מילת מפתח: התמודדות
מיון:
נמצאו 32 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקרים קודמים לגבי חרדת מתמטיקה נטו להתמקד בתחושות הפיזיות המופיעות במהלך מצבי היבחנות. מחקר זה מנתח כיצד שלוש מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים תיארו, הסבירו, ושייכו את התנסויותיהן לגבי חרדת מתמטיקה בזמן שלמדו מתמטיקה כתלמידות מהגיל הרך עד סוף בית הספר התיכון ובזמן שלמדו ללמד מתמטיקה. מחקר הכותבת חושף שחרדת מתמטיקה עשויה להגיע מעבר למצבי הערכה ולהשפיע על היסטוריות מתמטיות גדולות יותר של מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים (Kathleen Jablon Stoehr, 2016).

  • תקציר

    המחקר עסק באנשי חינוך וטיפול שעברו עם בני נוער במצבי סיכון. העובדים עצמם משתייכים לקבוצות מיעוט בחברה הישראלית, ועבודתם הייתה כרוכה בטיפול בבני נוער במצבי סיכון שמשתייכים גם הם לאותן קבוצות מיעוט. המחקר התמקד בקשר בין אסטרטגיית תרבות, סגנונות התמודדות ותפיסת סביבת עבודה בקרב עובדים אלה לבין תפיסת התפקיד ומידת השחיקה שהם חווים.הממצאים: (א) בהשוואה ליהודים ילידי הארץ והוותיקים, בני קבוצות מיעוט אינם חווים עוצמות גבוהות יותר של קושי בתפיסת התפקיד או בשחיקה; (ב) לא נמצא קשר גורף בין אסטרטגיות תרבות לקושי בתפיסת התפקיד ולשחיקה; (ג) דפוסי התמודדות ותפיסת סביבת העבודה הם המשמעותיים בניבוי תפיסת תפקיד ושחיקה; (ד) שני ממדי אסטרטגיית התרבות (הזדהות עם הרוב והזדהות עם המיעוט) נמצאו בלתי תלויים זה בזה (גתהון, רומי ויגיל, 2016).

  • סיכום

    במאמר מוצג מיזם מחקרי שאיתגר את הגישה הנקוטה בהכשרת מורים להוראת טיפול במשמעת וניהול כיתה המתבססת על הקניית כישורים ותכנים רלוונטיים. הטיעון המרכזי הוא שיש קשר בין זהות אישית ומקצועית של מורה לבין דרכי ניהול כיתה וטיפול בבעיות משמעת. לכן, חיוני שבתוכניות ההכשרה ישולב היבט זה בקורסים לניהול כיתה. על המחקר – אוכלוסייה: 16 מורים מתחילים בשנה ראשונה מרמות בי"ס שונות. כלי המחקר: ראיונות בני שעה וחצי בגישה של סיפורי חיים. ניתוח: ניתוחי תוכן וקידוד היגדים בגישת תיאוריה הצומחת מן השדה. ניתוח התוכן של הראיונות העלה שלוש תימות שנותנות ביטוי למחשבה שיש קשר בין מאפייני זהות לבין ניהול כיתה ובעיות משמעת: א) שאיפה להיראות כ"סוג מסוים של מורה" ע"י התלמידים, ב) שאיפה לתפוס את עצמם כסוג מסוים של אדם ומורה, ג) קונפליקט בין זהות לבין פעולה/ עשיה אפקטיבית (Daryl Dugas).

  • תקציר

    מאמר זה טוען שכדי להציע הכשרת מורים מגיבה המכירה בסטודנטים להוראה כחברים פעילים בתהליך ההכשרה שלהם, מורי המורים צריכים להכיר יותר את הסטודנטים להוראה. מחקר זה בוחן את תהליך העיצוב והעיצוב מחדש של הסטודנט עצמו בתגובה לנורמות המרומזות שסביבו – תהליך של תפיסת הסטודנט להוראה כסובייקט (Lanas, Maija; Kelchtermans, Geert, 2015).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה לזהות את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי. התוצאות ציינו שהמורים התייחסו בעיקר לקשיים שלהם בהתמודדות עם כיתות רב-גוניות מבחינה מתמטית, כמו גם לידע הבלתי מספיק שלהם לגבי חומרי הלמידה המתאימים וכיצד להתאים את חומרי הלמידה הללו ליכולות השונות של התלמידים. הם גם הביעו את הצורך להיות מסוגלים להתמודד עם ההיבטים הרגשיים של למידת מתמטיקה – הנעת התלמידים ללמוד מתמטיקה, הפחתת הפחדים ממתמטיקה, ועוד (Atara Shriki and Dorit Patkin, 2013).

  • לינק

    יעל אברהם במאמר נהיר ופרקטי מציגה את מושג הרגישות לדחייה אצל ילדים ובני נוער דחויים חברתית, מסבירה כיצד רגישות זו מתפתחת וכיצד ניתן לטפל בה. רגישות לדחייה Rejection Sensitivity הינה נטייה קוגניטיבית-אַפקטיבית של הפרט לצַפּוֹת בחרדה ובכעס שאחרים יידחו אותו חברתית, גם כאשר בפועל לא מתרחשת דחייה. מחקרים רבים מצאו כי ילדים דחויים חברתית מפגינים רגישות גבוהה לדחייה. מאמר זה מנסה להבהיר את המושג רגישות לדחייה וכיצד ניתן לאבחן אותה אצל ילדים ובני נוער. מהן נסיבות החיים אשר יוצרות אצל הילד רגישות גבוהה לדחייה וכיצד ניתן לטפל בה. במאמר משולבות דוגמאות טיפוליות ( יעל אברהם) .

  • לינק

    במאמר הנוכחי נבחנות חוויות הלמידה הקונטקסטואליות של סטודנטים להוראה בסביבות של חקר אותנטי תוך שימוש במערכת של מדגם פעילות קונטקסטואלית. החוויות של תשעה סטודנטים נרשמו בתחילה במהלך תקופה של שבועיים בשנת לימודיהם הראשונה. אותן מדידות חזרו בשנת הלימודים השנייה בתקופה של שבועיים מעקב, ובנוסף נערכו ראיונות לפני המעקב ואחריו (2012 itmanen, T., Lonka, K., Inkinen, M., Lipponen, L., & Hakkarainen, K). .

  • לינק

    הניסיון שצברו מכללות ובתי ספר בדרום הארץ בהתמודדות עם הוראה מקוונת בזמן חירום לא יסולא בפז וכולנו מקווים כי מצבי החירום הביטחוניים לא יחזרו במהרה. בכל מקרה, ד"ר מירב אסף , ממכללת קיי סיכמה בקיצור את הניסיון שצברה מכללת קיי בהוראה מרחוק באינטרנט והיא כותבת בבלוג שלה : "הנה כמה אפשרויות לעבודה מרחוק באמצעות המוודל (Moodle ) וכלים אחרים ובהמשך מספר קישורים בנושא שעת חירום בכלל. הנחיות אלה נשלחו באמצעות הדוא"ל כבר בזמן הפסקת הלימודים אך אני מוסיפה אותן לבלוג למשבר הבא…מקווה שבעוד זמן רב" ( מירב אסף) .

  • לינק

    נתונים של ארגון ה-OECD מראים שישראל בצמרת מדינות המערב בזמן הכנת שיעורי בית. סקר של המגזין מצא ש-35 מהילדים נעזרים בהוריהם לשיעורי בית, ו-95% מההורים מאמינים כי זה מסייע לילדיהם. אולם מחקרים ומומחים טוענים דווקא כי הכנסת בית הספר לבית אינה מועילה כלל וכלל (ינון מילס).

  • לינק

    החיים עם ADD/ADHD יכולים להיות קדחתניים וההורות לילד עם הפרעת קשב יכולה להיות כמו טיפוס במעלה הגבעה שבו גם המשימות הפשוטות ביותר עלולות להתיש ולשבור אותנו. ספר זה עוסק בסוגיות של ארגון וניהול זמן בהקשר של ADD/ADHD ומציג שיטת מעשיות כיצד לעזור לילדינו להתארגן בחיי היומיום ולהכניס קצת שלווה למהומה. בהתמודדות עם טווח קשב קצר ו"פתיל" קצר עוד יותר, שריל קרטר מראה לנו כיצד, בעזרת הFIRST ( הנעה, אינדיבידואליזם, כללים, פשטות וניהול זמן) ניתן ללמד גם את הילדים ההיפראקטיביים ביותר, שגדעתם מוסחת בקלות, כיצד לסדר את מיטתם, להכין את הילקוט לבית הספר ובאופן כללי להיות מאורגנים יותר ( קרטר, שריל ר ) .

  • תקציר

    במאמר זה נעשה ניסיון לתאר את השינויים המתחוללים בתרבות הגוף ובתרבות הפנאי ואת השפעותיהם על הנלמד בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ובתוכניות הלימודים הבית-ספריות במקצוע זה בישראל. ההנחה העומדת בבסיסו היא, שמדי פעם יש לבחון את תקפותם הסביבתית (ecological validity) של המקצועות הנלמדים בבתי הספר, קרי את תרומתם הייחודית להתפתחות של התלמיד בבית הספר, של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה. המטרה העיקרית של המאמר היא לבחון את אופיין של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ושל תוכניות הלימודים הבית-ספריות בראי התמורות הטכנולוגיות והתרבותיות שחלו בחברה בישראל בעשורים האחרונים. בהתבסס על סקירת תמורות אלה ועל ניתוח השפעתן על החינוך הגופני בבתי הספר מחברי המאמר מציעים שבתוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני ואף באלו הבית-ספריות במקצוע זה יהיו חמישה מוקדים ( לידור, ר', פייגין, נ', טלמור, ר', הררי, י' ורם, י' ) .

  • לינק

    במחקר עצמי זה נבדקת הדרכה של מורה טירון על ידי מורה מומחית תוך יישום אסטרטגיה של הצגת שאלות במקום שימוש בתבנית הנפוצה יותר שבה הייעוץ וההדרכה ניתנים בדרך של אמירה. המחקר בוחן את הפוטנציאל החינוכי הטמון באסטרטגיה של הצגת שאלות כמשאב מרכזי בהדרכה, כאשר נעשה בה שימוש בין מורה מומחה מנוסה לבין מורה טירון, לצורך הפיתוח המקצועי של שניהם. נתוני המחקר נאספו מתוך תיעוד הפגישות, מתדפיסי הודעות הדוא"ל ששלחו זה לזו ומתוך ההערות שרשמה המורה המומחית ביומנו של המורה הטירון. ממצאי המחקר העצמי נותחו ומוינו לארבעה סוגים שבוחנים את הצמיחה המקצועית של המורה המומחית ושל המורה הטירון. התהליך של דו-שיח רפלקטיבי הוביל לרפלקציה ביקורתית ולשינוי במערכת היחסים בין המורה הטירון לבין המורה המומחית ( Gila Olsher and Itay-Danny Kantor).

  • לינק

    מסגרת המחקר – מיזם של חקרי מקרה שהתבצע כמחקר-אורך רב אתרים שעקב אחר ההתנסויות של 15 מורים מרגע כניסתם להכשרת מורים (ברמת תואר שני) ובמהלך 3– 4 שנות הוראה או נשירה ממנה. כלים: ראיונות, תצפיות, ניתוח מטלות תלמידים, מעקב אחר תוכניות העבודה השנתיות של הנבדקים וניתוח מטלות שניתנו במסגרת תוכנית ההכשרה (שאלונים, סילבוסים). השאלה המרכזית: האם וכיצד הוראה והחלטות – קריירה קשורות לאורך זמן בהקשרים ובתנאים בית ספריים וכיתתיים שונים? ( Cochran-Smith, M) .

  • לינק

    התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המחסור במורים אינן הולמות את המידע ביחידות כוח האדם של משרד החינוך. פערים אילו יוצרים את הצורך לבחון את סוגיית המחסור במורים באופנים נוספים.ההנחה היא שהסיבות לפער שבין חיזוי הלמ"ס והנתונים שבידי משרד החינוך נובעות מפעילויות רבות המתרחשות בין כותלי בית הספר על מנת להתמודד עם בעיית המחסור במורים. על כן, מטרתו של מחקר זה היא ללמוד על סוגיית המחסור במורים מנקודת מבטם של בתי הספר והמחוזות וכן לאתר את האסטרטגיות שבתי הספר מפעילים על מנת להתמודד עם החוסר (ניצה-שמידט ורות זוזובסקי, 2012).

  • סיכום

    ממצא מרכזי של המחקר, הדומה לממצאים של אחרים (Anderson et al., 2007, Lovat & Toomy, 2007), הוא העדר הוראת אתיקה במהלך לימודי החינוך וההכשרה. הדבר אמור גם לגבי מורים ותיקים המתמודדים עם נושאים אתיים במסגרת ההוראה היומיומית ללא הכשרה מתאימה לכך."הקוריקולום הסמוי" ממשיך להשפיע גם על אלה שהם בעלי ערכים אתיים העולים בקנה אחד עם ערכיהם המקצועיים, שכן נראה כי קשה להשמיע קול עצמאי כנגד המקובל במוסד, ולרוב הקבלה של דעת הרוב או התרבות השלטת היא המצויה. הדבר עשוי לנבוע מחוסר היכולת של מורים להגן על עיסוקם פילוסופית ולהביע שביעות רצון ממנו ( Boon, H) .

  • סיכום

    יכולת עמידה (Resilience) של מורים היא תחום מחקר חדש יחסית , שהמחקר בו אינו רב (Gu & Day, 2007, Kitching et al., 2009, Sumsion, 2003). כאשר השמירה על מורים במערכת היא עניין עכשווי משמעותי במדינות רבות (Scheopner, 2010), בחינת הגורמים התומכים במורים המתחילים עשויה לסייע בכך(Tait, 2008). הדגש הוא על שמירה איכותית (Quality retention) של מורים במערכת , שבה הנעה ומחויבות נשמרות והמורים מסוגלים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם בעבודתם ולשגשג מקצועית. זהו מאמר סקירה הסוקר ומנתח 50 מאמרים בנושא ( Beltman, S., Mansfield, C., Price, A ) .

  • לינק

    התנגדות בקבוצה היא כל תופעה, המפריעה להשיג את מטרת הקבוצה, כגון: חוסר שיתוף פעולה, אי ביצוע משימות, איחורים, פגיעה בתקשורת בקבוצה ופגיעה במשתתפים או במורים. ההתנגדויות אינן נעימות. הן עלולות לפגוע ולהרוס ולעורר בכם, המורים, תחושות קשות: חרדה, כעס, בושה וסכנה אמתית, שלא תוכלו לעשות את עבודתכם בקבוצה בצורה מקצועית. אך התנגדויות הן חלק בלתי נמנע מהתהליך הקבוצתי, ודווקא הן הזדמנות לצמיחה ולגדילה בקבוצה ( חלי ברק שטיין ).

  • לינק

    הספר מאגד סדרה של מחקרים המתייחסים למצבי לחץ ומצוקה של צעירים ישראלים במסגרת בית הספר ומחוצה לה, במגזר היהודי – החילוני והדתי, ובמגזר הערבי. הספר פורס בפני הקוראים מצוקות הקשורות לבעיות אישיות, לבעיות בלימודים, למצבי אלימות בבית הספר, לצריכה של סמים ושל אלכוהול וללחצים נורמטיביים בחיי היום-יום. כמו כן מתוארות מצוקות של תחילת דרך מקצועית ומצוקות הקשורות בילדות.המחקרים המוצגים בספר בוחנים את המצוקות ואת דרכי התמודדות עמן תוך שימוש במגוון מתודולוגיות, החל ממחקרים כמותיים, המספקים תיאור סטטיסטי של סוגי מצוקה ושל דרכי התמודדות ובוחנים קשרים ביניהם לבין מאפיינים אישיים, חברתיים ותרבותיים של אוכלוסיית צעירים, ועוד מנעד רחב של סוגות בתחום המתודולוגיה האיכותנית, בהן הסוגה הפנומנולוגיה, שיטת חקר השיח ומחקר עצמי ביקורתי.הספר פונה להורים לצעירים מתבגרים בגילאים שונים, לאנשי חינוך העוסקים בהכשרת מורים, בהם מרצים וסטודנטים להוראה, ולאנשי מחקר בתחום החינוך המתעניינים במתודולוגיות מחקר שונות. גם אנשי חינוך ופסיכולוגים במשרד החינוך וברשויות המציעות תמיכה לצעירים במצוקה יכולים למצוא עניין בספר, וכן מתכנני תכניות התערבות ותמיכה למיניהן, הפועלים למען צעירים בישראל במסגרות מגוונות ובקבוצות חברתיות, תרבותיות ולאומיות שונות ( חנה עזר, יצחק גילת, רחל שגיא (עורכים)

  • לינק

    המאמר הנוכחי מציג זווית נרטיבית של התערבות פסיכולוגית במערכת החינוך, הנוגע לקשר שבין בית הספר לפרט. מנקודת מבט נרטיבית, ההקשר, המקום והזמן הם שמעצבים את הייחודי בפעולת האדם ובקבוצתו החברתית. לשם המחשה תוצג התערבות מערכתית בית ספרית המבוססת על התערבות בתצורת השיח המתנהלת בין הסגל החינוכי ובין תלמידי בית הספר. הנרטיב השונה של כל אחד מהמספרים מוּנע ממפגש בין הסיפורים השונים, ומקשה על יצירת שיח משותף הנושא עמו תובנות ומהלכים לשיפור המצב הקיים. בשיחות המשותפות עם כל הנוכחים ועם יונתן בנפרד בנינו סיפור חדש שכלל פרשנויות (ל'מציאות מסדר שני') נכונות יותר למציאות, להבנת הנרטיב של האחר וליצירת פתח לשינוי בעלילה בעתיד. יחד פיתחנו את הדמויות בתוך הסיפור, העלמנו את התפקידים הדיכוטומיים שכללו 'רעים' ו'טובים', ובנינו עולם נרטיבי משותף בעל הרבה רצון טוב ואכפתיות בתוך הכאב והתסכול הקיימים ( דור חיים, פלג).

  • סיכום

    רמת ההוראה הירודה, התנאים הפיזיים הבלתי נסבלים, הצפיפות וחוסר המשמעת גורמים לתלמידים רבים לפנות למורים פרטיים. תעשיית המורים הפרטיים משגשגת, ומגדילה את הפערים בין מי שיש לו למי שאין. בשנים האחרונות, התרחבה מאוד תופעת הפנייה למורים פרטיים במקצועות הריאליים וגם במקצועות הומניים כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך ולשון. השימוש במורים פרטיים התפשט אפילו לגיל הרך, וכיום הורים רבים לוקחים אפילו פעוטות לשיעורי הדרכה פרטיים, מחשש לקשיי קליטה בהשתלבותם בגני הילדים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין