מילת מפתח: זהות עצמית
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    הטיפול בגיל הרך מעורר עניין רב בדיון הציבורי בישראל, שכולל עיסוק במרחב הבלתי מספק במעונות היום, במספר הילדים על כל איש צוות, בהכשרתם הבלתי הולמת של אנשי צוות ובמשכורותיהן הנמוכות של הגננות והסייעות. מחקר זה יישם גישה איכותנית וכלל ראיונות עם שש מנהלות של מעונות יום בנוסף לתצפיות באותן מעונות שנערכו במשך כשנה.מטרת המחקר היתה לשפר את הבנת הזהות המקצועית והזהות הנשית של המנהלות שרואיינו וכן לאפשר לקולן להישמע. זהויות המנהלות הוצגו באמצעות חמש נקודות מבט: תפיסותיהן העצמיות, קשריהן עם הסגל, קשריהן עם ההורים, מיקומן בין הסגל להורים והשקפותיהן החינוכיות.

  • לינק

    ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה (הפקולטה לחינוך) באוניברסיטת חיפה, ד"ר אריה קיזל הוזמן באמצע דצמבר 2016 לשאת את הרצאת הפתיחה בכנס השנתי של תנועת Con-Act שהיא ארגון הגג של חילופי הנוער והצעירים בין גרמניה וישראל (ארגון שנוסד בשנת 2000). ההרצאה ניתנה במסגרת הכנס שנושאו היה Living Diversity והתקיים בעיר ויטנברג שבגרמניה (העיר בה ממוקם המטה של הארגון שהוקם ביוזמת נשיא גרמניה). מדי שנה נוטל הארגון נושא לפעולה והשנה הנושא של Diversity נבחר להיות הנושא המרכזי. בכנס השתתפו ראשי ארגונים גרמנים וישראלים העוסקים בחילופי נוער וצעירים אשר שמו לעצמם למטרה את הפעולה המשותפת של הדור הצעיר בשתי המדינות. ד"ר קיזל שימש ראש הוועדה הישראלית-גרמנית לחקר ספרי לימוד בין השנים 2010 ל-2015 והרצאתו אתגרה את השומעים לדיון ער בשיח הקורבני אשר לדבריו השתרש בשיח בקהילות שונות – אזרחיות ופרופסיונאליות – בישראל (אוניברסיטת חיפה).

  • לינק

    מאמר זה מבקש לתרום לאתגר של הצגת הקולות המושתקים של קבוצות מודרות בחברה באמצעות קהילת חקר פילוסופית המורכבת בעיקר מילדים ואנשים צעירים. המאמר מציע מודל תיאורטי שנקרא "איפשור זהות" המציג את השלבים שבהם, תחת התפקיד המנחה שמגלמת קהילת החקר הפילוסופית, המטא-נרטיב ההגמוני של הזרם המרכזי בחברה מפנה מקום לזהות של חברי קבוצות הנמצאות בשוליים. המודל מבוסס על ההכרה בנרטיבים שונים בתוך רשת של נרטיבים משותפים שאינה מבכרת את המטא-נרטיב. המאמר מדווח על ההתנסויות של מתווכים ותלמידים ממגזרים חלשים ומודרים בחברה בשתי מדינות אשר השתתפותם בקהילות חקר פילוסופיות סיפקה להם לא רק "קול" אלא גם נוכחות וזהות (Arie Kizel, 2016).

  • תקציר

    המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).

  • סיכום

    החינוך לזהות יהודית וציונית הוא אחד מאבני היסוד של החינוך הממלכתי בישראל. לכן ראוי שמחנכים ומעצבי מדיניות החינוך יתנו דעתם לשאלות התשתית בתחום זה: מהי זהות ומהו חינוך לזהות? מהן מטרות החינוך לזהות ומהן האסטרטגיות החינוכיות שיש לאמץ כדי להשיג מטרות אלו? המאמר מציג שלוש תשובות לשאלות אלה לאור שלושה שירים של יהודה עמיחי. מכל אחד מהשירים משתמעת גישה אחרת להבנת המושג "זהות" וכן אידיאולוגיה חינוכית שונה: מן הגישה המהותנית למושג הזהות נובע חינוך המבוסס על אידיאולוגיה של תִרבות; מן הגישה ההבנייתית הרדיקלית נובע חינוך המבוסס על אידיאולוגיה של אינדיבידואציה; ומן הגישה ההבנייתית המתונה נובע חינוך ברוח "המודל השלישי בחינוך", המבוסס על סינתזה בין אידיאולוגיית התִרבות לאידיאולוגיית האינדיבידואציה. המאמר מנתח את השירים ואת פרדיגמות הזהות והגישות החינוכיות המשתמעות מהם, ובוחן את המשמעויות מרחיקות הלכת של יישום כל אחת מהגישות (אוהד דוד).

  • סיכום

    מאמר זה יוצא מנקודת מוצא תיאורית לפיה העיסוק במשמעות החיים אינו מקבל ביטוי מרכזי בעשייה החינוכית. בהמשך לעמדתו של ויקטור פראנקל (1978), המכירה בשאיפה למשמעות כצורך אנושי בסיסי, נטען, כי אחת המטרות של העשייה החינוכית היא לעורר בלומדים את השאיפה למשמעות ולסייע להם להוביל לחיי משמעות. מתוך טעם זה ממש נגזרת חשיבות הצגתו של עולמו הפילוסופי והחינוכי-מעשי של יאנוש קורצ'אק בתכנית הלימודים בחוגים למחשבת החינוך במוסדות להשכלה גבוהה ובהכשרת מורים בישראל. פרשנות מוצלחת ומעניינת של תשתית פילוסופית זו עשויה ליצור עמדה מפורשת בשאלת משמעות החיים (נורית בסמן מור).

  • סיכום

    אל מול זרם "הפסיכולוגיה החיובית" של מרטין סליגמן המאמר דן בשאלה אם הפסימיות פסולה ואם על האדם להתרחק ממנה כמפני אש. בניתוח המשווה בין האפקטיביות של האופטימיות ובין זו של הפסימיות הוא מציע התייחסות ביקורתית ומפוכחת כלפי זו וכלפי זו, ובתוך כך מראה כמה מתפקידיה החיוביים של פסימיות שקולה בחייו של אדם (אדיר כהן).

  • סיכום

    המאמר שואל מה תכלית החיים בכללם? מהי משמעותם? הוא מביא מהגותם של עמנואל קאנט ולודוויג ויטגנשטיין בשאלות אלה. מכאן הוא עובר לדון בשאלת המשמעות בחיים, תוך כדי הסתמכות על הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית מתוך זיקה למוטיבים של סבל, בדידות, אבסורד ומוות (תמי יגורי).

  • לינק

    המחקר המתואר נועד לחשוף את הרגשות האקדמיים של סטודנטיות באשר לתהליך למידה בסביבה עתירת דוגמאות, וזאת על מנת לקדם את הידע התאורטי והפרקטי על אודות תפקידיהם של רגשות בלמידה אקדמית באמצעות דוגמאות. לשם כך נבחן בשנים תש"ע-תשע"ג קורס אקדמי המתקיים במכללה לחינוך; במחקר השתתפו 70 סטודנטיות העוסקות במגוון מקצועות החינוך. במהלך הקורס התבקשו הסטודנטיות לסכם טקסט אקדמי על אודות תאוריית למידה ולהציגו באופן מילולי או גרפי אשר ישקף את הבנתן אותו: תחילה היה עליהן להכין גרסה ראשונית, ולאחר מכן לשכלל אותה על בסיס עיון במאגר דוגמאות – תוצרי עבודתן של סטודנטיות בשנים קודמות. ניתוח התוכן והניתוח הלשוני של הממצאים חשפו פסיפס של רגשות אקדמיים באשר ללמידה ממאגר דוגמאות. נמצא שרגשות אלה מעצבים שישה טיפוסים רגשיים אקדמיים של משתמשים במאגר דוגמאות (חוה גרינספלד, אפרת נבו).

  • סיכום

    מאמר זה סוקר את הספר "בריונות: ההרס החברתי של העצמי" (Bullying: The Social Destruction of Self), המציע טיעון מעורר מחשבה לגבי ההשפעה הרוחבית של השפלה, בושה ובריונות. כותבת הספר מותחת ביקורת על היסודות של הבריונות מאחר ותופעה זו קשורה להשפלה ולבושה, מעבר לשיח האופייני שבו מתקיימים רוב הדיונים על בריונות בתוך האקדמיה ובתוך החברה. בעשותה כך, הכותבת מניחה שאנשים צריכים להכיר את הכוח של ההדרה החברתית ואת האופן שבו היא מנציחה את ההתנהגות הבריונות. באמצעות טיעון מפותח היטב, היא מנסה לשנות את הדרך שבה אנו רואים את הבריונות בחברה שלנו. יתר על כן, היא מציעה לאנשים שספגו איומים, דרך להבנות מחדש את הזהות שלהם לאחר שזו נהרסה על ידי התנהגות בריונית (Joseph R Jones , 2015).

  • תקציר

    על ידי בחינת הדרכים שבהן תלמידי תיכון בשתי כיתות אנגלית שונות מיישמים טקטיקות וירטואליות של ייצוג-עצמי באתרי רשתות חברתיות מבוססי בית ספר, מאמר זה חוקר כיצד אנשים צעירים מלהטטים בין הזהויות הדיגיטליות שהם מאמצים לעיני בני גילם ולעיני המורים. הנתונים חושפים שטיפוח הזהות העצמית של התלמידים מושפע מהזמינות של המרחבים שהם מאכלסים, ושהמאפיינים הספציפיים של רשת הכיתה המקוונת הובילו לשלוש טקטיקות מעצבות זהות: החדרת תרבות פופולרית, הוספת הומור, ומעורבות ברכילות (Rust, Julie, 2015).

  • מאמר מלא

    בספר של עידן ירון ושלי "תמונות מחיי בית הספר" מופיעות עמדות גזעניות ספציפיות של תלמידים, עמדות בעלות מושאים שונים ומטענים רגשיים שונים. העמדות הללו תלויות זו בזו ונוגעות לזהותם של הגזענים הצעירים. אלה עמדות גזעניות בהתהוות. הן משקפות את העמדות הגזעניות המגובשות יותר של המבוגרים. הואיל ועמדה גזענית קשורה לזהות, אי אפשר להחליף אותה בקלות; לזהותו של הגזען יש לגשת בהתחשבות ובזהירות (יורם הרפז).

  • לינק

    מאמרון מעורר השראה של פרופסור חנן יניב בנושא חינוך ליצירה. "בסיור ״האבים[1]״ שערכנו השבוע (דצמבר, 2014), פגשנו עשרות קבוצות יזמים העסוקים בהקמת ה׳סטארטאפים׳ שלהם. יש בהם יזמים חברתיים העסוקים בפיתוח יוזמות לטובת החברה ושינוי העולם ויש בהם יזמים עסקיים שהכח המניע שלהם הוא החלום על ׳אקזיט׳ מהיר. בכל מקרה, המכנה המשותף שמרחף באויר הוא הלהט. כיזם שעסוק כל חייו ביזמות ויצירה אני יכול להעיד… הלהט הזה הוא סם החיים. האם אפשר להדליק להט כזה בעיניים של ילדים בבית הספר? התנסות בהנעת תלמידים בלמידה מבוססת פרויקטים בעשרות השנים האחרונות מלמדת אותי שאפשר גם אפשר. החוויה של לראות ילדים מבלים בצוותים לקראת סיום פרויקט עד 3 לפנות בוקר היא חוויה שאין שניה לה" (חנן יניב).

  • תקציר

    מחקר קנדי זה בחן את ציפיות הזהות של פרחי הוראה. פרחי ההוראה כתבו נרטיבים ביוגרפיים המתארים זיכרונות שהשפיעו על הסיבות שלהם לבחור במקצוע ההוראה (Sandra Chang-Kredl, Sarah Kingsley, 2014).

  • תקציר

    לפעמים התפאורה מתמוטטת, כותב אלבר קאמי, ואנו מוצאים עצמנו בעשייה מכנית, ללא אוריינטציה ערכית ורעיונית – מתנסים בחרדת האבסורד. בעקבותיה, על פי רוב, יגיעו יקיצה ותובנה בדמותה של תביעה למשמעות, פשר וכיוון. מאמר זה מבקש להתמודד עם חרדת האבסורד כפי שמתנסים בה מורים ומחנכים אידאליסטים, בבקשם את ההגיונות המנחים והמצדיקים של מלאכת חוקם בחינוך ובהוראה (נמרוד אלוני).

  • תקציר

    במאמר זה נטען שדרושה גישה שיתופית ומשולבת יותר להכשרת מורים עם הבנה טובה יותר של אלה שמקבלים על עצמם את התפקידים של מורי מורים לאורך הקריירה של המורה. תוך שימוש במחקר שבוצע עם מנטורים בבתי ספר בסקוטלנד, מוצע שמורי המורים עשויים להיות "בלתי מוכרים" ולהישאר "אנשי מקצוע סמויים" בשל הזהויות שהם מבנים עבור עצמם, בשל סדרי העדיפויות והערכים שהם או אחרים מקשרים לתפקידיהם או בשל התרבויות והמבנים המוסדיים שבהם הם עובדים (Livingston, Kay, 2014).

  • תקציר

    חקירה זו מנסה להגיע לתובנות עמוקות יותר לגבי הדינמיקות של תהליך הלמידה כאשר הסטודנטים מביעים תגובות רגשיות לסביבת הלמידה ובמיוחד למשוב הכתוב מהמנחים שלהם ומחומרי הלמידה. כדי להתחשב בגישות השונות שבהן הלומדים המבוגרים לומדים באופן עצמאי המשלב הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגניטיבית את המשוב החיצוני, המחברים מציעים מודל המבוסס על ארבעה מניעים עיקריים: רלוונטיות של המטרה, ידע, ביטחון עצמי, ותפקידים (Maria Fernandez-Toro and Stella Hurd, 2014).

  • סיכום

    המאמר מביא מחקר שנעשה באירלנד ויש בו ניתוח של זהויות – מורה מקצועיות נשאפות של מתכשרים להוראה. המושג "אני/עצמי" ( self) ) הוא מושג מרכזי שראוי להתייחס אליו בבחינת זהויות, שכן מתכשרים להוראה זקוקים לחקר עצמם כדי לפתח תחושה של זהות ((Sachs, 2005 וכדי להבין שזהות מתפתחת ומתעצבת במשך החיים. מתכשרים מגיעים להוראה עם ערכים שונים ועם מטען של תיאוריות אינטואיטיביות/חובבניות ביחס למורים, להוראה וללמידה. הם גם מביאים להכשרה דימוי של עצמם כמורים על בסיס ההיסטוריה האישית של כל אחד ואחד. כל אלה עומדים לבחינה ולחשיבה מחודשת במהלך ההכשרה ( Furlong, C ) .

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה להתבונן במעבר של מורים מקוונים להוראה מקוונת תוך התמקדות בפרקטיקות המוצלחות שלהם . הממצאים של מחקר זה הצביעו על כך שכאשר המורים תיארו את הפרקטיקות המוצלחות שלהם, הם לעתים קרובות קישרו אותן לתפקידים המשתנים שלהם ולייצוג החדש של "העצמי" שלהם בתוך הסביבה המקוונת. (BARAN, EVRIM; CORREIA, ANA-PAULA; THOMPSON, ANN D , 2013).

  • לינק

    המחקר בוחן מה קורה לפרקטיקה של מורים ולזהות המקצועית שלהם כאשר הם מאמצים גישה של מחקר פעולה שיתופי להוראה ומערבים שותפים יצירתיים חיצוניים ומנטור מהאוניברסיטה (Trevor Davies, 2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין