מילת מפתח: חונכות
מיון:
נמצאו 132 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • סיכום

    חונכות למורים מתחילים היא אסטרטגיה מרכזית כדי לסייע להם לנווט את דרכם בהוראה. חונכים נזקקים לידע והבנה של הוראה ודרכיה, ולמערכת כישורי הוראה והנחייה ספציפית. כדי להצליח בתהליכי החונכות עליהם ללמוד "לפרק" דרכי הוראה והתנהגויות מורכבות למרכיביהן הפשוטים כך שיהיו מובנים למורה המתחיל (Feiman –Nemser, 2003) וגם לדעת כיצד לסייע וכיצד לתמוך בלמידה של לומדים מבוגרים (Rhodes et al., 2004). חרף העובדה שקשרי חונכות לא מתוכננים נמצאו מאפשרים תמיכה חשובה במורים מתחילים (Howe, 2006, McCormack, 2006), אין בכך די כדי להיענות לצרכיהם המקצועיים והאישיים (Sweeny, 2008). תוכניות להכשרת חונכים משפרות את החונכות, אף כי בפועל רק חלק מהמורים המנוסים זוכים להכשרה כאלה. מטרת המאמר לחשוף מעלות ומגבלות של תוכנית פורמלית להכשרת חונכים על פי תפיסותיהם (Beutel, D., & Spooner-Lane, R).

  • לינק

    שלב הכניסה למקצוע ההוראה כולל את שנת ההתמחות ואת שנת העבודה הראשונה שלאחריה. לשלב זה השפעה מכרעת על המשך החיים המקצועיים של עובד ההוראה הן מבחינת נכונותו להתמדה במקצוע והן מבחינת תפיסת תפקידו וגיבוש זהותו המקצועית. ליווי נכון ומסלול מובנה של התפתחות מקצועית מאפשרים כניסה טובה למערכת, ממעיטים אתנשירתם של עובדי הוראה איכותיים, מעצבים זהות מקצועית ומבנים מחויבות למקצוע ההוראה על כל היבטיו. הסקירה מונה את הנחות יסוד להבניית פיתוח מקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה, את עקרונות הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע, היבטים מעשיים של הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה , סדנת העמיתים והחונכות( שרה זילברשטרום ).

  • סיכום

    באוגוסט 2004 השיקה העיר ניו-יורק את תכנית החונכות הגדולה והאגרסיבית ביותר למורים בארה"ב. התכנית נבעה מעזיבת מורים חדשים את מערכת החינוך הציבורית עוד לפני שמספיקים למצוא להם מחליפים, מחלקת החינוך (DOE ) של העיר ניו-יורק, הפדרציה המאוחדת של המורים (UFT ) והמרכז למורים חדשים (NTC ) באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז שיתפו פעולה בתכנית של 36 מיליון דולר . מטרת התכנית היא לשנות את התמיכה במורים מתחילים ולבלום את שיעורי הנשירה הגבוהים תוך יצירת תרבות של למידה על סמך הידע והכישורים של אנשי החינוך הטובים ביותר במערכת ( מלי ליבוביץ ) .

  • לינק

    סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת סדנת ההתמחות למורים מתקיימת בטכניון שנים מספר כהמשך לפרויקט ליווי מורים, ובמקביל נערכת ההשתלמות למורים חונכים. בסדנת המתמחים, שהיקפה 60 ש"ב, משתתפים בין 18-15 מורים מדי שנה, רובם מורים למדעים ולמתמטיקה, אם כי לפעמים מגיעים גם מורים למקצועות אחרים, למשל, מורים ללשון. המורים המשתתפים בקורס למורים חונכים גם הם רובם מתחום המדעים, אולם לפעמים מגיעים מורים מתחומים נוספים, לדוגמה, מורים לתנ"ך ולאנגלית. להתנהלות של שני הקורסים הללו, במקביל ובנקודות מפגש משותפות, יש ייחודיות ותרומה משמעותית לכל המעורבים. המורים המתמחים נעזרים בחונכים ומצליחים להעלות בפניהם בעיות שונות, שאולי לא הצליחו לפתור בסיוע החונך האישי שלהם. כמו כן מועלות בעיות שהתעוררו בקשר עם החונכים. הטיפול הסדנאי המתקיים במפגשים המשותפים שבמסגרתו יושבים בקבוצות מעורבות של שניים עד שלושה מתמחים ושניים עד שלושה חונכים לדון בסוגיות שונות של המורים הוא דגם מוצלח שנותן תמיכה נוספת למורים בשנת עבודתם הראשונה. בשונה מהטיפול של החונך האישי, המתמחים יכולים לקבל מגוון עצות רחב יותר ממספר גדול יותר של מורים חונכים. מפגש כזה מעצים את המורים מקורס החונכים, שמרגישים שיש להם ניסיון רב ויכולת לתמוך במורים הצעירים ולקדם אותם, והם עושים זאת בצורה נפלאה. הנושאים שנדונו במפגשים המשותפים היו חדשים גם למתמחים וגם לחונכים. לדוגמה, נושא ההערכה – הועלו הנקודות שהמורים המתמחים היו רוצים לשמוע בהערכה, ומנגד המורים הוותיקים התייחסו לנקודות החשובות להם לגבי מהו מורה טוב. נושא נוסף שעלה הוא דרכי התמודדות עם מצבי לחץ בין של המורים ובין של התלמידים . הוצגו מקרים שונים שגם המתמחים וגם החונכים חוו, והתנהל שיח עמיתים מצוין.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מציג ניתוח של משובים שניתנו ל-15 מתכשרים בראשית ההכשרה שעבדו, כל אחד, עם שני חונכים שקיבלו הכשרה לתפקיד. חונך אחד – חונך גנרי (GM) שעיקר הכשרתו הייתה בנושאים כלליים ובדרכי כתיבת משוב בעקבות תצפית, וחונך נוסף – חונך פדגוגי (PM) שקיבל השתלמות מקבילה שהתייחסה לכתיבת משובים ודרשה להתמקד בהערות על ידע תוכן ופדגוגיה תלוית-תחומי דעת. המתכשרים קיבלו שני משובים כתובים כל שבוע, אחד מכל חונך (Lock, R., Soares, A., & Foster, J).

  • סיכום

    מטרת המאמר היא לתאר תוכניות איכותיות של קליטת מורים מתחילים השייכות ל"גל הרביעי" (כנ"ל) של תוכניות בארצות הברית. המאמר כולל את ההבנות שעלו מניתוח התוכניות, כולל הדרכים שבהן הותוו ואורגנו תוכניות אלה, דרכי הכשרת החונכים, התפתחות מקצועית והערכה מעצבת של המורים המתחילים לאורך שלוש שנות ההוראה הראשונות. לדעת הכותבים נדרשים מחקרים אמפיריים נוספים כדי ללמוד על השפעות תוכניות הקליטה על המורים המתחילים ועל השיגי תלמידיהם. (Wood, A.L., Stanulis, R.N.)

  • סיכום

    המחקר מציג גישה חדשה להכשרת חונכים ולחונכות – חונכות אינטנסיבית – כמרכיב של תוכנית לקליטת מורים מתחילים שמטרתה שיפור איכות ההוראה בדרכים היוצרות קשר בין הוראה לבין מעורבות תלמידים. ההשפעה של ההתערבות המחקרית – החונכות האינטנסיבית – נבחנה במדדים של אווירה, הוראה/ תוכן, ניהול כיתה ומעורבות תלמידים תוך התמקדות בהוראה-יעילה-מאוזנת. הממצאים מראים ששיפור בהוראה של המורים המתחילים שבמחקר בארבעה מדדים אלה עלה בקבוצת הניסוי יותר מאשר בקבוצת הביקורת. (Stanulis,R.N., Floden,E.E.)

  • לינק

    מאז שנות ה-80 מוכרת החונכות הבית ספרית כבעלת תפקיד חשוב הן בתקופת ההכשרה, והן במהלך הכניסה להוראה ולאורך שנות ההוראה הראשונות. המאמר סוקר מחקרים שונים במטה לברר מה ידוע ומה – לא על חונכות למורים מתחילים. הסקירה, הכוללת 170 פריטים (מתוך 980 שנסקרו) שהיו בהם ממצאי מחקרים אמפיריים על חונכות למורים מתחילים מאופיינת ב"שיטתיות" ו"נרטיביות". חונכות מוגדרת במאמר כתמיכה אישית "אחד על אחד": מורה מתחיל או מורה פחות מנוסה נתמך ע"י מורה מנוסה, ומטרתה לסייע בפיתוח המומחיות של המונחה ולאפשר לו כניסה טובה לתרבות המקצועית של ההוראה והשתלבות בהקשר העבודה הייחודי. הסקירה עוסקת במורים בשלוש שנות ההוראה הראשונות. ככלל נמצא שעשויות להיות לחונכות מטרות מגוונות ודרכי עבודה שונות להשגתן והיא עשויה להתקיים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית של המונחה. (Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A., & Tomlinson, P.D. (2009

  • תקציר

    מטרת המחקר לבחון השפעה של מודל-התערבות תלת שנתי להכשרת מורים להטמעת תקשוב. השפעת המודל נמדדה על פי מידת היישום של פדגוגיות סוציו-קונסטרוקטיבסטית בפעילויות מתוקשבות שפיתחו המורים. מודל- ההתערבות נערך בשלוש רמות-הנחייה: ברמת האזור, ברמת בית הספר וברמת-המורה הבודד. בכל רמה משולבים מימדים פדגוגיים, טכנולוגיים וארגוניים-מנהליים. בנוסף, המודל מסתמך על גישת חונכות-קוגניטיבית שבה המנחה מדגים, מאמן ומעודד רפלקציה אישית, המעצימה את הידע המקצועי של מורים בידע טכנולוגי-פדגוגי חדשני ומכשיר אותם לקראת עבודה עצמאית. במהלך המחקר נבחנו שישים פעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים. הפעילויות נותחו באמצעות מחוון הבוחן יישום סוציו-קונסטרוקטיביסטי. הניתוח התבצע על פעילויות שפיתחו המורים המונחים לאחר שנת התנסות ראשונה בעבודה מתוקשבת ופעילויות שפותחו על-ידם לאחר שנתיים של התנסות (תמר שמיר-ענבל, יעל קלי)

  • לינק

    תכנית בת-ים ( של המרכז לחינוך דמוקרטי) דאגה להכניס את הקשר בין המורה לתלמיד בהבנייה בתוך המערכת, כך שכל מחנך (הקרוי בשפת התוכנית "חונך אישי") פוגש קבוצה של 20-15 תלמידים כל בוקר ב8:30, בין השיעורים במהלך יום הלימודים ודואג לנוכחותם גם בסוף יום . לבד מדאגה לביקורו הסדיר של התלמיד בביה"ס על החונך האישי להיות הדמות המקשרת בין ביה"ס לשאר הגורמים הטיפוליים בעיר (רווחה, הוראה מתקנת וכדומה. הרעיון הוא להתאים את בית הספר ואת הלמידה לצרכיו האישיים של כל תלמיד ותלמיד. כך, כל תלמיד בונה עם החונך האישי שלו בתחילת השנה את "הסכם הלמידה האישי" המורכב מיעדים לימודיים אישיים-חברתיים. במקביל לעבודה מול התלמידים החונכים משתתפים בקבוצות הדרכה במרכז פסג"ה בעיר בת ים. יש דיווחים על שיפור לימודי משמעותי. היקף : בתוכנית, "מודל בת ים לחינוך אישי", משתתפים השנה כ-11 אלף תלמידים.

  • סיכום

    החוקרות בנו קבוצת חונכות לגיל הרך כדי לפתח פורום של תמיכה למתחילים בוגרי תוכניות התואר השני וכדי ליצור תהליך של חקר והערכה של ההכשרה שקיבלו המשתתפים להוראה. השנה האקדמית הראשונה ניהלו החוקרות פגישות תחקיר חודשיות שהוקלטו ושוקלטו. פגישות אלה נשאו אופי של חשיבה רפלקטיבית על הדינאמיקות של הקבוצה, על נושאים שהועלו ועל דרכי ההשתתפות של החוקרות עצמן בהתנסות. התעתיקים קודדו ונותחו כדי לגלות נתיבים מקבילים בין התהליך שעברה הקבוצה על דרכי התמודדות עם אתגרים מקצועיים בתמיכה בילדים ובמשפחות לבין התהליך שעברו החוקרות בתמיכה במורים חדשים ובשיפור הפרקטיקה שלהן כמכשירות מורים. (Puig, V. I. & Recchia, L. R.)

  • לינק

    הרצאה ומצגת שהועברו בכנס מורי מדעי המחשב ה-9 , הטכניון , חיפה , 29 לדצמבר 2008 ( הטכניון – המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה ). תהליכי הוראה במדעי המחשב מתבססים ברובם על הקניית כלים ל"פתרון בעיות" . בפני התלמידים מוצגת בעיה ועליהם לפתח אלגוריתם/תכנית מחשב הפותרים את הבעיה. מה שחסר כיום הוא התנסות בהנחיית לומדים במהלך פתרון בעיות ואפשרויות תרגול בהקניה של כלים לפתרון בעיות. בפרויקט והמחקר הנלווה המתוארים במצגת הדגש הוא על החונכים. המטרה היא לקדם את החונכים ובפרט לקדם את כישורי בהנחיה שלהם בתהליכי פתרון בעיות . הדגש שהושם במחקר הוא על תהליכי הנחייה בתהליכים של פתרון בעיות . מטרות המחקר היו בחינה של מודל החניכה ואופן יישומו וההערכה האם המודל משיג את מטרתו . במחקר מתוארים במפורט תהליכי החונכות ותהליכי התמיכה כגון פורומים , רפלקציה ומפגשי חניכה (נוע רגוניס , אורית חזן ).

  • סיכום

    תיאוריות ביהייויוריסטיות וקוגניטיביות של למידה רואים אותה כתהליך של הפנמה אישית. תיאוריות סוציולוגיות רואות למידה כתהליך הנבנה חברתית ומתפתח בהקשרים חברתיים. וונגר (Wenger) טוען שפרקטיקה פרופסיונלית היא תהליך הנבנה בקהיליות. במחקר זה נעשה ניסיון לברר כיצד חונכים העובדים עם מתכשרים להוראה לומדים לחנוך ולצמוח כחונכים ולזהות כיצד הם בונים את "קהיליות החונכות" שלהם. (Bryan. H., & Carpenter, C.)

  • לינק

    במחקר, מסוג ריבוי-חקרי-מקרה, השתתפו שתי גננות, שתי מורות כיתה א' ושתי מורות כיתה ב', כולן עובדות הוראה מתחילות. מטרתו הייתה לעקוב לאורך שנה אחר עבודת המורות, שהונחו ע"י חונכים בבית הספר, ושלוש מהן קבלו חונכות נוספת מחונכים שהם מורים מצטיינים בתוכנית שנבנתה ע"י החוקרים. המטרה המרכזית הייתה לזהות גורמים שעשויים להשפיע על היכולת והרצון של מורים מתחילים לבצע דרכי הוראה יעילות יותר בהצלחה. כדי שמורים מתחלים ינצלו וייבנו מתוכניות חונכות עליהם להיות פתוחים לביקורות ולהצעות ובעלי כשירויות מספיקות לרפלקציה-עצמית. יש קשר בין הכשירויות של מורים מתחילים בפתיחות ומטה-קוגניטיביות לבין היכולת של החונכים שלהם. השיעור והתוכן של תקשורת חונך-מורה מתחיל חשובים, כמו גם יכולות ההוראה והדגמתה ע"י החונכים ( Roehring, A.D., Bohn, C.M., Turner, J.E., & Pressley, M).

  • סיכום

    הסקירה המובאת במאמר זה נשענת על הספרות המחקרית החל משנת 1997 ובוחנת את ההשפעות של תוכניות לקליטת מורים מתחילים על תפיסותיהם ועל ההוראה שלהם. מן הסקירה עולות שלוש גישות להבנת השפעות אלה: הראשונה מתבססת על הנחות תיאורטיות בבחינת ההשפעות המשוערות של מרכיבי התוכניות על ההוראה של מורים מתחילים; השנייה מנתחת את ההשפעות באמצעות דיווחים–עצמיים של מורים; השלישית בוחנת את ההשפעות של שימוש בכמה מקורות של נתונים. למרות שתוכניות לקליטת מורים מתחילים משפיעות על תפישותיהם את ההוראה מעטים המחקרים המטפלים בהשפעותיהן על מעשה ההוראה עצמו ועל הישגי תלמידים. יש בסקירה שלהלן כדי להציע כיווני מחקר עתידיים. (Wang, J., Odell, S., Schwille, S.A)

  • סיכום

    המחקר בחן את ההשפעות של תכנית קליטת מורים מתחילים משותפת לבית ספר ולאוניברסיטה על דרכי ההוראה של שתי קבוצות של מורים מתחילים בגיל הרך. המחקר גם בחן את טיפוס התמיכה שניתנה ושהשפיעה על שיעור ההישארות בהוראה לאחר השנה הראשונה. נאספו נתונים כמותיים ואיכותיים. ניתוח החלק הכמותי גילה צמיחה גדולה יותר בדרכי ההוראה למשתתפות התוכנית. עוד נמצא שמשתתפות התוכנית קבלו עזרה תדירה יותר מהחונכים מאלה שלא השתתפו בה. כל המשתתפים המשיכו ללמד בשנה השנייה. הניתוח האיכותי הצביע על דרכי הוראה ספציפיות ועל ההבדלים בחונכות בין שתי הקבוצות. ככלל, התוצאות מראות שתוכנית קליטת מורים מתחילים משותפת למוסד המכשיר ולבית הספר עשויה לתרום להתפתחות של יעילות ההוראה במהלך השנה הראשונה. (Davis B., Higdon, K.)

  • לינק

    סטודנטים המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה חשים בידוד וחוסר ביטחון. גם העצמאות הנדרשת, ההתוודעות לטכנולוגיות חדשות והצורך לאזן בין העבודה האקדמית לבין מחויבויות אחרות של עבודה ומשפחה מקשים עליהם, והשפעתם ניכרת במונחים של הישגים ונשירה . כדי להתמודד עם היבטים אלה פותחו בחלק מהמוסדות תוכניות חונכות שמטרתן לתמוך בסטודנטים בשנה זו. מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ולנסות תוכנית חונכות מסוג זה במסגרת לימודי הכשרה להוראה לתואר ראשון. המאמר מתמקד בחונכות מנקודת המבט של החונכים, שהבנתה חשובה כדי להעלות את איכות התוכניות וכדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של החונכים ( Heirdsfield, A.M., Walker, S., Walsh, K., & Wilss, L).

  • סיכום

    מטרת המחקר לשפוך אור על הדרך בה מורים מאמנים תופסים את תפקידם ולהשוות את ההבנות שלהם לראיה הנורמטיבית הקיימת על אימון/חונכות למתכשרים. ההנחה הייתה שתפישות המורים המאמנים תהיינה שונות מתפישות קיימות ובעלות השלכות משמעותיות על הכשרת המאמנים. במחקר השתתפו 264 מורים מאמנים לסטודנטים להוראה. הם קבלו שאלונים פתוחים שאפשרו להם לתאר את הדרכים בהם הם תופשים את תפקידם. בנוסף התקיימות ראיונות-המשך עם מדגם של 34 מתוכם. תוצאות המחקר מאשרות שהעיסוק באימון הוא עיסוק מורכב ושתפישות המורים המאמנים עשויות להיות מושפעות מסוגים ואיכויות של התנסויות בחונכות שהיו להם בעבר. (Hall,K.M., Draper,R.J., Smith.L.K., & Bullough, R.V)

  • תקציר

    המאמר מציג ממצאי מחקר על תפקיד המורה החונך במסגרת תכנית ההתמחות בהוראה (סטאז') מזווית הראייה של המורה החונך. המאמר מתמקד בבחינת ארבעה ממדים החושפים היבטים מרכזיים בתפיסת התפקיד: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, תפיסות כלפי ההכשרה לתפקיד והערכת התרומה של המורה החונך למתמחה בהוראה. נמצא שרוב הנבדקים מעידים על עצמם כמי שבחרו בתפקיד ממניעים אינטרינזיים יותר מאשר ממניעים אקסטרינזיים. מבחינת ההכשרה לתפקיד עולה כי מחצית מנבדקים סבורים שיש צורך בהכשרה לקראתו. עוד נמצא שהערכת התרומה של המורה החונך לעבודת המתמחה גבוהה במיוחד בממד האישי-מקצועי, והיא נבדלת באופן מובהק מהערכת התרומה בממד הידע והמיומנויות ובממד האקולוגי-סביבתי. הממצאים נדונים תוך התייחסות לצורך לתת את הדעת על הרחבת הידע והמודעות למאפיינים של תפקיד המורה החונך, להכשרה מחייבת, להענקת תנאים הולמים לביצוע פרופסיונאלי נאות של התפקיד ולבחינת התרומה של המורה החונך בכל הממדים (רבקה לזובסקי, רבקה רייכברג, טלי זייגר)

  • סיכום

    בעוד שתשומת לב מחקרית רבה מוקדשת לקליטת מורים מתחילים בבתי הספר, בסיס הידע בדבר ההתנסויות של גננות מתחילות מועט למדי; זאת למרות שהמטלות והקשרי העבודה של שתי הקבוצות שונים. מטרת המחקר, שהתבסס על ראיונות חצי מובנים, הייתה לחקור נושאים מתחום התפתחות הנתיבה המקצועית של 15 גננות בישראל, ולזהות גורמים אישיים והקשריים המשפיעים על נושאים אלה. מן הממצאים עלה שרוב ההתנסויות של הגננות המתחילות דומות לאלה של מורים מתחילים להוציא שלושה נושאים הנובעים מההקשר הארגוני הייחודי שלהן., המקרים שנחקרו מספקים תובנה של החשיבות של שלוש קבוצות המשפיעות על ההתפתחות המקצועית של הגננות החדשות – הסייעות, המפקחות וההורים. (Oplatka, I., Eizenberg, M.)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין