מילת מפתח: חינוך לערכים
מיון:
נמצאו 36 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מחבר המאמר מציג את היוזמה “הצעת טקסונומיה להוראת משנה: שבע קטגוריות״. ללימוד התלמוד יש מקום מרכזי בין מקצועות היהדות שבהם יש לעסוק, ואילו לימוד המשנה כחיבור עצמאי נדחק מעט לשוליים, והמשנה לעתים קרובות נלמדת ‘מתוך התלמוד׳ ומתוך הקשרן של סוגיות התלמוד השונות. הקשיים המרכזיים המתעוררים בתהליך הלמידה של המשנה מתמקדים בעיקר בתחושת חוסר הרלוונטיות של המשנה לעולמם של התלמידים ובקושי להתמודד עם אופייה האסוציאטיבי. היוזמה הפדגוגית מפתחת הצעה להבניית לימוד המשנה בקטגוריות מובחנות תוך הדגשת היבטים ערכיים ושלבי למידה עצמית, שעשויים להוביל לשיפור בתהליך ההוראה של המשנה ולהפוך אותה ל׳עמוד ברזל׳ משמעותי בעולמם הדתי של התלמידים (ירון זילברשטיין).

  • סיכום

    מאמר זה דן בקושי של המיעוט הערבי בישראל ליישב את זהותו הלאומית עם תביעת משרד החינוך מכלל בתי הספר, ובהם הערביים, להנחיל את ערכי הציונות ולאמץ את הגדרת המדינה כדמוקרטית ויהודית. המחברים סוקרים את מעמדה הייחודי והאנומלי של מערכת החינוך הערבית, ומראים כיצד מקשה מעמד זה על הערבים בישראל לעצב ולגבש את זהותם באופן שוויוני התואם את צורכיהם. לימודי האזרחות בחברה הערבית הם דוגמה בולטת למתח שבין לימוד תולדות ארץ ישראל לבין הזהות התרבותית והלאומית של התלמיד הערבי. באווירה זו, טוענים המחברים, רווחת בקרב מורים במערכת החינוך הערבית "תרבות של שתיקה", דהיינו, הימנעות מעיסוק בנושאים פוליטיים ולאומיים במסגרת כיתתית. עם זאת, הכותבים מראים שעל אף העובדה שבתי הספר הערביים מתנהלים בתוך סבך אילוצים פורמליים ובלתי פורמליים הגורמים למנהלים ולמורים לתמרן בתוך מרחב מצומצם למדי של פעילות מותרת, יש בידיהם דרכים יצירתיות לטיפוח הזהות הלאומית הערבית-הפלסטינית. עקב סיטואציה מורכבת זו, מוצאים עצמם מחנכים בחינוך הערבי נקרעים בין דרישות המדינה לדרישות החברה הערבית, בעיקר בכל הנוגע לזהות העצמית שלהם כבני הלאום הערבי-הפלסטיני (ח'אלד עראר ופאדיה אבראהים).

  • לינק

    ישנן שלוש טעויות נפוצות בהבנת תיאוריית החינוך המוסרי של אפלטון, לפיהן: 1. אפלטון הוא הוגה "אינטלקטואלי", במובן זה שהוא טוען כי התנהגות מוסרית נרכשת אך ורק באמצעות לימוד וידיעה תיאורטיים של הטוב, בניגוד לתרגול מעשי או לחיקוי של דמויות מופת. 2. אפלטון הוא אליטיסט הסבור כי רק חלק מהאנשים, המלכים-פילוסופים, מסוגלים להגיע לידיעה של הטוב, ולכן רק הם ראויים לשלוט בחברה – תפיסה הנוגדת את ערכי השוויון והדמוקרטיה. 3. תיאוריית החינוך המוסרי שלו נשענת על תורת הצורות שלו: מטפיסיקה ביזארית שאדם מודרני יתקשה מאוד לקבל או להאמין בה. מטרתו של מאמר זה היא להפריך את שלוש הקביעות האלה שהביאו לזניחתו של אפלטון בתחום התיאוריה של החינוך המוסרי בעידן המודרני, באופן שיוכיח אי אפלטון יכול וצריך להיות רלוונטי למחנכים גם בימינו.

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את עמדתם של מורים ותלמידים כלפי מודל שפותח בבית-הספר הניסוי שבח מופת, בשם 'פדגוגיה של למידה רבודה'. מודל זה בא לענות על אתגרי החינוך בעידן הפוסט-מודרניסטי, ומתבסס על תהליך חינוכי בשלושה שלבים: א. השתלבות הלומד במציאות הדינאמית והפלורליסטית; ב. מתן פרשנות אישית למציאות בהתאם לערכים המתאימים ללומד ושאותם מעונין לאמץ; ג. פעילות יוצרנית ופרו-אקטיבית חברתית, המאפשרת ביטוי הקול האישי של הלומד, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. עקרונות המודל הם עיסוק בנושאי לימוד מהותיים, גמישות בתכנית הלימודים ומרחבי הלמידה, אוטונומיה למורים ולתלמידים ודגש על יצירת תוצרים מבוססי טכנולוגיות מתקדמות בעלי ערך חברתי גבוה (ליאת אייל, מקס סיון, סיגל אלמי-מלמן, עירית כהן).

  • לינק

    מטרתו של נייר העמדה היא להוביל מהלך משותף לגיבוש מדיניות אשר מחברת בין הקיים, לבין כל שעוד יש וניתן לעשות, תחת הכותרת של חינוך נגד גזענות בהכשרת מורים ומורות. ראשית הוגדרו מספר אתגרים מרכזיים: אתגר מערכות החינוך הנפרדות, אתגר שילוב הנושא בתכניות הלימוד הקיימות, ואתגר הגזענות המבנית. לאחר סקירה קצרה של ספרות ומחקר בנושא, מוצעים כיווני פעולה אפשריים – ברמת הסטודנטים/יות, ברמת הסגל האקדמי והמנהלי, וברמת המוסד. שיתוף פעולה בין המוסדות וחיבור שלל הכוחות הפועלים בתחום פותחים פתח ללמידה הדדית, למפגשים בין קבוצות שונות בחברה בישראל, ולאמירה משותפת על תפקידה של מערכת החינוך ביצירת חברה שוויונית יותר וגזענית פחות (גליה זלמנסון לוי).

  • סיכום

    האם ייתכן שבתודעה האנושית יש איזשהו רכיב רוחני שאינו ניתן לכימות ולהנהרה על סמך חוקי הפיזיקה, הכולל את הרצון החופשי, את הכוונות, את ההכרעות הערכיות ואת הרגשות? המאמר מציג את יסוד הרוחניות בתודעה ובחינוך, אבל מן הסוג האתאיסטי, הלא-מיסטי (יקיר שושני).

  • סיכום

    המאמר עוסק במתח שבין תפיסת הוראת ההיסטוריה ככלי להבניית תודעה ערכית-חברתית לבין תפיסת הוראת ההיסטוריה כתחום דעת מדעי, ובדילמות העומדות לפני המורה להיסטוריה, המכיר באחריותו הן כמחנך והן כמורה של תחום דעת (ענת קדרון).

  • סיכום

    המאמר דן בשאלות של האדם ושל החברה, מהות האופי, השיפוט המוסרי וחווית האושר כפי שהן באות לביטוי בחינוך הגופני בבית הספר. תרומתו של החינוך הגופני לחינוך הנפש תלויה, טוענים הכותבים, בהתכוונותו של המורה ובתכנון סביבות הלמידה (רוני לידור, יצחק רם).

  • סיכום

    תזונה בת־קיימא היא תזונה המבטיחה את הנגישות למזון בריא ואיכותי גם לדורות הבאים, עם פגיעה מינימלית ביצורים חיים אחרים החולקים עמנו את מרחב המחיה. התזונה המערבית הנוכחית פוגעת בנו, בכדור הארץ ובדורות הבאים. מה אפשר לעשות? להשקיע בחינוך לתזונה בריאה ובת־קיימא. לא רק בילדים, גם במבוגרים (חיים חביב).

  • מאמר מלא

    בספר של עידן ירון ושלי "תמונות מחיי בית הספר" מופיעות עמדות גזעניות ספציפיות של תלמידים, עמדות בעלות מושאים שונים ומטענים רגשיים שונים. העמדות הללו תלויות זו בזו ונוגעות לזהותם של הגזענים הצעירים. אלה עמדות גזעניות בהתהוות. הן משקפות את העמדות הגזעניות המגובשות יותר של המבוגרים. הואיל ועמדה גזענית קשורה לזהות, אי אפשר להחליף אותה בקלות; לזהותו של הגזען יש לגשת בהתחשבות ובזהירות (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    חינוך פוליטי הוא חובה המוטלת על בתי הספר. בוגרי מערכת החינוך אמורים להיות כשירים לאזרחות מושכלת ופעילה. הם לא יוכלו להיות כאלה ללא חינוך פוליטי. אין ביטחון שכל בית בישראל מעניק לכך את היסודות הדרושים. בהכללה, התקשורת בישראל, לסוגיה השונים, אינה מעניקה חינוך פוליטי ברמה טובה. בהיעדר חלופות אחרות, טיב החינוך הפוליטי בבית הספר קובע את הנכונות ואת המסוגלות האזרחית-חברתית של בוגרי מערכת החינוך – האזרחיות והאזרחים (מרדכי קרמניצר).

  • לינק

    לאחרונה נערך מחקר בסיאטל שבארצות הברית שבו השוו החוקרים כמה זמן השקיעו תושבי העיר בהליכה ספורטיבית לפני ואחרי בניית מסלולי הליכה. הם מצאו כי סלילת מסלולי הליכה חדשים לתושבים הביאה לעלייה משמעותית בפעילות ההליכה שלהם. במילים אחרות, יצירת תנאים הולמים ומתאימים לפעילות עודדה והגבירה את העיסוק ואת הפעילות. באמצעות סיפור זה ננסח כעת את הסוגיה שמעסיקה אותנו במאמר קצר זה: כאנשי חינוך, כמחנכים וכמורים אנו מבקשים לטפח למידה משמעותית אצל התלמידים, הווה אומר, ליצור תנאים דומים ל"מסלולי הליכה" עבורם כדי שיוכלו לקיים מפגשים פוריים בינם לבין כל מטעני הידע, התרבות, החברה והסביבה: הגות ומעש, אירועים ודעות, סוגיות ואישים, ערכים ועמדות (גדי ראונר).

  • מאמר מלא

    אהוד שמיר מספר על ניסיונותיו הסיזיפיים (גם כאשר האבן מתייצבת מדי פעם בפסגת ההר) לבסס בתיכון הקיבוצי "בקעת כנרות" מסגרת חינוכית בשם "אני ואתה בחברה משתנה", שמטרתה "ליצור מחדש חינוך לערכים ולהשקפת עולם, ולהופכו, תוך כדי כך, לחלק חשוב של בית הספר". המסגרת מנסה לצקת תוכן משמעותי ב"שעת מחנך", שאיבדה מזמן את משמעותה (המורה סוגרת כמה עניינים בשיעור האחרון ביום האחרון של שבוע הלימודים), ולהחזיר ל"חינוך לערכים" את מעמדו במוסד ש"חינוך לערכים" לא מעניין אותו (יורם הרפז).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את מאפייניו ואת גבולותיו של "הדיבור המתוכנן" (לרבות ההאזנה לדיבור זה), בהתבסס על הנתונים המוצגים בתכניות הלימודים בעברית (כשפת אם) בבית הספר העל-יסודי משנות החמישים של המאה ה-20 ועד ימינו. נחקרו גם היסודות הקבועים והשינויים שחלו בהוראה-למידה של "דיבור מתוכנן" בבית הספר העל-יסודי (רחל רוזנר).

  • סיכום

    האדם הראוי פורץ את גבולותיו הצרים לעבר תרבויות העולם, ערכים הומניסטיים ואנשים אחרים; הישראלי הראוי קובע גבולות אתיים ופוליטיים מטרתו הראשונה של בית הספר, אחרי הכשרת אדם המכיר במכלול הערכים ההומניסטיים, הליברליים והדמוקרטיים, הזוכר תמיד את קדושת החיים ואת החשיבות המכרעת של הדעת, האמת והצדק, החירות, השוויון והשלום ביחס לכל בני האדם, בכל אשר יפנה ובכל אשר יעשה, היא לגלות לתלמיד את עושר הדעת האנושית האין־סופית ולטפח אדם שיש בו סקרנות בלתי נלאית ויכולת לחפש ידע לשם ידע או ללמוד בכוחות עצמו לאורך חייו בכל תחום שמעניין אותו; אדם בעל שיפוט עצמאי, ביקורתי, מוסרי וחינוך ערכי, המודע למגבלות הזמן ולחובותיו לעצמו ולמשפחתו, לקהילתו ולארצו ומודע לצורך לתרום לשלום העולם ולקיומו ולהשאיר אחריו עולם טוב יותר מהעולם שנולד לתוכו ( ( רחל אליאור ) .

  • סיכום

    במסגרת המחקר שהתבצע בטכניון בשנים 2010-2007 נבדקה הייתכנות של שילוב החינוך לערכים בהוראת נושאים במתמטיקה הן ברמה העיונית הן ברמה האמפירית. שילוב החינוך לערכים בשיעורי הניסוי בהוראת המתמטיקה התבצע בארבע מהדרכים הבאות: (1) הפניית תשומת-לב התלמידים לערכים אישיים (כגון: סדר, דיוק, חשיבה ביקורתית, התמדה, נחישות, נקיטת יוזמה, עצמאות); (2) הקדשת דקות אחדות לדיון ערכי בהקשר של בעיה מתמטית המזמנת דיון כזה (כגון: שוויון בין המינים, חיסכון במים, חלוקת משאבים צודקת); (3) התבוננות משותפת עם התלמידים במשמעויות של מונחים מתמטיים המושאלים לשפת הדיבור היום-יומית (כגון: יחס ופרופורציה, מכנה משותף, שוויון, אי-שוויון); (4) ארגון הכיתה לעבודה בקבוצות במשימות הדורשות שיתוף פעולה (כגון: חיבור בעיה בעלת הקשר ערכי). ( יעל אדרי, נצה מובשוביץ-הדר) .

  • לינק

    כוונת היוזמה של העורכים היא להחזיר עטרה ליושנה ולשוב לעיסוק במהות החינוך, בציר המרכזי שלו; בשכבת עומק שמתחת ליסודות החינוך או – כל פי דימוי אחר – בשכבה העילית ובספרה הרוחניות שלו. קובץ המאמרים נועד אפוא להשפיע על השיח הציבורי והחינוכי ולהטותו לשאלות היסוד של החינוך – לתכליתו העליונה, לייעודו רחוק-הטווח, לחזונו. החלטת העורכים לכלול בספר מאמרים של מחברים בעלי כיוונים וסגנונות שונים מעשירה את העיון בו, מקנה לו עוצמה ייחודית ומצליחה לעורר בקורא שיח פנימי ביחס לחלקיו השונים. מגוון המאמרים בנושא החינוך הראוי והרוחני יסייע לקורא להכיר את הנושא מזוויות שונות ובממדים שונים. ( ישעיהו תדמור, עמיר פריימן (עורכים)

  • לינק

    לקורצ'אק הייתה אישיות מורכבת שאי אפשר להעמידה על יסוד אחד. את השקפת עולמו החינוכית ביסס על התבוננויות ותובנות. שיחה עם מרק סילברמן, שספרו "הילד הוא אדם: הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק" רואה אור בימים אלה (יורם הרפז, 2012).

  • לינק

    תקציר של נייר עמדה שניסחו מרצים ממכללת סמינר הקיבוצים עם המפמ"רית לאמנות חזותית במשרד החינוך לקראת כנס החינוך השנתי של מכללת סמינר הקיבוצים ועיריית תל אביב, שיעסוק השנה בחינוך לאמנות (שי פרוגל, דורית ברחנא־לורנד, מיכל לוי־קרן, סיגל ברקאי).

  • לינק

    המחבר מוריס אליאס מתייחס לטור של דיוויד ברוקס (David Brooks), "הגילוי מחדש של החינוך הערכי" ("The Rediscovery of Character"), ושם הוא מספק תמיכה אינטלקטואלית, מוסרית ומעשית חזקה לבתי הספר השוקלים "פיתוח חברתי, רגשי ופיתוח חינוכי ערכי" (Social, Emotional, and Character Development (SECD) כחיוני ומשולב עם יכולת אקדמית והצלחה (Maurice Elias).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין