מילת מפתח: חדשנות בחינוך
מיון:
נמצאו 122 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    סקירת מידע זו מתמקדת בדגמים נבחרים של ארגונים ויחידות העוסקים במחקר ופיתוח בתחום החינוך בישראל ובעולם. הסקירה מתמקדת בגופים הפועלים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והשלישי, וכן ביחידות מחקר ופיתוח המייצגות שיתופי פעולה בין המגזרים השונים. הסקירה בוחנת את שלבי תהליך המחקר והפיתוח, הרמה הארגונית, המטרות והפונקציות השונות של יחידות המחקר והפיתוח המטמיעות חדשנות במערכת ומשפרות את השימוש בתוצרים חינוכיים חדשניים.

  • לינק

    מכון קרנגי לקידום ההוראה (Carnegie Foundation for the Advancement of Teaching) הוא גוף מחקר אמריקאי שמבקש למצוא את הדרכים היעילות והטובות ביותר להטמיע חדשנות ושיפורים בתחום החינוך. המכון גיבש רשימה של שישה עקרונות-על להשגת שיפור במערכות חינוך קיימות, והם מופיעים ברשימה שלפניכם:

  • תקציר

    ברשימה שהופיעה במגזין "השפעה" של משרד החינוך מציג אל"מ ערן אורטל, ראש צוות חשיבה במרכז דדו בצה"ל, את אסטרטגיית "האוקיינוס הכחול", תיאוריה המבחינה בין חדשנות שגרתית, למשל טעם חדש של יוגורט, לבין "חדשנות ערך" – המשנה מהבסיס את האסטרטגיה העסקית של ארגון מסוים ולעתים אף את המבנה של השוק כולו, בדומה לשינוי פרדיגמה במדע לפי תומס קון בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות".

  • סיכום

    Equity מדבר על הוגנות; השאיפה להבטיח כי כל אדם מקבל את מה שהוא צריך. במילים אחרות Equity הוא מדד להישגים, הוגנות והזדמנות בחינוך.ומכאן כאשר מדובר על מרחבי למידה חדשניים, עלינו לבנות מרחבי למידה שנותנים מענה לאוכלוסייה הספציפית שעבורה מרחב הלמידה קמה. להבין לעומק את הרקע והתרבות, את הצרכים של קהל היעד ומשם לצאת לדרך כדי לפתח עבורם מרחב שיסייע להם לשגשג ולצמוח (רותי סלומון, 2017).

  • לינק

    יום לאחר שרותי סלומון הציגה את שבעת הכללים לעיצוב מרחבי למידה, ג'יי הורוויץ מעלה תהיות לגבי (אי-)יישומם במערכת החינוך: "…רעיונות והצעות לעיצוב "אחר" או "מקורי" של מרחבי למידה אינם חדשים. הדוח של SKG שממנו רותי גזרה את שבעה הכללים התפרסם בשנת 2011, והפרויקט עצמו יצא לדרך בשנת 2008. והיו לא מעט פרויקטים דומים שקדמו לו. בישראל, למשל, ספרו של דוד חן, "בית-הספר העתידי כרמים – בין תיאוריה למעשה" התפרסם בשנת 1999. התיאורים של מרחבי הלמידה שבספר אינם זהים לאלה של SKG, אבל די ברור שעקרונות העיצוב וההצעות לביצוע דומים מאד. זאת ועוד: רבים מהעקרונות האלה יושמו במרחב הפיסי של כרמים". אולם, אם אין בעקרונות אלו כל חדש, מדוע מרחבי הלמידה הבית-ספריים אינם מעוצבים בהתאם? (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    למרות טענות רבות לגבי הצורך במחקר כדי לשפר את פרקטיקות ההוראה והלמידה, קישורים בין הוראה לבין מחקר עדיין חלשים. לכן, המחברים טוענים שיש להתמודד עם הנושא של קישור בין הפרקטיקה לבין המחקר בדרך שונה מאשר בעבר. מחקר לגבי הידע בחינוך צריך להתייחס למנהלי בית הספר ולמורים לפני שהוא מופץ, כדי שהוא יעוצב בהתאם למורכבות של הפרקטיקה החינוכית (Rey, Olivier; Gaussel, Marie, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לתאר ולנתח את ההתפתחות של אוטונומיה בית-ספרית, מנהיגות בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית באנגליה במהלך ארבעים השנים האחרונות. הוא מספק תמונה ראשונית עבור המחקר הבין-לאומי הרחב יותר אודות אוטונומיה בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית. נערכה סקירת ספרות ראשונית, כולל ניתוח של מסמכי מדיניות. נערכו גם ראיונות ותצפיות עם משתתפים בתכנית מקצועית ניסיונית עבור מנהיגים בית-ספריים המבקשים לפתח את תכנית הלימודים הבית-ספרית שלהם (Greany, Toby; Waterhouse, Joanne, 2016).

  • לינק

    סקירה זו בוחנת מגמות ואתגרים עתידיים בתחום החינוך בעשר השנים הקרובות. מגמות ואתגרים אלו נגזרים משינויים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, סביבתיים ופוליטיים במציאות המשתנה, הסובבת את תחום החינוך ומשפיעה עליו. מטרת הסקירה היא לעורר מחשבה ודיון במגמות ובאתגרים בקרב בעלי העניין ומקבלי ההחלטות במערכת החינוך. הבנה של המגמות והאתגרים תסייע בגיבוש כיווני מענה ופעולה ממוקדים ואפקטיביים בתחום החינוך, שיקדמו את החינוך ואת החברה בישראל ויתאימו אותם לצרכי המאה ה-21 (עמליה רן, דניאל שפרלינג).

  • לינק

    בקורסים האחרונים אותם העברתי למורים ומורות מבתי ספר בישראל הדגמנו בפניהם טכנולוגיות חדשניות ושיטות פדגוגיות חדשניות להפעלות מתוקשבות של תלמידים באמצעות מחשבים ניידים. להפתעתי, למדתי מהמורות כי הבעיה המרכזית שלהם באימוץ המודל החינוכי המתוקשב שהצעתי הם ההורים. "המודל החדשני שהצעת לנו, מחייב אותי להיאבק מול ההורים על מנת לשכנעם לתמוך בתהליך ואין לי כוח למאבקים מולם", העירה המורה יפעת, "אני גם לא בטוחה שאקבל גיבוי ממנהלת ביה"ס לכל אורך הדרך" (עמי סלנט).

  • לינק

    רבים מדברים על אודות "חדשנות פדגוגית", אך נשאלת השאלה – מה למעשה עומד מאחורי מושג זה? הספר הכשרת מורים במבוך החדשנות הפדגוגית מציג פסיפס מגוון של נקודות מבט על חדשנות פדגוגית בהכשרת מורים בישראל ועל משמעויותיה. דיון זה אינו מצטמצם לדיון מהסוג ה"טכני", הבוחן דרכים חדשות ויצירתיות לפתרון בעיות. אדרבה, פעמים רבות הוא מגלם בתוכו שאלות פוליטיות-אידאולוגיות רחבות, שמאחוריהן מיוצגות תפיסות עולם מגובשות ועמדות ערכיות. בתקופות של שינוי וחוסר יציבות גובר הצורך בדיון ער בשאלות פדגוגיות למיניהן ומתפתחת נטייה להציע כיוונים חדשים של חשיבה ועשייה (יעל פויס).

  • תקציר

    יוזמות לרפורמה בחינוך נוטות להבטיח אפקטיביות גבוהה בכיתות, בייחוד כאשר מושם דגש על למידה מקוונת ועל משאבים דיגיטליים. אולם חסרים שינויים מעשיים במציאות של הכיתה או בארגון בית הספר. יוזמה אירופאית מרכזית שכותרתה "מרחב הגילוי הפתוח" (Open Discovery Space – ODS) בחנה את האתגר של הפיכת החינוך הבית-ספרי למודרני באמצעות יישום בקנה מידה גדול של מתודולוגיה פתוחה לשימוש בחדשנות מבוססת-טכנולוגיה. המאמר מתאר את תכנית החדשנות הזו שכללה בתי ספר ומורים מכל רחבי אירופה, שילבה למידה מוגברת טכנולוגיה בסביבות בית-ספריות רחבות יותר וסיפקה הכשרה למורים (Sotiriou, Sofoklis; Riviou, Katherina; Cherouvis, Stephanos; Chelioti, Eleni; Bogner, Franz, 2016).

  • לינק

    סקירה מעניינת של ד"ר יפה אהרוני אודות דוח הורייזון 2016: "Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני, פרי יוזמה משותפת של NMC ו-ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח המלא מתפרסם מאז 2002 מדי שנה. The NMC Horizon Report: 2016 Higher Education Edition מתאר 6 מגמות, 6 אתגרים משמעותיים ו-6 התפתחויות טכנולוגיות חשובות שישפיעו ויעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש וארבע-חמש שנים" (יפה אהרוני).

  • לינק

    אם עד היום חשבתם שטכנולוגיה במרחב הלמידה זה מקרן ומחשב, חשבו שוב… (לימור ליבוביץ).

  • סיכום

    דפוס חשיבה צומח מוגדר בצורה הטובה ביותר במחקרם ובעבודתם של קרול דווק (Carol Dweck), ג'ו בואלר (Jo Boaler) ואדוארדו בריסנו (Eduardo Briceno), כהכרה במוח כשריר אשר בעזרת תרגול, מאמץ וטיפוח, יכול להמשיך לצמוח ולהתפתח. כאשר אתה חושב על ממציא או על חדשן, בעבר או בהווה, אתה חושב על שמות תואר כמו יצירתי, מתמיד, סקרן, חסר פחד, נלהב. אך מחנכים יודעים שרוב התלמידים המופיעים לשיעור ביום הראשון ללימודים אינם מציגים איכויות אלה. המאמר מציע למחנכים מספר כלים מנטליים אשר יסייעו לתלמידיהם להפוך ל"מייקרים" (Jennifer Pierrat , 2016).

  • תקציר

    למידה מקוונת מתפתחת במהירות בהשכלה הגבוהה. כתוצאה מכך, במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת נורת'האמפטון שבבריטניה, אקדמאים התנסו בשיטות לשיבוץ בלוגים וקהילות מקוונות לתוך קורסים כדי להגביר את הלמידה בקרב סגל ההוראה והסטודנטים. המאמר ידון בניסיון זה. המאמר מדגים כיצד בלוגים וקהילות שיפרו את הוראת הנושאים האינטרדיסציפלינריים, פיתוח הסגל ומעורבות הסטודנטים. דבר זה מושג על ידי שיתופם של חקרי מקרים מהקורסים המדגימים את החוזקות ואת המגבלות של הפרקטיקות שאומצו (Caldwell, Helen; Heaton, Rebecca, 2016).

  • לינק

    סטיבן דאוונס מפנה את תשומת ליבנו בבלוג שלו למאמר מעניין של ג'ון ספנסר בנושא של מרחבי למידה עבור "מייקרים" (Makerspaces). דאוונס מציין שקריאת המאמר הזכירה לו את היום שבו בנה עם אביו מגרש בייסבול במדשאה הקדמית בביתם. אמנם אביו עשה את העבודה הקשה, אך הוא היה מעורב בעיצוב ווידא שיהיה מוט עבור הדגל (אשר היה עף במהלך אינספור משחקי בייסבול בעשורים שיבואו). לא כולם זקוקים לאנשי "חשיבה עיצובית" (Design thinking), העולם זקוק לאנשים העושים דברים כמו ביצוע מדידות, בדיקת עובדות, ויישום מוקפד. אך כולם זקוקים ככל הנראה למספר אנשים כאלו. וכפי שספנסר אומר, "כל מה שהיינו זקוקים לו היה מעט חירות, עידוד מסוים, וקצת אספקה אקראית. וזמן. טונות וטונות של זמן" (Stephen Downes).

  • סיכום

    יצירתית יותר, אישית יותר, שיתופית יותר, טכנולוגית יותר. חוקרי חינוך ודוחות עדכניים מהעולם משרטטים את פני העתיד של הלמידה וסביבותיה (נעמי מנדל-לוי).

  • תקציר

    מחקר זה סקר אתרי אינטרנט בית-ספריים, בייחוד כיצד 30 בתי ספר בדרום אוסטרליה השתמשו באתר האינטרנט שלהם כפורטל להוראה וללמידה, כדי לתמוך בפעולות מנהליות וכפלטפורמה שיווקית. זוהו מחוונים של אתרי אינטרנט מתקדמים ומתהווים באמצעות ניתוח תוכן דדוקטיבי של האתרים, אשר סיפקו מסגרת לפיתוח אתר אינטרנט (Taddeo, Carmel; Barnes, Alan, 2016).

  • לינק

    בשנת 2006, במסגרת ועידת TED, הרצה חוקר החינוך הנודע קן רובינסון על הנושא "איך בית הספר הורג את היצירתיות". בתוך זמן קצר הפכה ההרצאה לנצפית ביותר בתולדות TED, עם יותר מ־37 מיליון צפיות. בהרצאתו טען רובינסון שמערכת חינוך הממוקדת בהישגים וציונים מונעת ממרבית הילדים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. בבתי ספר יצירתיים חוזר רובינסון אל אותה הרצאה מפורסמת ומפרט את הפתרונות לבעיה שהציג בה: מה עלינו לעשות על מנת שכל ילד, בכל בית ספר, יוכל לגלות את הכישרונות והתשוקות החבויים בו ולהפיק מהם את המיטב (קן רובינסון ולו ארוניקה).

  • לינק

    למחקר זה שלוש מטרות: להשוות את דפוסי ההנעה של משתתפים בקורסי MOOC הלומדים באותו קורס אך בשפת הוראה שונה; לבחון את הקשרים בין השגת הנעה לבין צורות שונות של מעורבות; ולאפיין את מסיימי קורסי ה-MOOC בהתאם להנעה שלהם ללמוד. החוקרים ערכו חקר מקרה במסגרת של קורס MOOC בתחום "ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים" אשר הועבר בשתי שפות: אנגלית וערבית ( Barak, Miri; Watted, Abeer; Haick, Hossam, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין