מילת מפתח: זהות מקצועית
מיון:
נמצאו 108 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    המאמר מתאר ניסוי חינוכי שנערך בארה"ב לשילוב צוותי מחנכות בגיל הרך בצוותי מחקר לחקר הנחייה בכמה אוניברסיטאות אמריקאיות. במסגרת הניסוי החינוכי שנערך ביוזמת האוניברסיטאות שולבו 7 מחנכות של הגיל הרך בצוות חקר משולב של ליווי מחנכי הגיל הרך מתחילים, בצוות היו שותפים גם 2 מורי מורים והתהליך כלל מפגשים תקופתיים ולמידה עצמית במשך שנתיים. המחקר המלווה של התהליך מצביע על כך כי תהליך שילובם של מחנכות הגיל הרך בצוותי מחקר אקדמאיים תורם רבות לזהות המקצועית ולהתפתחותם המקצועית. המעורבות של מחנכות הגיל הרך בתהליך חקר יזום מרחיב את בסיס הידע של המחנכות לגיל הרך ומעמיק את יכולות החקר והרפלקציה הפדגוגיים שלהם בתפקיד בהמשך.החוקרים ממליצים ליצור במכללות ובאוניברסיטאות תרבות ארגונית המאפשרת גם למחנכות הגיל הרך להשתלב בצוותי חקר משולבים ( John W. Nimmo, Soyeon Park ).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר שהעריך קורס למסיימי הכשרה (סמסטר אחרון), שנערך בתוך בית ספר והשתתפו בו מתכשרים שעובדים כבר כמורים מתחילים מבתי ספר שונים. המחקר התמקד בבניית הזהות המקצועית של המורה . שיח על תפקיד המורה חשוב, אך יש להקדיש תשומת לב לדרך שבה הוא מפתח זהות ייחודית, תוך כדי, באמצעות ולמרות השיח המקובל על ההוראה ותפקידיו בה ( Gaudelli, W. & Ousley, D ).

  • לינק

    מורים בקנדה ובכל מקום אחר, חיים ועובדים בבתי ספר המשתנים בהשפעה של הגלובליזציה, של תנועות הגירה, של דמוגרפיה משתנה ושל שונות כלכלית ושינויים סביבתיים. המורים נאבקים בתוך תרבויות/ נופים אלה ליצור חיים שיאפשרו להם לחיות תוך מתן כבוד לילדים, לנוער ולמשפחות. מורים רבים נושרים מן המקצוע לאחר שנים מועטות של הוראה. במאמר זה הכותבים מעלים שאלות בעקבות היחשפות לסיפוריהם של מורים לאחר שעזבו את ההוראה ו גם מבררים מה מורי מורים יכולים ללמוד על עבודתם בתהליך זה. לנוכח הקשרים והמפגשים המתקיימים בין חייהם של מכשירי מורים לבין חיי המורים, החוקרים מפנים את מבטם גם לנופים המשתנים שלהם כמורי-מורים ודנים במרחבים האפשריים שבהם ניתן לעבוד יחד עם מורים ולתמוך בהם בהקשר זה ( Clandinin, J. D., Aiden Downey & Huber, J).

  • לינק

    בעוד הספרות המקצועית על הוראה וחינוך מדגישה את החשיבות של זהות בהתפתחות המורה, הרי התובנה שלנו לגבי זהותו המקצועית של המורה עדיין לוקה בחסר. המאמר הנוכחי מנסה להקנות לנו תמונה יותר מלאה ויותר מקושרת של נושאים הקשורים להתפתחות זהותו של המורה כפי שעולה מתוך מחקרים ודיונים שנערכו על ידי חוקרי חינוך. המאמר מתייחס לסוגיות הבאות: בעיות בהגדרת תפיסת הזהות של איש החינוך, מודעות עצמית בהתפתחות הזהות, גורמי שונים בחברה ובביה"ס המשפיעים על תפיסת העצמי של המורה, מקומם של רגשות בעיצוב הזהות, תפקיד הרפלקציה והשפעת גורמים שונים הקשורים למעגל השני והשלישי של ההוראה. דגש מיוחד ניתן במאמר לסוגיות של זהות בהתפתחותם של פרחי הוראה ומורים מתחילים (Catherine Beauchamp, Lynn Thomas).

  • סיכום

    כותבי המאמר מנסים לברר שאלות מרכזיות בדבר זהותם של מורי מורים, תוך השוואה בין המצב הקיים בארה"ב לבין – הולנד בנושאים אלה. המחברים מתמודדים עם שאלת הכשרת המורים כפרופסיה תוך דיון בשני נושאים: הקשר בין היסטוריה אישית לבין ידע פרקטי; ומורי מורים כמפתחים וכצרכנים של ידע. לדעתם שני נושאים אלה מרכזיים בהמשך פיתוח המקצוע והזהות המקצועית. היסטוריה אישית חשובה להתפתחות האישית של מורי המורים ולהתפתחות הסטודנטים שלהם, וידע אקדמי ותובנות מסייעים להם להימנע מהצורך "להמציא מחדש את הגלגל". (Lunenberg,M., & Hamilton, M.L)

  • תקציר

    במאמר זה מציגה ד"ר ורדה צימרמן כיצד ניתן לחלץ רכיבים של זהות מקצועית לצד היבטים של 'התפתחות מקצועית של בעלי תפקיד במערכת החינוך . הממצאים והמסקנות מוצגים זאת באמצעות המקרה הפרטי של מחנכי הכיתות בעל-יסודי. לטענת הכותבת, החוקר המצליח לחלץ במחקרו היבטים של זהות מקצועית לצד היבטים של התפתחות מקצועית, המרכיבים יחדיו את אושיות ההוויה המקצועית-אישית של איש החינוך, יוכל לתרום להבנה מעמיקה של חייהם המקצועיים הכוללים של אנשי החינוך שהוא חוקר . הבנה זו תתאפשר במסגרת הבנייתם מחדש של סיפורי הקריירה המקצועית המקיפים של אנשי החינוך הנחקרים. חקר המקרה להלן משמש, אם כן, הן לצורך הצגת חקר המקרה הפרטי של מחנכי הכיתות והן לצורך הדגמה מתודולוגית. בדיון שבעקבות הצגת חקר המקרה מציעה ד"ר ורדה צימרמן הכללות שניתן להפיק ממקרה פרטי זה.

  • לינק

    במהלך עשר השנים האחרונות התרחב והתעמק המחקר על זהות מקצועית בהוראה והחל לתפוס מקום מרכזי בשיח המחקרי. אחד המרחבים הבולטים להבניית הזהות המקצועית בהוראה הוא מרחב ההתפתחות. כשבסביבה המקצועית האתגר רב מדי ואין בה תמיכה מתאימה, לא תתרחש התפתחות, אלא ייווצרו הגנתיות והיצרות. במקביל, סביבה הכוללת תמיכה רבה מדי, ללא אתגר הולם, תהיה סביבה משעממת וחסרת חיוּת. תמיכה ואתגר הם אפיונים סובייקטיביים, אך חוסר איזון מכל סוג יוביל להתרחקות, ואילו איזון יוביל למעורבות המקצועית. עלינו לחתור אפוא למסגרות להתפתחות מקצועית בהוראה, המאפשרות את קיומו של איזון אופטימאלי בין תמיכה לבין אתגר ומובילות לצמיחה. לדיון מתמשך בסוגיות של זהות מקצועית לקראת התפתחות של קריירה בהוראה. שינויים בתפיסות ההכשרה להוראה וההתפתחות המקצועית מקדמים את הגדרתושל המורה כ"מומחה מסתגל". שינויים אלה בונים תפיסה חדשנית לזהות המקצועית בהוראה, שלפיה המורה נתפס בעיני עצמו ובעיני אחרים כמורה יודע ("מומחה") , אך גם כמורה הממשיך ללמוד "ולהסתגל" לידע ולמצבי הוראה משתנים. המומחה המסתגל הוא בעל היכולת לאזן בין ממדים של פרקטיקה יעילה ורהוטה לבין חדשנות בהוראה, שבה הפרקטיקה נבנית ומשתנה לפי הקשרי ההוראה ועל פי צורכיהם של לומדים שונים. (Darling-Hammond & Bransford, 2005) למידה מתמשכת של המורה היא אפוא רכיב מרכזי בתהליך המשא ומתן להבניית זהותו המקצועית (לאה קוזמינסקי).

  • תקציר

    סיפורים מקצועיים של מורים מאפשרים לנו ללמוד לא רק על רכיבי הזהות המקצועית, אלא כיצד אלה מכוננים את הזהות הזו. שני מנגנונים – ההשוואה ובחינת השייכות – מחוללים קונפליקטים, מתחים, עימותים, הכרעות והעדפות בין אידיאולוגיות שונות ; בין מחויבויות סותרות שיש למורה בהוראת תכנים שונים; בין מאוויים שונים בהגשמת דרכו; בין המציאות שהוא חווה עם תלמידיו לבין פנטזיות שהוא נושא עימו; בין תפיסתו האישיתאת עצמו, את תרבותו ואת הפרקטיקות המקצועיות השונות. התלבטויות אלה משמשות כזירת ההבניה של זהותו. הדוגמאות שהוצגו מלמדות על מתחים ועל קונפליקטים בתחומים שונים, ויתרה מכך, על דרכה של הבניית הזהות המקצועית. חשיפת תהליך זה באמצעות סיפורים עשויה "להפוך את בית הספר למקום טוב יותר" למורים, למערכת הבית-ספרית ולמעצבי מדיניות (אורנה שץ-אופנהיימר).

  • סיכום

    המאמר הוא חלק מפרויקט מחקרי רחב על התפתחות הזהות המקצועית של מורי מורים. המאמר דן בהתפתחות של שתי מורות-מורים, העוסקות כרגע בהכשרה במסלול לבית הספר היסודי. השאלות במחקר נרטיבי-ביוגרפי זה היו: "כיצד מתפתחות המורות הללו להיות מכשירות-מורים וכיצד מושפעת התפתחות זו משינויים שהוכנסו להכשרה לבית הספר היסודי?". הממצאים מראים ששתי מורות-המורים עושות שימוש בחידושים בהכשרה כדי להתפתח מקצועית. בראשית הקריירה שלהן הן מתפתחות בתוך המוסדות בהן הן עובדות, מאוחר יותר הן מחפשות דרכים להתפתחות מחוץ למוסדות ויש להן תפקיד משמעותי בקהיליית מורי המורים. (Swennen,A., Volman, M., & Van Essen, M.)

  • סיכום

    המאמר מבוסס על מחקר שנעשה בנורבגיה. למחקר, שבחן מורים מתחילים ומורים מובילים בנושא של מנהיגות ופרופסיונליזם, היו שני מוקדים: א. הדרך שבה מורים מתחילים מתארים כיצד הם פועלים בבית הספר או בגן הילדים, וכיצד המפגש עם מערכת החינוך משפיע על חיי היומיום שלהם כמורים ועל התפתחות מיומנויותיהם; ב. נקודת המבט של מנהלי הארגון, המדגישה את המורכבות של יכולת פרופסיונלית הכוללת, לדעתם, היבטים חשובים של תפקיד המורה ובהם: סמכותיות, מנהיגות ודרכי פעולה הנדרשות ממורים, שהינם מרכיבים חשובים בהתפתחות המקצועית בשנות העבודה הראשונות. (Grimsaeth, G., Nordvik, G., & Bergsvik, E)

  • מאמר מלא

    בשנותיו הראשונות בתפקיד, אין מנהל ביה"ס בשל או פנוי לשמש כמנהיג פדגוגי. בשלב זה על המנהל להתמקד בגיבוש זהותו בתחום המינהלי. כך טוען ראש המסלול למינהל , חברה ומדיניות חינוך באוניברסיטת בן גוריון , ד"ר יזהר אופטלקה , ביום עיון שערך מכון מופ"ת בחודש יוני 2008 . יום העיון עסק בנושא "הזהות המקצועית של אנשי החינוך בראי המחקר האיכותני" . ד"ר אופלטקה הציג ביום העיון גישה שגיבש בעקבות ראיונות שערך עם מנהלי בתי ספר לצורך מחקריו. הנחת המוצא של הגישה היא ששלב הקריירה, בו נמצא המנהל , משפיע על ממה שניתן לצפות ממנו. ד"ר אופטלקה מודע לכך שגישתו אינה תואמת למצופה ממנהל ביה"ס בישראל. לדבריו, מצופה שהמנהל יתפקד כבר בתחילת דרכו בתפקיד כמנהיג ארגוני, כאיש שיווק , כמנהיג פדגוגי, וכמעצב חזון חינוכי. ד"ר אופלטקה זיהה בקרב מנהלי בתי ספר שהשתתפו במחקריו מספר שלבי קריירה מרכזיים.

  • לינק

    הגישה הנרטיבית בחינוך היא גישה מחקרית המתבוננת בחיים באמצעות סיפורים וצורות הבעה אישיות אחרות כדי להבין את הידע של העוסקים בחינוך, מתוך התמקדות בהתנסויותיהם ובמשמעויות המיוחסות להן (Beijaard, 2004). זו גישה אינטרדיסציפלינרית הכוללת יסודות ספרותיים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים וחינוכיים הרואה בבני האדם מספרי סיפורים טבעיים על עצמם ועל זולתם, היכולים להפוך כל אירוע לנרטיב. ההנחה היסודית בבסיס השימוש בנרטיב בהכשרת מורים היא תפיסת העצמי האנושי כמספר סיפורים וכמבנה נרטיבים על עצמו ועל חייו החברתיים. המחקר נעשה במסגרת קורס גנרי בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללה גדולה במרכז הארץ. הקורס "ללמוד ולחקור: מורים חוקרים את עבודתם" מציג את אנשי החינוך כפרופסיונלים רפלקטיביים החוקרים באופן שוטף את המעשה החינוכי ( שפי, פנינה ויהודית וינברגר).

  • סיכום

    במאמר זה מוצג חקר מקרה של קבוצת מחנכי כיתות אשר עבדו בתיכון במרכז הארץ. המחקר התמקד בשתי שאלות. ראשית, כיצד המחנכים ממשיגים את זהותם המקצועית כמחנכים. שנית, כיצד המחנכים ממשיגים, מתארים ומפרשים את התפתחותם המקצועית כמחנכי כיתות על פני טווח החיים המקצועיים המלא שלהם. כתחום חקירה בלתי מספק בקורפוס המחקר הישראלי, ממצאי מחקר זה מאירים היבטים חשובים בחייהם המקצועיים של מחנכי הכיתות ומצביעים על השלכות מעשיות לגבי מסגרות להכשרה ולפיתוח תוך-תפקידי של מחנכי כיתות. כמו כן, תרומתו של מחקר זה הינו בתחום המתודולוגי, בתוקף תרומתו לכל מחקר בחינוך המתמקד בסוגיית ההתפתחות המקצועית (ורדה צימרמן)

  • לינק

    אחת ההרצאות המרתקות בכנס הבינלאומי ED-MEDIA בוונקובר בארה"ב הייתה הרצאתה של Elaine Maher מאירלנד החוקרת היום בעבודת הדוקטורט שלה את השפעת ההוראה המקוונת על הזהות העצמית של המרצים באוניברסיטאות ובמכללות. שאלת המחקר שלה היא האם הוראה מקוונת במכללות ובאוניברסיטאות מובילה לשינוי בזהות המקצועית של המרצה. האם נוצרת תחושת זהות עצמית ייחודית ושונה של אותם מרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים מלאים? האם המרצים שהתנסו בשילוב הטכנולוגיות המידע בצורה רציפה יצרו סוג של אינטראקציה אחרת עם התלמידים שחוללה אצלם תחושת זהות ייחודית? המסקנות קצת מפתיעות.

  • סיכום

    סיפורי המורה הם מקורות שעליהם הוא מתבסס בבניית זהותו המקצועית. יש בהם מקורות ביוגרפיים, מקורות של ידע מקצועי ותיאורטי, ומקורות של הקשר (context) העבודה ושל הקשרים (contexts) חינוכיים רחבים יותר. ביוגרפיה היא עצמה נרטיב שבו המספר מנסה ליצור קוהרנטיות ומשמעות של החיים ע"י יצירת עלילה תוך מבט לאחור. המורה דן יוצר עלילה מתוך הכישלונות החינוכיים שחווה שהם מקור הכוח שלו לדעתו, כמורה. תפקיד הידע המקצועי כמקור לבניית זהות מתבטא בכך שהמורה נשען במפורש על תיאוריה של ייעוץ כדי לבסס את ההוראה בכיתה והדבר מוביל אותו לראות ילדים מתקשים ומקשים כילדים הזקוקים לסיוע ולא לעונש. ההקשר הרחב יותר מהווה חלק מהשיח ועוסק, במקרה של דן, במשמעת בבתי ספר. זהות המורה נבנית גם מדחייה של "חוכמה קיימת/נמסרת" בתחום זה (Watson, C ).

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר שנעשה בקרב סטודנטים להוראה שחקרו את ההוראה שלהם בהתנסות המעשית במסגרת קורס מתודיקה של הוראה המתמטיקה. הקורס תוכנן כך שהסטודנטים יעסקו בחקר מתמטי ופדגוגי. ניתוח של הקלטות וידיאו של דיוני הקורס, ראיונות מוקלטים עם הסטודנטים, הקלטות של ישיבות תכנון וקטעי יומנים העלו שני אירועים קריטיים המצביעים על התנגדות הסטודנטים לכיווני הקורס. האינטראקציות של הסטודנטים עם תלמידיהם מהוות מעין מראות שדרכן ניתן לחקור את האינטראקציות שלהם עם מורי-המורים שלהם ועם פעילויות הקורס. בדרך זו ניתן לנסח מחדש את תופעת ההתנגדות ולהופכה להתנהגות של הקשבה – הקשבה לתלמידים, הקשבה זה לזה והקשבה לעצמנו. (Nicole Cyntia)

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר של שני מורי מורים מתחילים שעברו מתפקיד של מורי כיתה לתפקיד של מדריכים פדגוגיים (university-based teacher educator) במהלך לימודיהם לדוקטורט באוניברסיטה. המחקר נעשה בשילוב של מתודולוגיה איכותית שכללה חקר מקרה ומחקר-עצמי (self-study), זאת כדי לחקור מאפיינים של ההקשר המוסדי שבפניו עמדו הנחקרים, את בסיסי הידע שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות ואת שילוב הזהויות המקצועיות שלהם כמורי כיתה וכמורי-מורים. (Dinkelman, T. Margolis, J., & Sikkenga, K)

  • סיכום

    מעבר מהוראה בבית הספר להוראה בהכשרת מורים מציב קשיים בהסתגלות לציפיות ההשכלה הגבוהה, אי-ודאות לגבי תפקידים מקצועיים, קושי להסתגל לכשירויות הפדגוגיות הנדרשות לעבודה עם לומדים מבוגרים ודאגות בדבר ההתאמה של הידע האקדמי והמקצועי הדרוש. המאמר תורם להבנת האתגרים העומדים בפני מורי-מורים חדשים בבניית זהויותיהם המקצועיות בהשכלה הגבוהה. הממצאים מראים שלמרות הצלחה בהוראה ובאימון מתכשרים להוראה בבתי-ספר לרוב המרואיינים נדרשו שנתיים עד שלוש כדי לבנות את זהויותיהם המקצועיות החדשות. המעבר מתפקוד כמורה וכמורה חונך למתכשרים בשדה לתפקוד כמורה-מורים בהשכלה הבוהה עשוי להיראות כשינוי קטן, אך מן המחקר עולה שזהו מעבר המאופיין במתחים רבים ( Murray J., & Male, T).

  • רפרנס

    המחקר בוחן את ה"אני מאמין" ואת הפרופיל המקצועי של מדריכות פדגוגיות הפועלות בהכשרת המורים בישראל ומעמת אותם עם עבודתן הממשית בשדה הכשרת המורות. המחקר מתאר את המורכבות של התפקיד ואת ההקשרים האישיים, החברתיים, התרבותיים והמקצועיים המכוננים אותו. הקולות המובאים במחקר הם קולותיהן של המדריכות הפדגוגיות ובצידן קולה של החוקרת. אלה יוצרים דיאלוג הנרקם במהלך ההקשבה לסיפור חייהן והתצפית בעבודתן. (נורית דביר)

  • סיכום

    המאמר בוחן את התפישה של הכשרת מורים תוך התמודדות עם השאלה מיהו המורה הטוב, וכיצד ניתן להכשיר להיות מורה טוב. על בסיס הספרות הקיימת העוסקת בהכשרת מורים , בהוראה ובלמידה מציע הכותב מודל היכול לשמש מסגרת לניתוח ולתכנון עבודתם של מורי מורים עם סטודנטים. זהו ניסיון להצביע על גישה הוליסטית להכשרת מורים הרואה את מכלול תכונותיהם האישיות ויכולותיהם המקצועיות של מורים ומתכשרים להוראה. הכותב סוקר התפתחויות שונות ומתבסס על מקורות תיאורטיים מתחום הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והחינוך. (Korthagen, F)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין