מילת מפתח: וידאו
מיון:
נמצאו 70 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    טלוויזיה במעגל סגור מותקנת בבתי הספר לצורך שמירה על בטיחות התלמידים וביטחונם. מאמר זה עוסק בפרקטיקה של שימוש בטכנולוגיה זו המכוון כלפי מורים. הוא מבוסס על ראיונות עם 28 מורים בישראל שדיווחו על שימוש כזה מצד מנהלי בית ספר. המחקר המובא במאמר חושף את תפיסות המורים בנוגע למעקב באמצעות מצלמות, להשפעותיו של מעקב זה על חייהם ועל תנאי עבודתם ולהצדקות השונות המשמשות בעד ונגד פרקטיקה זו. הטענה היא ששימוש בטכנולוגיה זו כלפי מורים הוא תופעת לוואי של שימוש כלפי תלמידים, הכולל מימדים של זמן ומרחב אשר שונים מאמצעי פיקוח אחרים כנגד מורים. לשימוש כזה אפקט מדכא מבחינה מורלית והוא מביא ליצירת קטגוריות חברתיות שמעצימות את הסטטוס החברתי הנמוך של מורים בישראל.

  • תקציר

    המאמר מתאר פיתוח כלי מדידה בשם "הערכת ניבוי" המבוסס על סרטוני וידיאו. כלי זה נועד למדוד את יכולותיהם של מורים עתידיים לנבא הבנה מדעית של תלמידים בבתי ספר יסודיים. הכלי מבוסס על צרכי המורים לפתח תוכן ידע פדגוגי להוראת מדעים ומבוסס בעיקרו על ראיונות עם תלמידים אודות הבנתם מהו מדע.

  • תקציר

    שימוש בווידאו בהכשרת מורים יכול לשפר את למידתם של מורים/סטודנטים, אולם המידה/שימוש בווידאו של מורי מורים, או מה שתומך או מעכב את שימושיהם, לא תועדו. מחקר זה חוקר סוגיות אלה. נותחו 208 תגובות לסקר של מורי מורים לגבי הפרקטיקות שלהם על פני 977 קורסים בהכשרת מורים במהלך שנת לימודים אקדמית (רפלקציה עצמית, דיון עמיתים, דיון מונחה בידי מרצה, חקרי מקרים, ומולטימדיה) (Tanya Christ , Poonam Arya, Ming Ming Chiu, 2017).

  • לינק

    הגלובליזציה והמדיה החדשה שינו באופן ניכר את המשמעות של להיות בר-אוריין בחברה כיום. כמחנכים, חשוב שנעשה שימוש במחקר עכשווי כדי לתרום לאפשרויות האוריינות שאנו מציעים לתלמידינו. מאמר זה בוחן חלק מהמחקר העכשווי לגבי רב אוריינות וכיצד ניתן להשתמש בו כדי לשנות פרקטיקה כיתתית באמצעות שימוש בבלוגים ווידאו-בלוגים (La Caze, Sarah, 2017).

  • לינק

    ביוטיוב יש עליה של 248% בצפיות בוידאו משנת 2014. בכל שעה נתונה עולים ביוטיוב מאות שעות של סרטי וידאו, ולכן סביר להניח כי אתם מחמיצים הרבה תכנים מעולים מבוססי וידאו. ההיקף של מאגרי הווידאו בערוצי יוטיוב הוא רב ועצום, והוא בלתי נתפס מבחינת סדרי גודל. ההערכה כיום היא כי בשרתי יוטיוב מאוחסנים עשרות רבות של אקסבייטים. כל אקסבייט שווה מיליארד ג'יגבייט. יוטיוב מאפשרת להיות מנויים על נושאים כדי לגלות תוכן חדש, אבל החדשנות שלהם בתקופה האחרונה באה לידי ביטוי באלגוריתם ממוחשב היוצר בעצמו ערוצי יוטיוב לפי נושאים. בערוצי תוכן אלו ניתן למצוא סרטי וידאו שמויינו על ידי האלגוריתם על פי ניתוח הנושאים בכל וידאו ושיוך הסרטים לערוץ תוכן נושאי (עמי סלנט).

  • תקציר

    השימוש בווידאו התבסס היטב בחינוך, החל מקורסים מסורתיים ועד לקורסים של למידה משולבת וקורסים מקוונים. הוא גדל הן במגוון היישומים שלו הן בתכניו. אולם, וידאו לימודי מעין זה אינו נגיש במלואו לכל הסטודנטים, בייחוד לאלה הזקוקים לתמיכה ויזואלית נוספת או לסטודנטים הלומדים בשפה זרה. כתוביות מייצגות פתרון ייחודי לחסמים אלה של שפה ושל נגישות, אולם השפעתן של כתוביות על עומס קוגניטיבי בסביבה רב-מודאלית מורכבת ועשירה כזו טרם נקבעה. עומס קוגניטיבי הוא מושג נבנה (construct) מורכב ומדידתו באמצעות שיטות בודדות, עקיפות וחד-ממדיות היא מגבלה מתודולוגית חמורה. בהתבסס על עבודה קודמת ממספר דיסציפלינות, מאמר זה מבקש לבסס מתודולוגיה רב-מודאלית למדידה של עומס קוגניטיבי בנוכחות וידאו לימודי (Kruger, Jan-Louis; Doherty, Stephen, 2016).

  • תקציר

    מורים מאמינים שהם אינם יוצרים אינטראקציה שונה עם בנים מאשר עם בנות. אולם, בחינת בסיס העדויות לגבי אינטראקציות תלמיד-מורה מגדריות מראה דפוסים לא שווים ולעיתים סותרים של אינטראקציה עבור בנים ועבור בנות. במחקר זה, הוקלטו בווידאו שיעורים של 13 מורים בשלושה בתי ספר תיכוניים ונותחו הן בידי המורים עצמם הן בידי החוקרים. כלי ההיזכרות עקב גירוי בווידאו (video-stimulated recall) משמש כדי להעלות לפני השטח את המחשבות, הדימויים והרגשות המעוררים את פעולות/תגובות המורים בכיתה (Consuegra, Els; Engels, Nadine; Willegems, Vicky, 2016).

  • סיכום

    המחקר המתואר במאמר התמקד בשאלה אם וכיצד ארבעה סוגים של משאבי למידה המופעלים בקהיליות למידה מקצועית של מורים – שיתוף עם עמיתים, שיתוף עם מורים מובילים, קריאה וצילום בווידאו – משפיעים על הלמידה ועל יישומה בהוראה בפועל ומה התרומה היחסית של כל אחד מהם. המחקר נערך במסגרת קליניקות בהן מתכשרים לתואר שני לימדו תלמידים בעלי קשיים באוריינות. כל אחד לימד תלמיד אחד. שני הכותבים הראשונים הנחו את הקורסים. מטרות הקורסים היו להכשיר מורים להערכה והוראה מאבחנת של אוריינות. אוכלוסיית המחקר כללה 18 מורים בשני הקורסים. המורים בכל קורס יצרו קהילייה לומדת. לבחינת הלמידה בקורסים השתמשו בדיווח-עצמי מובנה לאחר כל שיעור על מה שנלמד בקהיליית הלמידה, שכלל התייחסות לתרומת המשאבים השונים הנ"ל (Christ, T., Poonam, A., & Chiu, M.M).

  • סיכום

    סקירת ספרות זו מציגה את הספרות המקצועית המתרחבת על שימוש בצפייה בשיעורים מצולמים בווידאו בהכשרת מורים ובהתפתחות המקצועית. הכותבים מציעים לקוראים סקירה של ממצאים מרכזיים סביב ארבעת ההיבטים הבאים: א) פעילות המורה בעת צפייה בשיעור מצולם בווידאו; ב) מטרות הצפייה בווידאו; ג) טיפוסי שיעורים בווידיאו; ד) ההשפעות של צפייה בווידאו על הכשרת מורים ועל התפתחות מקצועית. כמו כן מוצעים כיווני מחקר רצויים והמלצות על דרכי ארגון פעילויות הצפייה במסגרות אלה (Gaudin, C., & Chalies, S).

  • לינק

    מאמר זה מציג גישה חלופית ליצירת נתונים באמצעות דיאלוג רפלקטיבי בין חוקרים, מורים ולומדים. הגישה משלבת אלמנטים של היזכרות תוך שימוש בווידאו ודיאלוג רפלקטיבי בראיונות בקבוצת מיקוד. הרציונל והאפשרויות נידונו ביחס למטרות של דיון בקבלת ההחלטות הפדגוגית של מורים ובהתנסות של לומדים במגוון פרקטיקות פדגוגיות ובתגובתם לפרקטיקות אלה. המאמר בוחן את האתגרים המתודולוגיים של תפיסת המציאות היומיומית של שיטות הוראה בכיתות עבור מורים ולומדים והאפשרויות של שימוש בדיאלוג לגבי מפגשי הוראה שנצפו כדי להשיג תובנה נוספת לגבי החשיבה והפעולה של האחד על השני (Nind, Melanie; Kilburn, Daniel; Wiles, Rose, 2015).

  • לינק

    אף שידיעה מספקת של תוכן היא דרישה מוקדמת טבעית של הוראה, למורים צריכה להיות היכולת לפרש תוכן בדרכים שיקדמו את למידת התלמידים. השאלה כיצד לתמוך במורים מתחילים בפיתוח ובזיכוך ידע התוכן שלהם לצורכי הוראה היא שאלה מכרעת הנוגעת באותה מידה גם למכשירי מורים. במחקר בחנו החוקרים כיצד פרחי הוראה להוראת המדעים בבית הספר התיכון עשו שימוש במועדון וידאו לבנייה מחודשת של הידע הכללי שלהם במדעים לצורך הוראת המדע (Johnson, Heathe, & Cotterman, Michelle).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים בחנו את התפיסות של הסטודנט ושל המנחה לגבי מתן משוב כתוב ולגבי מתן משוב בווידאו בקורסים המשלבים טכנולוגיה המחברים בין הוראה מקוונת להוראה פנים אל פנים עבור סטודנטים להוראה. לא נמצא הבדל מובהק בתפיסות לגבי העברת המשוב ולגבי איכותו בין הסטודנטים שקיבלו משוב בווידאו לבין אלה שקיבלו משוב כתוב. הראיונות שנערכו עם המנחה ועם הסטודנטים בסוף הסמסטר חשפו מספר הבדלים בשיטות המשוב של המנחה כאשר הם תקשרו באמצעות טקסט בהשוואה לווידאו. באופן כללי, הסטודנטים והמנחים מצאו שהמאפיינים של המשוב הכתוב אפשרו להם קבלת משוב מאורגן ויעיל יותר, בעוד המאפיינים של הווידאו עודדו תקשורת תומכת ושיחתית יותר (Borup, Jered ; West, Richard E ; Thomas, Rebecca, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן שלושה סגנונות של הרצאות בוידאו המשפיעים על תשומת הלב, על הרגש, על העומס הקוגניטיבי ועל הביצוע בלמידה של אנשים שתופסים את ההרצאה באופן מילולי ושל אנשים התופסים הרצאה בתמונות. ניתוח התוצאות מראה כי בעוד ששלושת סוגי ההרצאות בווידאו מגבירים את ביצוע הלמידה, ביצוע הלמידה שהתרחש בסוגי ההרצאות של לכידת הרצאה ושל תמונה בתוך תמונה הוא טוב יותר מסוג ההרצאה המקושר לקול-על (Chen, Chih-Ming; Wu, Chung-Hsin, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה עושה שימוש בסקירת ספרות אודות השימוש בווידאו בהשכלה הגבוהה כדי לזהות ולהשוות בין הטווח של סוגי ההפקה לבין התוצאות החינוכיות הקשורות אליהם. המאמר מסתיים בקריאה לאג'נדת מחקר רעננה שתסייע בזיהוי החלקים של תכניות הלימודים באוניברסיטה שהותאמו היטב לכך שייתמכו על ידי חומרי הווידאו (Winslett, Greg, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר את תוצאותיו של סקר שנערך בקרב חברי סגל והתבסס על "מסגרת עבודה גמישה עבור למידה מקוונת". המחברים פיתחו סקר שיבחן את התפיסות של חברי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת. הפריטים שקושרו לממד של למידה מקוונת ואמורים להיות נידונים במהלך ועידת וידאו חודשית הופצו לפני מפגשי הוידאו החודשיים כדי להעריך את ההבנה של אנשי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת (Vandenhouten, C.; Gallagher-Lepak, S.; Reilly, J.; Ralston-Berg, P., 2014).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן האם קטעי הוידאו טובים יותר מאשר שימוש בסיכומי הרצאות ובמצגות בקורס מבוא מקוון במדע המדינה.הממצאים מראים שקטעי הוידאו הכוללים הרצאות אינם בהכרח הכלי הטוב ביותר להוראה עבור סטודנטים הלומדים בקורס מבוא (Evans, Heather, 2014).

  • לינק

    המאמר דן בשימוש בסרטוני וידאו בחינוך. מוקד מיוחד ניתן לגישות העיקריות של הוראה בשיטה של חקר מקרה בעזרת סרטוני וידאו (Pai, Aditi, 2014).

  • לינק

    המאמר סוקר את תמונת הידע המחקרי לגבי למידה מבוססת סרטי וידאו. למרות התפתחות השילוב של וידאו בלמידה מתוקשבת עדיין ההבנה שלנו לגבי יעילות התחום היא מצומצמת. לכן , המאמר מבקש להעמיק את הידע בתחומי התכנון , השילוב הפדגוגי והפיתוח של סרטי וידאו בקורסים מקוונים ובהוראה מתוקשבת. המאמר מבקש להאיר במיוחד את חשיבות תחום ניתוח נתוני השימוש של סרטי הוידאו (analytics ) וחשיבותו לניתוח האינטראקציות של הלומדים בקורסים מקוונים מבוססי וידאו ( Michail Giannakos, Konstantinos Chorianopoulos, Marco Ronchetti, Peter Szegedi, Stephanie Teasley ).

  • לינק

    המוקד של מאמר זה הוא מחקר שנערך בשנת 2011 כדי לגלות את השימוש ב-YouTube בכיתה. בפרויקט השתתפו מספר קבוצות מיקוד שעבורן הובלטו מספר נושאים המקיפים סביבות למידה לא פורמליות עצמאיות. השאלות שנחקרו במחקר זה, עוסקות במה שמרכיב את הלמידה במרחבים אלה, כמה זה תקף, קיים ונקלט על ידי תלמידים ואיך הם מעורבים עם חומרים במרחב לימוד זה. נשאלת השאלה עד כמה התלמידים מודעים לכך שהם לומדים בחללים אלה ואיך הם מעריכים את היעילות של החומרים האלה לתמיכה והגברה של הלימודים שלהם ( Tan, Elaine) .

  • לינק

    הביטוי "חי בסרט" נחשב לכינוי גנאי, אך למידה מסרטים מסתמנת דווקא ככיוון חיובי בחינוך. האפשרות ללימודים מקוונים באמצעות הרצאות מוקלטות הולכת והופכת לעובדה קיימת עבור סטודנטים. יוזמה של המחלקה להוראת המדעים במכון וויצמן מביאה כעת את הבשורה המוסרטת גם למורים. תוכנית עדש"ה (עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה) מציעה למורים למתמטיקה צפייה מודרכת – משותפת או עצמאית – בשיעורים אמיתיים שצולמו בכיתות, המאפשרת לימוד והתפתחות מקצועית, דיון והפריה הדדית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין