מילת מפתח: חדשנות בחינוך
מיון:
נמצאו 122 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • תקציר

    ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .

  • מאמר מלא

    ג'ון דיואי הוא האבא של מהפכת החינוך המודרני, שהעמידה את הילד במרכז. אך המהפכה של דיואי נתקעה באמצע הדרך; צריך לחלץ ולמצות אותה . התלמידים של ימינו אינם מכירים את השם ג'ון דיואי, אך כל אחד ואחת מהם – ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון – חייבים לו תודה. על מה? על שיעורי אמנות ושיעורי מחשבים; על הוראה מגוונת שכוללת עבודות חקר, שיחות, צפייה בסרטים; על טיול שנתי; על נוכחותם של יועצים ואבחונים לליקויי למידה; על כל הבחירות וההתאמות; על היחס האישי. כל האפשרויות הללו, הנראות לתלמידים (ומורים) מובנות מאליהן, הן תוצאה של מהפכה חינוכית שהגה והנהיג ג'ון דיואי ( אורית שוורץ-פרנקו ) .

  • מאמר מלא

    בית הספר הפנימייתי הקטן "סאמרהיל", שהקים א"ס ניל באנגליה, הוא בית הספר המפורסם ביותר בעולם. במשך שנים רבות הוא אִתגר את החינוך בעולם ותבע ממנו לחשוב ולעשות אחרת . היום, 52 שנה לאחר פרסום הספר ו־91 שנה לאחר הקמתו של בית הספר, הרעיונות של ניל ובית ספרו עדיין חיים וממשיכים לאתגר את החינוך הבית ספרי הרגיל. אין בית ספר בעולם שהשפיע יותר על מחשבת החינוך ועל העשייה החינוכית כמו "סאמרהיל", בית ספר פנימייתי קטן (מיום הקמתו לומדים בו כמה עשרות תלמידים בלבד) בעיירה אנגלית מנומנמת ( רביב רייכרט) .

  • תקציר

    לבתי ספר המנסים לפתח תכנית לימודים בית ספרית אחרת לטיפוח יצירתיות וחשיבה טכנולוגית כדאי לאמץ את העקרונות שגיבש יזם ההי-טק Ewan McIntosh . ההרצאה ניתנה בכינוס המשותף של בתי הספר החדשניים בסאן דייגו וכינוס ISTE 2012. מדובר על תהליך בן חמישה שלבים לתכנון תכנית לימודים בית-ספרית לעיצוב וליצירה . העקרונות של תכנית לימודים בית ספרית כזו הם מצד אחד הבנייה של התכנים באופן שהלומד יוכל להתקדם בעצמו ללמידה מכוונת עצמית ומצד שני יותר דרגות חופש של בחירה ומבחר תכנים מבלי להסיר את האחריות מהלומד ( Ewan McIntosh ).

  • לינק

    בתי ספר בכל רחבי העולם מתחילים להנהיג את רעיון "יום החדשנות" בעקבות מדיניות חברת גוגל של 20/80 בו מאפשרים ביום בשבוע לעובדים/תלמידים לפתח ולעבוד על הרעיונות שלהם… כותב יעקב הכט : "הייתי מוסיף את הרעיון לקיים יום חדשנות שבועי למורים, מנהלים, מפקחים ומנהיגות חינוכית כולה..יום בו לא עסוקים במה במחייב השותף… אלה במה שכל אחד בוחר לפתח…ואני בטוח שאז נראה את השינוי שכולנו מצפים לו.".( יעקב הכט). .

  • לינק

    אם בעבר ההגדרה למוסד חינוך טוב הייתה ברורה ועשויה מקשה אחת, הרי שכיום הגיוון והיצירתיות חשובים במיוחד: מוסד לימודי טוב הוא זה המוצא נוסחה ייחודית המתאימה לתלמידים הלומדים בו. בתי הספר והגן המופיעים ברשימה זו מצויים תחת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, המאפשר למוסדות חדשניים בעלי רעיון מקורי לבחון את הפיתוח החינוכי שלהם, ובהמשך להפיצו וללמדו בבתי ספר נוספים ( עמרי מניב ).

  • סיכום

    תנועת "התמונה הגדולה" היא כנראה התנועה החינוכית המעניינת ביותר שצמחה בעשור האחרון בארצות הברית. בית הספר "מט" עומד במרכזה של תנועת "התמונה הגדולה", המקיפה 62 בתי ספר בעלי תשתית פדגוגית משותפת שביסודה עומד העניין האישי של כל תלמיד. אנשי "התמונה הגדולה" מאמינים שאם מגלים את העניין האישי של כל תלמיד, אפשר ללמד דרכו כל נושא. בלי עניין אישי,. מציאת העניין המיוחד לכל תלמיד הוא העיקרון הראשון, והוא מתחיל ביחס האישי. בתי הספר של תנועת "התמונה הגדולה" קטנים, וכך גם הכיתות ( נתן אודנהיימר, יורם הרפז) .

  • לינק

    שלוש שאלות לפחות צריך לשאול על בתי הספר הניסויים (או החדשניים או פורצי הדרך): מה זה בכלל בית ספר ניסויי; מדוע חלק גדול מבתי הספר הניסויים חוזרים להיות בתי ספר רגילים לאחר תקופת הניסוי; ומדוע אין להם כמעט השפעה על מערכת החינוך. הנה שלוש תשובות אפשריות על שאלות אלה. מאמר פתיחה חשוב של ד"ר יורם הרפז , עורך הד החינוך .הגיליון עוסק בחדשנות של בתי הספר הניסויים ושואל האם מערכת החינוך יכולה ורוצה ללמוד מהחדשנות של בתי הספר הניסויים ? ( יורם הרפז) .

  • לינק

    לפני כ־15 שנה הקים משרד החינוך במסגרת המזכירות הפדגוגית את גף ניסויים ויוזמות בניהולה של גנית ויינשטיין (ויינשטיין וגל 2008). במוקד העשייה עומד בית הספר הניסויי, המוגדר "מוסד העוסק ברציפות ובהתמדה בחדשנות חינוכית פדגוגית או ארגונית". ההשקעה הגדולה בפיתוח בתי ספר ניסויים יורדת לטמיון משום שמשרד החינוך אינו "ארגון לומד" המסוגל ללמוד מבתי הספר הניסויים ולהפיק מלמידה זו מדיניות חינוך . ( דוד חן ) .

  • סיכום

    לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .

  • סיכום

    צבי לירז, לוחם גרילה עתיר ניסיון ופציעות, מנסה שוב להכניס את שיטת ההוראה שלו, המבוססת פרויקטים, לבתי הספר. בסיבוב הזה הוא עובד בשיתוף מלא עם הממסד החינוכי . השיטה של לירז שייכת למשפחה חינוכית גדולה שעולה ושוקעת במחזוריות קבועה, ובכל פעם בשם אחר. פעם קראו לה שיטת הגילוי, אחר כך שיטת החקר, אחר כך קהילת חקירה, קהילת למידה וקהילת חשיבה. היום קוראים לה "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning); והיא חוזרת. אחרי שני עשורים של חינוך שמרני, חינוך שהתרכז בהערכה ומדידה – בבחינות, ( חיה סדן ) .

  • לינק

    יש בתי ספר אחרים, שמנסים לוודא שהמורים באמת יכירו את התלמידים, ושכאשר אלה ייצאו מהתיכון הם יזכרו עוד כמה דברים מלבד התשובות לבגרות. בתי הספר האלה מסרבים לקבל את מנטליות פס הייצור ואת ההשתעבדות למבחנים מכל סוג – מבלי לדרוש מההורים שכר לימוד של אלפי שקלים לחודש, ומבלי לבחור באופציה הקלה ולוותר לגמרי על הבגרויות. אבל מדובר עדיין בזרם קטן וצדדי, שהגישה אליו אפשרית רק למיעוט מהתלמידים ( נעמי דרום) .

  • לינק

    בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.

  • מאמר מלא

    ב־2007 הקים המורה רון קלארק באטלנטה, ג'ורג'יה, יחד עם מורה שותפה, את "האקדמיה של רון קלארק", בית ספר פרטי, שלומדים בו כשמונים תלמידים אפרו־אמריקנים בני 10 עד 13, הזוכים לחינוך מעולה בשיטות הוראה מקוריות. לתלמידים, הבאים מרקעים כלכליים מגוונים (מרביתם ממשפחות חלשות), יש לדברי קלארק פוטנציאל נשיאותי. האקדמיה ממומנת בעיקר מכספי תרומות, ומורים רבים מרחבי העולם רואים בה מוקד עלייה לרגל.

  • לינק

    העניין בבתי ספר, המשלבים סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה ( hybrid schools), גבר בשנת 2009 לאחר שמחלקת החינוך האמריקאית התירה לפרסום ניתוח-על של מחקרי למידה מקוונים שנראה כי הם מאשרים שעירוב בין זמן המורה פנים אל פנים ותכנית לימודים מקוונת ייצרו תוצאות טובות יותר מאשר הוראה פנים מול פנים בלבד או למידה מקוונת בלבד, המאמר מציג דיון של קארפה דיאם (Carpe Diem), בית ספר ציבורי ביה"ס המשלב סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה (hybrid schools) מסוג charter school שמאמץ תכנית לימודים מקוונת ואת השימוש בטכנולוגיה בכיתה עבור הוראה והערכה של התלמיד (SCHULTE, BRIGID).

  • תקציר

    ספר חדש בהוצאת מכון ברנקו וייס. זהו סיפורו של בית הספר התיכון "המֵט" ברוד-איילנד, ארה"ב. הוא מלמד כי אפשר לחנך אחרת, וכי ילדים יכולים להגיע להישגים לימודיים גבוהים גם אם נסיבות חייהם האישיות, המשפחתיות או הכלכליות עומדות בדרכם להצלחה זו. בית הספר המֵט הוא הראשון ברשת בתי הספר של חברת התמונה הגדולה, הפועלים כיום בכל רחבי ארצות הברית. כל תלמידי המֵט לומדים על פי תכנית לימודים אישית, ומשלימים אותה תוך עבודה בעולם האמיתי. את עבודתם מלווים מנחים. ההורים מעורבים בעיצוב וביישום תכנית הלמידה של ילדיהם, והמורים אינם מרצים בפני הכיתה אלא מלווים את התלמידים תוך כדי הלמידה והעשייה. מבנה הלמידה אף הוא שונה, ובמקום ציונים ומבחנים התלמידים נדרשים להציג את תהליך הלמידה שעברו ואת תוצריו בפני חבריהם, מוריהם ובני משפחתם.

  • לינק

    סקירה על בתי ספר בישראל המפעילים את תכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. בביה"ס היסודי "רמון" במצפה רמון ניתן לראות היערכות למידה מסוג אחר. במסגרת הפעילות המגוונת יכולים התלמידים ללמוד ב"יום למידה אחר" ( למ"א). ביום הזה בוחרים התלמידים מה יילמדו מתוך מגוון של קורסים. אלא לא בהכרח נלמדים בשטח בית הספר , אלא ברחבי היישוב , למשל בסטודיו למחול או באזור המכתש. היציאה מבית הספר והחיבור לקהילה הם חלק מהותי מיום למ"א, והם מביאים לידי ביטוי את העקרונות המנחים העומדים ביסודו. העקרונות לקוחים מתחום החינוך הדמוקרטי , שבית הספר החל ליישם מאז שהצטרף לתכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. התכנית כבר בשנה השלישית שלה היום, ומדובר בתכנית חמש-שנתית בעלת שתי מטרות עיקריות : טיפוח מנהיגות חינוכית וקידום תהליכי שינוי וחדשנות חינוכית בתוך מערכת החינוך , עם דגש על אזורים מוחלשים ( פריפריה גאוגרפית או חברתית).

  • לינק

    מאמצים לשיפור מערכות חינוכיות ציבוריות כדי לתמוך בהישגים טובים יותר של התלמידים הינם נפוצים על פני הגלובוס. בדומה לארה"ב, מאמצים ממשלתיים לשיפור החינוך בהולנד מתמקדים בחדשנות ובפיתוח מבנים שיתופיים כדי לתמוך ביצירתו של ידע חדש. אולם, ראיות אמפיריות לגבי היחס בין קשרים חברתיים לבין חדשנות בחינוך הן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת המבנה של רשת חברתית על אקלים החדשנות בבתי הספר, כמתווכת על ידי מעורבותם של מורים בקבלת החלטות ( Nienke M. Moolenaar, Alan J. Daly, Peter J. C. Sleegers).

  • לינק

    המאמר מביא השוואות מפורטות בין שני דגמים בהיבט של פרמטרים של שינוי ארגוני (Sarason,1995 ) בהקשר של הטמעת טכנולוגיה מתוקשבת . במאמר זה נותחו הגורמים המרכזיים המעורבים בתהליכי הפצה של חידושים טכנולוגיים בדרך זו. בין המסקנות העיקריות ניתן לציין כי: א) למרות התקווה שדגם זה יהווה מנוף לשינויים מערכתיים, הוא גם עלול לעכב הפצת חידושים במיוחד בארגונים המאופיינים בקשרים פנימיים חלשים ובמקומות בהם קיימים פערים גדולים בציפיות ובעניין בין השותפים ליישום החידוש; ב) בטרם פעולה יש להגדיר בבהירות את אופי השינוי, יהא מקומי או מערכתי ,לתרבות הארגון; ג) כאשר מתקבלת החלטה בדבר הדגם המועדף חשוב לבחון את התאמתו לתרבות הארגונית הקיימת; ד) כדי לשפר את פוטנציאל ההפצה של החידוש בארגון כולו על הקבוצות מכניסות החידוש לנהל שיח מתמיד עם הסביבה, בתוך הארגון ומחוצה לו ( Avidov-Unger, O. & Eshet-Alkalay,Y).

  • לינק

    בשנים האחרונות, מתרבים פרויקטי הטמעת חדשנות טכנולוגית במערכות חינוך במודל איי החדשנות, לפיו החדשנות מוטמעת באיים קטנים בתוך הארגון, בתקוה שהם יהפכו מודל לחיקוי, ינחילו לו את ערכיהם ויובילו להיווצרות חדשנות כוללת ולתרבות ארגונית חדשה. איי החדשנות נוצרים בשני מנגנונים עיקריים: של החלטות שהתקבלו "מלמעלה" ע"י מנהלי המערכת או "מלמטה", ביוזמות ספונטניות מקומיות של "משוגעים לדבר"". ממחקרי הטמעת חדשנות טכנולוגית במערכות חינוך עולה כי בדרך כלל איי החדשנות נכשלים בהנחלת החדשנות לכלל הארגון ובמעבר לחדשנות כוללת. המאמר נעזר בשלוש תיאוריות ארגוניות בולטות . המאמר מתריע מפני הקיבעון שרבים מאיי החדשנות גורמים להנהלות ארגונים, התופסות עצמן כחדשניות בזכותם, ומפני שימוש בלתי מושכל ומבוקר במודל זה להטמעת חדשנות טכנולוגית ( אורית אבידב-אונגר, יורם עשת-אלקלעי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין