מילת מפתח: ויסות עצמי
מיון:
נמצאו 33 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    סקירת מידע זו מבקשת למפות את תחום הלמידה החברתית הרגשית באופן מושגי, תיאורטי ואמפירי. בין השאר, מציגה הסקירה את הזיקה בין הלמידה החברתית-רגשית לבין הפסיכולוגיה החיובית והחינוך לאופי, מוטיבציה ומיומנויות המאה ה-21. בנוסף לכך, דנה הסקירה בקשרי הגומלין שבין הלמידה החברתית-רגשית למיומנויות חברתיות רגשיות של עובדי הוראה, למסוגלות עצמיות של תלמידים ולאקלים בית ספרי. לסיום, מבססת סקירת המידע את הטענה כי הלמידה החברתית-רגשית תורמת לרווחה האישית של תלמידים, לקידום התנהגותם המיטיבה ולהפחתת התנהגותם השלילית, להצלחתם בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו, ליחסיהם הבין-אישיים ולתפקודם בחברה.

  • תקציר

    ספר חדש בהוצאת מופ"ת: זה שנים רבות השיח השולט במערכת החינוך מתמקד בהישגים לימודיים, בסטנדרטים פדגוגיים, באחריותיות המורה, בתחרות, בשיווק ועוד. בשיח זה, שרבים רואים כמייצג תפיסות עולם ניאו-ליברליות, נעדר מקומם של הרגשות בתהליך החינוך בבית הספר בכלל ובעבודת המורה בפרט. למותר לציין, כי רגשות שזורים בעולמם המקצועי של המורה והמנהל ומכוונים אותם בעבודתם החינוכית.

  • לינק

    למידה מכוונת עצמית היא חיונית להצלחה אקדמית. מודל התפתחות המשאבים ההנעתיים טוען שהורים מקדמים הצלחה אקדמית אצל ילדיהם באופן עקיף על ידי טיפוח לומד מכוון עצמית. במחקר זה, תוך שימוש בניתוח משוואות מבניות ובנתונים שנאספו מ-1,009 תלמידי כיתה ח' בג'וחאי (Zhuhai), סין בשנת 2012, המחברים מתכוונים לענות על שתי שאלות מחקר: (א) אילו צורות של מעורבות הורית נמצאו במתאם גבוה עם למידה מכוונת עצמית ו-(ב) האם למידה מכוונת עצמית יכולה לתווך באופן מלא את הקשר שבין מעורבות הורית לבין ביצועים אקדמיים של תלמידים? (Wang, Hongyu; Cai, Tianji, 2017).

  • תקציר

    למידה רגשית כרוכה ברכישה של מיומנויות להכרה ולניהול רגשות, פיתוח אכפתיות ודאגה לאחרים, קבלת החלטות אחראיות, ביסוס קשרים חיוביים, ועמידה במצבים מאתגרים ביעילות. זמן הוא משתנה חשוב בהקשר של למידה ובמיוחד בניתוח תהליכי הוראה-למידה המתרחשים בלמידה שיתופית, בעוד שניהול זמן חיוני ללמידה יעילה. המטרה של עבודה זו היא לנתח את ההשפעות של ניהול רגשות על ניהול זמן ועל ניהול עצמי בלמידה מקוונת ולזהות את היכולות בניהול זמן ובניהול עצמי המושפעות ביותר בעת שתלמידים חותרים להשיג למידה יעילה (Arguedas, Marta; Daradoumis, Thanasis; Xhafa, Fatos, 2016).

  • תקציר

    במהלכן של אינטראקציות עם ילדים במרחב הגן, אנו פוגשים את דרכי ההתמודדות שלהם עם פעילויות המעוררות אתגר. ניתן לראות ילדים המתקשים להביע עצמם באופן מילולי, מתקשים להתנהל באופן מווסת בהתאם לדרישות הגננת ומגיבים באופן לא מותאם באינטראקציות עם חבריהם. התפתחות של תהליכי למידה והתנהגות יומיומית מיטבית דורשת מהילדים הפעלה של מיומנויות הוויסות העצמי שלהם. המחקר הנוכחי עוסק בדרכים בהן ניתן להרחיב את מיומנויות הוויסות העצמי של ילדים צעירים בטווחי הגילאים שלוש עד שש. המחקר מאופיון בהתייחסות לשני ממדים מקבילים ומשלימים: האחד מיקוד בילדים ותיאור התפתחות הוויסות העצמי שלהם כתוצאה ממעורבות חינוכית מובנית, והשני בחינת ההתפתחות של הסטודנטיות, שהעבירו את הפעילויות. מטרת המחקר היא לבחון האם ובאיזה אופן תכנית קצרת טווח המתבצעת בגן מחזקת את תהליכי הוויסות העצמי של הילדים ובמקביל מקדמת את יכולות הוויסות העצמי ותחושת המסוגלות העצמית של הסטודנטיות עצמן (רחל רביד ועינת ליכטינגר).

  • תקציר

    מורים תרים אחר אסטרטגיות לפיתוח מיומנויות של תלמידים לעריכת חקירה מקוונת. מאמר זה מציג מסגרת מבוססת עצמית המלמדת תלמידים לבסס הקשר (Context) עבור חקירה, לנקוט פעולה (Action) כדי להשלים משימה המקושרת לשלב החקירה, ליצור תוצר (Product) ולהעריך (Evaluate) אותו כנגד מערך של סטנדרטים (Standards). מסגרת זו, המכונה CAPES, מייצגת תהליך מובחן שניתן לשלבו בהוראה כדי לתמוך בחקירת תלמידים (Putman, S. Michael; Hathaway, Jennifer I.; Coiro, Julie; Quinn, David J, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בחן אמונות מורים, ידע ופרקטיקה כיתתית לגבי למידה מכוונת עצמית (Self-regulated learning) עבור עשרה מורים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. החוקרים השתמשו במודל הלמידה מכוונת עצמית של בארי זימרמן (Barry Zimmerman) כמסגרת עבור השיטות והתוצאות שלהם. הם אספו נתונים באמצעות שאלונים, תצפיות בכיתות וראיונות עם המשתתפים. נמצא כי למורים היו אמונות חיוביות לגבי תפקידה של למידה מכוונת עצמית בכיתות שלהם אך היו להם מספר הסתייגויות לגבי היכולת של התלמידים לווסת באופן עצמי את הלמידה בכיתות (Spruce, Robin; Bol, Linda, 2015).

  • תקציר

    סביבת למידה מקוונת התומכת במודעות לרשת החברתית (social network awareness) היא אמצעי יעיל ביותר להגברת אינטראקציה בין עמיתים ולסיוע בלמידת סטודנטים על ידי העלאת מודעות להקשרים חברתיים ולימודיים של עמיתים. מרכזיות הרשת (network centrality) משפיעה באופן עמוק על למידת סטודנטים בסביבת למידה מקוונת הקשורה למודעות לרשת החברתית. בנוסף, התנהגות של ויסות עצמי משפיעה באופן משמעותי על למידה מקוונת של סטודנטים. מאמר זה חוקר כיצד שני המשתנים, כלומר מרכזיות הרשת וויסות עצמי, משפיעים על הלמידה של הסטודנט בסביבה של למידה מקוונת הקשורה למודעות לרשת החברתית (Jian-Wei Lin; Hsieh-Hong Huang; Yuh-Shy Chuang, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מנסה לענות על השאלות: מהם האתגרים, הבעיות והמכשולים של סטודנטים בעלי הנעה עצמית מופחתת המעורבים בקורסי MOOC וכיצד הם קשורים לקונקטיביזם וללמידה שלהם. הממצאים סווגו כ:אתגרים, בעיות, מכשולים הקשריים עיקריים וקונקטיביזם (Garcia Espinosa, Brenda Jeanett; Tenorio Sepulveda, Gloria Concepcion; Ram?iez Montoya, Maria Soledad, 2015).

  • תקציר

    המחבר ערך מחקר ניסויי למחצה כדי לחקור את ההשפעות של שילובים שונים של למידה שיתופית המתווכת על ידי הרשת עם/ללא ייזום של וויסות עצמי בלמידה עם/ללא משוב לגבי שילוב הסטודנטים וחיזוק המחשבות שלהם לגבי קורס משולב זה (Tsai, Chia-Wen, 2014).

  • תקציר

    מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים גוברים הקולות הקוראים להנגשה של מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות בעלות צרכים לימודיים מיוחדים. מספרם של הסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז הלומדים בהשכלה הגבוהה עולה. נוסף על הקושי הלימודי, סטודנטים אלו מפגינים קושי ניכר בהתנהגויות התומכות בתהליכי הלמידה (התמדה, התמקדות, ארגון עצמי וניהול זמן).מחקר משולב זה בחן הבדלים בהישגים לימודיים ואסטרטגיות למידה בין סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ובלי הפרעה זו (מירב חן וגילי אשכנזי).

  • תקציר

    בשנים האחרונות התעורר צורך בסקירה עדכנית של המחקר הגנטי והנוירו-ביולוגי עם מחקר פסיכולוגי-התפתחותי וחינוכי בלקויות למידה. מאז התפרסם המאמר "לקות למידה" – מודל נוירו-התפתחותי" (מרגלית וטור-כספא, 1998) חלו התפתחויות במחקר, במדיניות החינוכית ובמציאות הבית ספרית בישראל ובעולם. המאמר מציג בקיצור את השינויים בהמשגה ובהגדרות ומדגיש את התיקוף של המודל הנוירו-התפתחותי, בהתבסס על תוצאות עדכניות במחקר. הסקירה תתמקד בחקר התפקודים הניהוליים מחד גיסא ובוויסות העצמי מאידך גיסא כתחומי לקויות אופייניים לתלמידים עם לקויות הלמידה (מלכה מרגלית).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את השימוש בספרים אלקטרוניים במונחים של שביעות הרצון של הלומד, השימושיות, הכוונה ההתנהגותית והאפקטיביות של הלמידה. בהתבסס על הגישה של תיאוריית הפעילות, מחקר זה מפתח מודל מחקר כדי להבין את העמדות של הלומד כלפי הספרים האלקטרוניים בשני גדלים פיזיים: 10 ו-7. התוצאות מציעות שגודל המסך יכול להשפיע על המסוגלות העצמית הנתפסת של הלומדים בשימוש בספרים אלקטרוניים שגודל המסך שלהם הוא 7 ו-10 (Shu-Sheng Liaw & Hsiu-Mei Huang, 2014).

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר שנערך כדי לקבוע אם ספרי לימוד אלקטרוניים ניידים (e-textbooks) יגבירו את ההנעה של הסטודנט באוניברסיטה לקרוא על ידי הגברת אסטרטגיות הלמידה הקוגניטיביות והוויסות העצמי של הלמידה (Amanda J. Rockinson-Szapkiw, Jillian Wendt & Rebecca Lunde, 2013.)

  • לינק

    המחקר הנוכחי משווה את ההשפעות של תמיכה רפלקטיבית בסביבה טכנולוגית תחת שני תנאים, תמיכה הממוקדת בלומד (LS) ותמיכה הממוקדת במורה (TS) לגבי הוויסות העצמי הפדגוגי של המורים (Zehavit Kohen and Bracha Kramarski, 2013).

  • לינק

    מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון את התרומה של וויסות רגשי-הנעתי לעומת וויסות מטא-קוגניטיבי לתהליכי הוויסות בשלמותם (וויסות רגשי-הנעתי וויסות מטא-קוגניטיבי) ולהישגים של הלומדים בפתרון בעיות אותנטיות במתמטיקה (Meirav Tzohar-Rozen, Bracha Kramarski, 2013).

  • לינק

    כדי להצליח בלמידה מאותגרת בעיות ובלמידה מבוססת פרויקטים, הסטודנטים חייבים לקחת אחריות על תהליך הלמידה על ידי קביעת מטרות, פיקוח, עשיית רפלקציה, ותמיכה בהנעה שלהם מתחילת הפרויקט ועד סופו. מאמר זה מתאר את המאפיינים של סביבת הלמידה הספציפית ואת פרקטיקות ההוראה שנראה כי הן מטפחות את האחריות של הסטודנט ללמידה בכל שלב של למידה מאותגרת בעיות, במטרה לתת הנחיות למחנכים לגבי פיתוח למידה מווסתת עצמית (SRL) בלמידה מאותגרת בעיות (PBL), ובסופו של דבר, פיתוח היכולת וההנעה של הסטודנט ללמוד (English, M., & Kitsantas, A., 2013)

  • לינק

    מאמר זה בוחן מודלים של פדגוגיה על ידי שימוש במחקר האחרון שנערך עם מורים ועם תלמידיהם וגם בהתפתחויות התיאורטיות.המאמר סוקר מודלים פדגוגיים קיימים המתחשבים מעט בשימוש בטכנולוגיות המידע (ICT) וגם מודלים המתמקדים באופן ספציפי יותר בסביבות למידה עשירות בטכנולוגיה (Webb, M. 2013).

  • לינק

    קיימים מודולים רבים ושונים לבקרה וויסות עצמי בלמידה אשר מציעים תבניות ומבנים אחרים, וכולם חולקים את אותן הנחות יסוד. התוצאות מצביעות על כך שפרחי הוראה ששקלו והתנסו גם בבעיות וגם בהצלחות בטרם התחילו ללמד, שיפרו את אסטרטגיות הוראת SRL שלהם ואת ארגון סביבות SRL המעשיות בהשוואה לפרחי הוראה ששקלו והתנסו רק בהתנסויות מאותגרות בעיות בטרם התחילו ללמד. המחקר הנוכחי מעלה את הצורך לאחד למידה שיטתית הבנויה מהתנסויות בעייתיות והתנסויות מוצלחות, בתכניות ההכשרה וההכנה של מורים טירונים כאמצעי לפיתוח ולקידום היכולות שלהם ללמד את עקרונות הSRL לתלמידים ( Michalsky, T., & Schechter, C) .

  • לינק

    המאמר עוסק בויסות עצמי בלמידה ובגורמים המשפיעים עליו. ויסות עצמי הוא תהליך אקטיבי בו הלומד מציב לעצמו מטרות ומנסה לשלוט בקוגניציה, במוטיבציה, בהתנהגות ובסביבה שלו בהתאם למטרות שלו ולמשובים שהוא מקבל מהסביבה. מחקרים רבים עומדים על חשיבותו של הוויסות העצמי להישגים ולאיכות החיים של תלמידים ועל הקשר ההדוק בינו לבין תהליכים מוטיבציוניים. המאמר יבחן את חשיבותו של הוויסות העצמי ללמידה יעילה ומשמעותית, יעמוד על הקשר בין הוויסות העצמי לאוריינטציה המוטיבציונית של התלמיד ויתמקד בדרכים בהן סביבת הלמידה משפיעה על תהליכים אלה ( עינת ליכטניגר) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין