מילת מפתח: התמחות מקצועית
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • לינק

    הספר ממעוף הציפור: סיפורי התפתחות מקצועית של מורים מפגיש את הקוראים עם תשעה סיפורי התפתחות מקצועית של מורות במהלך לימודיהן לקראת תואר שני בחינוך. חלקו הראשון של הספר עוסק בהגדרות כלליות של המושגים "התפתחות מקצועית״ ו״פיתוח מקצועי״ וסוקר את הספרות העדכנית בתחום. חלקו השני מתמקד בסיפוריהן של המורות ומארגן אותם בשלושה מעגלים בהתאם למקור ההניעה להתפתחות: מעגל האני, הקשור באני המספר; מעגל האחר, הקשור בסוכן שינוי משמעותי; ומעגל המערכת, הקשור במערכת הארגונית הסובבת את המורה. ייחודו של הספר בשזירה ובשילוב של המניעים הללו למודל שמציג תמונה כוללת ומורכבת שלהם. תמונה זו יש בידה לסייע למורים עצמם, לאנשי חינוך ולקובעי המדיניות בתחום (אורית אבידב-אונגר, יפעת אשרת-פינק).

  • לינק

    מיהו הטיוטור – מנחה עמיתים? מה מאפיין את תפקידו? ומה מייחד אותו מכל תפקידי ההנחיה וההדרכה המוכרים במקצועות האקדמיים השונים? ספר זה יעסוק בשאלות אלה תוך כדי הצגת מגוון מודלים של הנחיה טיוטוריאלית הפועלים בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית, וינסה לעמוד על תרומתה של הנחיה ייחודית זו להתפתחותם המקצועית-אקדמית של סגל המרצים מהמכללות לחינוך. כל פרקי הספר הם פרי מחקריהם של אנשי סגל בית הספר. על יסוד מגוון מתודולוגיות מחקריות הם מסרטטים את תפיסת התפקיד של הטיוטור-מנחה מנקודת מבט כפולה: הן של המתמחים-המרצים הלומדים הן של הטיוטורים-המנחים. הספר נועד להעשיר ולהרחיב את הידע בתחום ההנחיה בכלל ובתחום הנחיית עמיתים בפרט. מעגל רחב של אנשי חינוך ואחרים העוסקים בהנחיה עשוי למצוא בו עניין כמו גם כלי עזר שמיש ומועיל (רבקה רייכנברג, רחל שגיא ומרים מבורך).

  • לינק

    בשנת תש"ס החלה לפעול כחובה מטעם האגף להכשרת מורים במשרד החינוך תכנית תמיכה למורים חדשים שנקראת "ההתמחות בהוראה". התכנית הופעלה כחובה במכללות להוראה בשנת תש"ס ובאוניברסיטאות בשנת תשס"ג. הרציונל עליו מושתתת התכנית נגזר מתפיסת ההוראה כפרופסיה. לפיכך מטרות ההתמחות כוללות: סיוע למתמחה בעיצוב דפוסי פעולה פרופסיונליים, מתן אפשרות למתמחה להתנסות בהוראה ב"זמן אמת" תוך כדי קבלת תמיכה מקצועית, חברתית ורגשית ומתן כלים למערכת להערכה של המורה החדש לשם הענקת רישיון הוראה. מחקר זה, שנעשה בחסות גף ההתמחות בהוראה במשרד החינוך, נועד לבחון את תכנית ההתמחות בהוראה משלושה היבטים: רציונל התכנית, יישומה הלכה למעשה ותרומתה. המחקר התמקד בתכנית כפי שהיא מופעלת ביחס למורים מתחילים אשר הכשירו את עצמם ללמד בבית ספר יסודי או בבית ספר על יסודי במקצועות ההוראה המסורתיים במגזר היהודי ובפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי (נאסר אבו-אלהיג'א, פ., רייכנברג, ר. ופרסקו ב.)

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בשלב הכניסה להוראה, הנקרא בארץ "ההתמחות בהוראה" ( סטאג') . המונח "התמחות" הוא שם כולל לתוכניות תמיכה , הנחיה וסיוע למורים מתחילים. מטרת המאמר היא לבחון את נושא ההתמחות בהוראה ממגוון היבטים ולהציג את עמדת הכותבות בנושאים הקשורים בו. תחילה מוצגת תכנית התמחות בהוראה הנהוגה כיום בישראל . לאחר מכן מוצגים ההיבטים התיאורטיים של נושא ההתמחות בהוראה. נבחנת הספרות המקצועית בנושא זה ומתואר היישום של היבטים אלו בעולם. בסיום המאמר מציגות המחברות את המודל שהן מציעות למבנה התמחות בהוראה , מתוך השוואתו למודל הקיים כיום בישראל ( קארי סמית. רבקה רייכנברג ).

  • סיכום

    המחקר מציג את תרומת תוכנית ההתמחות האקדמית-פדגוגית של מורי מורים במכון מופ"ת. המחקר התמקד בתהליך שעברו משתתפי ארבעת המחזורים של תוכניות ההתמחות וביישומה הלכה למעשה בעבודתם במכללות השונות. במחקר שולבו שיטה איכותנית וכמותית. כלי המחקר כוללים ראיונות עומק עם שמונה נציגים מכל המחזורים, ושאלונים המופנים לכלל בוגרי ההתמחות באותם המחזורים (כ-80). כמו כן, נאספו ונותחו מסמכים שונים, כמו תוכניות הלימודים ומשובי המשתתפים. הממצאים מצביעים על תרומת ההתמחות להתפתחותם האישית והמקצועית של בוגרי התוכנית, השפעתה על תהליכי השינוי במכללות והעלאת רמתם הניהולית של בעלי התפקידים במכללות. המחקר מציע דרכים לשדרוג התוכנית. (רוקסנה רייכמן, עינת ברגר, יעקב קדם)

  • סיכום

    המחקר מתמקד בחוויות שחווה הגננת המתחילה ובקשיים הנלווים והבנה מודל התפתחותי ליניארי המונה חמישה שלבי התפתחות מקצועיים. לצורך מחקר זה נכללו חמש עשרה גננות העובדות בגני ילדים בסקטור הממלכתי ציבורי ממחוז מרכז ודרום, המכהנות בתפקידן 3-4 שנים. וותק של 3-4 שנים נקבע כקריטריון בעבודה זו, כיוון שבשנים אלה גננות מסיימות את שלב הכניסה לקריירה ועוברות לשלב אחר בו חלה התייצבות מקצועית. והחוויות וההתנסויות אותן הן מתארות בראיונות העומק שנערכו עימן, אותנטיות ועוצמתיות. (מירב אייזנברג)

  • סיכום

    המאמר מתמקד בחוזה העבודה בין יועצים מאמנים (mentors) לבין סטודנטים המתמחים בייעוץ חינוכי במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר. חוזה העבודה ממלא תפקיד מרכזי ביצירת התשתית להתמחות מוצלחת ולעבודת אימון פרופסיונלית ויעילה, המקדמת צמיחה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את המרכיבים העיקריים של חוזה העבודה במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר, על פי תפיסתם של יועצים מאמנים ושל סטודנטים מתמחים. במחקר השתתפו 158 יועצים מאמנים מכל הארץ ו-171 סטודנטים מתמחים. ארבע הקטגוריות הרחבות של מרכיבי החוזה, שהתגלו בעקבות ניתוח התוכן היו: 1. נוהלי ההתמחות והאימון; 2. עבודת המתמחה: המטרות, התכנים והגבולות; 3. יחסי האימון; 4. אתיקה מקצועית(רבקה לזובסקי, אביבה שמעוני)

  • סיכום

    הנחת היסוד שבמאמר היא שללא הפיכת ההוראה לפרופסיה לא יתכן שיפור במעמדם המקצועי של המורים. טענתו הבסיסית של אורי איל היא שרכישת ידע ויכולת דיאגנוסטית לשם מתן פתרונות לבעיות ספציפיות, אינה יכולה להתבצע ללא התמחות ספציפית בתחומים העוסקים בתהליכי הלמידה, כגון קשב וזיכרון, תהליכי הבניית ידע ועיצוב סביבות למידה. הכשרת מומחים צריכה להיעשות באופן מכוון. יש לבסס בקרב המתכשרים הבנה בסיסית לגבי המכניזם של הלמידה בהקשרים חברתיים שונים ובסביבות למידה שונות כפי שמקובל בתוכניות של מדעי הלמידה בעולם (Learning Sciences)

  • סיכום

    ההתמחות בהוראת הדיסציפלינות, המתקיימת במכון מופ"ת, מתמקדת בפיתוח מקצועי ובשיפור ההוראה של מורים המלמדים במכללות להכשרת מורים. התכנית עוצבה וגובשה תוך בחינת ההיבטים השונים הנדרשים מאיש סגל במוסדות להכשרת מורים על מנת להיחשב מומחה בתחומו. בעיצוב התוכנית הובאו בחשבון הביקורת וההערכה של צוות המתכננים, של המבצעים ושל המשתתפים. ההערכה, בגישת מחקר פעולה, שימשה הן כלי עזר לעיצוב הקורס והן אמצעי לבקרה ולמשוב על איכות הפעילות והתאמתה לאוכלוסיית היעד. המאמר מציג את תהליך בניית התכנית בהסתמך על ההערכה והמעקב, על ההתאמה לאוכלוסיית היעד ועל המודל שצמח על יסוד פעילות זו. (רויטל היימן)

  • תקציר

    מאמר זה מתייחס לאחד מיסודות הביצוע של תכנית לימודי ההתמחות למורי מורים. המחברות מתארות את עבודת הטיוטרים במסגרת לימודי ההתמחות, הן עומדות בעיקר על התהיות, על הלבטים ועל השאלות הלא פתורות בעבודה זו. הן דנות בשאלה השבה ועולה בדיוני הצוות של לימודי ההתמחות – כיצד ובאיזו מידה משתלבת האוטונומיה הפדגוגית-מקצועית –אקדמית של הטיוטרים בייצוג העמדות המציגות את הגישות המוסכמות במסגרת תכנית לימודי ההתמחות. המחברות מרחיבות בהסבר על מורכבות מילוי התפקיד של הטיוטור. מילוי התפקיד "מתאפיין ביכולת של גמישות, ראייה מורכבת וחשיבה רפלקטיבית" (אורנה שץ-אופנהיימר ורבקה רייכנברג )

  • סיכום

    רפלקציה היא מושג בסיסי בהכשרת מורים. תהליך הרפלקציה מתואר לעיתים קרובות במונחים של דגם מעגלי. במאמר זה, המחברים מסבירים כיצד ניתן להשתמש בדגם כזה לתמיכה ברפלקציה של המתכשרים להוראה על מצבים פרקטיים בבית הספר, ועל התנהגויותיהם, המיומנויות והאמונות שלהם. הכותבים מציעים צורה אחרת של רפלקציה על ידם "core reflection". המיקוד ברפלקציה זו עולה בקנה אחד עם הדגש הקיים כיום בפסיכולוגיה החיובית על התייחסות לחוזקות של אנשים יותר מאשר לחולשותיהם. (Korthagen , F., Vasalos, A)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין