מילת מפתח: התנהגות תלמידים
מיון:
נמצאו 30 פריטים
פריטים מ- 21 ל-30
  • לינק

    הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית שכיחה בקרב ילדים, המאופיינת בסימפטומים התנהגותיים של חוסר קשב ולעתים גם באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. המחקר בשלושים שנה האחרונות בתחום הנוירו-פסיכולוגיה התמקד בזיהוי התהליכים המנטאליים-קוגניטיביים הלקויים הקשורים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD. במאמר זה נסקרים התיאוריות והממצאים העיקריים בנושא, ונדונות סוגיות מרכזיות שעדיין לא פתורות בנוגע ללקות הנוירו-פסיכולוגית של ADHD. בתוך כך מתמקד מחבר המאמר על ההבחנה בין הסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD לבין לקויות בפונקציות קוגניטיביות הנמדדות באמצעות מטלות נוירו-פסיכולוגיות ( אלון אבישר)

  • לינק

    המחקר הנוכחי של פרופסור עפרה מייזלס וד"ר מירי שרף בחן את השפעתם של מאפיינים שונים של יחסי הורים וצעירים בישראל על תפקוד הצעירים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון בהקשר של הסתגלות אקדמית, רגשית, התנהגותית וחברתית בביה"ס. המחקר התבסס על מדגם ארצי מייצג של בני נוער במגזר היהודי והוא הראשון מסוגו בישראל. רק 33% מבני נוער מדווחים על דפוס "הורות חם ומציב גבולות" (דפוס סמכותי) . 22% מבני הנוער דיווחו על קשר שמאופיין כ"מעורב/פולשני" – קשר שכולל רמות גבוהות יחסית של מעורבות וקרבה יחד עם ענישה פוגעת , עירור אשמה , חודרנות פסיכולוגית ועימותים . לדפוס הוותרני ולדפוס המעורב/פולשני מאפייני קושי ייחודיים . כך למשל, צעירים שחווים הורות ותרנית מראים תמונה מעורבת מבחינת תפקודם. הם אינם מתפקדים גרוע כמו צעירים שחווים הורות מעורבת ופולשנית או הורות מזניחה ופוגעת, אך רמת הבקרה הנמוכה של הוריהם נמצאה קשורה לרמה נמוכה יותר של תפקוד לימודי ולשכיחות גבוהה במיוחד של עבירות משמעת "קלות" כגון פגיעה ברכוש בית הספר וחוסר כבוד למורה.

  • לינק

    תכנית התנהגותית (ביוזמת שפ"י ) המופעלת עם כל ילד שנכנס לתוכנית באמצעות המורה המתווכת. התוכנית כוללת בניית חוזה טיפולי והפעלה של כרטיסי התנהגות אותם ממלאים מורי הכיתה בה לומד הילד. הכרטיסים מועברים באופן שוטף למורה המתווכת וזו מסכמת אותם עם הילד ומעבירה את האינפורמציה באופן שבועי להורים ולמחנכת לתכנון חיזוקים והגברות בהתאם לתוצאות. מטרת התוכנית ההתנהגותית היא להחזיר לילד שליטה בהתנהגותו, לעשות דיפרנציאציה בין חלקים התנהגותיים שונים שלו (שליליים פחות או יותר), לאפשר ע"י כך תזוזות חיוביות בהתנהגותו ולו הקטנות ביותר וכך להחזיר לילד ולמשפחה את התקווה לשינוי. ע"י השינויים בהתנהגות הילד מתאפשר לו לחוות תגובות חדשות וחיוביות של גורמים שונים בבי"ס כלפיו, בניגוד לתגובות הקודמות המוכרות ונפתחים עבורו מעגלי קשר חיוביים. תוכנית תיווך המופעלת ע"י המורות המתווכות. מטרת התיווך היא לפתח את כישורי המנטליזציה של הילד ואת שפתו הרגשית ולסייע לו בקשריו עם הסובבים.

  • לינק

    מוצגות בסקירה שלוש גישות המסמנות כל אחת דרך התמודדות מרכזית עם ההתפתחות הרגשית של הילד. כל אחת מעמידה את מקומו של המבוגר במערכת ואת תפקידיו באופן שונה. כל אחת מתייחסת אל סביבת הלומדים ואל הקשרים הנרקמים באופן שונה. גישה ראשונה רואה בהיעדר דמות מבוגר המפקחת, מבנה , המתייחסת להתנהגות הלומדים כמקור לקושי בהתמודדות עם ההתפתחות הרגשית, גישה זו המבוססת על עמדתו של פרופ' חיים עומר. גישה אחרת להתמודדות עם התפתחות רגשית מבוססת על תפיסתו של דניאל גולמן וגורסת כי יש ללמד אינטליגנציה רגשית ,לפתח בקרב הלומדים מודעות לרגש ולהקנות דרכי התמודדות ברורות ומפורטות עם מצבים מורכבים באמצעות שיעורים וניצול הזדמנויות . על בתי הספר ליצור חוויות משמעותיות המלמדות "קרוא וכתוב" רגשי, תכנית לימודים בה מתקיימים שיעורים של מדע עצמי , מסגרות לימודיות שתפקידם להכיר רגשות, ללמוד סיטואציות חברתיות ולהפנים דרכי התמודדות וויסות רגשי גישה שלישית מבוססת על תפיסת החינוך הדמוקרטי הרואה בקשר הבינאישי בין תלמידים ומורים הזדמנות מרכזית ללמידה.

  • סיכום

    האם יש קשר בין הוראה המובילה לשעמום והתנהגות תלמידים בכיתה ? מומחי החינוך בבריטניה הגיעו למסקנה כי יש קשר ישיר וחיובי בין שני המשתנים הללו והמליצו כי רשות הפיקוח החינוכית המרכזית בבריטניה (Ofsted) תבדוק מעתה ברצינות לא רק את הישגי ביה"ס והתלמידים אלא גם את רמת ההוראה של המורים בכיתות. הנחת היסוד החדשה של המפקחים הפדגוגיים הבריטיים כי ההתנהגות החריגה וההפרעות המשמעת של התלמידים בכיתה היא בחלקה תוצאה של הוראה לא מאתגרת של המורה ולכן במסגרת בדיקות הפיקוח הפדגוגיות ( בדיקות שיטתיות ומעמיקות מאד בדרך כלל ) תילקח בחשבון מעתה גם רמת ההוראה של המורה בכיתה , לא מבחינת ההישגים שהגיעו התלמידים אלא מבחינת המוטיבציה והעניין שהיא יוצרת אצל התלמידים. ברור כי מדיניות ההערכה החדשה יצרה סערת רוחות בקרב איגודי המורים בבריטניה המנסים לגבות את עמיתיהם המורים בשטח. לכן הסיכוי ש – Ofsted יוכלו ליישם הלכה למעשה את המדיניות שלהם הוא לא רב מדי כרגע.

  • לינק

    עיצוב התנהגות הוא אחת הגישות היעילות והנפוצות ביותר לטיפול בבעיות התנהגות. היא מבוססת על עבודתו של ב"פ סקינר, פסיכולוג אמריקני (1990 – 1904) שהקדיש את חייו למחקר על למידה של בעלי-חיים ובני-אדם. תכנית החיזוקים, כגורם מרכזי בעיצוב ההתנהגות, נקבעת על-ידי המורה. הוא יכול להחליט על "חיזוק קבוע", הניתן בעקביות בכל פעם שהתלמיד מתנהג כהלכה. מתכון כזה מתאים במיוחד, כשנחוץ להקנות חומר או הרגל חדש. לדוגמה, בכל פעם שהתלמידים נכנסים בשקט לכיתה, מתיישבים ופותחים מחברות, המורה מעניקה לקבוצה שלהם ציון מצטבר, שיוביל לקראת פרס בעתיד. אולם המחנך יכול לבחור גם ב"חיזוק חלקי" הניתן מדי פעם. מתכונת זו עדיפה, כאשר נרכשו כבר הרגלים, והמורה מבקש לשמר אותם. מושג מרכזי נוסף הוא "הכחדה" – התנהגות נעלמת בהדרגה, כאשר אין מחזקים אותה. התעלמות המורה מהתנהגות מפריעה של תלמיד ודרישה מחבריו להתעלם גם כן היא דוגמה טובה לכך ( אליעזר יריב).

  • לינק

    ממצא עקבי למדי הוא ששיעור ההשתתפות של תלמידות בכיתה נמוך משיעור ההשתתפות של תלמידים. ממצא זה יוחס למה שכונה "אקלים קריר" – שם כולל להתנהגויות מורים או עמיתים לכיתה שתוצאותיהן הימנעות של תלמידות מלהשתתף בכיתה. האם "האקלים הקריר" עובר מכיתה שבה נפגשים פנים-אל-פנים אל כיתה מקוּונת? כדי להשיב על השאלה, שלחנו תצפיתן לארבעה מפגשי הנחיה של מנחים שונים באותו הקורס. התצפיתן רשם את מספר הפעמים שכל אחד מהמשתתפים באותו מפגש קיבל את רשות הדיבור. כך ידענו מה היה יחס הבסיס בין סטודנטים לסטודנטיות באותם מפגשים, ויכולנו להשוות אותו ל"יחס הדיבור": כמה פעמים דיברו סטודנטים, וכמה פעמים דיברו סטודנטיות. אם נמצא שיחס הבסיס שווה ל"יחס הדיבור" – לא נוכל לטעון שמין מסוים "שולט" בכיתה. באופן לא מפתיע מצאנו שאין שוויון בין שני היחסים: אף שהתלמידים הגברים היו מיעוט במפגשי ההנחיה (יחס של 1: 3), "יחס הדיבור" היה שווה (1: 1), כלומר, תלמידים משתתפים יותר מתלמידות (אבנר כספי, ערן חיות, קלי ספורטה).

  • סיכום

    המחקר הישווה בין שתי דרכים לעיצוב התנהגות: "שיטת הנזיפה השקטה" ו"שיטת העיצוב העצמי". בשיטת הנזיפה השקטה הבסיס הרעיוני הוא שהמורה לא צועקת על תלמיד בפני כל הכיתה אלא ניגשת לתלמיד ומעירה לו באופן אישי, ובכך לא הופכת אותו למרכז הכתה. בקבוצת שיטת הנזיפה השקטה ממוצע ההפרעות היה 32.8% ובקבוצת הביקורת 50.9% למרות שבאחוז הנזיפות לא היה שוני משמעתי. מורות שהשתתפו במחקר טענו שהשיטה השפיעה מאד על התנהגות התלמידים, הרגיעה אותם, ויצרה קשר אישי בין המורה לתלמיד שגרם לרגיעה כללית. למרות שהמחקר נעשה בבי"ס מיוחד שבו הכתות יחסית קטנות, החוקרת מאמינה שהשיטה תהיה יעילה גם בבתי ספר רגילים עם כתות גדולות יותר (חיה אוסטרובר)

  • סיכום

    הכשרת פרחי הוראה באימוני ההוראה שלהם להתמודדות עם בעיות התנהגות מצומצמת במידה רבה בשל הטענה, שפרחי הוראה אינם מתמודדים כלל עם בעיות התנהגות בשיעוריהם, הן משום שהמורה המאמנת לוקחת עליה את התפקיד והן משום שבשיעוריהם כמעט שאין בעיות התנהגות .המחקר הנוכחי בדק שיעורים של 38 פרחי הוראה ,המצויים בהנחייתם של 15 מדריכים פדגוגיים מ 8-המכללות הגדולות בארץ, ומצא כי בשיעוריהם של פרחי ההוראה יש התייחסות רבה לבעיות התנהגות .בממוצע היו בשיעוריהם 0.8 התייחסויות לבעיות התנהגות בדקה .במחקר נמנו יותר מ 1000-הערות על אודות התנהגות . המורה המאמנת אמנם לקחה חלק חשוב בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות (38% מן ההערות), אולם 55% מן ההתייחסויות הללו היו של פרחי ההוראה . (נורית גל)

  • לינק

    מאמר זה דן בהשפעה התרבותית על ההתנהגות; הנחות תיאורטיות על תלמידים ממגוון תרבויות; ואסטרטגיות בעלות רגישות תרבותית לניהול התנהגות בכיתה. אסטרטגיות אלה יהיו הוגנות מבחינה תרבותית ומכוונות לתרבויות ספציפיות, הן יצרו אקלים בית ספרי הומאני יותר ויעודדו אחריות קהילתית וקולקטיבית ( Duhaney, Laurel M. Garrick ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין