקבועים והשינויים שחלו בהוראה-למידה של "דיבור מתוכנן" בבית הספר העל-יסודי (רחל רוזנר).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לבחון את ההקבלה בין מבנה של טקסט טיעון לבין מבנה של תכנית לוגית הכתובה בפרולוג – שפה תכנות לוגית (תכנות בלוגיקה, PROgramming in LOGic). אם אכן קיימת הקבלה כזו, אזי אפשר לבחון את השפעת הלמידה של כלי היסק לוגיים (באמצעות פתרון בעיות בתכנות לוגי) על יכולתם של התלמידים להבין טקסט טיעון בשפה הטבעית, או להיפך (גילה שילה, נוע רגוניס).

  • לינק

    לתכנית התקשוב הלאומית: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 יש השפעה גם על מעורבות של מורים מבתי ספר בפיתוח חומרי למידה מתוקשבים וחומרי למידה. מעורבות התחלתית זו לא נוצרה מעצמה אלא בזכות מאמצי הטמעה של מרכזי ההדרכה הפועלים במחוזות החינוך ברחבי הארץ. כך לדוגמא בבתי ספר יסודיים בקרית שמונה ובאזורים הסמוכים המורים עוברים השתלמויות וליווי של מרכז הפסג"ה האזורי במטרה לפתח מיומנויות של תכנון משימות תקשוב לכיתה. התוצרים שהמורים מפיקים כוללים דוגמאות לשיעורים משולבי משימות תקשוב, בעקבות חשיפה למאפיינים של משימה מתוקשבת מיטבית. באתר האינטרנט הנוכחי מרוכזים דוגמאות של חומרי למידה מתוקשבים שפיתחו המורים בתחום חינוך לשוני

  • לינק

    ניסיון מוצלח של צוות מט"ח לאתגר תלמידים ללמידת לשון בכיתות ו' . צוות מט"ח ניסה באמצעות הספר " מילה טובה" ליצור משימות מעוררות חשיבה ויצירה. בספר פרקי נושא ובעקבותיהם פרקי פעילויות שבעזרתן התלמידים יכולים להרחיב ולהעמיק את הידע שלהם בשפה העברית. הספר החדש הוא חלק מסדרת ספר הלימוד הדיגיטלי של מט"ח המציעה למורה סביבת הוראה חדשנית ומאתגרת המאפשרת ייצוג חומרי ייצוג חומרי הלמידה ושימוש בכלים ייחודיים ליצירת שיעורים מגוונים, עדכניים ודינמיים.

  • לינק

    המורה ורכזת כישורי השפה דורית כץ דרוקר ביצעה לאחרונה הערכה שיטתית של אתר "שטף קריאה. יוצרי האתר הם: מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). האתר עלה לרשת בשנת 2009. מאז הוא עבר מספר עדכונים. העדכון האחרון כלל הוספת כ-40 טקסטים נוספים ברמות 1 ו-2 נערך באוקטובר 2010. התכנים באתר מותאמים למטרות החינוך הלשוני: הלומדים יהיו בעלי יכולת קריאה מושכלת של טקסטים מעולמות שיח שונים, לפי מסמך הסטנדרטים בחינוך הלשוני. הטקסטים באתר מאורגנים לפי רמות קושי מסוגות שונות, בחלקם מנוקדים ולקוחים מעולמם של הלומדים. הטקסטים נבחרו בהתאמה לסטנדרטים הנדרשים בחינוך הלשוני. האתר מומלץ מאוד לתלמידים שקריאתם אינה שוטפת ומדויקת. האתר מזמן להם אפשרויות לשיפור הקריאה. ההתקדמות נעשית על פי הקצב האישי של הלומד.כאשר הלומד נחשף לקריאה מיומנת של הקריין – זה משמש לו כמודל לחיקוי ולמידה של קריאה שוטפת ומוטעמת.

  • לינק

    מבט על שיטת הלמידה של בית החינוך אדם וסביבה בחינוך הלשוני. בית החינוך מפעיל 6 כיתות אם תלת-גיליות א-ג בהן פועלים הילדים ביחד כקהילה לומדת אחת. כל ילד לומד ע"פ קצב אישי, יכולת ועניין וההקניות נערכות בקבוצות גיל מעורבות ע"פ התקדמות אישית. למשל, ילדים קוראים בכיתה א' עשויים ללמוד בקבוצות הקניה עם ילדים בוגרים יותר. הילדים בקהילה נחשפים לחומרי למידה מגוונים ופועלים באופן עצמאי בתרגולים שונים בסביבה הלימודית. למרות זאת קיימות תוכניות לימודים ספיראליות מותאמות לגילאים השונים.

  • לינק

    קיימים 4 קטגוריות לסטנדרטים: א.סטנדרטים של ביצוע, ב.סטנדרטים של הזדמנויות למידה, ג.סטנדרטים של תוכן, ד.סטנדרטים של הערכה. השפה היא פלטפורמה המניעה קשר של האדם עם עצמו ועם סביבתו. השפה היא בסיס להשתלבותם של תלמידינו בקהילה כשווי ערך. לא ניתן להצהיר כי תלמידי החינוך המיוחד ישתלבו בקהילה ובעולם המודרני ולחסום אותם ממפגשים בלתי אמצעיים עם נכסי השפה הדבורה והכתובה. חובתנו היא להפעיל דרכי הוראה מפצות העושות שימוש בנכסי השפה הטובים כדי לעקוף תהליכי שפה פגומים. להקצות זמן אקטיבי להזדמנויות חשיבה מגוונות ליצור הלימה בין משתנה הטקסט למשתני הקורא. לזמן "מצבי שיח" אותנטיים, רלוונטיים, לאתגר, לדרוש , להאמין ולעולם לא לוותר ( רחל אשכנזי ) .

  • מאמר מלא

    יופי של שפה (חלקים 3-5) הינה סדרת ספרים בחינוך לשוני, שנכתבה על סמך הנחות יסוד ובהתאם למטרות שפורטו בתכנית הלימודים החדשה "חינוך לשוני, עברית-שפה, ספרות ותרבות לבית-הספר היסודי הממלכתי והממלכתי-דתי" (תשס"ג). מה המיוחד לסדרת ספרים זו? הייחוד המובהק ביותר של הסדרה הוא הדאגה לפיתוח החשיבה. כסדרת ספרים שנכתבה במסגרת תחום הדעת "חינוך לשוני", מטפלת הסדרה באופן שיטתי בארבעה טיפוסי-על של סוגות: טקסטים למטרות מידוע תיאור והסבר, טקסטים למטרות שכנוע וטיעון, טקסטים למטרות הפעלה וטקסטים למטרות סיפור. ייחודם של הספרים בכך שהטיפול השיטתי בנושאים הקשורים לחינוך לשוני מלווה בהבניית ותרגול שיטתיים של תהליכי חשיבה כדוגמת: הבחנה, הכללה, השוואה, היסק, יישום ופירוש, ואסטרטגיות חשיבה: חשיבה סיבתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה טיעונית ועוד.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין