מילת מפתח: זהות מקצועית
מיון:
נמצאו 108 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    הטיפול בגיל הרך מעורר עניין רב בדיון הציבורי בישראל, שכולל עיסוק במרחב הבלתי מספק במעונות היום, במספר הילדים על כל איש צוות, בהכשרתם הבלתי הולמת של אנשי צוות ובמשכורותיהן הנמוכות של הגננות והסייעות. מחקר זה יישם גישה איכותנית וכלל ראיונות עם שש מנהלות של מעונות יום בנוסף לתצפיות באותן מעונות שנערכו במשך כשנה.מטרת המחקר היתה לשפר את הבנת הזהות המקצועית והזהות הנשית של המנהלות שרואיינו וכן לאפשר לקולן להישמע. זהויות המנהלות הוצגו באמצעות חמש נקודות מבט: תפיסותיהן העצמיות, קשריהן עם הסגל, קשריהן עם ההורים, מיקומן בין הסגל להורים והשקפותיהן החינוכיות.

  • סיכום

    בספטמבר 2018 התקיים בבולצאנו באיטליה כנס האיגוד האירופי למחקר בחינוך ECER – European Conference on Educational Research. לפניכם סיכום של הדברים העיקריים שנאמרו בו.

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנערך בשמונה מכללות להכשרת מורים בישראל הבוחן את הזהות המקצועית של מכשירי מורים לנוכח שינויים חברתיים וטכנולוגיים שאירעו עם התפתחות טכנולוגיות תקשורת ומידע. זהותם המקצועית של מכשירי מורים מתוארת באמצעות שלוש גישות של זהות מקצועית: being, doing ו-having. ניתוח הרכיבים השונים, שנכללים בגישות אלה מספק תמונה עשירה בקשר לזהותם המקצועית של מכשירי המורים לנוכח תהליכי שינוי אלה.

  • תקציר

    המחברים ערכו מחקר בקרב בוגרים ומשתתפים של התכנית למצוינות בהוראה" (Program for Excellence in Teaching) במכללה למורים בירושלים בישראל, חושפים קונפליקט אחר. הממצאים מראים כי בקביעת הזהות המקצועית שלהם, מורים מתחילים מתמודדים עם דילמה בין שתי תת-זהויות: המורה כמומחה דידקטי וכמורה המלמד מקצוע והמורה כמחנך הכיתה (Popper-Giveon, A., & Shayshon, B., 2017).

  • תקציר

    בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

  • סיכום

    חוויה של למידה מצמיחה ושמחה בסביבה רב תרבותית: פורום הסטודנטים הבין-מכללתי של תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה)

  • סיכום

    מאמר זה עוסק בתהליכי האקדמיזציה שחלו על המכללות להכשרת מורים ובהשפעותיהן השונות. עיקר ההשפעות שמתוארות במאמר נוגעות לקידום מורי המורים במכללות, לסיווגם, להגדרת זהותם המקצועית ולקידום זהותם המחקרית.

  • לינק

    המחקר המתואר במאמר זה התמקד בבדיקת הקֶשר שבין בחירת תכנית לימודים לתואר שני בחינוך לבין נטיות מקצועיות של סטודנטים בארבע מכללות לחינוך. במחקר השתתפו סטודנטים שלמדו בתכנית "ניהול וארגון מערכות חינוך" וסטודנטים שלמדו בתכניות דיסציפלינריות. המחקר התבסס על התאוריה המגדירה את הנטיות המקצועיות כ'עוגני קריירה'. תשובות המשתתפים (Schein, 1977) של שיין לשאלונים הסגורים ולשתי שאלות פתוחות אפשרו לבחון את מניעיהם לבחור בתחום הלימודים שבחרו, כמו גם את תפיסתם באשר לתרומתו של תחום זה לעתידם המקצועי (זהר טל וחיה אלטרץ).

  • לינק

    מטרת התכנית "מצוינים להוראה" במכללות האקדמיות לחינוך היא לגייס לתחום ההוראה כוח אדם איכותי ולהכשירו באמצעות תכנית ייחודית, כזו אשר בוגריה יהוו את חוד החנית של מערכת החינוך בישראל. המחקר המתואר במאמר זה התמקד באחד-עשר סטודנטים שלמדו בתכנית המצוינים במכללה ע"ש דוד ילין, כמו גם בבחינת עשרה בוגרים של תכנית זו בשנתיים הראשונות לעבודתם. במחקר נבחנו המוטיבציות של הסטודנטים והבוגרים לבחור במקצוע ההוראה, הציפיות שלהם מעצמם בהקשר המקצועי והאופק המקצועי שהם חותרים אליו. ראיונות העומק שנערכו עִמם משקפים את שלבי ההתפתחות של זהותם המקצועית, והודות לכך מתקבלת תמונה קוהרנטית של עולמם המקצועי ושל התמורות בתפיסותיהם (ברוריה שישון, אריאלה פופר-גבעון).

  • סיכום

    המיקוד של המחקר הנוכחי הוא על תפיסות מורים את ההתפתחות המקצועית שלהם, מבלי לנסות לשבח את האפקטיביות של התהליך עצמו או מרכיביו שבהם ניתן למצוא על פי רוב סדנאות, קהיליות הדרכה ולמידה ועוד. מטרות: א) לבחון את הדרך שבה מורים שחוו יישום של רפורמה ארגונית תופסים את תהליך התפתחותם המקצועית, ב) לבחון את ביטויי התפיסות האלה בדפוס ההתפתחות של מורים. שאלות: 1. כיצד מורים המעורבים ברפורמה מאפיינים את תהליך ההתפתחות המקצועית? 2. על פי תפיסות המורים הללו, אלו גורמים הניעו אותם להמשיך בהתפתחות המקצועית? 3. אילו דפוסים של התפתחות מקצועית היו שכיחים בין המורים האלה? אוכלוסייה: 43 מורים מ-10 בתי ספר שונים שהשתתפו ברפורמת "אופק חדש". זהו מחקר איכותי בפרדיגמה של סיפורי חיים (Orit Avidov-Ungar).

  • תקציר

    למרות הספרות הרבה בנושא קריירות של מורים מפרספקטיבה אינדיבידואלית, קיימת ספרות מעטה יחסית הקושרת את הפרספקטיבות של המורים עצמם לאופן שבו בתי ספר כארגונים עוסקים בקריירות. המטרה של מאמר זה היא, ראשית, לתאר כיצד האוריינטציות של המורים כלפי קריירות משתנות על פני שלושה ממדים. שנית, לבחון כיצד בתי ספר כארגונים מתמודדים עם קריירה, תוך פיתוח מודל של תגובות ארגוניות, כולל פיתוח מושג של "תרבות קריירה", הנובע מניתוח של ראיונות ביחס לשלוש שנות ההוראה הראשונות שנערכו עם מנהיגים בכירים ועם מורים בשנת ההוראה השנייה שלהם (Coldwell, Mike, 2016).

  • לינק

    מיהו הטיוטור – מנחה עמיתים? מה מאפיין את תפקידו? ומה מייחד אותו מכל תפקידי ההנחיה וההדרכה המוכרים במקצועות האקדמיים השונים? ספר זה יעסוק בשאלות אלה תוך כדי הצגת מגוון מודלים של הנחיה טיוטוריאלית הפועלים בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית, וינסה לעמוד על תרומתה של הנחיה ייחודית זו להתפתחותם המקצועית-אקדמית של סגל המרצים מהמכללות לחינוך. כל פרקי הספר הם פרי מחקריהם של אנשי סגל בית הספר. על יסוד מגוון מתודולוגיות מחקריות הם מסרטטים את תפיסת התפקיד של הטיוטור-מנחה מנקודת מבט כפולה: הן של המתמחים-המרצים הלומדים הן של הטיוטורים-המנחים. הספר נועד להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום ההנחיה בכלל ובתחום הנחיית עמיתים בפרט. מעגל רחב של אנשי חינוך ואחרים העוסקים בהנחיה עשוי למצוא בו עניין כמו גם כלי עזר שמיש ומועיל (רבקה רייכנברג, רחל שגיא ומרים מבורך).

  • תקציר

    המאמר חוקר רפלקציות הקשורות להתנסות המעשית (פרקטיקום) של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי. הנתונים כוללים את כתבי התלקיטים של 13 סטודנטים. נעשה שימוש בגישת הניתוח התמטי כדי לחקור את תוכן ורמת הרפלקציה של הסטודנטים, והאופן שבו היא תרמה לתיאוריה הפרקטית ולפיתוח המקצועי שלהם (Korkko, Minna; Kyro-Ammala, Outi; Turunen, Tuija, 2016).

  • תקציר

    בישראל מתמנים מידי שנה 350-300 מנהלי בתי ספר חדשים. מאות בתי ספר, אלפי מורים ורבבות תלמידים נתונים אפוא מידי שנה למהלך אפשרי של שינוי ותמורה – שלא לומר זעזוע – במערך המארגן חלק משמעותי מחייהם. המודעות לכך שתפקיד המנהל הוא קריטי להצלחתו של הארגון שבראשו הוא עומד ולקיום רמת חינוך נאותה, ושתקופת הראשית היא קריטית להצלחה בתפקיד, הביאה בשנים האחרונות לשינוי ולשיפור בהליכי הכנסת מנהלים חדשים: תהליכי המיון והבחירה מוקפדים יותר, המועמדים נדרשים לעבור קורס הכנה אינטנסיבי ולמנהל המתחיל ניתנת בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד הדרכה מלווה, אישית וקבוצתית. המחקר ביקש לבחון את מהות התהליך הסוציאליזטורי של ההדרכה האישית המלווה (mentoring) בהקשר המקומי על תנאיו ותרבותו הייחודית: להבין באילו תנאים מתחיל המנהל החדש את עבודתו ומה קורה במפגשים ובשיח בין המדריך למודרך כתהליך המעצב זהות של מנהל ומסייע לו להתמקם ולהתבסס בתפקיד (שמחה שלסקי, ברכה אלפרט).

  • סיכום

    במאמר מוצג מיזם מחקרי שאיתגר את הגישה הנקוטה בהכשרת מורים להוראת טיפול במשמעת וניהול כיתה המתבססת על הקניית כישורים ותכנים רלוונטיים. הטיעון המרכזי הוא שיש קשר בין זהות אישית ומקצועית של מורה לבין דרכי ניהול כיתה וטיפול בבעיות משמעת. לכן, חיוני שבתוכניות ההכשרה ישולב היבט זה בקורסים לניהול כיתה. על המחקר – אוכלוסייה: 16 מורים מתחילים בשנה ראשונה מרמות בי"ס שונות. כלי המחקר: ראיונות בני שעה וחצי בגישה של סיפורי חיים. ניתוח: ניתוחי תוכן וקידוד היגדים בגישת תיאוריה הצומחת מן השדה. ניתוח התוכן של הראיונות העלה שלוש תימות שנותנות ביטוי למחשבה שיש קשר בין מאפייני זהות לבין ניהול כיתה ובעיות משמעת: א) שאיפה להיראות כ"סוג מסוים של מורה" ע"י התלמידים, ב) שאיפה לתפוס את עצמם כסוג מסוים של אדם ומורה, ג) קונפליקט בין זהות לבין פעולה/ עשיה אפקטיבית (Daryl Dugas).

  • לינק

    שחיקת מורים ונשירה מהוראה מעסיקים רבות חוקרים, חינוכאים ומקבלי החלטות. בשנים האחרונות החל להעסיק את החוקרים גם המושג זהות מקצועית והקשר שלו לשחיקה. בספר זה תשעה מחקרים שנערכו בעשור האחרון. המחקרים מבקשים להשוות בין קבוצות שונות של מורים ביחס לזהותם המקצועית, לשחיקה שלהם ולקשר שבין הזהות המקצועית והשחיקה (שרגא פישרמן).

  • לינק

    פרופ' שלמה בק, לשעבר נשיא מכללת קיי לחינוך ומי שעמד כמה פעמים בראש פורום המכללות האקדמיות לחינוך, מודאג. את ספרו החדש הוא כתב "מתוך תחושה עזה של דאגה לעתידה של הכשרת המורים בישראל", כדבריו. בצדק. דאגה זו מוצאת את מקומה בכל אחד מפרקי הספר המפורט שלפנינו ובעיקר בשורה האחרונה שלו, שאינה מביאה בשורה בדמות הצעה להכשרת מורים חדשה. עם זאת, הספר פותח את אחד הדיונים החשובים ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות בתחום הכשרת המורים ובעיקר אינו חושש מהדיון בקשר בין הכשרת המורים לבין הפילוסופיה שלה (אריה קיזל).

  • סיכום

    מאמר זה עוסק בתהליכי האקדמיזציה שחלו על המכללות להכשרת מורים ובהשפעותיהן השונות. עיקר ההשפעות שמתוארות במאמר נוגעות לקידום מורי המורים במכללות, לסיווגם, להגדרת זהותם המקצועית ולקידום זהותם המחקרית.

  • לינק

    הספר מתאר מחקר איכותי פנומנולוגי שמטרתו הייתה לחשוף את הזהות הכותבת של מורי מורים באקדמיה ולגלות כיצד הם מביעים זהות זו בהוראה. במחקר השתתפו 23 מורים-חוקרים. המחקר חשף מספר היבטים בזהות זו. ההיבט הקוגניטיבי בא לידי ביטוי במודעות ובהבנה של הכותב את תהליך הכתיבה. זהו תהליך המאופיין ביצירה של רעיונות תוך כדי כתיבה, הוא ריזומטי במהותי בהיותו נע לכיוונים שונים ומתחיל מחדש מנקודות מוצא שונות, ומוביל לתוצר רב-כיווני ורב-רובדי. ההיבט הרגשי בחיי הכותב מיסטי באופיו. זהו מדיום המקיף את הכותבים כל הזמן ומאפשר להם למצוא את קולם ומקומם בעולם. מרחב הכתיבה נתפס כחלק מהתהליך, ומהווה מפלט המאפשר השראה ומעוצב על פי צרכי הכותב. ההיבט התרבותי-חברתי מעצב את זהות הכותב ומהווה שיקוף חברתי כחלק ממיצוב הכותב בחיים ובקהילייה המקצועית. הספר מיועד לקהיליית החוקרים בתחום הכתיבה ויכול לעניין חוקרים בהשכלה הגבוהה התופסים את הכתיבה כחלק מזהותם האישית והאקדמית (Hanna Ezer).

  • לינק

    כחלק מתהליך האקדמיזציה במוסדות להכשרת מורים, תהליך שביטויו הפורמלי הוא מעבר מסמינרים לחינוך למכללות אקדמיות, נדרשים מורי המורים לאמץ זהות של חוקרים, וזאת בדומה למרצים במוסדות אחרים להשכלה גבוהה. במחקר המתואר במאמר זה נבחנו הייצוגים החברתיים הרווחים בקרב מורי מכללה אקדמית בקשר לזהותם כמורים חוקרים. כמו כן נבחן אופן עיגונם של הייצוגים החברתיים כמורים חוקרים בפרקטיקות העבודה של מורי המורים במכללה. כפועל יוצא מהדרישה לעסוק במחקר גם נבחן באיזה אופן, לפי תפיסתם של מורי המורים, המכללה מסייעת להם או מקשה עליהם בתהליך השינוי (סמדר בן-אשר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין