מילת מפתח: חוקרים בחינוך
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הסיבות לשימוש באתרי מדיה חברתית כתקשורת בין חוקרים בקרב מדגם של 6139 חוקרים איטלקיים במטרה לנתח אילו גורמים משפיעים בעיקר על עמדות אלה. ההנעות לשימוש במדיה החברתית נותחו בקשר לתדירות השימוש ולגורמים כמו מגדר, גיל, שנות הוראה, תואר אקדמי מקצועי ותחום הדיסציפלינה (Stefania Manca and Maria Ranieri, 2017).

  • תקציר

    מחקר בחינוך משתמש בטווח רחב של מסורות אפיסטמולוגיות הנובעות בחלקן מהטווח הרחב של הבעיות הנחקרות. בעוד שמגוון זה עשוי להיחשב כיתרון לתחום, הוא גם גורם לחוקרים העובדים בתוכו להיות חשופים לחלוקה בין אלה שכדאי להקשיב להם לבין אלה שעל "משתמשי-קצה" להתעלם מהם. אותם אנשים וקבוצות המתעניינים בתוצרי המחקר החינוכי, כגון קובעי מדיניות וספקי שירות, מצפים במידה הולכת וגוברת שממצאי המחקר יהיו נגישים, וייתרמו לשאלות הנוגעות לרב גוניות של "מה עובד". תחת אילוץ זה, תהליכי מחקר המספקים פרטים על מורכבותן של הבעיות החינוכיות, וטבעם הזמני, החלקי והמקרי של הפתרונות, נוטים להידחות כמורכבים יתר על המידה ובלתי נגישים. המגוון האפיסטמולוגי במחקר החינוכי מציג גם אתגרים עבור קליטה של מתכשרים להוראה במקצוע. המחברים מתארים חלק מאתגרים אלה בדיון לגבי מגוון אפיסטמולוגי במחקר בחינוך. הם גם מתארים הבדלים באופן שבו מסורות מחקר מבנות בעיות חינוכיות. הם טוענים שחציית גבולות אפיסטמיים היא תנאי הכרחי לפרקטיות החינוכיות של מורים ושל אלה המתכוננים להצטרף לשורותיהם (Hayes, Debra; Doherty, Catherine, 2017).

  • מאמר מלא

    בישראל המדען הראשי במשרד החינוך אמון על אישור ההיבטים האתיים של מחקרים הנערכים בשדה החינוכי. כרגולטור, המדען הראשי נדרש לבדוק בקשות רבות של חוקרים המבקשים היתר לאסוף נתונים בקרב תלמידים וצוותי החינוך בגני הילדים ובבתי הספר. העומס של הבקשות הוביל מהלך של הרחבת מעורבות המוסדות האקדמיים בבדיקה ושל דיון בהיבטים האתיים של מחקרים בתחום החינוך באמצעות ועדות אתיקה מוסדיות. פעילות הוועדות מוסדרת בחוזר מנכ"ל עה/9(ב) שפורסם במאי 2015. על פי הנחיות המדען הראשי של משרד החינוך, יש לצרף לבקשות להיתר לביצוע מחקר המוגשות לו המלצה מטעם ועדת האתיקה המוסדית. איסוף מידע שאינו מתלמידים או על אודותיהם ב-15 מסגרות חינוכיות לכל היותר אינו מחייב אישור מטעמו, וניתן להסתפק באישור של ועדת האתיקה המוסדית ושל מנהלי המסגרות החינוכיות שבהן המחקר נערך. כמו כן, הנחיות המדען הראשי ממליצות שוועדת אתיקה מוסדית תתמנה על ידי ראש המוסד, ויכהנו בה לא פחות משישה חברי סגל, ובהם משפטן, פסיכולוג, איש חינוך ואנשי סגל בכירים המייצגים דיסציפלינות רלוונטיות למחקרים הקשורים לשדה החינוך. הנחיות אלו עוררו את הצורך של מכון מופ"ת כמו גם של המכללות להוראה להקים ועדות אתיקה מוסדיות (עינת גוברמן, רינת ארביב-אלישיב).

  • סיכום

    חברי סגל במוסדות להשכלה הגבוהה חייבים לקבוע סדרי עדיפויות יעילים כדי להצליח בתפקידיהם. מחברות הספר, קת'לין קינג (Kathleen P. King) ואן קרנסטון-ג'ינגראס (Ann Cranston-Gingras), מרצות באוניברסיטת דרום פלורידה (University of South Florida), משרטטות מפת דרכים להצלחה בספרן 147 טיפים מעשיים עבור חוקרים חדשים: מפרסום ועד ניהול זמן, חיפוש מלגות ומעבר לכך, שיצא לאור בשנת 2014 (Benoit, Anne, 2016).

  • תקציר

    במאמר זה המחברים חוקרים את ההכשרה והפיתוח של מלומדים (scholars) המעורבים בקהילה בתכניות דוקטורט בחינוך. מלומדים המעורבים בקהילה העובדים בשדה החינוך משתפים פעולה עם משפחות, עם מורים ועם קהילות כדי לתמוך במאמציהם בהתייחסות לאי-שוויון חינוכי, ובתוך כך מציינים דרך חשובה שבה חוקרים יכולים לקדם צדק חברתי בחינוך הציבורי. עם זאת, שיתופים אלה דורשים מיומנויות ואוריינטציות ייחודיות של חוקרים, אשר מודלים מסורתיים של לימודי דוקטורט אינם מתוכננים לפתח. בנוסף, תשומת לב פחותה בהרבה הוענקה לתהליך ההכשרה ולמתן כלים עבור חוקרים מתחילים המעורבים בקהילה. מאמר זה מציג את הממצאים ממחקר עצמי של פרויקט מחקר אשר תוכנן לבנות בקרב תלמידי דוקטורט את המיומנויות, את הנטיות, ואת המחויבויות של למדנות המעורבת בקהילה (Warren, Mark R.; Park, Soojin Oh; Tieken, Mara Casey, 2016).

  • לינק

    לאחרונה ערך עיתון "הגרדיאן" ראיון מעניין עם פרופסור סוגטה מיטרה. אוניברסיטת לונדון הכתירה אותו לאחרונה כאיש אשכולות, בזכות 30 שנות פעילותו במגוון רחב של תחומי לימוד. הוא זוכה פרס ועידת TED לשנת 2013. כיום פרופסור מיטרה הוא חוקר בכיר ומרצה בכיר לטכנולגיות תקשוב בחינוך ב-Newcastle University. לדעתו של פרופסור מיטרה המודל הקיים של העברת הידע בבתי הספר יימצה עצמו בסופו של דבר ויידרש שינוי. תפקיד המורה אינו להעביר ידע אלא לעודד, לדרבן וליצור דיונים בעלי עניין בכיתה בנושאים לימודיים תוך כדי העשרתם (עמי סלנט).

  • תקציר

    עריכת סקירת ספרות היא תהליך מורכב, לעתים מבלבל ומפרך אשר חוקרי חינוך מתחילים, בייחוד סטודנטים לתארים מתקדמים, תופסים לעתים קרובות כמהווה אתגר. אולם, בעוד שבעבר כמעט ולא התייחסו לאתגרים אלו, לאחרונה מחלקות ובתי ספר לתארים מתקדמים מתייחסים אליהם יותר ויותר בעקבות הצרכים המתרחבים הנובעים מגידול במספר הנרשמים. כדי להמשיך לפתח ולחזק את ההיענות לצרכים שזוהו, מאמר זה סוקר ספרות מחקרית הנוגעת לאתגרים שעמם מתמודדים חוקרי חינוך מתחילים בעריכת סקירת ספרות, במטרה לסייע 'לפרוק' תופעה מורכבת זו על ידי הבנייה של סיפור קוהרנטי (Chen, Der-Thanq “Victor”; Wang, Yu-Mei; Lee, Wei Ching, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה נסמך על ההיסטוריה של Esbrina, קבוצת מחקר מבוססת בספרד בעלת כמעט 20 שנות ניסיון ומסורת מושרשת של למידה ורפלקציה עצמית. המחברים מנתחים את ההקשרים החברתיים והאקדמיים שבהם הקבוצה נוצרה וזכתה להכרה. הם מציגים את הרקע של חברי הקבוצה, נטיות ותפקידים, כדי לספק תובנה לגבי המתחים שהתעוררו בהחלטה על נושאי מחקר, גישות מתודולוגיות ושיטות מחקר. המחברים מתמקדים בשני פרויקטים ספציפיים וחוקרים תהליכי למידה של אלה המעורבים בהם (Hernandez-Hernandez, Fernando; Sancho-Gil, Juana M. , 2015).

  • תקציר

    בחקירה זו, המחברת בוחנת את העתקת "העצמי" שלה כחוקרת/מורת מורים בהתפתחות המקצועית של מורים. כחקירה אוטו-אתנוגרפית, מאמר זה מציג תיאורים קצרים של העצמי/של החוקרת/של מורת המורים המשובצים במורכבות ובאי הסדר של התנסויות חיות והוא מייצג את הניסיונות שלה להפוך את ההתנסויות הללו להגיוניות (Morrissey, Dorothy, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה פונה לאסטרטגיות כדי לדון בהשפעה של עומס העבודה על פרקטיקות ההוראה בהשכלה הגבוהה. בייחוד, המאמר מתכוון לגלות את התיאוריות ואת ההנחות הטקטיות השוכנות בבסיס התפיסות של הוראה איכותית במדעי החברה. תוך שימוש בגישה האתנוגרפית, המחקר חשף שהאסטרטגיות שבהן השתמשו אנשי הצוות מקושרות לאופן שבו הם מזהים את עצמם: כחוקרים או כמורים "טובים", ומדגיש את חוסר ההתאמה בין הערך שהאקדמאים מעניקים להוראה איכותית לבין מה שהאוניברסיטאות מתגמלות (Hemer, Susan R., 2014).

  • לינק

    הצעדים שנקט המו"ל המדעי הגדול בעולם Elsevier כנגד מרצה וחוקר בשם Guy Leonard אשר העלה מאמרים מדעיים שלו ברשת החוקרים הבינלאומית Academia.edu הסב את תשומת לב העולם המדעים לפוטנציאל של רשתות המחקר הבינלאומית כמקור מידע מעודכן .בסקירה ניתן לקרוא על : הרקע להתפתחות רשתות החוקרים הבינלאומיות , הפוטנציאל המידע של רשת החוקרים הבינלאומית Academia.eduקהילות מחקר-הרשתות הפעילות כיום בעולם ( עמי סלנט) .

  • לינק

    ביקורת על הספר של Erin Horvat המציג את הפרספקטיבות של המורה ושל הסטודנט לגבי תהליך המחקר. חלק ניכר מהתועלת שבטקסט זה אינו רק עבור הסטודנטים, אלא גם עבור חברי הסגל המחפשים תובנות בתכנון והוראה של הקורס שלהם לשיטות מחקר איכותניות. (Scott Freeman, 2013).

  • לינק

    הגדרת הזהות המקצועית של הסגל במכללות האקדמיות לחינוך הנה עמומה, וכך גם הדימוי שלהם בעיני קברניטי החינוך, בעיני הציבור ובעיני עצמם. המכללות הללו הנן מוסדות ייעודיים להכשרת כוח אדם להוראה, ועם זאת הן מוגדרות כמוסדות אקדמיים שתפקידם לעסוק גם במחקר וליצור ידע. מאמר זה בוחן את ההתייחסות הבלתי עקבית להזות המקצועית של הסגל האקדמי במכללות האקדמיות לחינוך. המחברות מביאות דוגמא מתחום הרפואה לגבי בעייתם של מורים-רופאים באשר לזהותם המקצועית. ומציעות לבסוף דרכים כיצד ניתן לפתור את בעיית הזהות המקצועית של מורי המורים (קלויר, רמה וקוזמינסקי, לאה 2012).

  • תקציר

    המאמר מציג דיון על רכיב הכנת המחקר עבור תכניות דוקטורט כדי לעורר חשיבה ודיאלוג אודות מחקר חינוכי ופרקטיקות טובות יותר בהכנה ובהכשרה של מורי מורים—חוקרים. הוא סוקר שלוש שאלות, על למידה אודות מחקר, למידה כיצד לבצע מחקר, וכיצד למידה על וביצוע של מחקר חינוכי יכולים להמשיך מעבר לתכניות הדוקטורט. הוא מציג מסקנה על הצורך במחקרים אמפיריים והערכת תכניות כדי לחזק את ההכנה של מחקר חינוכי (Lin, E., Jian, W., Spalding, E., Klecka, C. L., & Odell, S. J.).

  • לינק

    המאמר מדווח על מחקר-עצמי קולקטיבי על הוראה שנעשה בהולנד ובארה"ב באמצעות מתודולוגיה של דיאלוג בין חוקרים. כותבי המאמר הכלילו על בסיס עבודתם ששה קווים מנחים להוראת/להנחיית חקר בגישת המחקר העצמי: חמשת הקווים הראשונים נוצרו על בסיס מה שהכותבים למדו מהרפלקציות, המשוב וההערכות של שותפיהם, ואילו הקו המנחה הששי עלה מהרפלקציות המשותפות של שני הכותבים על למידה כיצד ללמד או להנחות חקר כזה (הנקודות מנוסחות כהנחיות ישירות למנחה). מבלי לטעון שששה קוים מנחים אלה יישומיים בכל ההקשרים, הכותבים מציעים דיון במורכבויות ובערך של פדגוגיה של מחקר עצמי. המחקר מספק בסיס קונצפטואלי, תיאורטי ומעשי למחקרי המשך בתחום זה (Lunenberg, M., Samaras, A.P).

  • לינק

    המאמר עוסק בהבנת המשמעות של מתודולוגית מחקר נרטיבי כמתודולוגיה חקר של יחסים( relational inquiry) באמצעות המושג "מתחים", כשהכוונה לאינטראקציות/מתחים הנוצרים בין השותפים למחקר ומקומם. כותבי המאמר מעידים על עצמם כי כך הם מתייחסים בדרך כלל למתודולוגיה זו (Clandinin & Connelly, 2000, Craig & Huber 2007). באמצעות המחקר המהווה בסיס למאמר זה, הם מציגים את המשמעות והמהות של מחקר נרטיבי בעיניהם, את מקומו של החוקר במחקר הנרטיבי, ואת החשיבות המרכזית של מערכות יחסים שנוצרות במחקר: חוקר-נחקר, נחקרים ביניהם וחוקר-חוקר ( Clandinin, D.J., Murphy, M.S., Huber, J. & Orr, A).

  • לינק

    שיתופי פעולה בין חוקרים-עמיתים בקרב מורי מורים הכרחיים להכשרה יעילה ואיכותית להוראה. התפתחות הטכנולוגיה הכוללת גם בלוגים ורשתות חברתיות, יכולה להגביר שיתופי פעולה אלו ולאפשר ריבוי מחקרים בין-מוסדיים, לאומיים ובין-לאומיים. מאמר זה מציג רציונל מקצועי וטכנולוגי לשימוש ברשתות חברתיות לצורך שיתופי פעולה מחקריים. בנוסף, מציג המאמר לקורא/ת את מאגר החוקרים המתהווה ונבנה בימים אלו במכון מופ"ת כחלק מפעילות רשות המחקר ומתכנית מופ"ת בינלאומי. מאגר חוקרים זה, כך מצופה, יהווה תשתית לקיום מחקר רשתי ברמה הארצית והבינלאומית. במאמר תקראו על רשתות חברתיות, ניתוח רשתות חברתיות, שיתופי פעולה וחקר בהכשרת מורים, ועל מאגר החוקרים של מכון מופ"ת.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין