מילת מפתח: התפתחות מקצועית
מיון:
נמצאו 394 פריטים
פריטים מ- 381 ל-394
  • סיכום

    המאמר בוחן בעין ביקורתית את מגמת השימוש בסטנדרטים חינוכיים במדינות המתקדמות. נבחנת ההתאמה של הסטנדרטים החינוכיים להתפתחותם המקצועית של המורים ונשאלת השאלה האם הסטנדרטים החינוכיים אכן מקדמים את מקצוע ההוראה. כפיית סטנדרטים מקצועיים בהוראה פוגעת, בסופו של דבר, ביכולתם של המורים להתפנות להתמקצעות וליצירת מומחיות בבתי הספר. (Judy Sacs)

  • לינק

    שימוש בפורטפוליו קשור ל: התפתחות מקצועית או בהקשר להסמכה מקצועית, ותנאי השימוש בו: חובה או וולנטרי. שימוש בפורטפוליו גורם להתפתחות מקצועית גם לטווח ארוך. (Kari Smith, Harm Tillema)

  • לינק

    התפתחות מקצועית מתרחשת אם כך כתוצאה מתהליכים לימודיים –התנסותיים מתמשכים, בהקשר נתון, המכוונים לרכישת ידע שלם וקוהרנטי, לרכישת תובנות, להבהרת עמדות, ולרכישת רפרטואר של פעילויות שמורה זקוק להם כבסיס לפעילות יום יומית בעבודתו.כתוצאה מכך רוב התפתחותו המקצועית של המורה מתבססת על למידה בעבודה. זוהי למידה ללא מילים, ידע שמורווח במהלך ההתנסות. אחד הדברים שמבחינים בין מורים בשנתם הראשונה לבין מורה אומן היא היכולת של האחרון לנתח סיטואציות הוראה ולרכוש רפרטואר רחב של אסטרטגיות הוראה. (Vonk J.A.C)

  • תקציר

    עבודת מחקר זו מתמקדת בחקירת תהליך הבניית מסגרות לתפקיד המורה המאמן ומעורבותם של גורמים שונים בו: נציגי הנהלת הגף להכשרת עובדי ההוראה, מנהלי מכללות להוראה, מרכזי קורסים להכשרת מאמנים והמורים המאמנים עצמם. (צביה סילביה רחימי-שפרן)

  • תקציר

    מחקר זה הוא חקר מקרה קבוצתי העוסק בקשר בין שלושה משתנים המתייחסים למורים: תחושת אי- הוודאות המקצועית, התפתחות הידע המקצועי ורמת הקליטה של טכנולוגיית המחשב. (יעקב גויסקי)

  • תקציר

    המחקר זה הוא חקר מקרה שנערך במכללה להכשרת מורים וכלל שלוש משתתפות. הוא ביקש לבדוק את הקשיים שבהם נתקלים הנכנסים לתפקידי ניהול ביניים במכללות להכשרת מורים ואת צורכי התמיכה שלהם. ההנחה שעמדה בבסיסו הייתה שכאשר מנהלים מתחילים יבינו טוב יותר את זירת עבודתם, יהיו מודעים למקורות קשייהם ויזכו לתמיכה מקצועית מכוונת, הם ישקיעו פחות אנרגיה בתהליך הסוציאליזציה ויתפנו לניהול מקצועי ויעיל. (מיכל גולן)

  • תקציר

    עבודה זו היא מחקר נרטיבי חינוכי של סיפורי חיים של 27 סטודנטיות ו-7 מדריכות פדגוגיות מן המסלול לחינוך יסודי במכללה אקדמית לחינוך בישראל. המחקר בחן את המשמעות של 'להכיר סטודנטים ועמיתים להוראה כאחרים ממני' מנקודת מבט של מדריכה פדגוגית, באמצעות מסע נרטיבי אל תוך סיפורי החיים שלהם. מושגים וכלים מן המחקר האוטוביוגרפי והאתנוגרפי שימשו בהשאלה כעדשות שדרכן אפשר היה לבחון מזוויות מבט חדשות את עולמן של סטודנטיות ומדריכות. (אריאלה גידרון)

  • לינק

    מטרת המחקר הראשונה היתה להבחין בין מורים מלווים למורים לא מלווים מבחינת התפתחותם המקצועית גם לאחר שבע שנות עבודה. נמצא כי ציון ההתפתחות המקצועית של המורים המלווים גבוה ברמה סטטיסטית מובהקת מציון ההתפתחות המקצועית של המורים הלא מלווים. משמעות מממצא זה היא, שלמורים המלווים יש יתרון, כי כבר בשלב הראשון של ההתפתחות המקצועית, ההתקדמות ב", אני" של המורים עצמם אינו תורם להוראה, מטריד ומעסיק יתר על המידה את המורים, משפיע על עמדותיהם ועל איכות ההוראה שלהם ומכביד על עבודת החינוך בהוראה. בדיקת ההבדלים בהתפתחות המקצועית של מורים לפי ליווי בקליטה מראה, כי המורים המלווים בקליטה מגיעים מהר יותר לשלב גבוה יותר של התפתחות מקצועית בהשוואה למורים הלא מלווים. (הנרי תם)

  • לינק

    מרכזי מורים הם המסגרת אשר אמורה לתת מענה להתפתחותם המקצועית של המורים ולקידומם, תוך ראיית צורכי מערכת החינוך באזור. המחקר נערך בשני שלבים: בשלב הראשון, בהתבסס על בהתבסס על ספרות מקצועית ועל סקרנו את הספרות המקצועית וערכנועל ראיונות עומק מובנים פתוחים למחצה זוהו ארבע אשכולות של ערכים המבטאים את ההתפתחות המקצועית של המורים והם: התפתחות אקדמית, התפתחות דידקטית, התפתחות אישית והתפתחות חברתית. בשלב השני הועברו שאלונים הכוללים שאלות פתוחות ושאלות סגורות, במטרה לבדוק את חווית התפתחותם המקצועית של המורים בכל אחד מממדים אלו. במחקר נטלו חלק 125 מורים בפועל, שלמדו במרכז מורים במכללה אקדמית בשנה"ל תשנ"ט-תש"ס, סה"כ 50 גננות ומורים לגיל הרך, 50 מורים מנחי מחשב ו- 25 מורי מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה. (עפרה ניר-גל, אורית אבידב, עמוס פליישמן)

  • לינק

    מטרת המחקר לזהות את המודל המנטלי של מורות על האופן שבו תלמידים לומדים בכיתה. המודל הוסק מדבריהן של מורות על הוראתן. למחקר שלוש השלכות בתחום ההתפתחות המקצועית של המורים. ההשלכה הראשונה היא בתחום הכשרת מורים. המודל המנטלי שזיהינו במחקר שלנו יכול לשמש כפריסמה למורי מורים כאשר הם מנתחים ודנים בשיעוריהם של פרחי הוראה ומורים. המודל יאפשר למורי המורים לנתח ולדון בהוראת המורה בתוך מערכת קונספטואלית שלא פותחה לפני מחקר זה. ההשלכה השנייה היא בתחום הרפלקציה של מורים. התיאור של המודל המנטלי על-פעולה יוכל להנחות את החשיבה של המורים על הוראתם ולשמש כלי לרפלקציה. ההשלכה השלישית היא בתחום הרפורמה בחינוך. כדי שמורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יש לכתוב תוכנית שתתאים למורי מורים בעבודתם. תוכנית זו תוכל להתבסס על המודל המנטלי שזיהינו במחקר זה. אם מורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יתכן שהם יהיו פתוחים להפנים וליישם גישות נוספות בהוראה (ג'ודי שטיינר)

  • תקציר

    המחקר בדק את הקשר בין דרכי הערכה ודרכי הוראה. החוקרת ביקשה לבדוק אם שימוש במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכת הישגי תלמידים בבית הספר היסודי ישפיע באופן חיובי על איכות ההוראה של המורים. שאלות המחקר היו: האם השימוש של מורים במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכה – 1. ישפיע על דרך ההסתכלות שלהם על מתמטיקה? 2. ישפיע על דרך ההוראה שלהם, ואם כן, באיזה אופן? 3. ישפיע על דרך ההערכה שלהם, ואם כן באיזה אופן? (ג'ין אלברט)

  • סיכום

    המחקר של ד"ר שוש מלאת הוא מחקר מעקב מהסוג של "חקר מקרים" שהתחקה אחר תהליכי ההתנהגות והחשיבה של מורים מתחילים בוגרי אוניברסיטאות ומורים מתחילים בוגרי מכללה בשנה הראשונה לעבודתם. חלק מהמורים המתחילים השתתפו בפרויקט ליווי בקליטה (פרויקט תמיכה במורים מתחילים מטעם המוסד המכשיר, כולל הנחייה מלווה). מטרת המחקר הייתה לחשוף את התמורות בתפקודו של המורה המתחיל. המחקר נערך בשיטה האיכותית. כלי המחקר כללו תצפיות, שאלונים וראיונות רפלקטיביים. (שוש מלאת)

  • לינק

    מחקר זה מנתח את השימוש במחקר-פעולה שיתופי כאמצעי להתמקצעות מורים בבית-הספר והוא מוצג בשלושה היבטים (רמות) של חקירה. ההיבט הראשון, המתעד, מציע מודל לעבודת צוות במסגרת מחקר-פעולה שיתופי המתבסס על נסיון שנצבר במהלך שלוש שנות הפעלתו בצוותים שונים. ההיבט השני מנתח ומעריך באופן איכותי את ההזדמנות להתמקצעות וללימוד באמצעות ניתוח ביקורתי של אפיזודות מדיוני הקבוצות החוקרות וההיבט השלישי מנתח את מעורבות המנחה בהנחית הדיונים. שאלות המחקר: כיצד מחקר-פעולה תורם להתפתחות המיקצועית של המורה בבית הספר? ב. מהם התנאים הנדרשים לביצוע וכיצד ניתן להפעיל את מחקר-הפעולה השיתופי בבית-הספר התיכון? מסקנות: מחקר-פעולה שיתופי מקנה הזדמנות מובנית לתהליך של התפתחות מיקצועית, אך מידת השפעתה תלויה במעורבותו ובאישיותו של המשתתף (רויטל היימן).

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנעשה עם מכשירי מורים שהשתתפו בקהילות מקצועיות שונות במכון מופ"ת ועם הרכזים של אותן קהילות כדי לברר את המאפיינים להצלחה או להעדר הצלחה של קהילות מקצועיות של מכשירי מורים וכן את המאפיינים המסייעים לרכזי קהילות אלה להוביל את הקהילות בהצלחה. המחקר דן בגורמים השונים, שעולים מדברי המרואיינים ומנתח אותם לאור הידוע בספרות בנוגע לתרומתן של קהילות מקצועיות לפיתוח הידע והמיומנויות של מכשירי המורים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין