מילת מפתח: חינוך לערכים
מיון:
נמצאו 36 פריטים
פריטים מ- 21 ל-36
  • לינק

    המחברת טוענת כי עידוד התנהגות מוסרית בכיתה הינה חיונית להוראה מוצלחת. מאחר והחברה בכללותה אחראית למחסור בנורמות מקובלות. על כן, חיוני ללמד התנהגות מוסרית בכיתה. התנהגות מוסרית בבסיסה היא מתן כבוד: כבד את האחרים וכבד את עצמך.המאמר כולל משימות עבור המורה שמטרתן לסייע לו ללמד את תלמידיו התנהגות מוסרית (Margaret Regan).

  • לינק

    מטרתה של סקירה זו היא לתאר את הידע בתחום החינוך המוסרי ולעמוד על מצב החינוך המוסרי במערכת החינוך הממלכתית בישראל, וזאת על מנת לספק לוועדת המומחים את הידע הנדרש בגיבוש מושכל של מדיניות בתחום זה. הסקירה מחולקת לשלושה חלקים: א. הגישות המרכזיות בתחום ודיון במטרות המרכזיות, במושגי היסוד ובמיומנויות השונות שבאמצעותם הגישות השונות מבקשות לפתח, כל אחת לשיטתה, אישיות מוסרית. ב. מצב החינוך המוסרי במספר מדינות החברות ב- OECD ובעיקר במערכת החינוך הממלכתית הישראלית, כפי שהוא משתקף במדיניות משרד החינוך, בתכניות "חינוך לערכים" המתקיימות בה, בחוזרי מנכ"ל ומתוך מידע שנוגע ישירות לתחום הידע ( אריאל שריד) .

  • לינק

    מורה פיתחה תוכנית לימודים רב-שנתית בנושא השואה – ברכה גולדברג, מורה בביה"ס היסודי בבלי-ירושלמי בתל אביב, פיתחה תכנית לימודים רב-שנתית, להוראת השואה בראייה הומניסטית. שם התוכנית "להיות אדם". לדברי גולדברג, נושא השואה והפקת הלקחים והמשמעויותהנובעות ממנה, הם תכנים רבי משמעות לאדם ולחברה. מסיבה זו יש לעסוק בהם במהלך שנת הלימודים כולה ולא רק סמוך ליום השואה, כמו שנהוג במערכת החינוך.

  • לינק

    בבית הספר התיכון הממלכתי־דתי "שק"ד" בעמק בית שאן מעמידים ערכים ואנשים לפני תעודת בגרות. משה טור־פז, מנהל בית הספר: "אם נגדל פה מהנדסים נהדרים אבל הם ירדו מהארץ, מי ייהנה מהם, עמק הסיליקון בארצות הברית? חינוך חייב להיות מוכוון ערכים ולא ציוּנים" ( אור סופר).

  • לינק

    ראויה לשבח יוזמתה של המורה חניתה חן אשר העלתה בבלוג הכיתתי שלה לתלמידי כיתה ג' בביה"ס הוברמן בפ"ת את חשיבות יום השלום הבינלאומי . היא עשתה זאת לא בדרך שגרתית ולא באמצעות מלל אלא באמצעות פעילות בכיתה המציינת את חשיבות יום השלום הבינלאומי. התלמידים בסיוע ההורים ובהנחיית המורה מכינים שירים וקליפ וידאו לנושא.

  • לינק

    בשעה שבמדינות הOECD ובתוכם ישראל יש מרוץ בלתי פוסק ולחוץ לקראת מבחני הערכה של הישגים כמו פיז"ה ואחרים מתפתחות בקנדה וגם בארה"ב כמה מגמות אלטרנטיבות בתחומי החינוך המנסות לחזק את החינוך הערכי בבתי הספר היסודיים בעדיפות אפילו יותר גבוהה מאשר מבחני הישגים וסטנדרטים. התחייה של החינוך הערכי בבתי הספר היסודיים בקנדה ובארה"ב אינה בהכרח מדיניות של משרד החינוך הפדראלי או מחוזות החינוך בקנדה ובארה"ב אלא יוזמה של מנהלי בתי הספר היסודיים המאמינים כי החינוך ערכי חשוב לא פחות מבחינות הישגים וכי הוא הוזנח בעשורים האחרונים. אחת התוכניות המוצלחות לחינוך ערכי שנכנסת לבתי הספר היסודיים בארה"ב יוזמת המנהלים נקראת The- Leader- in- Me המשולבת במקצועות היסוד של ביה"ס היסודי. התכנית נועדה לטעת בטחון עצמי בתלמידי ביה"ס היסודי תוך כדי התמודדותם עם לימוד מקצועות היסוד. התכנית מנסה לטעת בילדים את תחושת הערך העצמי ואחריות פנימית שלהם כחלק מתרבות ביה"ס ולא כתכנית מנותקת של כישורי חיים. התכנית The Leader in Me מוטמעת במקצועות הלימוד בכיתות היסוד ובכיתות ג'-ו'.

  • מאמר מלא

    במאמרו המעניין סבור פרופסור אברהם יוגב כי הכוונת החינוך הערכי בחברה פלורליסטית הוא הכרח המציאות , לפחות בכל הקשור לרב-תרבותיות של חברה כזו , ולכן הוא מתחייב גם במערכת החינוך בישראל. כדי לפתח עמדה זו מתבונן תחילה פרופסור אברהם יוגב על הבעיות הכרוכות במורכבותו של החינוך הערכי בחברה פלורליסטית כיום , על משמעותיה הפוסט-מודרנית. לאחר מכן הוא מתאר בהרחבה שתי גישות מרכזיות לחינוך ערכי הקיימות כיום בחברות פלורליסטיות. בחלקו האחרון דן המאמר בהשלכותיהן של גישות פדגוגיות –חברתיות אלה לגבי מערכת החינוך בישראל ומציין מספר עקרונות פעולה אפשריים לעיצוב החינוך לפלורליזם חברתי בישראל ( אברהם יוגב) .

  • סיכום

    כיצד ניתן להצית אש של ידע, של תשוקה לדעת במוחותיהם של בני אדם? שאלה זו מטרידה את המחנכים במשך כל הדורות וחשובה מאד בישראל. אמנם ניתן ליצור אוכלוסיות נרחבות היודעות לקרוא, אך אינן מסוגלות להבחין במה שראוי לקריאה. ההתפתחות הכוללת של הפרט ויכולת השיפוט שלו עשויים להיות נשכרים ממה שקרוי החינוך הליברלי. יש להתרחק מהנסיגה התרבותית ולדבוק באתגרי האיכות התרבותית ובמצבורי העושר התרבותי העומדים לרשותנו. החינוך הליברלי עשוי לאפשר למורים להבין את פעילותם המקצועית בפרספקטיבה של מטרות חינוכיות ארוכות טווח. לעתים קרובות הכשרת המורים ממוקדת מדי בהיבטים הפרקטיים הדרושים לפעילות המורים, אך אסור להזניח את הרקע ההשכלתי והתרבותי הכללי הדרוש על מנת שהמורים יבינו את משמעות ההוראה ומטרותיה. עליהם לדעת לא רק מה ואיך הם מלמדים, אלא מדוע ולשם מה הם פועלים . לפיכך, הכשרת המורים תכלול התנסויות בפעילות חברתית בתוך ומחוץ לכותלי בית הספר. התנסויות אלו תבחרנה אם הן משרתות שאלות בעלות משקל. תוכנית מעין זו הינה בעלת ערך לאנשי מקצוע שונים, אך חשובה במיוחד למורים, משום שיש בה פוטנציאל של קשר בין עיון ומעשה, בין עולם הידע לעולם ההתנסות ויש לה השלכות חינוכיות למורי העתיד ( מרים בן-פרץ).

  • לינק

    תיעוד הרצאתו של אמיר בנג'ו במפגש השתלמות המורים. מודלים של פעילויות מתוקשבות שבסיסן חינוכי ערכי. דוגמאות לפעילויות שונות שבוצעו בבתי ספר שונים (כולן מתועדות במחשב). "כתבנט" – עיתון אינטרנטי הנכתב ע"י ילדים בשביל ילדים בנושאים ערכיים שונים כגון: אתיקה, התנהגות ברשת, אקלים כיתה, תזונה וספורט וכדומה. "זום לרשת"- עוסק בתחום האתיקה וכללי התנהגות יעילים ברשת. "התנדבות כאורח חיים"- פעילות ישובית שבמסגרתה פעלו שבעה בתי ספר. התלמידים התנדבו בקהילה, והאתר ליווה את פועלם ע"י תיעוד המפגשים. פעילויות החונכות: -קשר רב דורי. "בוא נתקרב לקשת"- תלמידי כיתות ו' למדו לבנות משחקים לימודיים ולהתאימם לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים. "חברותא מתוקשבת"- תלמידים בוגרים עובדים מול תלמידים צעירים סביב נושא מרכז כגון: חגים.

  • תקציר

    הטענה המרכזית במאמר היא שתוכנית ההכשרה האוניברסיטאית של כוח ההוראה מקדמת דמות מורה שתפקידו הקניית ידע והוראת הסדרים בלבד, ואינה מכינה אותו לתפקידו כמחנך ומכאן הצורך בשינויה. לשם קידום אורחות חיים דמוקרטיים, יש לפעול לאימוץ עמדות דמוקרטיות בקרב התלמידים. תהליך זה אינו תהליך רכישה טבעי, אלא חינוכי אקטיבי, הנעשה בידי "מחנך" המחויב לעקרונות הדמוקרטיה ופועל להשפיע על תלמידיו ברוח זו. תוכנית ההכשרה האוניברסיטאית, כמשקפת את הלכי הרוח התרבותיים, אינה מכשירה את המורים להיות מחנכים, אלא מורים מקצועיים. לכן היא גורם מעכב בקידומה של תרבות אזרחית. (אורן כרמלי)

  • רפרנס

    המאמרים בספר נכתבו כתגובה וביקורת לאירועים פוליטיים, מדיניים וביטחוניים שהתרחשו בישראל במהלך השנים 2000-2005 ופורסמו בעיתו "הצופה". הנושא המרכזי לאורך רוב המאמרים הוא הדמוקרטיה במדינה ומאפייני ההתנהלות הדמוקרטית של מוסדות השלטון. נקודת המוצא של המחבר היא שבית הספר הינו בבואה של החברה ונורמות התנהגותיות מקובלות ורצויות בבית הספר דומות ומקבילות לנורמות ההתנהגותיות הבאות לידי ביטוי בהתנהלות הממשלה ומוסדות השלטון בכלל. המאמרים היו תגובה מיידית להתרחשויות ומבטאים את תחושות המחבר ביחס לאירועים מתוך נקודת מבטו כמחנך ומכשיר מורים, והם מציגים ההקבלה הנ"ל. (דב גולדפלם)

  • לינק

    המאמר מבקש לצאת מההסכמות הקיימות בדבר יסודותיו התיאורטיים של החינוך ההומניסטי אל האתגר של תרגומם לכדי פרקטיקות חינוכיות. בהסתמך על התובנה של אריסטו, שמבחנו העליון של החינוך הוא במעשים ובתוצאות, המשימה שמאמר זה מבקש להתמודד עימה היא כיצד לבנות את הגשר שבין התיאוריה לפרקטיקה. "גשר" זה ייפרש במאמר בארבעה שלבים: ראשון הוא "המבוא" שבו יוצגו ההסכמות הקיימות בדבר מאפייני היסוד המהותיים לחינוך ההומניסטי, השלב השני יתמקד בשינוי הדימוי העצמי הפרופסיונלי של מורים ובאתגרים ששינוי זה שם לפתחם, השלב השלישי יעסוק בדרכים לתרגומה של השקפת העולם ההומניסטית למדיניות חינוכית בתחום הערכי והאזרחי, והחלק האחרון יציג מגוון יסודות חינוכיים, החיוניים ליצירת תרבות הומניסטית בית ספרית (אלוני, נמרוד).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי נערך במוסד להכשרת מורים בהולנד ונועד לבדוק את דרך ההכנה של פרחי ההוראה לקראת חינוך ערכי ומוסרי. נקודת המוצא של עורכי המחקר הייתה כי הכנת פרחי ההוראה להפנמת ערכים ומוסר צריכה לבוא לידי ביטוי בכל המקצועות הרלבנטיים של הכשרת המורים. שאלת המחקר העיקרית הייתה כיצד מורי המורים מכשירים את פרחי ההוראה לחינוך ערכי כאשר הם מתכננים ומיישמים בפועל את תוכניות הלימודים ומה ההשפעה בפועל של דרכי היישום האלו על פרחי ההוראה? נתגלו פערים רציניים בין המתכננים של תוכניות הלימודים ובין מורי המורים המיישמים לגבי חשיבות המטרות הפדגוגיות בתכנית ולגבי דרכי ההוראה הרצויות (Martijn Willemse, Mieke Lunenberg and Fred Korthagen).

  • לינק

    המחקר, שענייניו היבטים מסוימים ברלוונטיות של הכשרת מורים, התרכז בתחומים ההומאניים. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. הנתונים מלמדים חד-משמעית על קשר הדוק בין תכניה של "ההשכלה המעשירה" בתחומים ההומאניים-החברתיים ובין תחושת הרלוונטיות של הכשרת המורים בקרב מורים בוגרי מכללה להכשרת מורים . נמצאה עדיפות בולטת של ההקניה הישירה של "ההשכלה המעשירה", היינו, זו המוקנית על ידי מורים שתחומי ההשכלה המעשירה היא מתחום התמחותם המקצועית, על פני השכלה מעשירה הנעשית אגב הוראה בתחומים אחרים (כגון מורי מדעים המשתמשים בדוגמאות, במבעים ובמטפוריקה להמחשת רעיונותיהם, וכן שההעשרה העיקרית, הן מצד מורי המכללה והן מצד בוגריה, נעזרת בתחומי הספרות, המקרא, הלשון – יותר מאשר בתקשורת על ממדיה: הטלוויזיה, העיתונות והתקשורת הבין-אישית. (שמאי גלנדר)

  • תקציר

    מחקר זה דן בפולמוס שהתחולל באקדמיה האמריקנית ברבע האחרון של המאה ה-20 על אודות תכנים תרבותיים וערכיים שיש להקנות בתכניות לימודי החובה ב"חינוך כללי" לתלמידי התואר הראשון. (רוני ריינגולד)

  • לינק

    ספרו של דוב דרום "אקלים של צמיחה נחשב בזמנו ספר פדגוגי-ערכי חשוב , אך במהלך השנים נדחק הצידה שלא בצדק . תודות למפעל הדיגיטאלי החשוב של מט"ח ,הספרייה הדיגיטאלית "כותר" יש לו סיכוי להוות שוב משנה פדגוגית-ערכית סדורה למורים ולמכשירי מורים. בספרו של דב דרום מודגשות ארבע איכויות הומניסטיות מרכזיות:1. הוליסטי – חינוך שמעמיד במרכז את האדם בשלמותו. הוא עוסק במגוון רחב של מיומנויות – החל בקריאה, כתיבה וחשבון וכלה בפתרון בעיות תקשורת והבנה איש את עצמו ואת הזולת.2. הומני – חינוך שמסייע ללומדים להגיע ליתר הערכה וכבוד לעצמם ולזולתם, מעודד שיתוף פעולה ויישוב קונפליקטים בדרך משא ומתן וההידברות.3. רלוונטי- חינוך שקשור קשר הדוק לחייו של הלומד, לשאיפתו לרכוש דעת, לצמוח, לאהוב ולמצוא משמעות לקיומו.4. התנסותי – חינוך שיוצר אקלים לימודי הספוג אתגר ותמיכה כאחד, מעודד מעורבות ויצירתיות, ומחשיב את הייחודיות של כל לומד, צרכיו ומטרותיו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין