מילת מפתח: התנהגות תלמידים
מיון:
נמצאו 30 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מטרת מחקר זה לייצר הבנה עמוקה יותר לגבי הקשר בין המעורבות ההורית הנתפסת בהכנת שיעורי הבית (כלומר, הפיקוח מצד ההורים על שיעורי הבית והתמיכה של ההורים בהכנת שיעורי הבית), לבין ההתנהגות של התלמיד בעת הכנת שיעורי הבית (כלומר, הזמן המוקדש להשלמת שיעורי הבית, ניהול הזמן וכמות שיעורי הבית שהושלמו) וההישגים הלימודיים של התלמיד. הנתונים הראו שההתנהגות של התלמידים בעת הכנת שיעורי הבית, המעורבות הנתפסת של ההורים לגבי הכנת שיעורי הבית וההישגים הלימודיים קשורים באופן מובהק (Nunez, J.; Suarez, N.; Rosario, P.; Vallejo, G.; Valle, A.; Epstein, J., 2015).

  • תקציר

    למרות שלמידה בלתי פורמלית מוכרת כדרך משמעותית שבה סטודנטים רוכשים ידע חדש אשר לעיתים קרובות קשה להשגה בהקשרי למידה פורמליים, המחקר אודות השפעתן של פרקטיקות למידה בלתי פורמליות על פדגוגיה של פרחי הוראה הוא מוגבל. המחקר הנוכחי, מונחה על-ידי התיאוריה של קהילות מעשה, בחן כיצד ליווי תלמידי חטיבת ביניים בטיול שטח השפיע על הלמידה של פרחי ההוראה ללמד (Britton, Stacey A.; Qiang Cheng; Hill-Cunningham, P. Renee; Carpenter-McCullough, Amber, 2015).

  • מאמר מלא

    לקות הקשב הינה אחת הלקויות הנפוצות ביותר בתוך מערכת החינוך הרגילה בעולם ובישראל. על אף שלימוד ילד עם לקות קשב לכאורה מצריכה הכשרה של חינוך מיוחד, הרי שבפועל מכיוון שרובם המוחלט של הילדים עם לקות הקשב לומדים במערכת החינוך הרגילה, מוריהם הינם מורים שעברו הכשרה להוראה דיסציפלינרית, אך לא להוראת תלמידי חינוך מיוחד. אי לכך, עולה השאלה אילו כלים יש למורה ה"רגיל" להתמודד בהצלחה עם תלמיד עם לקות קשב, ולהצליח לקדמו ולהביאו להישגים, כאשר כל זה נעשה במסגרת של כיתה רגילה, בה לומדים כשלושים תלמידים בממוצע. מסתבר שלא מעט (הדס דוויק).

  • סיכום

    מאמר זה מתאר מחקר חלוץ בהקשר הישראלי, שבוחן את הקשר של סביבת האינטרנט לשיפוט מוסרי. באופן ספציפי, המחקר בוחן אם קיים שוני בשיפוט המוסרי של בני נוער בחיי היומיום בהשוואה לזה שבסביבת האינטרנט ואם קיים קשר בין השיפוט המוסרי בסביבת האינטרנט לבין ההתנהגות בפועל בסביבה זו. הבחינה נעשית בהסתמך על פרופיל השיפוט המוסרי של אדד (1988), המבטא את שכיחות השימוש באופני שיפוט מוסריים תוך הנחה שהתוכן מוביל את ההכרעה המוסרית ושהשיפוט לא תלוי באופן בלעדי ברמה המוסרית שהאדם הגיע אליה ובעקרונות שהוא דוגל בהם בנוגע לטוב ולרע (מבנה מוסרי) אלא גם באירועים סביבתיים משתנים לפי הנסיבות. פרופיל זה מתייחס לחמישה סוגים של הכרעות מוסריות: שיפוט הומני (מוסרי), שיפוט אינטרסנטי אישי (לא מוסרי), שיפוט אינטרסנטי חברתי (לא מוסרי), שיפוט כפול ערך וחוסר שיפוט (דן בוכניק, מור דשן).

  • לינק

    מטרת עבודה זו היא להציע מבנה (CONSTRUCT) חדש בתחום התוכן של מנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט. קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרי מנהיגות שמנהיגים אפקטיביים הם פרטים יוצאי דופן, בעלי השפעה חזקה על מונהגים וארגונים. חוקרי מנהיגות התמקדו בעיקר במנהיגים מעצבים או כריזמטיים, המתאפיינים ביכולת השראה ושימוש באידיאלים, ובייחוס יכולות יוצאות דופן כלפיהם מצד המונהגים. לצד זה, מחקרים שונים, תיאוריות על גופניות במנהיגות, ודוגמאות היסטוריות ובנות זמננו כגון מנהיגותם של מהטמה גנדהי ושל אחרים, מצביעים על כך שגם לנוכחות מנהיג, ובייחוד לממד הפיזי שלה, תפקיד חשוב. למרות חשיבותו של ממד זה הוא נעדר מתיאוריות מובילות של מנהיגות. בעבודה זו המחברת עושה צעד ראשון ראשון לקראת פיתוח תיאוריה של נוכחות מנהיגותית בארגונים תוך ביסוס אמפירי של תוקף המבנה והתוקף האמפירי של מדד של תיאוריה זו (הלה ברגר).

  • לינק

    מטרת הסקירה הנוכחית הינה סיכום הידע העדכני בנושא גודל כיתה ויחס תלמידים למורה, תוך התייחסות הן להישגים לימודיים והן למשתני אקלים. בשיח הציבורי בישראל מקובל לטעון לקשר חזק בין כיתות קטנות ובין הישגים גבוהים, יחסים טובים בין מורים לתלמידים ואקלים כיתתי נעים ומזמן ללמידה. לעומת זאת, רבים טוענים כי אין כל קשר בין גודל הכיתה למשתנים אלה. מחקרים עדכניים בנושא אינם תומכים באף אחת מהטענות הגורפות, אלא מראים תמונה מורכבת: קיים אפקט ברור אך חלש, בעיקר בתחום ההישגים הלימודיים, הבולט בהקשרים מסוימים יותר מאחרים. הממצאים מחדדים צורך בהשקעה דיפרנציאלית של משאבים (איתי אשר).

  • לינק

    מערכת החינוך נוטה כיום, למרבה השמחה, לשים דגש סוף כל סוף על הלמידה המשמעותית, שהיא אכן המטרה המרכזית, המהותית והחשובה ביותר של מערכת החינוך (ואולי בעצם האחת והיחידה). יחד עם זאת, ברבות מן הסיטואציות הלימודיות וברבים מבתי הספר, אחד מן הגורמים המגבילים את קידומה של למידה משמעותית הינו גורם שלעתים קרובות מתביישים ונבוכים מלעסוק בו – משמעת לקויה של תלמידים. במקרים ה"רגילים" או ה"רכים", חוסר המשמעת בא לביטוי בחוסר שקט רב בכיתות הלימוד (העמוסות בתלמידים בדרך כלל) המפריע ללמידה. במקרים הקשים יותר הוא מתבטא בהתנסחויות גסות של תלמידים (וגם הורים) כלפי מורים, ובמקרים הקשים ביותר גם בהפעלת אלימות פיזית. וכך, למרות שלמידה משמעותית היא ליבתו, מהותו ומטרתו של החינוך הרי שהרגלי משמעת לקויים מקשים מאד לקיימה. זאת, מעבר לכך שהם משפיעים גם על נטישתם של מורים רבים את מקצוע ההוראה (יורם אורעד).

  • תקציר

    המטרה של מחקר תיאורי זה הייתה לבחון את ההתנהגות של המורה ושל התלמיד בבית הספר התיכון שכללה תלמיד אחד לפחות שהיה מזוהה עם התנהגות מאתגרת. הממצאים חשפו שיעורים נמוכים יחסית של פרקטיקות הוראתיות ספציפיות, שימוש מוגבר במשוב שלילי עבור התלמידים בעלי ההתנהגויות המאתגרות שזוהו, ורמות משתנות של מעורבות התלמידים (Hirn, Regina G.; Scott, Terrance M. , 2014).

  • תקציר

    סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית מדגישה את חלקו של התלמיד בתהליך הבניית הידע הנלמד. במחקר נבחנו הקשר בין הוראת תחום התקשורת לבין אפיון סביבת הלמידה כקונסטרוקטיביסטית ותרומת סביבה זו לקידום פעילות פוליטית דמוקרטית בעתיד בקרב מתבגרים (דורית אלט).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת על מערכת מתוקשבת חדשנית ליצירת חיזוקים לגבי התנהגויות תלמידים בכיתה ובסביבת למידה. מערכת classdojo –מאפשרת מתן תגמול על התנהגות חיובית / שלילית. המערכת סופרת את הנקודות שהצטברו ומעניקה לתלמיד ציון אישי. בנוסף מתקבל גם ציון כיתתי, המאפשר בחינה של מרכיביו (תרשים טבעת) – באמצעותו יוכלו המורה והתלמידים לראות מה הן נקודות החוזק שלהם ובמה עליהם להשתפר.

  • תקציר

    המאמר מניח שתהליך קבלת החלטות טוב יותר צפוי להוביל לשיעור גבוה יותר של סטודנטים שמסיימים את הקורס ודן בארגון ובאילוצים של "מערכות Recommender" בהקשר של קורסי MOOC. כאשר הארגון של Learning Recommender System והבחירה באלגוריתמים מייצגים את שני הקריטריונים השונים בתכנון ארכיטקטורה עבור תוצאות משמעותיות, ניתנת תשומת לב לגורמים הללו (Radoiu, Dumitru, 2014).

  • תקציר

    המחקר לגבי התנסות משמעותית בחיים מציע שהנוכחות של מודלים לחיקוי, פעילויות בחוץ ומדיה הקשורה לטבע מטפחים התנהגות לטובת הסביבה, אולם רוב המחקר הוא איכותני. בהתבסס על מדגם מקרי של תלמידים בחטיבת הביניים בצפון קרולינה, המחברים מצאו קשרים חיוביים מוגבלים בין הנוכחות של המודל לחיקוי ופעילויות בחוץ לבין ההתנהגות וקשר שלילי בין צפייה בתכנית טבע בטלוויזיה לבין ידע סביבתי. המנבאים החזקים ביותר להתנהגות ולידע סביבתי היו היחס מורה/תלמיד ורמות ההכנסה במדינה, בהתאמה (Stevenson, Kathryn T.; Peterson, M. Nils; Carrier, Sarah J.; Strnad, Renee L.; Bondell, Howard D.; Kirby-Hathaway, Terri; Moore, Susan E., 2014).

  • לינק

    שני מחקרים נערכו כדי לבחון מה תלמידי תואר ראשון עושים במחשבים הניידים שלהם במהלך השיעור ובאיזו מידה התנהגות השימוש במחשב הנייד מקושרת להצלחה אקדמית. התוצאות הראו שניתן לקבץ מחדש את ההתנהגויות של שימוש במחשבים הניידים לשני ממדים: שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור ושימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור קושרה באופן משמעותי לרמות נמוכות יותר של הישג אקדמי בדיווח עצמי ולשביעות רצון. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור קושרה באופן חיובי עם שביעות רצון אקדמית. התוצאות ממחקר מספר 2 הראו שהתנהגויות שימוש במחשב הנייד שלא היו קשורות לשיעור קושרו באופן צפוי לממוצע ציונים נמוך יותר בסמסטר (Gaudreau, Patrick, Miranda, Dave and Gareau, Alexandre, 20145)

  • לינק

    עשרים השנים האחרונות שמו דגש על ציוני המבחן כשיטה לשפוט את הערך של מיומנויות המורה, של דירוג בית הספר, ואת היכולות של הילדים. הצורך לייצר ציוני מבחן "טובים" משמעו שתכנית הלימודים המתחילה בשנים הראשונות של בית הספר היסודי מותאמת למבחנים ומכוונת למורה.כלומר, המורה פחות מסוגל להיות יצירתי, להגיב לתחומי העניין של הילדים, או לשנות את שיטות ההוראה בתלות בהרכב הכיתה Elizabeth )Kooperkamp and Elizabeth Helbraun, 2013).

  • לינק

    במאמר זה, המחברות מנסות לתרום להבהרה של מושג האמפתיה בהקשר חינוכי על ידי ניסוח גישה אינטגרטיבית הנקראת "הפעולה האמפתית השלמה" (the Complete Empathic Act (CEA) של המורים (Iris Bakshy-Brosh, Yehudith Weinberger, 2013).

  • לינק

    תוך שימוש במסגרת עבודה פסיכולוגית של טיפול רגשי-רציונלי בהתנהגות, המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לבסס האם אמונות אי-רציונליות, מסוגלות עצמית או ההתנהגות של התלמיד חזו את הדיווחים של המורה על תחושת הלחץ. מטרה משנית של המחקר הייתה לבסס האם משתנים אלה, בנוסף למשוב המילולי של המורים לתלמידים בכיתתם, חזו את ההתנהגות של התלמיד (Robertson, Caroline; Dunsmuir, Sandra, 2012).

  • לינק

    מחנכים מחפשים לעתים קרובות דרכים להוציא תלמידים שקטים מקליפתם, אבל מחקרים מציעים שבתי הספר יכולים לשפר את התוצאות האקדמיות של התלמידים המופנמים על ידי הפחתת הלחץ להיות חברותיים ולתת לכל התלמידים מעט יותר זמן לעשות רפלקציה (Sparks, S. D. 2012).

  • לינק

    המחברת טוענת כי עידוד התנהגות מוסרית בכיתה הינה חיונית להוראה מוצלחת. מאחר והחברה בכללותה אחראית למחסור בנורמות מקובלות. על כן, חיוני ללמד התנהגות מוסרית בכיתה. התנהגות מוסרית בבסיסה היא מתן כבוד: כבד את האחרים וכבד את עצמך.המאמר כולל משימות עבור המורה שמטרתן לסייע לו ללמד את תלמידיו התנהגות מוסרית (Margaret Regan).

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר חדש הבוחן כיצד מתמודדים מורים עם תלמידים וכחניים המאופיינים בדפוסי התנהגות שונים (נגה שביט-רז, 2012).

  • לינק

    המחבר, בריאן האריס, משתף את הקוראים בארבע דרכים פשוטות אך אפקטיביות להתמודדות עם שיבושים ואי-סדר בכיתה מתוך ספרו החדש, "75 פתרונות מהירים וקלים לשיבושים נפוצים בכיתה" (Bryan Harris, 2012).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין