מילת מפתח: חדשנות בחינוך
מיון:
נמצאו 122 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    מאמר זה דן במנהלי בתי ספר המשתמשים ברשתות של המורים כדי ליישם חדשנות. במאמר הוזכרו מספר מאפיינים של אסטרטגיות תקשורת מוצלחות בין מורים לבין מנהלים, כגון: מינוף יחסי עבודה קיימים, התפקיד של עמדות מנהיגות פורמליות, וההבדלים בין ייעוץ למומחיות (Farley-Ripple, E. N., & Buttram, J. L. , 2013).

  • לינק

    מקוונים גבוה הינו מודל הוראה המאפשר להטמיע בבתי-ספר גישות חדשניות להוראה בשילוב כלים מתוקשבים. המודל פותח על ידי זהר טלמור-רוטבליט, והוא מיושם כיום בבית-הספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע, במסגרת הוראת אזרחות בשכבת ט' ו"תרבות ישראל ומורשתו" בשכבת ח'.המודל מבוסס על מרחב למידה וירטואלי, שמתקיים לצד ההוראה בכיתה. המרכיב המהותי במודל הוא מטלות ייחודיות ומקוריות, שהופכות את תהליך הלמידה למרגש ומשמעותי עבור התלמידים. ניתן להתרשם מאופי המטלות על ידי ביקור במאגר המטלות. לאחרונה פיתחה הגב' זהר טלמור-רוטבליט, מורה חדשנית ב"עמקים-תבור" ומפתחת המודל החינוכי "מקוונים גבוה" אתר אינטרנט חדש וחדשני .

  • לינק

    מפגש קבוע ומתמשך בו מציגים בתי הספר בנתניה ואנשי החינוך בעיר מיזמים חדשניים מתקדמים, רעיונות גולמיים, שלבים בפיתוח המיזם ועוד. לאורך השנה יש הצגה של מיזמים חדשניים בבתי הספר, בנתניה בהובלה של מנהל בית הספר וצוות נבחר, וליווי פדגוגי של מנחה מרשת ערי חינוך.

  • לינק

    המחקר הנוכחי בחן ההשלכות של הטמעת החדשנות על האפקטיביות הבית ספרית בבתי ספר ניסויים (המתמקדים בפיתוח ויישום חדשנות חינוכית) לאחר תום חמש שנות ההטמעה. המחקר הוא חלוץ בתחומו, לראשונה בוצע בארץ מחקר כמותני הבוחן את המתרחשבבתי ספר שחוו הטמעת רפורמה בפרק זמן ארוך (5 שנים) לאחר סיום התהליך. ממצאי המחקר מרתקים ( אנית סומך, גלעד –חי) .

  • לינק

    בלי תקציבים מיוחדים, בלי רפורמה כללית ובלי יוזמה מצד משרד החינוך – יותר ויותר מורים מנסים לשנות את השיטה מבפנים ? שלוש יוזמות מקומיות ויצירתיות של למידה אחרת. יש כמה בתי ספר יוצאי דופן: כאלה שמאפשרים לילדים לגדל בעצמם פירות וירקות, במקום לשנן שמות של טעמים; להשתתף בניסויים מדעיים מרתקים, במקום לכתוב מלים ארוכות במחברת; לכתוב בעצמם מאמרים וספרים, פרי דמיונם ומחקרם האישי; ולהעשיר את עולמם בשיעורי בישול, עיצוב וסיף. היוזמות המקוריות הללו לא מגיעות ממשרד החינוך, אלא מהשטח – ממורים ומנהלים שמאסו בשיטות הלימוד הארכאיות. הבעיה היא שכיום נראה שמהפכות חינוכיות יכולות להתבסס בעיקר בקרב אוכלוסייה אמידה – שמסוגלת לשלם עבור תוכניות חדשניות ( ליאור דטל).

  • לינק

    תלמידי כיתה ז'1 בבית הספר זיו בירושלים לומדים באופן שונה מאוד מזה של חבריהם בכיתות האחרות. הם יושבים בקבוצות, עם טאבלטים ומחשבים ניידים, שנתרמו על ידי עמותת חלו"ן, ומבצעים מחקר באינטרנט. אחר כך הם עונים על שאלות, עורכים דיון בפורום של הכיתה, ומציגים את העבודה מול הכיתה. בסוף, הם נותנים משוב לחבריהם לכיתה ( ליאור דטל) .

  • לינק

    אם לא שמעת על 20% זמן בכיתה (http://educationismylife.com/designing-20-time-in-education), הנחת היסוד היא פשוטה: הענק לתלמידים שלך 20% מהזמן שלהם בכיתה כדי ללמוד מה שהם רוצים. השיטה פותחה במקור בחברת גוגל והוכיחה עצמה בפיתוח יצירתיות וחדשנות של עובדים סקרנים. להלן רשימה של 10 סיבות לכך שכדאי לך לשקול 20% זמן בבית הספר שלך ( Julianion, AJ).

  • לינק

    כשבית הספר "אלפא" הוקם לפני 40 שנה בטורונטו, הוא היה יוצא דופן בנוף העולמי: זה היה בית הספר הראשון שבו אין שיעורי בית, מבחנים וציונים, קבוצות הגיל היו מעורבות, וההורים היו גם המורים. כעת, חוזרים אנשי בית הספר, שעדיין עומד על תילו, לבוגריו הראשונים, כדי לראות האם הצמיח אנשים טובים יותר לעולם ההולך ומשתנה כל הזמן ( נטעלי גבירץ) .

  • לינק

    לצאת מהקווים, ספרו של חוקר החינוך פורץ הדרך קן רובינסון, עוסק בשלוש שאלות מרכזיות: • מדוע חיוני לעודד יצירתיות? יצירתיות וחדשניות נחשבות להכרחיות בעולם החינוך, העסקים והמדיניות. למה, בעצם? • מה הבעיה? למה אנשים רבים כל כך סבורים שהם לא יצירתיים? מה קורה בבית הספר שגורם להם לחשוב כך? • מה אפשר לעשות בנדון? מהי יצירתיות וכיצד אפשר לפתח אותה?

  • לינק

    כדי ליצור סביבת לימוד מתאימה למאה ה-21 לא מספיק להכניס טאבלטים לכיתות – צריך להעמיד את התלמיד במרכז ? ישראל צריכה לעודד חברות היי־טק לבוא לבתי ספר ולפתח עם התלמידים אפליקציות וסוגים חדשים של טכנולוגיה. "יש להתחיל בשינוי תהליך הלימוד, לשנות את תפקיד התלמיד ולהכניס סוגים חדשים של פדגוגיה, ורק אז לחשוב כיצד להשתמש בטכנולוגיה לצרכים אלה". בסביבת הלימוד החדשה, אומר ברייקספיר, התלמיד יהיה המנוע של תהליך הלמידה. "יש לתת לתלמידים יותר בעלות על חינוכם, יותר בחירה", הוא אומר. הצד השני של המטבע הוא המורים. "כאן דרוש סוג חדש של פדגוגיה ( רונית דומקה).

  • לינק

    מאה שנה לאחר היווסדו בית הספר "הריאלי העברי" בחיפה נדלק מחדש, אם כי הוא לא כבה אף פעם. הוא נולד במלחמה – "מלחמת השפות" – ב־1913, ומאז ידע זמנים תוססים יותר ופחות, אך הוא מגיע לשנתו המאה במצב רוח מהפכני במיוחד. למניפסט של המהפכה קוראים "מאֲרג" – תכנית לשינוי יסודי של דפוסי ההוראה והלמידה בכל בתי הספר של "הריאלי" ( נאוה דקל).

  • לינק

    משהו חסר תקדים קורה ברמת הגולן: חבל ארץ שלם מתארגן למהפכה חינוכית. המורים ינחו, התלמידים יחקרו, הרמה תהפוך לבית ספר . מהפכת החינוך ברמת הגולן מתחילה באי־נחת (ככה מתחילות מהפכות) של פרופ' שמואל שמאי מהמכון לחקר הגולן ומהחוג לחינוך של מכללת תל חי. הסטודנטים שהוא פגש בשני המקומות האלה הדאיגו אותו: "ואל תבין אותי לא נכון", הוא אומר, "יש להם ציונים טובים בבגרות ובפסיכומטרי והם מאוד נחמדים, אבל הם לא יודעים לשאול שאלת מחקר ולענות עליה בעזרת כלים מדעיים. במילים אחרות, הם לא יודעים לחשוב" (איתי גודר ).

  • לינק

    מובילי חינוך ומנהלי בתי ספר מפנים מקום עבור הכישלון, מנתחים חסרונות של הלמידה, ומשתמשים במידע כדי לבנות ידע מוסדי של יישומים נבחרים. הם עובדים כדי לקבוע את סדר העדיפויות לגבי ההוראה והלמידה ומציינים כיצד שילוב אפקטיבי של הטכנולוגיה תומך במטרות הלמידה העיקריות של המוסד. הם מעודדים את חברי הסגל לשתף פעולה ולחלוק את ההתנסויות שלהם. מעגל מוסדי של התנסות ורפלקציה מפחית חלק מהחששות של הפרט או הקהילה לגבי הטכנולוגיה בעת בניית הצמיחה והיכולת המוסדית (Tom Daccord and Justin Reich, 2013).

  • סיכום

    כמאה בתי ספר ניסויים פועלים בישראל. מערכת החינוך שמאפשרת אותם אינה מאפשרת להם למלא את ייעודם ולהיות ניסויים – להציע דרכים חינוכיות חדשות שבתי ספר אחרים יוכלו ללכת בהן. יש איים; אין יבשה . קבוצת המחקר מב"ן (מחקר בתי הספר הניסויים) פעלה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב בין השנים 2004 ל־2009, והתמקדה בחקר בתי הספר הניסויים בישראל. בראש הקבוצה עמד פרופ’ דוד חן. בשנותיה הראשונות עסקה קבוצת המחקר בחקר בתי ספר ניסויים שגף ניסויים ויוזמות של משרד החינוך הגדיר בתי ספר שהצליחו לפתח מודל חינוכי הראוי להפצה בקרב מוסדות חינוך אחרים ( אסנת ספורטה).

  • לינק

    המונח "פדגוגיה חדשנית" צריך להיבחן בעיניים ביקורתיות וזהירות ותוך הבנה של המשמעות ההיסטורית, התאורטית והמעשית של הפדגוגיה. האם פרקטיקות פדגוגיות שבהן המורה מרצה מול כיתה תוך שימוש בלוח אינטראקטיבי (אולי משתמש בהמחשות ובסרטונים ואולי גם משתף את התלמידים הניגשים אל הלוח) יכול להיחשב כ"פדגוגיה חדשנית"? האם שימוש של התלמידים במחשבים ניידים, טאבלטים או ספרי לימוד אלקטרוניים תוך ישיבה סדורה בכיתת הלימוד, שימוש במערכות ניהול למידה מבוקרות המאפשרות מעקב נוח הוא חדשני? האם למידה ניידת השוברת גבולות זמן ומקום , הינה חדשנית בהכרח בהיבטיה הפדגוגיים? הוספת טכנולוגיה כלשהי לדרך פדגוגית קיימת, הנהוגה מאז פרוץ העידן התעשייתי אינה בהכרח חדשנית( אריאלה לונברג) .

  • תקציר

    מטרת המחקר: אתור דפוסים אפקטיביים של הפצת ידע העוסק בחדשנות בחינוך. שליחותה של היחידה ללמידה מהצלחות וללמידה מתמשכת במערכות חברתיות היא לסייע לארגונים ולמערכות לשירותים חברתיים להעניק לאוכלוסיות היעד שלהן שירות איכותי, הולם ומיטב. פעילות היחידה מתמקדת בקידום פרקטיקות, היערכויות ארגוניות ודפוסי הכשרה, על ידי יצירת תהליכי למידה ומיסודם , שליחותו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך היא לתרום לחדשנות במערכת החינוך ולקדם את יעדיה של המערכת כולה( ש. אלנבוגן פרנקוביץ, ל. רוסו ) .

  • לינק

    פוסט זה מסכם כנס באוניברסיטה הפתוחה שמטרתו המרכזית הייתה לבחון מה קרה עם התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאז שיצאה לדרך, ולבדוק כיצד מתקדמת החדשנות המערכתית לקידום הנושא. שיר ( בוים) שוורץ כתבה סקירה מועילה ומעניינת של מספר הרצאות עיקריות שהתקיימו במהלך הכינוס באוניברסיטה הפתוחה ( שיר בוים-שוורץ).

  • לינק

    לאחרונה ביקרה מנכ"לית משרד החינוך בבית הספר היסודי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון . בית ספר זה מכונה ”אקדמיה למדענים צעירים" והוא מוכר על ידי גף ניסוי ויזמות שבמשרד החינוך כבית ספר ניסויי. הוא מתפקד גם כמרכז הפצה של המודל הפדגוגי שלו למוסדות חינוך נוספים. צוות בית הספר מלווה על ידי גף ’ניסוי ויזמות' והפיקוח מטעם משרד החינוך, הרשות המקומית, ועל ידי יועצים אקדמיים ופדגוגיים. הייחודיות של בית הספר מתבטאת בפיתוח הרעיון הפדגוגי של ”תרבות אקדמית" ויישומו ברמה המערכתית בבית הספר. משמעות הדבר היא, כי תלמידים בוחרים את מסלולי ההתמחות שלהם החל מכיתה א' והלימודים הם בעלי תכנים אקדמיים בתחומים מדעיים שונים.

  • לינק

    קביעת ההשפעה המדויקת של ג'ון דיואי (John Dewey) על חינוך אזרחי וחברתי בתחילת המאה העשרים היא אחד הנושאים המביכים ביותר העומדים בפני היסטוריונים של תכנית הלימודים. באופן כללי, הפרשנויות על עבודתו והשפעתו של דיואי נגועות בארבע מגבלות מתודולוגיות חוזרות: ראשית, היסטוריונים נוטים לפרש את עבודתו של דיואי באופן פילוסופי במקום היסטורי. המחבר ממקד את חקירתו בייחוד בחומרי תכנית הלימודים ובשיח של החינוך החברתי והאזרחי התיכוני. הוא מתמקד באופן איכותני בדרכים השונות שבהם דיואי צוטט ושבהם נעשה בו שימוש בידי מחנכים אזרחיים וחברתיים ידועים ופחות ידועים במהלך השנים המעצבות של תכנית הלימודים האמריקנית ( Fallace, T ).

  • לינק

    הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין