מילת מפתח: חוויה לימודית
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    שיעור הפוך, "הוראה הפוכה" או "כיתה הפוכה" (flipped classroom) היא גישה פדגוגית לפיה התלמידים או הסטודנטים לומדים חומרים חדשים באופן עצמאי לפני השיעור הכיתתי. בשלב למידה זה מקובל לפנות לאמצעים ממוחשבים כגון הרצאות מצולמות ומוכנות מראש, שאלונים מקוונים, סרטונים ואמצעים פדגוגיים אחרים. בשלב הלמידה השני, בכיתה, התלמידים מבצעים מטלות שונות, באופן פרטני או בקבוצות, כך שהמורה או המנחה יוכל לפקח, לסייע ולהנחות באופן אישי את תלמידיו.

  • תקציר

    מאמר זה עוסק בתכנית לחינוך גופני לתלמידי בית ספר יסודי שיושמה בשעות אחר הצהריים, לאחר סיום הלימודים. המחקר מנתח את חוויותיו של מורה בעת הטמעת חינוך גופני במסגרת מועדון ספורט שהקים ובוחן כיצד יישם המורה מאפיינים של חינוך גופני, כיצד נוצרו שיתופי פעולה עם הקהילה ומהן מגבלות התכנית. על אף המגבלות, סך היתרונות של הפעלת תכנית שכזו הינו גדול וכולל הישגים בספורט, תחושת שייכות לקבוצה, התמדה וחוויות חיוביות של הילדים.

  • מאמר מלא

    אנחנו יכולים להעיד שהתרחש דבר משמעותי בחיינו כאשר זה "עשה לנו משהו", זה צבט אותנו, נגע ברגש, השאיר סימן, הצטרף לתובנות שלנו בעניין מסוים. למשל, כאשר צופים בסרט או קוראים ספר מעניין. אנו מרגישים כיצד "הראש עובד" או איך הלב או הנפש מתרחבים. זה קורה כאשר יש חוויה משמעותית מעצבת, מיוחדת. זה קורה אחרי מפגש עם חברים או בני אדם אחרים, אחרי פגישה טובה או טיול מהנה. "המשמעותי" מתווסף אלינו וגורם לנו, בדרך כלל, תחושה של סיפוק והתרגשות. אנו חשים צמיחה וגדילה. נראה כי מה שקורה מאחורי הקלעים הוא סוג של דיאלוג שאנו מקיימים עם הסרט, הספר, הדמויות שאנו פוגשים, הנוף, האוכל או האבן. יאמר לנו התלמיד: אני מבין. זה קורה גם לי בחיים הפרטיים שלי, עם החברים ועם המשפחה, ביחס לעיסוקים שלי ולחוויות שאני חווה. אבל מה לכל זה ולבית הספר? מה לכל זה וללימודי היסטוריה הנכפים עלינו? (גדי ראונר).

  • לינק

    יום לאחר שרותי סלומון הציגה את שבעת הכללים לעיצוב מרחבי למידה, ג'יי הורוויץ מעלה תהיות לגבי (אי-)יישומם במערכת החינוך: "…רעיונות והצעות לעיצוב "אחר" או "מקורי" של מרחבי למידה אינם חדשים. הדוח של SKG שממנו רותי גזרה את שבעה הכללים התפרסם בשנת 2011, והפרויקט עצמו יצא לדרך בשנת 2008. והיו לא מעט פרויקטים דומים שקדמו לו. בישראל, למשל, ספרו של דוד חן, "בית-הספר העתידי כרמים – בין תיאוריה למעשה" התפרסם בשנת 1999. התיאורים של מרחבי הלמידה שבספר אינם זהים לאלה של SKG, אבל די ברור שעקרונות העיצוב וההצעות לביצוע דומים מאד. זאת ועוד: רבים מהעקרונות האלה יושמו במרחב הפיסי של כרמים". אולם, אם אין בעקרונות אלו כל חדש, מדוע מרחבי הלמידה הבית-ספריים אינם מעוצבים בהתאם? (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    רותי סלומון מציגה בבלוג שלה שבעה עקרונות לתכנון ולעיצוב מרחבי למידה שפותחו בפרויקט ה"מרחבים ליצירת ידע" (Spaces for Knowledge Generation – SKG): "האתגר שמציב לנו עיצוב מרחבי למידה המותאמים לתרבות ולאופי של הארגון החינוכי, אשר מעמידים את הלומד במרכז, והם מושתתים ומכוונים על ידי תפיסות פדגוגיות איתנות ורלוונטיות, הינו אתגר העומד מול כל מוסד חינוכי היום. כדי למנוע את הסכנה של השקעה רבה ובנייה של סביבות גנריות, לא מותאמות ולא באמת רלוונטיות לאוכלוסיות הלומדים יש להבין טוב טוב את צרכי הקהל שילמדו בסביבות הללו, ולבנות אותם על פי עקרונות פדגוגיות ועיצוב בדוקים. דוגמה טובה של מחקר שנעשה הינה המסמך שיצא לאור על ידי ה-SKG האוסטרלי" (רותי סלומון).

  • תקציר

    במחקר זה נעשה שימוש במתודולגיית מחקר איכותנית כדי לבחון כיצד סטודנטים מתנסים בהתלהבות מתהליך הלמידה בפעם הראשונה כמו ילדים. מטרת המחקר הייתה להסביר את הפרספקטיבה של הסטודנטים ולבטא אותה כשלם מבני קוהרנטי. שישה סטודנטים (גילאי 22-17) תיארו כיצד הפכו נלהבים לגבי חינוך בפעם הראשונה כמו ילדים. התיאורים שלהם נותחו תוך שימוש בסגנון ניתוח פנומנולוגי (DeRobertis, Eugene M. , 2016).

  • לינק

    ילד קם בבוקר והולך לבית הספר. בדרכו הוא רואה עצים ועננים וחיות ואנשים ומכוניות וכבישים ובתים… הוא לא רואה גיאוגרפיה, הוא לא רואה הסטוריה, הוא לא רואה מתמטיקה… הילד רואה תופעות ועצמים (חנן יניב).

  • תקציר

    מגזר הקולג'ים למטרות רווח הוא ככל הנראה הסקטור השנוי ביותר במחלוקת והכי פחות מובן בהשכלה הגבוהה כיום. העשור הקודם הוביל לשפע של עניין ציבורי ומבט בוחן באם קולג'ים ואוניברסיטאות למטרות רווח מספקים חינוך איכותי לאוכלוסיות סטודנטים מוחלשות. בעוד שהפוליטיזציה שלהם זכתה לתשומת לב רבה, קיים מחקר מועט בהרבה לגבי התנסויות סטודנטים במוסדות למטרות רווח היכול לתרום בצורה טובה יותר להבנה מושגית, מוסדית ומעשית של מגזר זה של השכלה גבוהה. תוך שימוש בנתונים אתנוגרפיים מקולג' למטרת רווח בגודל בינוני בפרוורים, המחברת בילתה שבעה חודשים לחקירת התרבות החינוכית מהפרספקטיבה של הסטודנטים הרשומים (Iloh, Constance, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מייחד את המאמרון שלו למה שהוא מוצא כנקודת אור בתחום התקשוב החינוכי: "ואם, למרבה ההפתעה, נקודת אור כזאת באה מלמעלה, ממקומם של מעצבי המדיניות, כדאי ורצוי לציין זאת. כאשר אדם בעל תפקיד מרכזי, אדם שבכוחו להשפיע, מבטא גישה חינוכית אמיתית כלפי התקשוב, זה בהחלט ראוי לציון. כך היה לפני שבוע כאשר קראתי מאמרון של ג'וסף סאות (South) המנהל של המשרד לטכנולוגיה חינוכית בממשל האמריקאי. מעניין לציין שהמאמרון התפרסם ב-Medium שהוא מרחב אינטרנטי פתוח המפרסם מאמרונים על מגוון נושאים מגישות מגוונות. בתוקף תפקידו סאות בוודאי היה יכול לפרסם את דבריו בדרכים רשמיות, וסביר להניח שמסמכים רשמיים אכן מתפרסמים כך. לאור זה ההחלטה לפרסם על גבי פלטפורמה פומבית מעידה על הרצון של סאות לא סתם להסביר את שורשי המדיניות שלו, אלא גם לעורר התייחסות" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    בספרו "מודרניות נזילה" (2000) מגדיר הסוציולוג זיגמונט באומן את תקופתנו באמצעות המושג מודרניות נזילה. את המשמעויות הקבועות, את הקטגוריות ואת מסגרות ההתייחסות היציבות, המוצקות, מחליפה משמעות הנמצאת כל העת בתנועה, משמעות בעלת קצוות פתוחים, נזילה כאמור. על יסוד הנחה זו נשאלת השאלה: כיצד אמורה להיראות פדגוגיה תואמת תקופה נזילה? זו סוגיית המפתח של המאמר.

  • סיכום

    מחבר המאמר יצא עם חבורה של סטודנטים ממכללת אורנים למפגש עם המדבר, עם אנשי קיבוץ נאות סמדר, עם ספר איוב ועם עצמם. הוא מתאר את חווית המפגש, מנתח אותה ומסתמך על הניתוח בדיון העוסק באפשרות של "פדגוגיה מתבוננת" בהכשרת המורים (מיקי מוטולה).

  • לינק

    לפני שבוע Campus Technology דיווח על הנסיון של אוניברסיטה פרדו (Purdue) בהכנת סרטונים עבור קורסים אצלה. מתברר שסרטי וידיאו שמראים מרצה שעומד מול המצלמה ומרביץ הרצאה במשך חצי שעה או יותר אינם מצליחים לעורר את התעניינותם של הסטודנטים, או לשמור עליהם מרוכזים. לאור זה מפיקי הסרטונים עבור הקורסים החליטו לוותר על המרצים המומחים ובמקומם לשכור שחקנים שמצליחים טוב יותר לעורר עניין ולשמור עליו (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    הספר פדגוגיה אמיצה: מימוש של חינוך מדעי ביקורתי, שכתב אנדרו גילברט (Gilbert), מביא משב רוח רענן אל החינוך המדעי. זהו ניסיון לבחון את הוראת המדעים והלמידה בבית הספר התיכון מבעד לעדשות של התאוריה הביקורתית (Kabba E. Colley).

  • סיכום

    מורים רבים בוחרים לשתף את העולם בחוויות מהכיתה, במחשבות על הוראה ובסתם אנקדוטות משעשות. הנה כמה דוגמאות שאולי יעשו לכם חשק לכתוב בלוג משלכם (לימור דומב).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת סקירה הכוללת שלושה סרטונים הממחישים את כוחה של הסביבה הלימודית: "בסרטון הראשון המורה למתמטיקה סטיב מציג את הבעיה שלו בארגון הכיתה- הכיתה קטנה מדי לשלושים ושישה תלמידים. פשוט אין בכיתה מקום לפעילות הלמידה שהיה רוצה לקיים בה- למידה שיתופית המקדמת משמעות והבנה או למידה מבוססת פרויקטים. הרי אנחנו תמיד אומרים שיש קשר הדוק בין התנאים הפיסיים בסביבה לבין הפדגוגיה שנוכל לקיים באותה סביבה. אז מה עושים? במקרה זה- המורה סטיב פגש את המעצבים שסייעו לו לדמיין מחדש את מרחב הלמידה של הכיתה. המטרות שלהם היו קידום חקרנות, יצירתיות ותקשורת בין הלומדים" (לימור ליבוביץ ).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט בנושא עידוד יזמות של מורים, בתגובה למאמר דעה שפורסם בידי תומר ברץ: "בתי הספר אינם יכולים להתחרות בתנאים הכלכליים המפליגים, בתשתיות ובאפשרויות ההפצה וההטמעה של חברות הייטק אולם אני מאמין שמורים בבתי הספר כן יכולים להגות, להגשים ולקדם יוזמות חינוכיות בהובלתם, ולא במסגרתן של חברות הייטק שהחינוך אינו בהכרח המניע העיקרי שלהן" (יורם אורעד).

  • לינק

    המחקר המוצג במאמר זה בוחן את "חוויית ההכשרה" כפי שהיא מצטיירת מתיאורי מורות מתחילות ומביא את הצעותיהן לשיפורה. המשתתפות במחקר הן 30 מורות מתחילות המלמדות בכיתות ו'-ט', 11 מהן בוגרות שלוש מכללות להכשרת מורים ו-11 בוגרות הכשרת מורים בשלוש אוניברסיטאות. שיטת המחקר היא איכותנית. כלי המחקר הוא ראיון עומק של 60-91 דקות עם כל אחת ממשתתפות המחקר. עיבוד הראיונות נעשה על פי עקרונות של תאוריה המעוגנת בשדה. מהמחקר עולה, כי חוויית ההכשרה שמתארות בוגרות המכללות טובה יותר מזו שמתארות בוגרות הכשרה אוניברסיטאית (נירית רייכל).

  • לינק

    שיר (בוים) שוורץ עוסקת בפוסט שלה בנושא ה-massively-open online courses) MOOC's) ומערכת ההשכלה הגבוהה. היא מציינת כי: "מספר פרשנים חינוכיים מדברים לאחרונה על גלגול חדש של ה- MOOC's ומצביעים על מושגים חדשים בזירה. אחד מהם הוא ה-SOOC's [כלומר,] (small open online course או selectively open online course). ה-SOOC's מציעים אלטרנטיבה בגרסה מוקפדת יותר של ה-MOOC's: הרעיון הוא לייצר מנגנון סלקציה לקורסים, בדמות דרישות סף כתנאי קבלה לקורס".

  • לינק

    במפגש שנערך בקיץ האחרון בבית הספר השבח מופת בתל אביב, הציגו מורי ההומניסטיקה המלמדים בשכבת ט' את תוצרי הפרויקטים השונים שאותם פיתחו במהלך שנת הלימודים. צפינו בתוצרים בספרות, אזרחות, גיאוגרפיה ותנך. בכל אחד ממקצועות אלה, בנו צוותים של מורים יחידות לימוד מבוססת פרויקט (PBL- Project Base Learning) שבו הפרויקט מגדיר את התוצר הסופי שאליו מכוונת הלמידה. התוצר הסופי הוא מניע הלמידה וזה נעשה על ידי העלאת שאלה מניעה הקשורה לעולמו הפנימי של התלמיד ורלוונטית לעולמו העכשווי" (רויטל נאמן יהל).

  • מאמר מלא

    החינוך מעולם לא נראה שובה לב יותר מאשר בהרצאות של קן רובינסון, כוכב העל של התחום (עופר פריאל).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין