מילת מפתח: זהות קבוצתית
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • תקציר

    מחקר עצמי זה בוחן באיזה אופן החוויות של היעדר האישיות (non-personhood experiences) של מחברות המאמר תרמו לתהליך גיבוש זהות מורה המורים שלהן. המחברות חקרו חוויות אלה, שהן מאוד כואבות עבורן, לא כגישה קורבנית אלא משום שרצו ללמוד משהו לגבי האופן שבו הן יכולות לעסוק באינטראקציות בעייתיות אלו כדי לחדש את מחויבותן לעבודתן כמורי מורים באוניברסיטה (Rice, Mary Frances; Newberry, Melissa; Whiting, Erin; Cutri, Ramona; Pinnegar, Stefinee, 2015).

  • סיכום

    מיהו הבוגר המצוי של מערכת החינוך הבית ספרית והגבוהה שלנו? הוא שייך לדור שאינו מסוגל להעמיק בקריאה, להשתוקק לידע ולחתור לאמת. אם לא נכיר במציאות הזאת ואם לא נמצא לה תגובה חינוכית הולמת, החינוך האקדמי יקרוס. הוא כבר קורס . לדעת פרופסור עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג , התואר האקדמי לא יכול להיות עוד מונוליטי ומקובע לזמן, למקום ולמוסד. נצטרך ליצור תרכובות גמישות, שיוצרות סלים אקלקטיים המשלבים קורסים של חוגים, פקולטות ואוניברסיטאות. מובן שזה לא תלוי רק במרצים, אלא גם בממשלה, בכנסת, במל"ג ובמנהיגי המוסדות להשכלה גבוהה. נצטרך לבנות מסלולים מקצועיים (שיתופי פעולה עם חברות כוח אדם ומפעלים כלכליים) שיהדקו את הזיקה של התואר לעבודה שלאחר סיומו ( עוז אלמוג ותמר אלמוג) .

  • לינק

    מבין ספרי המחקר על נערים בבית הספר ותהליכי גיבוש זהותם ספרו של החוקר האוסטרלי John Whelen ראוי לציון . הספר עוסק במחקר אתנוגרפי שהתבצע לאורך שנתיים (2004-2003) באוסטרליה, הבוחן כיצד נערים חווים את בית הספר. המחקר נערך בקרב שתי קבוצות של נערים בחטיבת הביניים. קבוצה אחת היא של נערים הנראים מנותקים מבית הספר והשנייה של נערים הנתפסים בעיני מוריהם כמופת של ערכי בית הספר. בספר משולבים סיפורי חוויות של נערים, ממצאים מדיונים ארוכי טווח עם נערים, וחקירת הרצונות השאפתניים של נערים מסוימים בלימוד ( John Whelen) .

  • לינק

    המחקר הוא מחקר איכותי המבוסס על נתונים מדיווחי מחקרים של מורים((N=9 )שהשתתפו בהשתלמות להתפתחות מקצועית שנועדה למורים בבתי-ספר דו-לשוניים יהודיים-פלשתינאיים בישראל. זהו מיזם שנוסד בשנת 1997 ע"י המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל במטרה ליצור סביבות חינוך שוויוניות, דו-לשוניות ורב- תרבותיות. הממצאים מצביעים על מודעות המורים להקשר החברתי-פוליטי הישראלי שמרפה את ידיהם בתהליכי ההוראה והלמידה של השפה הערבית כשפה שנייה, מחזק את השלטנות של העברית בחברה הישראלית ומחליש את למידת הערבית בקרב התלמידים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהעברית היא השפה הדומיננטית של הרוב ולדוברי העברית יש יתרון ברור על פני האחרים ( Rajuan, M., & Bekerman, Z ).

  • לינק

    המאמר מדווח על חלק ממחקר רחב בנושא "השבט האקדמי של מורי מורים"(The Academic Tribe of Teacher Educators) שחקר כיצד זהויות של מורי-מורים נבנו ונתפשו ע"י מעורבים שונים בעלי השפעה בהכשרת מורים. חלק זה של המאמר המדווח מתייחס לדרכים בהן מורי מורים מבנים את הזהויות שלהם בקהיליות האקדמיות שלהם בשני בתי ספר לחינוך בשתי אוניברסיטאות. לדעת הכותב ניתן לדבר על שתי נקודות מוצא קטנות-היקף לתמיכה בהתפתחות האקדמית של מורי מורים בעתיד: הראשונה – קליטה שיטתית של מורי מורים חדשים, תוך דגש על כך שיהיו מודעים לקבוצת העיסוק אליה הם מצטרפים, הנגשה של המחקר הקיים בתחום, הבהרה של הקשר בין תוכניות ההכשרה לכלל התוכניות בהשכלה הגבוהה ושל הקשרי מדיניות רלוונטיים ועידוד לעיסוק בפעילות מחקרית; השנייה – חיזוק ההבנה של חשיבות המחקר בעבודת מורי המורים שכבר עובדים בפועל כחלק מדיונים מפורשים על התחרותיות של עבודה וידע מקצועיים ( Murray, J., Czerniawski, G., & Barber, P).

  • סיכום

    מי צריך להיות מורה מורים? האם מורי מורים זקוקים להכשרה מיוחדת?- התייחסות לשאלות אלה משמעותית למורי מורים ולמתכשרים להוראה כאחד. הדיון בשאלות אלה לא היה שכיח במחקר על הכשרת מורים, ויש כמה עבודות יסוד שהחלו בו וקידמו והרחיבו אותו . המאמר מאיר כמה מרכיבי מפתח של הכשרת מורי המורים במונחים של החוזקות של למידה מסוג זה כהכשרה לעיסוק בהכשרת מורים. בקנדה, הכשרת מורי המורים נמצאת בעדיפות שכן מורים המתקבלים לתפקיד עשויים להיכנס אליו כמעט ללא הדרכה ותמיכה. לנוכח התקציבים המועטים יש, לדעת החוקרים, לחפש שיטות הדורשות משאבים מועטים ויש בהן כדי לאפשר התפתחות מקצועית טובה כדוגמת התוכנית שהוצגה במאמר זה. דוגמאות נוספות שתוארו: קבוצות מחקר/למידה של מורי מורים (Grierson, 2010) וקיום קבוצת תמיכה של הסגל שעסקה בלוגיסטיקה של הכשרת מורים ובנושאים מופשטים יותר כמו זהות ( Kosnick, C ).

  • לינק

    מחקר מקדים שערך פרופ' שאול קמחי ראש החוג לפסיכולוגיה, במכללה האקדמית תל-חי, ביקש לבדוק את השפעות תהליך ההכנה והמסע לפולין על עמדות שונות של בני הנוער המשתתפים בו. מטרת המחקר הייתה לבדוק, האם תהליך ההכנה והמסע לפולין גורמים לשינוי עמדותיהם של בני הנוער בהיבטים שונים. בין השאר נבדקו: פטריוטיזם, זהות ישראלית, זהות יהודית, לקחים מה שואה, קסנופוביה (פחד מזרים, מבני מיעוטים), ערכים ליברליים דמוקרטיים, תחושת סכנה אישית, אמון בצה"ל, ועמדות פוליטיות. ממצאי המחקר מגלים, כי המסע לפולין גורם להבדלים מובהקים בחלק מעמדותיהם של בני הנוער בנושאים חשובים ורגישים. הבדלים כאלו התגלו בזהות הישראלית לפני הנסיעה ואחריה: בני הנוער מרגישים אחרי הנסיעה שהם אוהבים יותר את ישראל וגאים בה, מרגישים כי זהו ביתם ואין הם מתכוונים לעזוב את הארץ. ממצא מעניין עליו מצביע המחקר מגלה, כי המסע לפולין, גורם לעליה בדאגה לבני המיעוטים. בני הנוער סבורים כי מחד, יש להילחם נגד התופעות האנטי דמוקרטיות בעולם ובישראל, לדעתם יש לדאוג לכל בני המיעוטים, אולם מאידך, המסע גורם להם לראות בערבים איום גדול יותר על ביטחונם האישי ועל מדינה ישראל. תחושת הסכנה – גדלה ואיתה גדלה גם הדחיה של הערבים: אחוז גדול יותר (מלפני הנסיעה), טוען כי אין לאפשר לערבים לקבל זכויות סוציאליות, שאין לאפשר לערבים להביא את בני משפחותיהם לישראל, שכל הערבים צריכים לעזוב את מדינת ישראל ושיש לשלול את זכויותיהם של הערבים שאינם נאמנים למדינת ישראל.

  • לינק

    המאמר עוסק באמון (trust) ובאחריותיות בחינוך בגילוייהם השונים במדינות שונות, ובזיקתם למבנה המורכב של זהויות מורים. במחקר השתתפו 32 מתכשרים להוראה בסיום הלימודים משלוש המדינות. שיתוף בהתנסויות של מורים העוסקים כולם בהוראה במסגרות /מדינות שונות מסייע להבנה מורכבת ומעודנת יותר של השאלה: "מה זה להיות מורה?". זהות תלויה באופי האידיוסינקרטי של אנשים ובמצבים המרובים והמשתנים שבהם הם חיים ( Czerniawski, G ) .

  • לינק

    המחקר הנוכחי בחן את תפיסת עולמם הפרופסיונאלי ואת הידע המקצועי של מתכשרים ליעוץ במהלך ההכשרה, באמצעות ניתוח אירועים משמעותיים שהועלו על ידם. ארבעים וארבע סטודנטים ליעוץ חינוכי, הלומדים לתואר שני במכללה במרכז הארץ, התבקשו לתאר בפירוט אירוע למידה משמעותי שנחרת בזיכרונם, להעריך את הידע המקצועי שרכשו באמצעות האירוע , לכתוב מה למדו על עצמם כיועצים לעתיד. למחקר הנוכחי חשיבות במישור התאורטי ובמישור הפרקטי של ההכשרה ליעוץ חינוכי. ממצאי המחקר שופכים אור על תהליך ההתפתחות של תפיסת הידע המקצועי בהכשרתם של סטודנטים ליעוץ חינוכי. הממצאים מלמדים על רכיבי הידע הייעוצי , על המודעות האישית והפרופסיונלית שמתגבשות בשלב ההכשרה במכללה ועל התרומה של מרכיבי ההכשרה לגיבוש זהות מקצועית. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מאפשרים לפתח מאגר של תיאורי מקרים , שניתן להשתמש בו במסלול ההכשרה לייעוץ (רוזנאו, שרה. יצחק גילת ).

  • לינק

    מבין פרויקטי הגמר 2010 של ביה"ס למנהיגות חינוכית נראה הפרויקט של יהודה ג'ייסון מעניין במיוחד ורלבנטי יותר מתמיד לבתי הספר כיום ( תקציר) . הפרויקט מציע התארגנות בית ספרית סביב בירור זהות אישית בקרב התלמידים מתוך הנחה שזהו אחד היעדים אליהם שואף בית הספר . הבירור ייערך באמצעות קריאה רפלקטיבית של טקסטים מתוך תוכניות הלימודים במקצועות השונים . הפרויקט מתמקד במורה ובתהליך שהיא מובילה בכיתה ומחוצה לה . ליבת התוכנית הן "קהילות לומדות מקצועיות" שתוקמנה סביב כל מקצוע , אשר ילוו את העשייה בכיתות . התוכנית מתייחסת למסרים הסמויים המועברים בתוך בית הספר באמצעות יצירת "שיח בית ספרי" של בירור זהות, המלווה והמגבה את ההקשרים החינוכיים המגוונים של התלמיד והמורה.

  • לינק

    המחקר עוסק במאפיינים מקצועיים של המורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי, ברמות הלימוד הגבוהות. מספר גישות תיאורטיות שרתו את המחקר, הגישה הסוציו-לינגוויסטית, הגישה הסוציו-תרבותית ותיאורית הנימוסים (Politeness) בשיח. ממצאי המחקר העיקריים: נמצאו דפוסי אינטראקציה דומים בכל הכיתות. נמצא שבחינת הבגרות מהווה גורם מרכזי ומשפיע על כל תהליך ההוראה, הן באופן הקניית התכנים המתמטיים והן בגישות הפדגוגיות. נמצא כי השיח הכיתתי אכן מהווה בבואה של התרבות בה הוא מתנהל. המורה הישראלי, בנוסף על עמדתו כמורה, מייצג בסגנון דיבורו את התרבות הישראלית. כמו כן, המורה הישראלי מתגלה בהתנהגותו הייחודית בהשוואה למורים מארצות אחרות ( וקסלר לבנברג אילנה).

  • סיכום

    המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת . ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות , אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת (אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג).

  • מאמר מלא

    הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות . הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס וטיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה מעניקים לתלמידים יותר מאשר רפורמה ארגונית בעבודת המורים. הסקירה מתארת את השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט , פורומים מתוקשבים ובלוגים כדי לטפח את הזהות החברתית והקבוצתית של כיתת הלימוד .

  • סיכום

    הנטייה להתייחס ולשפוט את הדומים לנו (קבוצת הפנים) באופן חיובי יותר מאשר את השונים מאתנו (קבוצת החוץ), היא תופעה חברתית נפוצה שעלולה להשפיע באורח הרסני על יחסי הגומלין בין הקבוצות או על מה שמכונה "הגישות הבין קבוצתיות" (Hewstone, Rubin & Willis, 2002). בקרב מבוגרים, הטיות בין קבוצתיות נקשרו זה מכבר לדעות קדומות, אפליה, דה-הומניזציה וקונפליקטים המתקיימים בתרבויות רבות ובהן מעורבות קבוצות חברתיות שונות (Haslam, 2006). מחקרים התפתחותיים אחרונים מראים שהטיות אלה מתקיימות כבר אצל ילדים צעירים מאד ואולי אפילו בקרב תינוקות (Pun, Ferera, Diesendruck, Hamlin & Baron, 2018). מנין, אם כך, הן נובעות, וכיצד ניתן להתמודד איתן?

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין