מילת מפתח: חזון חינוכי
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    ראוי להפנות מתכשרים ומורים לקרוא ולדון במאמרים מקצועיים על חזון הוראה של מורים, לצפות בצילומי שיעורים ו"לפענח" את החזון הבא בהם לידי ביטוי ולשתף בזאת גם חונכים ומורים מאמנים

  • לינק

    יום לאחר שרותי סלומון הציגה את שבעת הכללים לעיצוב מרחבי למידה, ג'יי הורוויץ מעלה תהיות לגבי (אי-)יישומם במערכת החינוך: "…רעיונות והצעות לעיצוב "אחר" או "מקורי" של מרחבי למידה אינם חדשים. הדוח של SKG שממנו רותי גזרה את שבעה הכללים התפרסם בשנת 2011, והפרויקט עצמו יצא לדרך בשנת 2008. והיו לא מעט פרויקטים דומים שקדמו לו. בישראל, למשל, ספרו של דוד חן, "בית-הספר העתידי כרמים – בין תיאוריה למעשה" התפרסם בשנת 1999. התיאורים של מרחבי הלמידה שבספר אינם זהים לאלה של SKG, אבל די ברור שעקרונות העיצוב וההצעות לביצוע דומים מאד. זאת ועוד: רבים מהעקרונות האלה יושמו במרחב הפיסי של כרמים". אולם, אם אין בעקרונות אלו כל חדש, מדוע מרחבי הלמידה הבית-ספריים אינם מעוצבים בהתאם? (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    מטרת התכנית "מצוינים להוראה" במכללות האקדמיות לחינוך היא לגייס לתחום ההוראה כוח אדם איכותי ולהכשירו באמצעות תכנית ייחודית, כזו אשר בוגריה יהוו את חוד החנית של מערכת החינוך בישראל. המחקר המתואר במאמר זה התמקד באחד-עשר סטודנטים שלמדו בתכנית המצוינים במכללה ע"ש דוד ילין, כמו גם בבחינת עשרה בוגרים של תכנית זו בשנתיים הראשונות לעבודתם. במחקר נבחנו המוטיבציות של הסטודנטים והבוגרים לבחור במקצוע ההוראה, הציפיות שלהם מעצמם בהקשר המקצועי והאופק המקצועי שהם חותרים אליו. ראיונות העומק שנערכו עִמם משקפים את שלבי ההתפתחות של זהותם המקצועית, והודות לכך מתקבלת תמונה קוהרנטית של עולמם המקצועי ושל התמורות בתפיסותיהם (ברוריה שישון, אריאלה פופר-גבעון).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר של 14 מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי ספר יסודיים. בסיום השנה הראשונה, מחצית מהם שקלו מחדש את מחויבותם ארוכת הטווח להוראה. המחקר מצא שהמורים המתחילים שקלו לעזוב משום שהם נאבקו להיות המורים אשר חזו שיהיו. סיבה אחת לכך הייתה העדר התאמה בין התמיכות שהוצעו להם, לבין מה שדימו בנפשם לגבי הוראה טובה (Adoniou, Misty, 2016).

  • סיכום

    מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).

  • לינק

    בעידן של שינוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נדרשות המכללות, בין השאר, להגדיר את חזונן. ספרות מועטה בלבד קיימת על אודות החזון ופשרו במכללות, למרות החשיבות המיוחסת להגדרתו באופן ייחודי למרחב שבו מתקיימות המכללות. במאמר הנוכחי יוצג מחקר גישוש אקספלורטיבי, אשר מיקודו בקונטקסט של מכללות אקדמיות לחינוך במגזר המסורתי ובחן את תפיסותיהם של מורי מורים בנוגע לחזון המכללה: האם הם מודעים לחזון? כיצד הם תופסים אותו ואת מימושו? ומה הם יחסי הגומלין בין החזון לבין ההקשר שבו מתקיימות המכללות? הממצאים מעידים על האתגרים בגיבוש החזון וביישומו במבנה המכללות כיום וכן על מבוכה בהיעדר ידע על אודות מהותו של חזון המכללה ועל רצון מצד מורי המורים להיות שותפים לעיצובו (רינה צדיק, אסנת רובין).

  • לינק

    בהתייחסו למאמרון "למה כיסוי התוכן של חומר הלימודים מיותר: גילוי דעת!" מאת אנדרו מילר (Andrew K. Miller), כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי: "החזון שמילר מציג במאמרונו איננו חדש אבל כבר שנים רבות רבים מאתנו מייחלים להתגשמותו והוא מתעכב. מורים רבים וטובים היו מצטרפים אל החזון. מחוייבות ללמידה עמוקה וקביעת סדרי עדיפויות על פי צרכי התלמידים וקבלת החלטות תוך התכוונות אליהם, הינם אבני יסוד בחינוך. מילר גם מביע רצון לשלב למידה שמעבר למבחן, שאולי היינו קוראים לה בשם למידה משמעותית, וזאת בלי לזנוח כליל את הצורך במבחנים ובהיבחנות התלמידים בהם. בכך הוא מפגין אחריות משום שהתקוממות נגד המערכת כולה ובנייתה מחדש באופן שונה לחלוטין אינה מעשית במיוחד, ואף עלולה להזיק לתלמידים, שאליהם אנו מכוונים ללמד ולחנך" (יורם אורעד).

  • לינק

    רותי סלומון משתפת את הקוראים בהחלטתה לקחת פסק זמן מתחום ההדרכה. סלומון מעידה על עצמה כי היא "מעבירה השתלמויות כבר קרוב ל-20 שנה; השתלמויות שעוסקות בשילוב טכנולוגיה בהוראה, בלמידת חקר, בלמידה מבוססת פרויקטים, בדגמי הוראה ולמידה חדשניים, בלמידה "משמעותית", בתפקיד המורה במאה ה-21 ועוד". להלן מוצגים 12 כללים ומאפייני אישיות אשר יסייעו לך כמנחה לקדם הגשמה של חזון חינוכי בבית הספר (רותי סלומון).

  • לינק

    שי פירון טלטל את מערכת החינוך והלך. מה הוא רצה להשיג? מה הוא השיג? מה יישאר מכל זה? שיחה גלוית לב בביתו (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    ג'ון ווייט הוא אחד מהוגי החינוך היחידים המציעים לחינוך חזון רציונלי לאור ערכי הדמוקרטיה הליברלית – והוא עושה זאת בהתמדה כבר ארבעים שנה (רוני אבירם).

  • מאמר מלא

    למידה משמעותית היא פעילות בהווה המעצבת מחדש את העבר ואת העתיד. למידה משמעותית זקוקה לתנאים פנימיים – מעורבות משימה והבנה. למידה משמעותית זקוקה לתנאים חיצוניים – בנייה מחדש של יסודות בית הספר. מסקנה: הרוצים בלמידה משמעותית צריכים לתת תנאים חיצוניים לתנאים הפנימיים (יורם הרפז).

  • לינק

    הדיון במבחני הבגרות במנותק מהשלם הגרוע דומה לדיון על תפריט ארוחת הבוקר באנייה שאיש אינו יודע לאן היא מפליגה. הדיון עצמו עקום: דנים בשיטת ההערכה לפני שדנים בחזון ובמטרות ששיטת ההערכה צריכה להיגזר מהם. שום דבר טוב לא יֵצא מדיון מנותק כזה. המאמר נכתב ע"י פרופ' שלמה קניאל , חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן.

  • סיכום

    שתי שאלות המחקר המוצג במאמר היו: (1) אילו דרכי מנהיגות, ובעיקר זו של מנהלי בתי ספר, מנחות את פיתוחם של חזון או שליחות בית-ספריים? , (2) אילו הצהרות כתובות או ממדים של חזון מהווים בסיס למינוף החזון לכלל פרקטיקות טרנספורמטיביות? לסיכום, ניתן לומר שהממצאים מצביעים על כך שלמנהלים עשוי להיות תפקיד חשוב בעיצוב חזון בית-ספרי טרנספורמטיבי. המחקר מציע ניתוח אמפירי של פיתוח חזון מסוג זה ( Kose, B.W ) .

  • לינק

    מטרות המחקר הן לזהות את החזון הארגוני-חינוכי באשר לכיוון ולדרך שבה ראוי להכשרי מורים בישראל, ולנסח את מאפייניו המשותפים והנבדלים, כפי שהם נתפסים בשתי מכללות מובילות להכשרת מורים. אוכלוסיית המחקר כללה 371 נחקרים. כלי המחקר היו ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים ומרצים, קבוצות מיקוד עם מרצים ושאלון פתוח לסטודנטים. ממצאי המחקר העיקריים הראו כי החזון המשותף לשתי המכללות מצביע על מכללה שמתווה ומובילה חדשנות פדגוגית פורצת דרך, מכשירה מורים להיות מנהיגים חינוכיים מובילי שינוי חברתי, בעלי זהות וידע מקצועי מובחן. במונחים של מאפייני חזון אפקטיבי, חזון זה מאופיין בבהירות, במכוונות לעתיד , בהענקת השראה ואיתגור, במשימתיות ובתכליתיות. לתפיסת הנחקרים הכשרת המורים מאופיינת בשתי אסטרטגיות ליבה ייחודיות למקצוע ההוראה: הדוגמה האישית וההתנסות המעשית. מסקנה כללית מן המחקר היא כי חזון זה מציע תקווה וסיכוי להצבת אתגר ששווה להתאמץ בעבורו, ליצירת מוטיבציה ומחויבות בקרב סגלי המכללות, ולדיון וגיבוש אסטרטגיות למימושו להשגת עתיד טוב יותר ( רסיסי, נ.).

  • לינק

    המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).

  • תקציר

    למתבונן כיום במערכת החינוך בישראל נדמה כי המורה טוב הוא זה שגורם לתלמידיו ללמוד ושתלמידיו מצליחים בבחינות. לגישה זו השלכה מידית על דמות המורה שאותו יש להכשיר. גישה זו ממקדת את המבט אל מה שאפשר "להעריך", "למדוד" ו"להשוות". לדעת שלמה בק תפיסה זו מוטעית ומסוכנת. היא אמנם מפתחת תלמיד שיודע להשיג ציונים גבוהים, אך ספק אם מצמיחה תלמיד שבאמת מבין, יודע ויודע ללמוד. לטענתו במוקד תהליך ההוראה צריך לעמוד הדיאלוג עם הילד במובן הקלאסי-יווני של המילה, ובמוקד תהליך ההכשרה המקצועית להוראה צריכה לעמוד אישיותו של המתכשר על כל רבדיה.

  • סיכום

    קול קורא ליצירת קהילה חינוכית בינלאומית לטיפוח ולקידום רעיון ביה"ס חדשני בתפיסת School 2.0. האתר החדש מסוג WIKI שהוקם לאחרונה באינטרנט נועד לקדם את הרעיון של בתי ספר מסוג School 2.0 המייצגים תפיסה אחרת של הוראה ולמידה. רעיונות חינוכיים שונים ומגוונים הקשורים לתפיסה הרעיונית של בתי ספר מסוג School 2.0 נועדו להיות מתועדים באתר זה. כבר כעת יש באתר תיעוד ראשוני של אמרות כנף ומשפטי מפתח של אישים בחינוך המתוקשב העומדים מאחורי התנועה הרעיונית של School 2.0 (ביניהם Will Richardson , David Warlick ואחרים)

  • לינק

    החזון של משרד החינוך האמריקאי לביה"ס גמיש יותר הנקרא School 2.00 לא נותר על הנייר. לאחרונה כבר הוקם באופן מעשי ביה"ס חדש ברוח School 2.00 בעיר פילדלפיה. ביה"ס החדש נקרא Science Leadership Academy ויש לו חזון אחר ליצירת תהליכי למידה וסביבות למידה. החזון הוא של יצירת למידת חקר בתחומי המדעים תוך שיתוף פעולה בין לומדים, יצירה, חקר ורפלקציה. כמעט לכל התלמידים יש מחשבים ניידים צמודים. המורים מקדמים באופן פעיל סביבה של הכוונה עצמית ללמידה על מנת ליצור מוטיבציה בקרב התלמידים בני ה- 15 וה-14 הלומדים בביה"ס זה. כל תוכניות הלימודים ומשאבי הלמידה הועלו לאתר האינטרנט ברוח תפיסות ה-WEB 2.0, כלומר, יצירת סביבה לימודית מתוקשבת המתואמת ללומדים באינטרנט והמאפשרת כתיבה ותיעוד דיגיטאלי מלא באינטרנט (כגון בלוגים). מעבר לכך, ביה"ס שם לו למטרה לטפח דיאלוג דו-כיווני בין התלמידים והמורים תוך מתן אוטונומיה רבה יותר לתלמידים ליזום ולהעלות סוגיות ונושאי עניין.

  • לינק

    בעוד מערכות החינוך בישראל מנסות ליצור רפורמה חינוכית שעיקריה שינוי מבני וארגוני, מציגה מערכת החינוך הבריטית חזון חינוכי אחר לשנת 2020 שגובש בשנתיים האחרונות על ידי קבוצת מחקר בשם. 2020 Review Group הממצאים הוגשו לאחרונה לשר החינוך הבריטי. מעצבי המסמך סבורים כי המאמץ החינוכי העיקרי לשנים הבאות במערכת החינוך הבריטית צריך להתבסס יותר על שיטות הוראה איכותיות ולמידה מותאמת ופחות על שינויים ארגוניים. התאמת הלמידה: הכיוון העיקרי צריך להיות יותר בכיוון התאמת הלמידה לצורכי השונות של הלומדים על ידי הוראה איכותית יותר. לשם כך יש לפעול ליצירת תוכניות לימודיות רחבות ומגוונות יותר שיאפשר לתלמידים לפתח את כל טווח המיומנויות, הידע והעמדות הערכיות שלהם. כל בתי הספר באנגליה ידרשו, על כן, לחתור להתאמת ההוראה והלמידה שלהם לשונות של התלמידים ולגבש אסטרטגיות הוראה ודרכי הוראה מתאימות למטרה זאת.

  • סיכום

    אולי בהשפעת הגישות הפוסט-מודרניות והאינטרנטיות החל משרד החינוך האמריקאי בחשיבה אסטרטגית חדשה לגבי חזון ביה"ס העתידי. פרויקט סיעור המוחין של משרד החינוך האמריקאי נקרא School 2.0. הכוונה בתהליך גיבוש החזון החינוכי לבתי הספר לשתף את כל גורמי החינוך המקומיים והקהילה החינוכית הקשורה לבתי הספר. תהליך גיבוש החזון החינוכי לביה"ס העתידי אינו מיועד ליחידי סגולה או לבתי ספר מדגימים אלא לכל המורים, התלמידים אנשי החינוך והמשפחות ברחבי ארה"ב. על מנת לתעד את ההשקפות, ההמלצות והתסריטים הוקם לאחרונה אתר אינטרנט חדש המכריז על פרויקט ה- School 2.0. מדובר על אתר מתהווה אשר נועד לארח ולקדם את הדיונים והפורומים בנושא החזון הפדגוגי והטכנולוגי של ביה"ס העתידי הרצוי, ולתעד את התסריטים הפדגוגיים והטכנולוגיים האפשריים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין