מילת מפתח: התנסות חוויתית
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • לינק

    האם חינוך חווייתי מחוץ לגבולות בית הספר נושא ערך משמעותי עבור תלמידים בגילאי חטיבת הביניים? במאמר זה מפורטות התועלות של מעורבות בני נוער בלמידה רלוונטית הנחרתת בזיכרון, תוך שיתופם בפעילות פיסית אקטיבית בטבע.

  • תקציר

    המאמר בוחן את השפעתה של השתתפות בתכניות אוריינות למבוגרים על זהויותיהם של לומדים על ידי חקירה של התנסויות העבר וההתנסויות הנוכחיות שלהם, והערכת ההשפעה של פדגוגיות מיוחדות. הממצאים מראים כיצד התנסויות חיוביות של לומדים בתכניות שלהם גרמו להם להעריך מחדש את ההבנות הקודמות שלהם ואפשרו הבניה של זהויות חדשות כאנשים המסוגלים ללמוד (Tett, Lyn, 2016).

  • סיכום

    בבית הספר של גֶּבר טאלי בסן פרנסיסקו מזמינים תלמידים להתנסות: לבנות, לפרק, לקלקל, להסתכן וגם להיכשל. עם קייטנות באותה רוח, רב־מכר שמציע להורים חמישים דברים מסוכנים לעשות עם ילדים, אתר הדרכה באינטרנט ושתי הרצאות פופולריות באתר "טד" הפך טאלי למעין גורו של חינוך אחר לילדוּת אחרת: פתוחה, משוחררת ונועזת (דוני ענבר).

  • לינק

    האם כל למידה יכולה להיות חווייתית? ואם לא, מתי הלמידה עשויה להפוך למשמעותית וחווייתית, והאם ניתן להשפיע על כך שהיא לא תהפוך רק למצוות אנשים מלומדה? האם המחנך או אדם אחר יכול לסייע ללומד להפוך את הלמידה למעניינת ולמשמעותית? אלה מקצת השאלות שהטרידו את המחנכים ואת חוקרי החינוך מאז ומתמיד, והוגי דעות רבים נתנו להם תשובות מגוונות. אין ספק שאחת המטרות של כל מחנך היא שתלמידיו יחוו חוויות חיוביות וייהנו בלימודיהם. אולם לצערנו יש תלמידים רבים שאינם חשים בחוויית הלמידה ולומדים רק מתוך תחושת חובה, וזאת אף על פי שמסתבר שלמורה מוכשר יכולה להיות השפעה מכרעת על תחושות אלה. לא נוכל במאמר קצר זה להצביע על כל הדרכים שעדיין פתוחות בפני המורה כדי להפוך את הלמידה לחווייתית יותר, אך נצביע על כמה מהן (גד אלכסנדר).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על מחלקה אשר מלמדת סטודנטים להמציא את משחקי העתיד באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). ליבוביץ כותבת כי "בפני עצמו- זה מרתק. איך ייראו משחקי העתיד. תוכלו לראות בסרטון. אבל אם נסתכל על המחלקה כסביבת למידה עתידית לכיתות שלנו, נוכל לצפות בתופעה מתפתחת- כיתה בה הלומדים יושבים יחד (בצורות מגוונות), עם טכנולוגיה, מומחים (מתחומים שונים) מסתובבים בה ומשוחחים עם הלומדים, ומסביבם- 27 מסכי ענק המקרינים את מסכי המחשבים שנמצאים במרכז בכל רגע נתון" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר שמפתח את הגישה החברתית-תרבותית של Wertsch לנרטיב כדי לחקור את הדרכים שבהן הנרטיבים לגבי ההתנסות בכיתה (ולכן לגבי הלמידה חווייתית) של הסטודנטים, הנמצאים בשלבי הכשרתם ההתחלתיים כמורים, מושפעים מנרטיבים דומיננטיים בבית הספר שבו הם שובצו. מאמר זה מכוון לספק דוגמא של הגישה למחקר הנרטיב שחוקרים אחרים בהכשרת מורים יכולים להשתמש בה כדי להבין את הלמידה של הסטודנטים שלהם (Carey Philpott, 2014.)

  • לינק

    לרציונל של מחקר תלת-שנתי זה היו שני ממדים: השילוב של תיאוריה עם פרקטיקת ההוראה, והשילוב של סביבות למידה פיזית ווירטואלית.במחקר זה, מורים המלמדים בבתי ספר התנדבו להפוך לעמיתים מקצועיים (Professional Associates ) עבור הפקולטה לחינוך באוניברסיטה, ועבדו ישירות עם פרחי ההוראה. שיתוף הפעולה בין פרחי ההוראה למורי בתי הספר איפשר לפרחי ההוראה להשתתף בהתנסויות בזמן אמת מהכיתה ונתן להם תחושה של מידיות לגבי חיי הכיתה שמצפים להם בסיומה של תכנית הלימודים שלהם (Ken Stevens, 2013).

  • לינק

    המחבר מתייחס למאפיינים של מורים אפקטיביים וטוען כי מורים נהדרים ואפקטיביים אינם מלמדים, אלא מספקים לתלמידיהם התנסות חווייתית בלמידה. מורים אפקטיביים גורמים לתלמידים ללמוד בעצמם (Ben Johnson, 2013).

  • לינק

    במחקר הפעולה הנוכחי נבחנה באופן יישומי שיטת הוראה שמתבססת על "תחנות" של ניהול ומעקב עצמי אחר תהליך הלמידה. שיטה זו מבוססת על מודל של למידה מוכוונת עצמית שפיתח גריסון ( Garrison, 1997.) . השיטה כוללת יסודות קוגניטיביים של ניהול ומעקב עצמי, ובהם: חופש בחירה; למידה שמחוברת לעצמי של הלומד; תהליך הלמידה מלווה בהתנסות חווייתית; והלמידה מוכוונת תחנות. לאחר שנערכה לסטודנטים הדגמה חווייתית וגם הוסברה מהותו של הניסוי, הם התבקשו לבחור מטלה שתהיה רלוונטית עבורם, ללמוד אותה ולעקוב באופן אינטרוספקטיבי אחר התרחשותה. המעקב נערך באמצעות שלוש "תחנות" מנטליות ( אליעזר יריב) .

  • לינק

    ילדי בתי הספר היסודיים בגילאי שש עד תשע בכפר יונה יחקרו פיתוח רפואי , יציגו אותו על פוסטר וידגימו אותו במודל רובוטי. בנוסף הם ישתלמו במדעים וילמדו לעבוד בצוות. כפר יונה הוא אחד היישובים המתקדמים בתחומי החינוך בארץ אשר מתחילים כבר בגילאי בית הספר היסודי להנחות תלמידים לפיתוח טכנולוגי. בכפר יונה נפתחו מספר רב של קבוצות רובוטיקה לבתי ספר יסודיים. הפרויקט הכלל-יישובי מתבצע בהנחיית עמותת FIRST . רוב עבודת ההנחיה הטכנולוגית לתלמידי בתי הספר היסודיים תתבצע ע"י קבוצת הבוגרים של בית הספר המקיף השש שנתי ביישוב. תכנית נוספת הקיימת ביישוב כפר יונה בחטיבת הביניים הצעירה ומיועדת לגילאי 9-14, הנקראת FIRST Lego League – FFL, מאפשרת לתלמידים לבנות רובוט אוטונומי לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובה אתרים ונושאים. באמצעות התוכנית התלמידים, כחוקרים צעירים, יחקרו נושא הקשור לנושא השנתי השנה: Body Forward, יעבדו בעבודת צוות וייחשפו למדע ולטכנולוגיה.

  • סיכום

    מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את מאפייני החוויה האופטימאלית בהקשר לסביבות למידה מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות. 77 תלמידים דיווחו באמצעות שאלון, אשר פותח במחקר זה, אודות מידת האופטימאלית של חווית הלמידה בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. מהמחקר עולה כי סביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות אינן יוצרות חווית Flow משמעותית. רוב המשתתפים לא חוו תחושות של התמקדות וריכוז, איבוד תחושת הזמן, איבוד תחושות פיזיות ותכליתיות. המחקר הראה כי לתחושת הזמן תפקיד קריטי בכינון חווית ה-Flow בסביבה המתוקשבת מאחר ולתחושה זו יחסי גומלין חזקים במיוחד עם המרכיבים האחרים בחוויית Flow (מירי כהן-דרור, יגאל רוזן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין