מילת מפתח: חונכות
מיון:
נמצאו 132 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • סיכום

    מוסדות להשכלה גבוהה מתחילים לתכנן תוכניות לקליטת הבוגרים של תוכניות ההכשרה המשתלבים בהוראה. ההנחה המרכזית היא שלאחר סיום ההכשרה הבוגרים רק מתחילים את תהליך ההתכשרות להוראה. במאמר מתוארת תכנית קליטה שכזו. המתחים שעלו בתהליך התכנון שלה למורים מתחילים אילצה את המתכננים לחשוב על דרכים לקישור ולגישור בין התיאוריה לבין ההוראה הממשית. בתהליך נשמעו קולותיהם של המורים המתחילים, של היועצים והמורים הותיקים ושל אנשי האוניברסיטה, והיה צורך לשמוע את כולם ולהיענות לצרכי המורים המתחילים שהושמעו בהם. (Stanulis,N.R., Burrill, G., Theis Ames,K.)

  • סיכום

    הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.

  • לינק

    תיעוד הרצאתו של אמיר בנג'ו במפגש השתלמות המורים. מודלים של פעילויות מתוקשבות שבסיסן חינוכי ערכי. דוגמאות לפעילויות שונות שבוצעו בבתי ספר שונים (כולן מתועדות במחשב). "כתבנט" – עיתון אינטרנטי הנכתב ע"י ילדים בשביל ילדים בנושאים ערכיים שונים כגון: אתיקה, התנהגות ברשת, אקלים כיתה, תזונה וספורט וכדומה. "זום לרשת"- עוסק בתחום האתיקה וכללי התנהגות יעילים ברשת. "התנדבות כאורח חיים"- פעילות ישובית שבמסגרתה פעלו שבעה בתי ספר. התלמידים התנדבו בקהילה, והאתר ליווה את פועלם ע"י תיעוד המפגשים. פעילויות החונכות: -קשר רב דורי. "בוא נתקרב לקשת"- תלמידי כיתות ו' למדו לבנות משחקים לימודיים ולהתאימם לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים. "חברותא מתוקשבת"- תלמידים בוגרים עובדים מול תלמידים צעירים סביב נושא מרכז כגון: חגים.

  • לינק

    המאמר מדווח על ממצאים איכותיים של חקר מקרה על הרווחים שיש למורה הנוטל על עצמו תפקיד של חונך למתכשר להוראה בתוכניות הכשרת מורים. המחקר מתמקד בחונכים שהם מורים בבתי ספר בקהיליות פריפריאליות באוסטרליה. שאלת המחקר עסקה בהשפעות שיש לחונכות על המורים החונכים/המאמנים עצמם ובכך ייחודו. בנוסף הייחוד הוא בהתייחסות לאוכלוסייה פריפריאלית כפרית , בניסיון לחקור את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות של החונכים במסגרת ההתנסות המעשית ובמתודולוגיה המאפשרת לחונכים לספר את סיפור התנסותם המקצועית בדרך רפלקטיבית .ראוי שהמוסדות המכשירים והמעסיקים יסייעו למורים חונכים לאמץ בתפקידם זה עדשות מקצועיות ע"י כך שישתתפו בתהליך של רפלקציה, פיתוח קונצפטואלי, ומתן הכרה אקדמית או מקצועית לתהליך, גם אם יחסים ותפיסות של כוח מקשים דווקא על מורי המורים הנכנסים לבתי הספר להדרכת המתכשרים ( Simpson, T., Hastings, W., & Hill, B.).

  • סיכום

    בספרות המחקרית ניתן למצוא המשגות של תהליך החונכות המסייעת, לדעת מורי מורים, למורים מתחילים ללמוד ללמד בדרכים חדשות. כותבות המאמר מציעות המשגה של 16 טיפוסים של קשרי חונך- מתמחה. הן מבססות קטגוריזציה זו על זווית ראייה ביקורתית- קונסטרוקטיביסטית ועל זווית ראייה חברתית-תרבותית על למידה וכן על המחקר העוסק בהכשרת מורים. הכותבות גם מזהות אתגרים ומורכבויות הקשורים למעבר של המורים המתחילים להוראה בהקשר (context) של רפורמות. תוך התבססות על מקרים של חונכות מופתית מתאר המאמר חלק מהקשרים הנ"ל, וההשפעות שלהם על התכשרות להוראה חדשנית. (Wang, J., Odell, S)

  • סיכום

    חונכות (mentoring) הפכה לחלק חשוב של הכשרת המורים, והיא נתפשת כמרכיב מרכזי בקידום הוראה רפלקטיבית ובהתפתחות המקצועית של בתי ספר. אולם המושג עדיין אינו ברור. לרוב, כאשר מדברים על תוכניות חדשות בהוראה ובחינוך לא מתייחסים לנושאי כוח ושליטה וסכנות של תלות ואינטימיות הקשורים לחונכות. המאמר דן במושג החונכות במסגרת הכשרת המורים בנורבגיה, תוך השוואה לתפישות הקיימות בעניין זה באנגליה. הטענה היא שיש לחשוב על חונכות בדרכים חדשות ולראותה כחלק מהתהליך שבו הסטודנטים הופכים למורים מקצועיים. המאמר מבוסס על מחקרים על חונכות שבוצעו ע"י כותבת המאמר במהלך כמה שנים. (Sundli, l.)

  • סיכום

    מטרת המחקר הייתה לנסות מודל הדרכה פדגוגית חלופית במכללה להכשרת מורים בארה"ב במסגרת PDS. במחקר נעשה ניסיון להבנות מחדש את תפקידו של המורה המאמן ולהופכו לשותף פעיל יותר בהדרכה ובהערכה של המתכשרים. המודל מציע שמורים מאמנים יעבדו בזוגות עם זוגות של סטודנטים במסגרת ההתנסות המעשית. המחקר בדק כיצד מורים ומורי-מורים תכננו את העבודה בזוגות וכיצד הגיבו המשתתפים לחידוש זה. הממצאים מראים כי מורים ואנשי סגל צעירים יכולים לחולל שינוי שבא מלמטה גם תחת אילוצים מערכתיים רבים. (Rodgers, A., & Keil,V. L)

  • לינק

    נושא המחקר המוצג במאמר הוא הבנת משמעות החונכות בעיני 27 מורים מתחילים בעמיתות בין אוניברסיטה ומחוז בתוכנית הכשרה חלופית. התהליך כלל שאלון לדיווח עצמי, ראיונות עם קבוצות מיקוד, טריאנגולציה של נתונים ואינטראקציות במהלך 10 חודשים. משמעות החונכות למתכשרים באה לידי ביטוי בארבעה היבטים: ההיבט של ה"פוליטיקות" בבית הספר', ההיבט של קרבה/סמיכות (Proximity) , ההיבט של הקשרים , ההיבט של ניהול כיתה . המשתתפים בתוכנית החלופית שנחקרה הביעו שביעות רצון מהחונכות ותיארו את משמעותה בעיניהם. הם חשו בטוחים יותר בהוראה כשהחונכים שלצידם יצרו עימם יחסי אמון, קירבה והיכרות עם תרבות בית הספר. ארבעה ההיבטים שלמעלה הם שנתנו משמעות לחונכות ולמציאות המורכבת של בית הספר ( Tissington, L.D).

  • סיכום

    היקף הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בארה"ב הניע גורמים שונים בארה"ב לפתח תוכניות התמחות למורים שנועדו לענות על הבעיה. במאמר נסקרות כמה תוכניות מוצלחות שמופעלות מזה חמש שנים בארה"ב על מנת לייצור מסלולי התמחות רב-שנתיים למורים מתחילים. אחת מתוכניות ההתמחות היא תכנית Boston Teacher Residency שמקימיה קשורים מבחינה פדגוגית ומבחינת החזון לפרופסור Linda Darling-Hammond מאוניברסיטת סטנפורד. התכנית נועדה ליצור מסלול התמחות בהוראה לבוגרי מכללות לתקופה של שלוש שנים בתום לימודיהם. במשך כל שלושת שנות ההתמחות בהוראה בכיתות ביה"ס זוכים המורים המתחילים לחונכות מלאה של צוות מורים ותיקים המלווים אותם כל שלוש השנים ותומכים בהם.

  • סיכום

    המחקר מציג פרויקט ניסויי שנערך במכללה להכשרת מורים ע"ש קיי במסלול לחינוך מיוחד, במהלכו חנכו סטודנטיות את חברותיהן בהוראת מתמטיקה. גם הנחנכות וגם החונכות חשו שהתהליך תרם להן ולחברותיהן וסייע להן להתגבר על חששות מתחום המתמטיקה, העצים אותן וחיזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהן להתמודד בהצלחה עם תחום הוראה זה גם בעתיד. מניתוח דבריהן עולה, כי בהשוואה למודל ההדרכה השגרתי באמצעות מדריכה פדגוגית, למודל של "חונכות על ידי חברים" יתרונות רבים ובהם: יחסי חברות וקרבה בין הנחנכות והחונכות, הלמידה המשותפת של שותפות בעלות אינטרסים דומים והתלבטויות זהות. (רמה קלויר)

  • סיכום

    אף שהספרות העוסקת בקליטת מורים מתחילים (induction) המליצה מאז ומתמיד על הפרדה בין סיוע והדרכה לבין הערכה, הולכת וצומחת ההכרה שהערכה מכוונת לקידום ולחיזוק איכות המורה ולהגברת העניין בגישות לקליטת מורים המשלבות תמיכה, התפתחות, הערכה ואחריותיות. המחקר המוצג במאמר מציג תפיסות של חונכות משתי תוכניות קליטה מוערכות (בארה"ב) המקיימות שילוב זה לקידום איכות ההוראה. התוכניות כוללות הדרכת- עמיתים והערכה. המאמר מדגיש את האפשרויות ואת הקשיים בכל גישה ( Yusko, B., & Feiman-Nemser, S) .

  • סיכום

    נלי גרוסמן מדווחת על שינויים משמעותיים בדרך החונכות שלה בעקבות השתתפות בסדנה להכשרת גננות חונכות במכללת לוינסקי. במהלך הסדנה הוצגו מחקרים רבים שעסקו בשנת ההתמחות והמשתתפות למדו להכיר את הצרכים והקשיים האופייניים לגננות מתחילות. הסדנה התנהלה בדרך של סימולציה ותרגול משחקי תפקידים במהלכה נלמדו: מיומנויות תקשורת יעילות; כישורי הדרכה והנחייה; דרכים להערכת המתמחות; תכנון וניהול תהליך החונכות. כמשתתפת בסדנה למדה המחברת לא רק להפוך את החונכות למתוכננת, ממוקדת במטרות ומקצועית יותר, אלא גם לנצל את עבודתה בחינוך ילדי הגן ולהפכו לחומר הלימוד הבסיסי "בקורס הפרטי" שלה להתפתחות מקצועית.

  • סיכום

    בבסיסה של התכנית הניסויית-הדמוקרטית במכללת סמינר הקיבוצים ניצבת החונכות האישית. על פי המודל הבסיסי של חונכות, משויך לכל סטודנט בתחילת לימודיו חונך אישי, שמטרתו ללוותו באופן אישי לאורך ארבע שנות לימודיו. החונך האישי של כל סטודנט הנו גם החונך הקבוצתי שלו ומלווה את קבוצת "החממה" אליה משתייך הסטודנט- קבוצת צמיחה ותמיכה הנפגשת אחת לשבועיים לאורך שנות הלימוד בתוכנית. מטרת מאמר זה לדון בקוויה של החונכות האישית, באופן נפרד מן החונכות הקבוצתית, על אף שבהוויה היומיומית לא ניתן להפריד הפרדה חד-משמעית בין החונכות של הקבוצה לחונכות האישית של החברים בה. (לאה בכר-צליק)

  • רפרנס

    החוברת דנה בתפיסת תפקיד החונך ובעקרונותיו, כפי שגובשו במהלך השנים האחרונות על בסיס הספרות המקצועית והניסיון שנרכש בארץ, במטרה לסייע בידי החונכים למלא את תפקידם המקצועי. חוברת זו כוללת חומר בסיסי בנושא החונכות: דפוסי העבודה הרצויים במערכת החונכות, סיכום תפקיד החונך עפ"י חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. החוברת כוללת נספחים מועילים כגון דוח צפייה חונך – מתמחה, סעיפי הערכה בחינוך הקדם יסודי, סעיפי ההערכה בהוראת בתי ספר, טופס הערכה מסכמת של הגננת החונכת, טופס התרשמות המורה החונך/ת מהמתמחה בהוראה בבית הספר היסודי, טופס הערכה עצמית של המתמחה בהוראה בבית הספר היסודי, טופס חוות דעת מרכז/ת מקצוע או שכבה על המתמחה בהוראה בחינוך העל יסודי, גיליון הערכה מסכמת של ועדת ההערכה את המתמחה בהוראה בבית הספר העל יסודי (אורנה שץ אופנהיימר ושרה זילברשטיין)

  • סיכום

    מחקר זה בחן את הדעות של סטודנטים, מורים ומורי מורים שהשתתפו בדגם חלופי של הדרכת סטודנטים להוראה ובדגם המסורתי של משולש הדרכה. מגוון של מקורות מידע- סקרים, ראיונות ועדויות אנקדוטליות- שמשו לזיהוי התפישות של המשתתפים. למרות שהיו חששות לגבי המודל החלופי, המשתתפים ראו אותו כיותר חיובי מהמשולש המסורתי. המאמר מביא המלצות לתוכניות הכשרה ולהתנסות מעשית בהקשר זה. (Wilson, E.,K)

  • סיכום

    תכנית הקליטה למורים מתחילים שהחלה בשנת 2002 הוותה שינוי מרכזי ראשון בטיפול במורים מתחילים בסקוטלנד. מאמר זה מציג תיאור של השינויים הללו במסגרת ההתפתחויות בתיאורית החונכות בהקשר רחב יותר. הטענה היא שהאיכויות האישיות של החונך (induction supporter ) במהלך הכניסה להוראה מרכזיות להתפתחות של יחסי חונכות יעילה. הדעות של הסטודנטים, הם המתמחים לעתיד, מתארות מאפיינים מועדפים של חונכות יעילה. (Rippon, J. H., Martin, M)

  • סיכום

    סיפור מקרה שהתרחש בשנה השלישית של ניסוי שמטרתו יצירת שותפות בין בית הספר היסודי ממלכתי "בן גוריון" במזכרת בתיה לבין מכללת אחוה. מירי היא מורה חונכת בשנה הראשונה של חניכת סטודנטים בניסוי. שתי סטודנטיות בשנתן השלישית, ריקי ומיטל, מתחנכות בכיתה של מירי – כיתה ג'. הסיפור המתואר ע"י פרופ' משה זילברשטיין ועדנה גוז הוא סיפורה של ריקי בעיקרו, ומופיעות בו ריקי הסטודנטית, מירי המורה החונכת ועדנה המד"פית. המאמר מתאר בצורה אנליטית את שלושת הפתרונות שעדנה המד"פית מעלה ומנסה בהתייחסותה אל הסיפור המיוחד של ריקי כמענה למשבר שהיא עוברת. הפעילות המתוזמנת היטב של עדנה המד"פית עם מירי, המורה החונכת, ובתוך כך ניסיונה של ריקי לשתף פעולה, הם שחילצו אותה מעומק המשבר שהייתה שרויה בו והחזירו לה את התקווה להמשיך ולהתפתח להיות מורה ראויה. מסיבה זאת, סיפור המקרה מצטייר בעיני הכותבים במטפורה של פואמה פדגוגית (משה זילברשטיין, עדנה גוז)

  • סיכום

    המאמר מתאר פרויקט של הכשרת חונכים לעבודה עם מורים מתחילים (באוניברסיטת לסטר באנגליה). במוקד הפרויקט עמדה השאלה מה עושים החונכים בשיחותיהם עם המורים המתחילים. המטרה הייתה לפתח לעודד דיאלוג אפקטיבי ומגוון של אסטרטגיות להעלאת מודעות וכישורים של חונכים במיוחד ביחס לפיתוח רפלקציה ביקורתית על ההוראה הן של החונך והן של המורה המתחיל ( Harrison, J, Lawson, T., & Wortley, A).

  • סיכום

    מחנכים וקובעי מדיניות הולכים ומכירים בכך שמורים חדשים צריכים עזרה במעבר לסטטוס של מורים עצמאיים. תפקיד חשוב של המורים החונכים עשוי להיות במתן עזרה למתחילים להתמקד ב"פעילות החשיבה" של התלמידים כדי שיוכלו לבסס את ההוראה על הידע הקודם, התתנסוית ותחומי העניין הקודמים של התלמידים, וכך לקדם הבנה ולמידה משמעותית. בהתבסס על ראיון ונתוני תצפית שנאספו לאורך שנתיים, המאמר מציג שני מקרים מפורטים המתארים "educative mentoring" (חונכות רצינית) ואת הדרך בה ההיסטוריה האישית של המורים והתרבות המקצועית של בית הספר השפיעו על מה שהם למדו. המחברות מציעות גם מספר כיוונים לחיזור תכניות לקליטת מורים מתחילים. (Norman, P.J., Feiman-Nemser, S)

  • תקציר

    סקירה מאת Janice M. Krueger על הספרים Teacher Peer Assistance and Review והספר Mentoring Programs for New Teachers: Models of Induction and Support

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין