מילת מפתח: חדשנות בחינוך
מיון:
נמצאו 122 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לשפוך אור על כיצד הפרויקטים המחקריים של 140 תלמידי תואר שלישי בבית הספר הלאומי למחקר בהכשרת מורים בנורווגיה (NAFOL) הגיבו לאתגרים שבפניהם ניצבה הכשרת המורים הנורווגית ביחס לדרישה ליכולת גבוהה יותר ולבסיס מחקרי חזק יותר. רעיון ה-NAFOL מעניין מנקודת מבט בין-לאומית בשל המיקוד שלו בסיוע לקידום מורי מורים בהשגת תואר שלישי. מאז 2001, למדיניות החינוכית הנורווגית יש מיקוד חזק בחיזוק הכשרת המורים והפיכתה למבוססת מחקר יותר מאשר בעבר. מ-2017, מצופה כי כל המורים החדשים בנורווגיה יהיו בעלי תואר שני. על מנת לממש זאת, קיים צורך במנחים חדשים רבים בעלי תואר שלישי במוסדות להכשרת מורים (Anna-Lena Ostern).

  • לינק

    חדשנות מערערת (משבשת) הוא תיאור של תהליכי פיתוח, בתחומים שונים, בינהם גם חינוך, אשר מממשים פוטנציאל לשיבוש הסטטוס קוו הקיים בשדה נתון. החדשנות המשבשת נתפסת לרוב כחדשנות פורצת דרך אשר על כן מערערת על השווקים המבוססים על הפיתוחים הקודמים. בסקירה המרתקת שנכתבה ע"י עמי סלנט יש גם התייחסות לשאלה האם התפתחות הקורסים המקוונים מסוג MOOC הם בגדר חדשנות מערערת? (עמי סלנט).

  • לינק

    רותי סלומון ואסף עמית ממכון מופ"ת היו השנה בכנס BETT ומובאים פה רשמיהם. סלומון כותבת בבלוג שלה כך: "גם השנה נסעתי ל-Bett Show בלונדון, יריד הטכנולוגיה החינוכית הגדול בעולם. אני לא בטוחה כמה אנשים היו שם, אבל קראתי שתי גרסאות שונות 34,000 ו-45,000 ומ-128 ומדינות שונות בעולם!! כך שבכל מקרה מדובר במסות גדולות…היה ענק, מרשים, מבלבל.. וכרגיל קצת מאכזב. כי בסופו של דבר, מלבד כמה רעיונות מרעננים וחדשניים, רוב הטכנולוגיה פותחה לשרת את מבנה הכיתה המסורתית" (רותי סלומון, אסף עמית).

  • לינק

    ג'ורג' קורוס (George Couros) עומד על חשיבותם הן של המרחב הן של הזמן בהקשר של סביבות למידה. ניתן לפתח את סביבת הלמידה הנפלאה ביותר, אך אם אין באמת זמן כדי להעמיק בלמידה שלנו, עד כמה שימושי המרחב שלנו? דמיינו שפיתחתם את מרחב הלמידה הטוב ביותר אי פעם, עם מקומות ישיבה גמישים אשר מתחיל להיראות יותר כמו בית קפה "סטארבקס" (Starbucks) מאשר כיתה מסורתית, אך עדיין הפעמון מצלצל כל ארבעים דקות או שעה כדי שהתלמידים ימשיכו לשיעור הבא. מה ערכו של המרחב אם אין לכם זמן לנצל אותו? (George Couros).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפנה את תשומת לבנו למיזם של איה בדיר (Ayah Bdeir): "איה ועמיתיה במעבדות המדיה של אוניברסיטת MIT יצרו אבני בניין קטנות (לגו) שכוללות חיישנים שונים ומעגלים חשמליים. את החיישנים המוטבעים בתוך אבני הלגו הצבעוניות היא וחבריה שיגרו בקוד פתוח לציבור כך שכל אחד יכול להדפיס אותם במדפסת התלת ממד הקרובה למקום מגוריו. ועכשיו – איה מזמינה את כולנו לשחק, ליהנות וליצור עם האמצעים הללו" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ ממליץ לנו בחום על קריאת מאמרון ביקורתי חדש של רוג'ר שאנק (Roger Schank): "רוג'ר שאנק הוא בעל קבלות רבות בתחום הבינה המלאכותית ותחומים נוספים הקשורים לעולם המחשבים וגם לעולם החינוך. כבר שנים הוא איננו חוסך את שבטו מהמתרחש בבתי הספר או בעולם החינוך באופן כללי. תמיד תענוג לקרוא את שאנק, אם כי לפעמים החריפות שלו מאפילה על הביקורת שלו… במאמרון הזה הוא מנסה לתרגם לשפה פשוטה ומובנת את המונחים החדשים בתחום החינוך שאליהם הוא נחשף בכנס חינוכי בו הוא השתתף" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    ה"מייקרים" (Makers) מוכרים מזמן כתחביבנים או כבעלי מלאכה. אולם, עם הגישה ההולכת וגוברת לכלים מקצועיים תנועת המייקרים משנה את העסקים כרגיל. באמצעות שיתופיות וקישוריות, המייקרים משרים חדשנות על בסיס יומי עם יצירת חפיצים (גאדג'טים) חכמים, מכונות, רובוטים ומחשוב לביש (Wearables). על מערכות חינוך לאמץ כלים ומשאבים אשר יאפשרו למחנכים ליצור סביבות למידה המבוססות על פתרון בעיות במקום הרצאות חד-צדדיות. מספר מוסדות להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת המדינה של אריזונה, מובילים את השינוי על ידי יצירת חללי מייקרים בקמפוסים כדי לאפשר לסטודנטים לשתף פעולה, אך מוסדות השכלה אחרים צריכים ללכת בעקבותיהם כדי להכשיר את הלומדים לחדשנות של מחר. אנו זקוקים לכך שבתי ספר בכל הרמות ישנו את הכיתות והספריות המסורתיות לחללי מייקרים שיתופיים (Ray Almgren).

  • סיכום

    ארגון "ערי חינוך" רואה בשיתופי פעולה את הבסיס לחדשנות חינוכית, ומקדם אותם בכל הרמות – בכיתות, בבתי הספר, בערים וגם במדינות שלמות. בתי הספר והערים שהצטרפו לתוכנית מדווחים על העצמה אישית וקבוצתית, לצד זינוק בהישגים וברוח הצוות (לימור דומב).

  • תקציר

    מחקר זה מכוון להפריד בין ההקשר (context), התהליכים והתוצאות כשלושת הרכיבים העיקריים של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר בששה בתי ספר שונים בסינגפור. המחברים יצרו מהנתונים מסגרת לפיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר המורכבת מחמישה נושאים שהתרכזו ב"תרבות של למידה". מסגרת זו מספקת ראייה חלופית להמשגה המסורתית של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר על ידי הדגשה של הקשרים הלא-ליניאריים בין שלושת המרכיבים הללו (Chen, Der-Thanq; Wang, Li-Yi; Neo, Wei-Leng, 2015).

  • תקציר

    מצרך הכרחי ביצירת חדשנות הינו בסיס ידע מוצק ורחב שיאפשר פיתוח רעיונות חדשים. ממיפוי פעילות המחקר במערכת החינוך בישראל עולה כי על אף קיומם של גופי מחקר רבים במערכת החינוך, חלקם בעלי תרומה רבה (הבולטת ביותר הינה ראמ"ה) הרי שאין גורם מרכזי המאחד את צבירת הידע, משמש כיחידה הלומדת של המערכת, ומציע המלצות לביצוע על סמך הידע הנצבר שיביאו לפיתוחים חדשים, בחינתם, הטמעתם וניהולם. על כן אנו מסיקים שמערכת החינוך בישראל אינה פועלת באופן יעיל ומוסדר בהיבטים של ידע ולמידה, ואינה מתפקדת כארגון לומד, לא כל שכן כארגון מתפתח ומתחדש (אסף עמית).

  • מאמר מלא

    החינוך מעולם לא נראה שובה לב יותר מאשר בהרצאות של קן רובינסון, כוכב העל של התחום (עופר פריאל).

  • לינק

    מאמר זה דן בתופעה של חדשנות של תכנית הלימודים המונעת על ידי המורה כתהליך של התפתחות אינדיבידואלית, חברתית ופוליטית.המאמר מתאר שלושה מקרים של קורסים ברמת בית הספר התיכון שפותחו על ידי מורים באונטריו שבקנדה והפכו לפורמאליים במדיניות של המחוז או של הפרובינציה.בעשותו כך, המאמר מרחיב את הרעיון של סוכנות המורה מהזירות המבוססות שלה בכיתות ובבתי הספר לתחום של קביעת המדיניות (Bascia, Nina; Carr-Harris, Shasta; Fine-Meyer, Rose; Zurzolo, Cara, 2014).

  • תקציר

    אנחנו נמצאים אחרי שלל רפורמות שאף אחת מהן לא באמת מציירת בפנינו איך ייראה החינוך בעתיד , שרים ומנכ"לים נכנסים ויוצאים מתפקידיהם, וגם משקיעים את מרצם ונשמתם כדי לשפר את מערכת החינוך , אבל מתי תגיע הממשלה שתחליט להוביל שינוי. על אנשי המקצוע, החוקרים, פקידי הממשל והפוליטיקאים להסתכל סביב, ולהבין שמה שקורה במציאות היומיומית של הכלכלה הגלובלית הוא הרפורמה האמיתית, שדה הקרבהמודרני. כמו המרחב העסקי היצרני, עם השיתופיות שבו, התחרות הבינלאומית בקרב המדינות המפותחות היא המודל לביצוע הרפורמה בחינוך ( שמעון עמר) .

  • לינק

    מאמרון מעניין של פרופסור חנן יניב לגבי כיווני ההתפתחות הרצויים של פדגוגיה בעולם דינאמי של שינוי ותקשוב. " מה שעורר את הגל העכשווי של למידה מבוססת פרויקטים היא ההכרה שאפשר לשפר מאד את הלמידה הזאת אם משתמשים בטכנולוגיות. איך לשפר? "קודם כל – שיתופיות. טכנולוגיות ענן למיניהן, המאפשרות לצוות לומדים לתכנן, ללקט מידע, לארגן מידע, לעבד מידע ולהפיק מידע במשותף עושות את המושגים 'שיתופיות' ו'למידה שיתופית' למושגים נגישים יותר, בני השגה יותר, פחות 'סיסמאיותיים' ( חנן יניב) .

  • לינק

    מאמר זה משתמש בשיטות שנובעות מהתחום של מחקרים עתידיים כדי לחקור את העתיד של הערכה המתוגברת על ידי הטכנולוגיה. בהתבסס על ראיונות ועל התייעצויות עם מומחים, המאמר מתכוון לדון בתנאים שיכולים למנוע או לטפח "חדשנות" בהערכה ובחינוך באופן רחב יותר(Carlo Perrotta, 2014).

  • סיכום

    פרופ' שמעון עמר, העומד בראש מכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן, משוכנע שבתי הספר פועלים לפי תפישות מיושנות שאינן מתאימות לתהליכי הגלובליזציה ולשינויים המואצים והתדירים בסביבה ובטכנולוגיה. זה שלוש שנים שצוות חוקרי חינוך ואנשי טכנולוגיה בראשותו של עמר עמל על מיזם חדש ויומרני, שניתן לו השם "פדגוגיה אחרת". הפרויקט שבו שותפות גם החברות הבינלאומיות סטילקייס ואינטל, הוא הוליסטי, ובמרכזו מודל המשלב בין תפישות חינוכיות מתקדמות, הטמעה של שיטות הוראה ועבודה חדשניות ושינוי אדריכלי של סביבת העבודה והפעילות בבית הספר. השנה החל הפיילוט של הפרויקט, שבו מטמיעים את המודל של הפדגוגיה האחרת, ותלמידים החלו להתנסות בו ( תמירה גלילי).

  • לינק

    מאמר מעניין אודות השינוי הפדגוגי הנדרש כיום בלמידה הקיימת. הפדגוגיה שהיתה מבוססת עד כה בעיקר על ציר תכנים וצבירתם ע"י תלמידים הולכת ומאבדת את אחיזתה נוכח השינויים האדירים בהשגת ידע ונגישות לידע בעולם . הפדגוגיה שתתפתח בעתיד תתבסס יותר על ארגון הלמידה והבנה ע"י הלומד ופחות ע"י צבירת ידע באמצעות סטנדרטים. אבל המעבר מצבירת תכנים וידע להבנה תלוי בראש ובראשונה ביצירת מצבי למידה אותנטיים לתלמידים בבתי הספר או לסטודנטים באוניברסיטה ( CIOLAN, Lucian).

  • לינק

    בתקופה שבה ברור מהם הכלים המשפיעים על הדור הצעיר, ובמדינה רווית סטראט-אפים, לא פלא שמיזמי הזנק רבים מנסים להיכנס לנישה החינוכית ולפתח תוכנות ואפליקציות שימשכו את לב המנהלים, המורים ואנשי משרד החינוך – וגם את התלמידים, כמובן. בבית הספר נוף ים בהרצליה, למשל, חיברו לפני שנה אנשי התקשוב העירוני בין מנהלת בית הספר, ערד ניר, לבין חברת "Slate Science", שפיתחה את התוכנה "עשר אצבעות" ללימוד מתמטיקה. התוכנית מופעלת באייפדים שנרכשו בעבר על ידי בית הספר ( לימור דומב).

  • לינק

    יעקב הכט עומד כיום בראש ארגון "רשת ערי חינוך" שמבצעת מהפכות עירוניות בישראל . יעקב הכט (54), אחד מגדולי אנשי החינוך, חושף את תמונת העתיד וממליץ להורים: "תהיו אמיצים, אל תפעלו בצורה אוטומטית". "להערכתי, אנחנו רגע לפני המהפכה. הדוגמה הטובה היו דבריו של נשיא אוניברסיטת פרינסטון לפני כחודשיים: 'היכונו, הצונאמי בדרך', והוא התכוון לכך שכל הקורסים מהסמסטר הבא יהיו און ליין ובחינם וזה לוקח את כל האקדמיה למקום חדש לגמרי. המאפיין הגדול של המהפכה הוא שכולם מפקפקים".

  • לינק

    החל משנת הלימודים הקרובה כל מנהל בית ספר שירצה להפוך את בית הספר שלו לחדשני ומיוחד יוכל לפנות ל"מנטור" – מנהל בית ספר אחר שכבר עשה זאת. דו"ח חדש של משרד החינוך חושף את בתי הספר החדשניים בישראל ולראשונה הופך אותם למרכזי הפצה – שיאפשרו להרחיב את מעגל החדשנות לבתי ספר נוספים. החדשנות נוגעת לתחומים שונים דוגמת מוסיקה, חינוך מדברי, בית ספר שהוא גן משחקים, כיתות תלת־גיליות, שילוב חילונים־דתיים, שיעורים במצלמה ומיקרופון ועוד. בדו"ח כ־40 מרכזי הפצה מתוך כ־150 בתי ספר וגני ילדים ניסויים בכל המגזרים ובכל המחוזות (יעל ברנובסקי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין