מילת מפתח: התנסות מעשית
מיון:
נמצאו 95 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    במאמר מוצע דגם של "סימולציות קליניות" כפדגוגיות ליבה בהכשרת מורים, בדומה לסימולציות המתקיימות בלימודי רפואה. הכותב מתאר את התפתחות הרעיון במסגרת ניסיונו בהכשרה ומפנה תשומת לב לכך שחוקרים מתייחסים לצורך בפרקטיקות ליבה בהוראה בכיתה ובפדגוגיות ליבה בהכשרת מורים. במאמר משולבות דוגמאות של סימולציות להמחשת הרעיון (Benjamin H. Dotger).

  • לינק

    אגף א' להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך פרסם חומרים חדשים הנוגעים לתכנית "אקדמיה-כיתה": "התכנית שבבסיסה היעד של חיזוק השותפות בין האקדמיה לבין בתי הספר והמחוזות, נועדה לתת מענה לשלושה אתגרים מרכזיים: קידום למידה משמעותית בכיתות על ידי שילובם של שני מבוגרים העובדים בו-זמנית בכיתה; שיפור ההכשרה של סטודנטים להוראה והפיתוח המקצועי של המורים המנוסים; פיתוח של מסלולי קריירה החל מסטודנט, דרך המתמחה ועד למורה מכשיר סטודנטים ומדריך פדגוגי מטעם המוסד האקדמי" (אגף א' להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר עצמי של מדריכה פדגוגית בהכשרת מורים שהתנהל במשך חמש שנים ובו ניתחה החוקרת תהליך של פיתוח שיחות משוב עם מתכשרים בעקבות שיעור. לדעתה, חקר פרקטיקות השיח של מדריכים פדגוגיים עם מתכשרים להוראה חשוב שכן הן מתווכות בין המתכשר לבין מעשה ההוראה, ומקדמות יכולות רפלקטיביות ומומחיות בהוראה מסגלת (Elizabeth Soslau).

  • סיכום

    הכותבים השוו בין חמש תוכניות הכשרת מורים לבית הספר היסודי כשלכל אחת מאפיינים שונים במונחים של: דרישות קבלה, מספר הקורסים הנדרשים בקריאה, מתמטיקה, רב-תרבותיות והערכה, מספר שעות ההתנסות המעשית הנדרשות, ומאפייני ההתנסויות בהתמחות. זאת במטרה לבדוק אילו דגמים מחזקים את יכולת ההוראה הנתפסת של בוגריהן לקראת שנת העבודה הראשונה בהוראה. החוקרים הבחינו בין שתי קבוצות נחקרים: סטודנטים בהתנסות מעשית וסטודנטים בהתמחות (student teaching / Internship בהתאמה), שתי תקופות שמהוות סיום תהליך ההכשרה ומקדימות את הכניסה לשנת הוראה ראשונה רשמית (Clark, S., Byrnes, D., & Sudweeks, R.R).

  • סיכום

    המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. שלוש קבוצות המחקרים ("Research programs") שעלו בסקירה: מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים – נסקר במאמר הראשון; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע- נסקר להלן; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון – נסקר להלן (Cochran-Smith, M., Villegas, A. M., Abrams, L., Chavez-Moreno, L., Mills, T., & Stern, R).

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר גישוש שנעשה בדרא"פ בשיתוף עם אונ' בפינלנד בשאלה: "כיצד השותפים בבתי ספר מאמנים מעבדתיים, החונכים ומורי המורים, רואים את הקשר בין הוראה לבין מחקר בתוך בית הספר? בחיפוש אחר דרכים מיטביות להכשרת מורים יש מערכות הכשרה (בארה"ב, פינלנד, קנדה ולאחרונה גם בבריטניה ובנורבגיה) המנסות כבר לקיים שיתוף פעולה הדוק עם בתי ספר נבחרים לצורך התנסות מעשית. בעבר הם כונו "בתי ספר מעבדתיים" ואחר כך – "בתי ספר להתפתחות מקצועית" וייחודם, לדעת כותבי המאמר, בשימור האופי המעבדתי שהתקיים בעקבות דיואי וממשיכיו (Doll, 2004). הם נתפסים כאתרי התנסות מעשית וכאתרי מחקר לניסוי ותיעוד דרכי הוראה, לבחינת היבטים שונים של חיי בית הספר ולהבנת התפתחות הילד (Bonar, 1992, Mayhew & Edwards, 2007, Wilcox-Herzog & McClaren, 2012). המאמר עוסק בניסיונות לשלב גישה זו בהכשרת מורים בדרא"פ (Henning, E., Petker, G., & Petersen, N).

  • סיכום

    המאמר מציג כיוונים עכשוויים בחשיבה על התנסות מעשית בהכשרת מורים מזוויות ראיה של המעורבים בה. זאת במטרה להציג תמונה מקיפה של התחום כפי שהוא בא לידי ביטוי במאמרים מחקריים שבוצעו בין השנים 2000 – 2012. נסקרו 114 מאמרים. רוב המחקרים שנכללו בסקירה בוצעו בבתי-ספר יסודיים ובבתי-ספר תיכוניים, והם כוללים התנסויות במגוון תחומי דעת כמו מדעים, מתמטיקה ואנגלית. הממצאים מסייעים להבין את הדינמיקות הפועלות במסגרות ההתנסות. מטרת הסקירה לתת תמונה של מגוון דרכי שיתוף פעולה בין בתי-ספר לבין מוסדות הכשרה, למורים, לחוקרים ולמורי-מורים המעוניינים בחקר ובהבנה של ההתנסות, לזהות מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ולהתוות כיוונים למחקר עתידי.

  • לינק

    המחקר המוצג במאמר זה בוחן את "חוויית ההכשרה" כפי שהיא מצטיירת מתיאורי מורות מתחילות ומביא את הצעותיהן לשיפורה. המשתתפות במחקר הן 30 מורות מתחילות המלמדות בכיתות ו'-ט', 11 מהן בוגרות שלוש מכללות להכשרת מורים ו-11 בוגרות הכשרת מורים בשלוש אוניברסיטאות. שיטת המחקר היא איכותנית. כלי המחקר הוא ראיון עומק של 60-91 דקות עם כל אחת ממשתתפות המחקר. עיבוד הראיונות נעשה על פי עקרונות של תאוריה המעוגנת בשדה. מהמחקר עולה, כי חוויית ההכשרה שמתארות בוגרות המכללות טובה יותר מזו שמתארות בוגרות הכשרה אוניברסיטאית (נירית רייכל).

  • סיכום

    שילוב של תפקיד חונך עם תפקיד מורה מציב קשיים מיוחדים בפני המורה. כחונכים מורים מבקשים שמתכשרים יתנסו וילמדו ממצבי הוראה מורכבים. הם גם רואים במתכשרים משאב/מקור מסייע בהוראה שאף מאפשר למורה לעסוק בתחומים אחרים בבית הספר. כמורים הם דואגים ללמידה תקינה וטובה של התלמידים, רוצים להגן עליהם מפני שגיאות של מתכשרים, אף במחיר של הגבלת האוטונומיה שלהם והפחתת הזדמנויות לניסוי, לטעייה ולתיקון. החוקרים בחנו אילו אפשרויות ואילו אתגרים מציב שילוב של הוראה וחונכות בפני חונכים למתכשרים בבית הספר היסודי (Jaspers, W. M., Meijer, P. C., Prins, F., & Wubbels, T).

  • סיכום

    הוראה היא המרכיב המרכזי בתהליכי הכשרת מורים (Britzman, 1991). המגמה העכשווית ממקדת וממקמת את ההכשרה בלימוד תוך כדי ומן המעשה. השאלה היא אם מגמה זו אכן מובילה להקטנת הפער בין ידע על הוראה לבין ידע הנובע מהתנסות בה, בין תיאוריה למעשה או בין קורסים בהכשרה לבין עבודה מעשית (Zeichner, 2012, Ball & Forzani, 2009). אימוץ כיוון זה מחייב הגדלת שעות ההתנסות המעשית, וחיזוק של מעורבות מורי המורים בהבניה מחודשת של מדיניות וארגון תוכניות הכשרה, של בחירת תכנים ושל עיצוב פדגוגיה. זאת כדי להבטיח שהשינוי אכן ייקלט וישפר את איכות ההכשרה וההוראה (McDonald & Zeichner, 2009). המאמר כולל דוגמאות של התנסות הכותבים בעיצוב קורסי הכשרה במתודולוגיה של הוראת מקצועות (מדעים ומתמטיקה, הוראת ספרות/שפה ואוריינות) תוך יישום הגישה של הכשרה מבוססת-מעשה (McDonald, M., Kazemi, E., Kelley-Petersen, M., Mikolasy, K., Thompson, J., Valencia, S. W., & Windschitl, M).

  • סיכום

    חלק חשוב בהכשרת מורים הוא הדרך שבה מורים מקשרים תיאוריה למעשה והופכים למומחים בקבלת החלטות ובביצוען תוך היענות לצורכי תלמידים. מבנה תוכניות הכשרה (4 שנתיות, 5 שנתיות וכדו') אינו הגורם המכריע בניבוי הצלחת תוכנית (Darling-Hammond, 2006b), מאפיינים אחרים משפיעים על כך. תוכניות הכשרה שונות מפתחות סוגי ידע שונים בקרב המתכשרים ומקדמים אותם לרמות שונות של מוכנות. לצורך המחקר נבחנו שבע תוכניות הכשרה שאופיינו כמצוינות/מופתיות ושבוגריהן נמצאו מוכשרים בצורה טובה מאוד להוראה. המאפיינים ביטאו מגוון מוסדות: פרטיים וציבוריים, פונים לבעלי תואר ראשון או לחסרי תואר ראשון, גדולים וקטנים (Linda Darling-Hammond).

  • מאמר מלא

    עליית חשיבות החינוך כמשאב לפיתוח אישי של הפרט וכמנוע לצמיחה כלכלית וחברתית של המדינה, לצד ההכרה הגוברת במקומם המרכזי של מורים בתהליכי החינוך, ממקדת את תשומת לבם של קובעי מדיניות חינוך במדינות רבות בהכשרת כוח ההוראה. השאיפה למצוא דרכים יעילות ומוצלחות להכשרת מורים נמצאת על סדר היום של חוקרי חינוך, של משרדי חינוך ושל גורמים במגזר השלישי זה כמה עשורים. בתוך תהליכי חיפוש אלה מופנה זרקור במיוחד אל הרכיב ההתנסותי בהכשרה – העבודה המעשית. כמו בפרופסיות רבות אחרות, יש לחלק זה של ההכשרה מקום מרכזי ומהותי, שכן הוא החוליה המקשרת שבין הלימודים לעולם העבודה, בין התאוריה למעשה, בין היות הסטודנט לומד להיותו מלמד (תמר אריאב).

  • מאמר מלא

    המאה ה-21 מרובת פנים ומגמות, מאופיינת בהתפתחות טכנולוגית מואצת, בדינמיות ובתהליכי שינוי חברתיים-כלכליים רבי-משמעות ורחבי היקף. עם זאת, בין קירות הכיתה, שלא השתנו זה עשרות שנים, בולטים פערי ידע וביצוע בין התלמידים לבין מוריהם. פערים אלו הם ממאפייניה הבולטים של התקופה הנוכחית, שבה הידע זמין ונגיש יותר מאי-פעם. פערי הידע בצד הפער הבין-דורי באים לידי ביטוי במערכת החינוך בפן הפדגוגי-דיגיטלי-טכנולוגי, בהבניית הלמידה ובשינוי ובהתאמה של מרחב הלמידה לאתגרי המחר. ניתן לטעון כי שינויים אלו מציבים אתגרים חינוכיים-פדגוגיים להתאמת מערכת החינוך ואופן ההוראה לצורכי המאה ה-21 (שמעון עמר).

  • סיכום

    מהפכת טכנולוגיות המידע משנה את פניה של החברה האנושית. היא אינה פוסחת על תהליכי הלמידה וההוראה, והיא מחייבת לחשוב מחדש על תפקיד המורה ועל הכשרתו המקצועית. וכך, למרות שהיא נתפסת כגולת הכותרת של תהליך ההכשרה, ההתנסות המעשית היא החוליה הבעייתית ביותר שבו. אם פג תוקפה של התפיסה המסורתית של ההוראה, יש לעצב דפוס חדש של הכשרה ושל התנסות. כדי לשמור על מסגרת הדיון, אתמקד בנקודה מרכזית אחת: השינויים בתפיסת הידע על תהליכי ההוראה-למידה, על דמות המורה, על הכשרתו ועל ההתנסות המעשית (שלמה בק).

  • סיכום

    מחקר זה דן בשאלה: האם לתוכניות הכשרת המורים והמבנה שלהן שמורים מתחילים מקבלים לפני תחילת עבודתם יש השפעה על נשירתם מן ההוראה? החוקרים בחנו מגוון רב של תוכניות הכשרה בתחומי הדעת השונים ובפדגוגיה, והתמקדו בהכשרת מורים למתימטיקה ולמדעים. מקורת המידע היו סקר שנערך בשנים 2003–2004 ע"י המרכז הלאומי לסטטיסטיקה חינוכית של בתי ספר וסגלים והנספחים שלו, סקר המשך בשנים 2004–2005 (Richard Ingersoll, Lisa Merrill, Henry May).

  • סיכום

    סקירת הספרות שבמאמר עוסקת בתפיסת התפקיד של מורים מאמנים במסגרות ההתנסות המעשית. מתכשרים להוראה רואים במורים מאמנים דמויות בעלות השפעה מרכזית על התפתחותם המקצועית. לכן, הדרכים שבהן המאמנים משתתפים בהכשרה הן משמעותיות. מטרת הסקירה היא להניע תפיסות של השתתפות זו מעבר לאמונות מקובלות לטענות מבוססות אמפירית, והיא צמחה מסקירה של 400 מאמרים בהיקף של 60 שנות מחקר בנושא. גוף הידע המחקרי העוסק במורים מאמנים גדול ורחב ועוסק בהיבטים שונים של עבודתם. הסקירה נעשתה במאמץ להמשיג תיאורטית תפקיד זה. מיצוב המחקר וזיהוי צרכי התפתחות מקצועית של מאמנים במסגרת רחבה יותר חיוניים כדי לטפל בחוסר זה (Clarke, A., Triggs, V., & Nielsen, W.S).

  • סיכום

    מטרת המאמר הייתה להצביע על תצפית משותפת ושיח במשולש ההדרכה (להלן, JOTD*), בין מתכשרים, מדריכים פדגוגים וחונכים במסגרת ההתנסות המעשית ככלי לקידום התפתחות מקצועית וכאמצעי לקידום שותפויות איכותיות בין מוסדות ההכשרה לבתי הספר. שאלות המחקר היו: א) כיצד רואים השותפים את התנסויות ה-JOTD* במהלך ההתנסות המעשית? ב) כיצד עשויה פעילות זו לתרום לשותפות בין ביה"ס לבין מוסד הכשרה? (Mtika, P., Robson, D., & Fitzpatrick, R).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר היתה לבחון את ההשפעה של דגמי שימוש בווידיאו על יכולת ההערכה העצמית של מתכשרים להוראה כבר בראשית ההתנסות המעשית ועל ביצועי ההוראה שלהם. פיתוח יכולת של הערכה עצמית פותחת אפשרויות חדשות לשימוש בווידאו בתהליכי משוב בהדרכה ובחונכות (Baecher, L., Kung-Chuan, S., Jewkes, A.M., & Rosalia, C).

  • לינק

    הרעיון של "התנסות מעשית מבוססת-מחקר" ('(research–informed כולל בתוכו לא רק שימוש במחקר על הוראה יעילה שבה מורה-המורים מעלה הצעות לפרקטיקה, אלא גם במחקר העוסק בתהליכי למידה מקצועית המצויים בבסיס המבנה והעיצוב של תוכנית ההכשרה עצמה(Furlong, 2013). קיימות גישות שונות ליצירת אינטגרציה כזו בין מחקר ומעשה. בעוד שבתוכניות הכשרה רבות הורחב הזמן המוקדש להתנסות מעשית באחרות – הודגשו התהליכים שבאמצעותם נוצר ידע ע"י הכוונת המתכשרים/המתחילים לפעול כחוקרים, ואימוץ אוריינטציה של פתרון בעיות (Burn, K. & Mutton, T).

  • סיכום

    המאמר סוקר 47 מאמרים שעסקו בהתנסות מעשית בהכשרת מורים ובתרומתה להתפתחות של המתכשרים להוראה, תוך התמקדות בהתנסות מעשית בבתי ספר עירוניים ו/או בתי ספר באוכלוסיות חלשות. התקציר שלהלן מביא חלק ממצאי הסקירה המקיפה תוך התייחסות לכמה שאלות ונושאים (Anderson, L.M., & Stillman, J.A ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין