מילת מפתח: חונכות אישית
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • תקציר

    בישראל מתמנים מידי שנה 350-300 מנהלי בתי ספר חדשים. מאות בתי ספר, אלפי מורים ורבבות תלמידים נתונים אפוא מידי שנה למהלך אפשרי של שינוי ותמורה – שלא לומר זעזוע – במערך המארגן חלק משמעותי מחייהם. המודעות לכך שתפקיד המנהל הוא קריטי להצלחתו של הארגון שבראשו הוא עומד ולקיום רמת חינוך נאותה, ושתקופת הראשית היא קריטית להצלחה בתפקיד, הביאה בשנים האחרונות לשינוי ולשיפור בהליכי הכנסת מנהלים חדשים: תהליכי המיון והבחירה מוקפדים יותר, המועמדים נדרשים לעבור קורס הכנה אינטנסיבי ולמנהל המתחיל ניתנת בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד הדרכה מלווה, אישית וקבוצתית. המחקר ביקש לבחון את מהות התהליך הסוציאליזטורי של ההדרכה האישית המלווה (mentoring) בהקשר המקומי על תנאיו ותרבותו הייחודית: להבין באילו תנאים מתחיל המנהל החדש את עבודתו ומה קורה במפגשים ובשיח בין המדריך למודרך כתהליך המעצב זהות של מנהל ומסייע לו להתמקם ולהתבסס בתפקיד (שמחה שלסקי, ברכה אלפרט).

  • סיכום

    מטרת המחקר המתואר במאמר הייתה לתאר פעילויות של חונכות אדפטיבית כפי שהן מתוארות ע"י מורים חונכים בראיונות המתייחסים לעבודתם, ולחקור מאפיינים של חונכים אדפטיביים. זאת בהנחה שהבנת המאפיינים עשויה לסייע בגישור בין דגמים מרשמיים של חונכות לבין המציאות (Cain, 2009). אוכלוסיית המחקר כללה 18 חונכים מתכניות הכשרת מורים שונות בהולנד. בהתבסס על שאלון ממיין שנערך במחקר קודם (van Ginkel et al., 2015), נבחרו חונכים בעלי תפיסת החונכות כהתפתחותית וחונכים בעלי תפיסה אינסטרומנטלית של חונכות (van Ginkel, G., Oolbekink, H., Meijer, P. C. & Verloop, N).

  • לינק

    תחום ההנחיה , החונכות וההדרכה בחינוך התפתח רבות בעשור האחרון ולכן נוצר צורך בגיבוש תאורתי ומתודולוגי של תהליכי החונכות והנחייה המשולבים בהדרכה. על מנת להגיע לתובנה מחקרית טובה יותר של התחומים המשיקים האלו זימנו עורכי האסופה כותבים מרחבי העולם בעלי ידע רב וניסיון בתחומים אלו. אסופת המאמרים החדשה על חונכות והנחייה נועדה לענות על צורך זה . עורכי האסופה, Dr Sarah J Fletcher ופרופסור Carol A Mullen השקיעו מאמץ רב לגיבוש התובנות המחקריות של התחום והביאו לידי ביטוי את המומחיות של כותבי המאמרים באסופה חשובה זו.

  • לינק

    כלי ההערכה צריכים לסוגי ההערכה ולמטרותיהם השונות, מובנית כהיענות לסטנדרטים קבועים או פתוחה לקבלת יכולות שונות. קיים מתח בשימוש בהערכות לתמיכה ולהערכת התקדמות, והשאלה היא כיצד לגשר בין מטרות סותרות אלה. המחקר מראה שההבדלים בין חונכים לבין סטודנטים לגבי היבטים חשובים של הערכה מועטים, ושהם מסכימים לגבי הדרך שבה היא מתבצעת. מנקודת המבט של הערכה, אי-הסכמות או מחלוקות בין סטודנטים לבין חונכים בתהליך החונכות עשויים דווקא לשפר את ההוראה, והדבר אמור לגבי שלוש המדינות שנבדקו. דווקא חשיפת סתירות בדעות ובגישות עשויה להוביל להבנות חדשות ולחידושים בתהליך מתון המכוון להשגת הסכמה הדדית . יחסי חונך/מאמן – מתכשר צריכים להתאפיין ביושר, בפתיחות, ברגישות, בהתלהבות, בהומור, בארגון, במודעות עצמית וברפלקציה, מאפיינים האמורים להוביל לכשירויות הוראה משופרות של המתכשרים וללמידה של התלמידים ( Tillema, H.H., Smith, K., & Leshem).

  • לינק

    תכנית נחשון היא מיזם אינטרנט חדשני שבמסגרתו סטודנטים חונכים תלמידים בכיתות י–יב מרחוק מכל המגזרים, בשיעורים הניתנים באמצעות "מפגש" בכיתות וירטואליות, במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, תנ"ך וביולוגיה. מטרותיה של התכנית הן להגדיל את מספר הניגשים לבגרויות המוגברות במתמטיקה, בפיזיקה, בביולוגיה ובכימיה, לשפר את הישגיהם של התלמידים, להגביר את המוטיבציה שלהם ולחזק את ביטחונם ואת הדימוי העצמי שלהם. התכנית מונה כ-3,000 תלמידים שאותם חונכים כ-650 סטודנטים מצטיינים מהאקדמיה. הסטודנטים נבחרים בקפידה וזוכים להכשרה ייעודית מצוות מטח. הם מתרגלים עם התלמידים את חומר הלימודים במהלך שנת הלימודים ובסופו של דבר גם מכינים אותם באופן ממוקד לבחינות הבגרות. החונך "נפגש" עם התלמידים בקבוצות המונות לא יותר משלושה תלמידים, לשיעור סינכרוני של כ-90 דקות פעמיים עד שלוש בשבוע. השיעור מתנהל כשכל אחד מהמשתתפים יושב מול מסך המחשב הפרטי שלו, בביתו, והתקשורת בין הסטודנט לתלמידים מתקיימת באמצעות אתר אינטרנט מאובטח ומתקדם.

  • לינק

    בימים אלו כאשר שומעים על סכנות הפייסבוק האורבות מכל עבר, נעים לשמוע על מיזם חינוכי חדש העושה שימוש מושכל ברשת חברתית לצורך חונכות ומחויבות אישית. מדובר בפיילוט למיזם משותף של קבוצת עמל ותוכנית קרב, בארבעת בתי הספר התיכונים של קבוצת עמל בדימונה. "נפגשים ברשת", נתפס בטבעיות כמקום השמה נוסף המתמקד בפעילות התנדבותית. מדובר בנערים המבלים חלק ניכר מזמנם ברשתות חברתיות, ואשר מצאו דרך לנדב את כישרונם ולהדריך חניכים מרחוק. אחת לחודש נפגשים החונכים עם החניכים פנים אל פנים, ועוסקים בפעילות קהילתית משותפת. לצורך הפרויקט הוקמה ע"י הגב' סוזאן צעירי רשת חברתית ייחודית בפלטפורמת קוד פתוח של ELGG ". "הפרויקט מחבר את תלמידי בתי הספר היסודיים עם התיכונים בעיר ונותן להם תחושת ביטחון של "אח גדול", מספרת רותם פורת, ראש תחום מחשבים בתוכנית קרב, ומוסיפה: "מנהלות בתי הספר היסודי, גילו שיש ילדים רבים, שכאשר חונך או חונכת מתפקדים בעבורם כאח בוגר, הדבר מועיל להם ברמה החברתית והרגשית לא פחות מהלימודית.

  • לינק

    כבר שנים יש ממצאים על ההשפעה החיובית של פרוייקטי חונכות על הישגי תלמידים בבתי הספר , בעיקר בעקבות הצלחתו של פרויקט החונכות פר"ח המופעל כבר שנים רבות ע"י סטודנטים בארץ. לאחרונה פורסמו נתונים על הצלחה של פרויקטי חונכות של המכללות להכשרת מורים , כמו למשל פרויקט החונכות של מכללת אחווה בדרום. עפ"י הדיווח , יש הצלחה משמעותית לפרויקט חונכות באנגלית ומדעים בקריית גת ורהט ע"י מכללת אחווה אשר השתתפה אשתקד בפרויקט חונכות באנגלית ומדעים מטעם משרד המדע.במסגרת הפרויקט שימשו סטודנטים מהמכללה כחונכים באנגלית, מתמטיקה ומדעים לתלמידים בתיכונים; לסטודנטים הוענקו למטרה זו מלגות. בדו"ח המסכם את הישגי הפרויקט בתש"ע, מצוינים הישגי התלמידים באנגלית ובמתמטיקה לפני הפרויקט ואחריו. מהדו"ח עולה, כי במסגרת הפרויקט העניקו 62 סטודנטים 6,693 שעות חונכות באנגלית ומתמטיקה ל 152- תלמידים – מחציתם מרהט ומחציתם מקריית גת. על פי הדו"ח עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט באנגלית מ 49- לפני הפרויקט ל 69- בסיומו. במתמטיקה עלה ממוצע הציונים של התלמידים מרהט מ 48- לפני הפרויקט ל 66- בסיומו. התלמידים בקריית גת למדו בעיקר מתמטיקה, וממוצע הציונים שלהם במקצוע זה עלה מ 61- לפני הפרויקט ל 75- בסיומו.

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה להעריך שיטה משלימה של מתן משוב הדרכתי למתכשרים להוראה. הוערכו ההתערבויות הבאות: א) שימוש במרכיבים הוראתיים, ב) מתן חיזוק להתנהגות ספציפית(BSP),ג) מתן הזדמנויות לתגובה במהלך ההוראה(OTR*). הממצאים מראים שההוראה השתפרה במרכיבים שונים לאחר שהמדריכה צפתה עם הסטודנטים בצילומי השיעורים. שיחות המשוב היו יעילות ותרמו להגברת השימוש במרכיבי שיעור שונים . התנהגות הוראתית שנמצאה כאינידקטור של הוראה יעילה היא זו של מתן חיזוקים להתנהגויות ספציפיות BSP. היועצת הפדגוגית המומחית הזכירה לסטודנטית לתת חיזוקים מילוליים ובלתי מילוליים לתלמידים במהלך ההוראה והפנתה תשומת לב לחיזוקים לא-ספציפיים ולהזדמנויות מוחמצות בהקשר זה. נמצא כי פגישות הייעוץ היו יעילות בהגברת השימוש בהתנהגות זו בשיעורי המתכשרים. המחקר תומך בשילוב של הדרכה והערכה עצמית של שיעורים מצולמים בתוכניות ההדרכה. פגישות בהן המדריך המומחה פוגש את המתכשרים וצופה עמם בשיעור הם פגישות יעילות ומשפרות בהיבטים שונים (Capizzi, A.M., Wehby, J.H., & Sandmel, K.N) .

  • לינק

    תכנית בת-ים ( של המרכז לחינוך דמוקרטי) דאגה להכניס את הקשר בין המורה לתלמיד בהבנייה בתוך המערכת, כך שכל מחנך (הקרוי בשפת התוכנית "חונך אישי") פוגש קבוצה של 20-15 תלמידים כל בוקר ב8:30, בין השיעורים במהלך יום הלימודים ודואג לנוכחותם גם בסוף יום . לבד מדאגה לביקורו הסדיר של התלמיד בביה"ס על החונך האישי להיות הדמות המקשרת בין ביה"ס לשאר הגורמים הטיפוליים בעיר (רווחה, הוראה מתקנת וכדומה. הרעיון הוא להתאים את בית הספר ואת הלמידה לצרכיו האישיים של כל תלמיד ותלמיד. כך, כל תלמיד בונה עם החונך האישי שלו בתחילת השנה את "הסכם הלמידה האישי" המורכב מיעדים לימודיים אישיים-חברתיים. במקביל לעבודה מול התלמידים החונכים משתתפים בקבוצות הדרכה במרכז פסג"ה בעיר בת ים. יש דיווחים על שיפור לימודי משמעותי. היקף : בתוכנית, "מודל בת ים לחינוך אישי", משתתפים השנה כ-11 אלף תלמידים.

  • לינק

    הרצאה ומצגת שהועברו בכנס מורי מדעי המחשב ה-9 , הטכניון , חיפה , 29 לדצמבר 2008 ( הטכניון – המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה ). תהליכי הוראה במדעי המחשב מתבססים ברובם על הקניית כלים ל"פתרון בעיות" . בפני התלמידים מוצגת בעיה ועליהם לפתח אלגוריתם/תכנית מחשב הפותרים את הבעיה. מה שחסר כיום הוא התנסות בהנחיית לומדים במהלך פתרון בעיות ואפשרויות תרגול בהקניה של כלים לפתרון בעיות. בפרויקט והמחקר הנלווה המתוארים במצגת הדגש הוא על החונכים. המטרה היא לקדם את החונכים ובפרט לקדם את כישורי בהנחיה שלהם בתהליכי פתרון בעיות . הדגש שהושם במחקר הוא על תהליכי הנחייה בתהליכים של פתרון בעיות . מטרות המחקר היו בחינה של מודל החניכה ואופן יישומו וההערכה האם המודל משיג את מטרתו . במחקר מתוארים במפורט תהליכי החונכות ותהליכי התמיכה כגון פורומים , רפלקציה ומפגשי חניכה (נוע רגוניס , אורית חזן ).

  • סיכום

    הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.

  • סיכום

    בבסיסה של התכנית הניסויית-הדמוקרטית במכללת סמינר הקיבוצים ניצבת החונכות האישית. על פי המודל הבסיסי של חונכות, משויך לכל סטודנט בתחילת לימודיו חונך אישי, שמטרתו ללוותו באופן אישי לאורך ארבע שנות לימודיו. החונך האישי של כל סטודנט הנו גם החונך הקבוצתי שלו ומלווה את קבוצת "החממה" אליה משתייך הסטודנט- קבוצת צמיחה ותמיכה הנפגשת אחת לשבועיים לאורך שנות הלימוד בתוכנית. מטרת מאמר זה לדון בקוויה של החונכות האישית, באופן נפרד מן החונכות הקבוצתית, על אף שבהוויה היומיומית לא ניתן להפריד הפרדה חד-משמעית בין החונכות של הקבוצה לחונכות האישית של החברים בה. (לאה בכר-צליק)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין