מילת מפתח: השפעות ארוכות טווח
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • תקציר

    כמורי מורים, אנו רוצים שהמחקר שלנו ישפיע בתרומתו למדיניות ולפרקטיקה חינוכית. אולם, קיימת הבנה מועטה לגבי דרכים בהן מורי מורים עשויים להיות מעורבים באופן פרודוקטיבי יותר הן זה עם זה הן עם קובעי מדיניות על מנת למקסם את השפעת המחקר שלהם. בהסתמך על מחקר אמפירי וניתוח מסמכי מדיניות, מאמר זה מבקש לטפח "דיאלוג קובע מדיניות-חוקר" יוצר, באמצעות הבנה רבה יותר של פרספקטיבות קובעי המדיניות לגבי מה שמעצב את קבלת ההחלטות שלהם והתפקיד הנוכחי של ראיות מחקר בהחלטות אלה (White, Simone, 2016).

  • סיכום

    המאמר מבוסס על חמש הרצאות נשיאותיות בכינוסי AERA בחמישים השנים האחרונות שהיוו ציוני דרך במחשבה ובמעשה החינוכיים, ועוקב אחר התפתחות של מחקר על הוראה ועל הכשרת מורים כמו גם אחר השפעות קריטיות של המחקר על מדיניות ומעשה הקשורים להכשרת מורים והערכת מורים בארה"ב. הדיון מראה כיצד הרצאות אלה שיקפו התפתחות ואתגרים במחקר בהתאמה למאפייני הזמנים שבהם הן נישאו. הדיון גם מאתר השפעות מרכזיות של עבודות אלה על איכות ההכשרה, על הערכה של אפקטיביות מורים ועל תפיסות מתחרות על אחריותיות מורים.המאמר מסתיים בדיון על תפקיד הפוליטיקה בהצבת מדיניות חינוכיות, קריאה לחוקרי חינוך להרחיב את הידע והיכולות שלהם ולהיות מעורבים באופן בונה יותר בזירות פוליטיות ומדיניות (Linda Darling-Hammond).

  • לינק

    בעבודה זו מעריכים המחברים את השפעת ההטיות המגדריות של מורים בבתי ספר יסודיים על הישגיהם הלימודיים של בנים ובנות בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון ועל בחירתם במגמות מוגברות במתמטיקה ובמקצועות המדעיים בתיכון. מהתוצאות עולה כי ההטיות של המורים לטובת הבנים משפיעות באופן אסימטרי על בנים ובנות – השפעתן חיובית על הישגי הבנים ושלילית על הבנות. הטיות מגדריות כגון אלה משפיעות גם על המשך דרכם של התלמידים בלימודים מוגברים במתמטיקה בתיכון – על בנים באופן חיובי ועל בנות באופן שלילי. התוצאות מצביעות על כך שההתנהגות המוטית של מורים בשלב מוקדם של הלימודים במערכת החינוך נושאת בחובה השלכות ארוכות טווח על בחירת העיסוק ועל ההשתכרות בחיים הבוגרים, מפני שלימודים מתקדמים במקצועות המתמטיקה והמדעים בתיכון הם דרישת קבלה מוקדמת להשכלה גבוהה בהנדסה, במדעי המחשב וכד' (ויקטור לביא, אדית זנד).

  • סיכום

    המאמר שואל מהו מקומן של התרבות (והחינוך) ושל הביולוגיה בעיצוב ההתנהגות האנושית. אל מול תפיסות אידאליסטיות ואופטימיות בדבר טבע האדם שהוא סוקר – הפרא האציל, הלוח החלק והרוח במכונה – הוא מביא את המחקר האבולוציוני העדכני בדבר המשקל הרב שיש לביולוגיה ולגנים על ההתנהגות האנושית ודן במשמעות הדבר בחינוך (יוני מזרחי).

  • לינק

    בכיתה ו' מורים מפלים לרעה את הבנות לעומת הבנים בציוני המתמטיקה. התוצאה, כפי שמראה מחקר של פרופ' ויקטור לביא וד"ר אדית זנד, היא היעלמות בנות ונשים בגיל התיכון והאוניברסיטה מהמקצועות המדעיים – ופגיעה בהשתתפותן בשוק העבודה. החלק המרכזי של המחקר מתמקד בהשלכות של הטיה סטראוטיפית זו. מאחר שמורים מוצבים בכיתות באופן אקראי לחלוטין, כפי שנבדק והוכח במחקר, ניתן היה לבחון לא רק את מידת ההטיה ותוצאותיה בגיל בית הספר היסודי, אלא גם את ההשלכות ארוכות הטווח של ההטיה הזו – כיצד העובדה שיש מורה שמאמין שבנות פחות טובות במתמטיקה ומתייחס אליהן באופן שונה מהתייחסותו לבנים משפיעה על המשך דרכן האקדמית (דפנה מאור).

  • לינק

    בתי הספר בישראל נמצאים על סף משבר. הם מיושנים ויוצרים נזקים קשים לתלמידים, למורים ולחברה – כך עולה מנייר עמדה שנכתב על ידי חוקר החינוך ד"ר אמנון כרמון. "יש להכיר בכך שעבר זמנו של מבנה בית הספר הקיים – על מדינת ישראל להתניע מהלך של שינוי גישה בתחום החינוך", נכתב בנייר העמדה ( ליאור דטל) .

  • לינק

    שימוש מוגבל בגדג'טים יכול להיות יעיל עבור ילדים מאחר וזה יאפשר להם להיות מעודכנים בטכנולוגיה העכשווית. אולם, שימוש-יתר באותם פיתוחים יכול למנוע או אפילו להזיק לצמיחה ולהתפתחות האישית שלהם.המאמר מתבונן בארבע דרכים שבהן שימוש יתר בטכנולוגיה משפיע על ילדים באופן שלילי (Alice Martin, 2013).

  • לינק

    מאמר זה מפתח את המטאפורה המוכרת של הוראה כביצוע לקראת הגדרה של הוראה כפעולה ביצועית, שבה הפעולות והמלים מכוונות כדי להשפיע על שינויים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים בלומדים. המחבר טוען שהוראה מורכבת מפעולות דיבור פדגוגיות שההשפעות הנצפות והבלתי נצפות שלהן על הלומדים חורגות מכוונת המחבר ומהתחזית המדעית. ניסיונות לרכך את עודף ההשפעות הללו תורמים עצמם להגדרות של האפקטיביות של המורה שנכתבו על ידי מכשירים ומוסדות מחקר המבוסס מבחינה מדעית ( Liew, Warren Mark., 2013).

  • סיכום

    לא מערכת החינוך מעצבת את דמות הבוגר הרצוי, אלא תעשיית הבידור . מי שמכיר את התרבות הרומית יודע שעיקר תקציבה של האימפריה הרומית הוקדש לצבא ולבידור. עכשיו חשבו על החברה הישראלית: כמה זמן מקדיש ההורה הישראלי הממוצע לחינוך משותף עם ילדיו לעומת בידור משותף עם ילדיו? כמה ממשאביו הכספיים מושקעים בבידור וכמה בחינוך? שרוליק – אאוט; ערס – אין. דמויות הוריות הוחלפו בדמויות בידוריות ואלה הופכות למודלים מעין־הוריים. על רקע זה, הדיון בדמות הבוגר הרצוי יכול להתקיים אך ורק כאופוזיציה מודעת וביקורתית למודל ההזדהות המוחדר לכל תא בחיינו על ידי תעשיית הבידור ההמוני ( יאיר ניומן) .

  • לינק

    המחקר, שנערך על ידי הכלכלנים ראג' צ'טי וג'ון נ.פרידמן מאוניברסיטת הארוורד וג'ונה א.רוקוף מאוניברסיטת קולומביה בחן מספר גדול של תלמידים לאורך תקופה ארוכה ואיפשר בחינה מעמיקה על השפעת איכות המורה על התלמידים לאורך זמן. במסגרת המחקר, פנו החוקרים לבדוק את השאלה אם הערך המוסף הוא באמת אינדיקטור טוב לבדיקת איכ ות המורה. מורה אחד עלול להעלות ציוני תלמידים באופן מכוון, בהשפעת הרקע הסיוצו-אקונומי שלהם, או בהשפעת הרגלי הלימוד הקודמים שלהם – פרמטרים שקשה להבחין ביניהם.

  • סיכום

    יותר ויותר מורים במקצועות הרוח בתיכונים מתלוננים על לימוד טכני שמכוון להישגים בבגרויות בלבד ולא מעורר חשיבה יצירתית ולמידה ביקורתית. כך לדוגמא , מורה לתנ"ך מקרית גת מספרת כי המרוץ לבגרות נובע בעיקר מעומס החומר לעומת מספר שעות הלימוד, "ואז בבגרות, יש שאלות פשוט קטנוניות, נתפסים לאיזו נקודה לא מהותית שקשורה רק לשינון. ובכלל, הבחינות הפכו לאלוהות: מקצוע שאין בו בגרות באותה שנה הוא פחות חשוב. שכחו מהי למידה לשם למידה ( טלילה נשר).

  • לינק

    בתולדות החינוך היו תמיד גלים מבחוץ שהשפיעו על כיווני החינוך והפדגוגיה בכל מדינה, אך השפעתם של גורמי חוץ אלו היו מוגבלת יחסית. כיום בעידן הגלובליזציה ,על רקע התחרות בין המדינות ומבחני הישגים בינלאומיים חל שינוי מהותי ואי אפשר להתעלם מגורמי חוץ בינלאומיים והשפעתם הגוברת בתחומי החינוך. השינויים במדינות OECD מוכתבים היום יותר ע"י גורמי חוץ כגון מבחני PISA מאשר חשיבה פדגוגית מקורית מקומית. אמנם השינויים הגלובליים אלו לא מבטיחים בהכרח חינוך איכותי, אך מערכות החינוך והכשרת המורים אינם יכולים להתעלם מהם עוד. יתרה מזאת , השפעת גורמי החוץ על החינוך בכל מדינה תלך ותגדל בעשור הבא. זה לא יקרה ביום אחד אלא בהשפעה מצטברת משנה לשנה. לכן, הנוסחה העקרונית שמציע המאמר למורים , למנהלי בתי ספר למוסדות הכשרת המורים היא לחשוב מעתה גם באופן מקומי וגם באופן גלובלי. המאמר מצביע על כמה וכמה שינויים נדרשים בהיערכות כיום בהכשרת המורים ובהכשרת המנהלים לקראת עידן הצפוי של חינוך גלובלי עתיר השפעה (Townsend, Tony).

  • לינק

    מחקר חדש בארה"ב על ההשפעות ארוכות הטווח של איכות הגננות בגני ילדים על הילדים בשלבים מאוחרים יותר של חייהם. החוקרים הם בחנו את מסלול חייהם של כ-12 אלף ילדים, שהיו חלק מניסוי חינוכי ידוע שהתקיים בטנסי בשנות ה-80, וכיום הם בסביבות גיל 30. הממצאים הוצגו בכנס אקדמי באוניברסיטת קיימברידג', מסצ'וסטס. בדיוק כפי שקרה במחקרים אחרים, גם הניסוי בטנסי גילה כי גננות אחדות יכלו לעזור לילדיהם בגן חובה ללמוד הרבה יותר לעומת גננות אחרות. ובדומה למחקרים אחרים, ההשפעה נעלמה ברובה עד חטיבת הביניים, בהתבסס על ציוני המבחנים. ואולם כאשר החוקרים בחנו את התלמידים בבגרותם, הם גילו כי השפעת החינוך שבו זכו בגן החובה הופיעה מחדש שנים לאחר מכן. לפי המחקר, ילדים שקיבלו חינוך טוב יותר בגן חובה היה סיכוי גדול יותר ללמוד במכללה, לעומת ילדים אחרים עם רקע דומה, אך קיבלו חינוך פחות טוב. המסקנה : חינוך טוב בגיל מוקדם יכול להנחיל מיומנויות שישפיעו על שארית החיים – כמו סבלנות, משמעת, נימוסים ושקדנות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין