מילת מפתח: השוואה
מיון:
נמצאו 22 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מאמר זה מסייע בהבנת היחסים המורכבים בין שאיפות הקריירה לבין הישגים חינוכיים מאוחרים יותר בקרב מתבגרים עם צרכים חינוכיים מיוחדים (צח"מ). על פי מסקנותיו, לשאיפותיהם של צעירים בעלי צח"מ השפעה מכרעת על עתידם.

  • תקציר

    המחקר בוחן את הקשרים בין ציפיות קריירה של תלמידי תיכון לתנאי העסקתם של מורים, שכרם והערכה חברתית של המאפיינים המזוהים עם עבודות נחשקות. נמצאה התאמה חיובית בין רצון התלמידים להיות מורים בעתיד ובין שכר המורים וההערכה החברתית לאחריות ולכבוד המאפיינים את מקצוע ההוראה. לעומת זאת, נמצא שמספר שעות העבודה בהוראה קשור באופן שלילי לציפיות קריירה בהוראה. זאת משום שמיעוט שעות עבודה נחשב כמאפיין של עבודות לא חשובות ולפיכך ההערכה החברתית למאפיין זה אינה גדולה.

  • לינק

    נכון כי מנוע החיפוש של גוגל הוא הדומיננטי בחיינו, אבל תמיד נשאלת השאלה: אולי יש שחקנים יעילים נוספים בענף איחזור המידע בתחומים מוגדרים יותר כגון רשתות חברתיות? דבר הנסיין: ממשק החיפוש של Social Searcher הוא מאד אינטואיטיבי וניתן לסנן בקלות את סוג המידע (כגון תמונה, לינק, וידאו, פוסט) ואת תאריך הפרסום, ביחס לרשת חברתית מסויימת (כגון פייסבוק, טוויטר, פליקר ואחרים). התוצאות מאורגנות היטב בלוח התצוגה המאוחד של Social Searcher, אך הרלבנטיות שלהם נמוכה למדי בהשוואה למנוע החיפוש של גוגל (גם בגרסת החיפוש המתקדם וגם בגרסה הרגילה) וגם במנוע החיפוש BING (המצטיין באיסוף ובאינדוקס פוסטים מפייסבוק) (עמי סלנט).

  • לינק

    החברה שפיתחה ומפעילה את מנוע החיפוש דאקדאקגו (DuckDuckGo), הודיעה בבלוג הרשמי שלה שהיא חצתה את קו ה-10 מיליארד חיפושים שבוצעו באמצעות מנוע החיפוש שלה. שנת 2016 הייתה השנה בה הציג המנוע את הצמיחה הגדולה ביותר שלו כשצבר רק במהלך השנה הזו כארבעה מיליארד חיפושים, וזאת לאחר שהושק בשלהי 2010. בעקבות הכתבות, שהתפרסמו לאחרונה, אודות ההתפתחות וההתרחבות של מנוע החיפוש דאקדאקגו, החליט עמי סלנט להיפרד זמנית ממנועי החיפוש גוגל (Google) ובינג (Bing) בהם הוא משתמש בשילוב קבוע ולנסות בצורה שיטתית את מנוע החיפוש דאקדאקגו (עמי סלנט).

  • תקציר

    בחסות המדיניות הניאו-ליברלית, הורים צוברים השפעה בבתי הספר. בעקבות מושג השדה של פייר בורדייה (Pierre Bourdieu), המחברות בחנו את השקפותיהם של מורים כלפי הורים ואת בעלותם על הון נשי, חברתי ותרבותי בבתי ספר יהודיים וערביים בישראל. 959 מורים מ-51 בתי ספר שנבחרו באקראי מילאו שאלון. הממצאים חשפו שמורים יהודים וערבים מנהלים יחסים שונים עם הורים הכוללים חוסר מעורבות, איום ושיתוף פעולה. תפיסותיהם של מורים יהודים לגבי הורים קשורות לבעלותם על סוגים שונים של הון, בעוד שמורים ערבים סומכים על ההון החברתי שלהם. הממצאים תואמים לממדים של אינדיבידואליזם-קולקטיביזם ולמעמדם החברתי של מורים (Addi-Raccah, Audrey; Grinshtain, Yael, 2016).

  • לינק

    לאחרונה, נשמעות יותר תשבוחות על מנוע החיפוש יאנדקס (Yandex) הרוסי שהחל לפעול גם באנגלית. כך לדוגמא, המידען פיל ברדלי (Phil Bradley), משבח את יאנדקס ואפילו מציע קורס מקוון לחיפוש מתקדם ביאנדקס. לאור כל ההמולה סביב יאנדקס, ביקשתי ללמוד, מנקודת מבט מידענית, ומקרוב, על יכולותיו של מנוע החיפוש יאנדקס באנגלית. נעזרתי בכמה מידעניות ומידענים דוברי רוסית (למדו אצלי בעבר באוניברסיטת בר אילן מידענות לתואר שני והם כולם מעולים!!) (עמי סלנט).

  • לינק

    הסקירה נכתבה מנקודת מבט של כותב בלוגים ולא בהכרח מנקודת מבט של איש טכנולוגיה כפי שחווינו ברוב המקרים. כותב הסקירה הנוכחית משתמש באופן שוטף בכל פלטפורמות הבלוגים הקיימות, טאמבלר (Tumblr), וורדפרס (WordPress) ובלוגספוט (Blogger) ועוקב אחר התפתחויות טכנולוגיות בפלטפורמות אלו. בסוף הסקירה ניתן לראות את הבלוגים שלו בכל אחת מהפלטפורמות הנ"ל (עמי סלנט).

  • תקציר

    מחקר זה מדווח על מה שלמדו 13 מורי מורים באמצעות פרוצדורת רישום כמורה מורים לשנת 2012-2011, אילו מטרות הם ניסחו עבור ההתפתחות המקצועית העתידית שלהם ואילו פעילויות הם תכננו כדי להשיג מטרות אלה. השיטות ששימשו במחקר זה דמו בעיקרן לשיטות ששימשו בזמן שקהילת הלמידה הראשונה עברה את פרוצדורת הרישום בשנת 2002. קהילת הלמידה שנבדקה בשנת 2012 השתתפה בתכנית תמיכה, בעוד שקהילת הלמידה של שנת 2002 לא השתתפה בתכנית כזו (Boei, Fer; Dengerink, Jurri?n; Geursen, Janneke; Kools, Quinta; Koster, Bob; Lunenberg, Mieke; Willemse, Martijn, 2015).

  • תקציר

    במחקר זה נבחנו הדמיון וההבדלים בפרספקטיבות לגבי הוראה ולמידה בין מורים בתיכון לבין מורים באוניברסיטה. ניתן להבחין בין שלוש פרספקטיבות לגבי הוראה ולמידה: (1) אוריינטציה של פיתוח עם רגולציה משותפת, (2) אוריינטציה של ידע עם רגולציה חזקה, ו-(3) אוריינטציה של דעה עם רגולציה מופחתת. מורים בתיכון נתנו ציון גבוה יותר לפרספקטיבה הראשונה, לעומת מורים באוניברסיטה שנתנו ציון גבוה יותר לפרספקטיבה השלישית(Oolbekkink-Marchand, H.W.; Van Driel, J.H.; Verloop, N., 2014).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר מה ניתן ללמוד מהשוואה והשוואה מנוגדת של הכשרת מורים המתמקדת בפרקטיקות ליבה לעומת גישות אחרות שעשויות להיקרא גם "מבוססות-פרקטיקה", כולל גישות שראשיתן במאה ה-19 (Forzani, Francesca M. , 2014).

  • לינק

    הבנק העולמי פיתח בשנה האחרונה מערכת כלים מתוקשבים יעילה וחדשנית שמאפשרת השוואה בין נתוני ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם . המערכת הידועה בשם SABER , The Systems Approach for Better Education Results (SABER) צוברת נתונים כמותיים ואיכותיים על מערכות החינוך בעולם, בעיקר נתונים המבוססים על מתודולוגיית evidence-based global standards. באמצעות הפקת דו"חות ממערכת SABER ניתן לראות את ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם בתחומי המורים, התלמידים , ההורים . התחומים כוללים גם את התפתחות ילדים , אוטונומיה בית-ספרית ופיתוח כוח אדם להוראה .

  • לינק

    מעט מאד מחקרים בדקו את העניין הכלכלי של מעבר שניזום ע"י מוסדות או גורמי חינוך בין פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מתוקשבת, ולכן המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק ולנתח באופן השוואתי את סוגיית השימוש בפלטפורמות מתוקשבות. נקודת המבט של המחקר ,שנערך באוניברסיטה באירופה, היא היעילות הכלכלית של המעבר בין הפלטפורמות המתוקשבות . ההשוואה שנערכה במחקר הנוכחי הייתה בין פלטפורמת למידה מתוקשבת מסוג LMS ( מוצר למידה מקוון מסחרי ) ובין פלטפורמת למידה מקוונת מסוג MODDLE. מסקנות הניתוח הכלכלי הראו כי המעבר לפלטפורמת קוד פתוח מחייב , אמנם, הצטיידות בשרת אינטרנט ייעודי ובתחזוקה שלו באופן שנתי . אך בראייה מוסדית רב- שנתית עדיין יעיל יותר להשתמש בפלטפורמת קוד פתוח מסוג מוודל Moodle . החיסכון השנתי המושג הוא בסביבות EUR 20,000 לשנה ( Matei, Ani; Vrabie, Catalin) .

  • סיכום

    כדי להבין את המוטיבציות הראשוניות המשפיעות על כניסת מורים למערכת ועל התמדתם בה, בתוך ובין סוגים שונים של דגמים ומסגרות עבודה, יש צורך בכלי מתוקף, מהימן ומקיף שיהיה מעוגן בתיאורית מוטיבציה, ויאפשר למדוד ולהשוות מוטיבציות של פרטים שונים במסגרות שונות, וליצור ולקבל קורלציות ותוצאות של ממדים מוטיבציוניים. כותבות המאמר פיתחו כלי כזה ומתמקדות בו. נדגמו מורים מתכשרים ומתחילים מאוסטרליה, ומארה"ב ומתכשרים בשלבי הכשרה שונים מגרמניה ומנורבגיה. רוב המשתתפים היו בעלי תואר אקדמי שהושג לפני או במהלך ההתכשרות להוראה ( Watt, H.M.G., Richardson, P.W., Klusmann, U., Kunter, M., Beyer, B., Trautwein, U. & Baumer, J.).

  • לינק

    במאמר זה, בוחנים החוקרים את אופי העניין במדעים, כפי שמוצג בנתונים של התכנית הבינלאומית להערכת תלמידים PROGMME FOR INTERNATIONAL STUDENT ASSESSMENT (PISA) משנת 2006. הם דנים ביחסים בין מדידות של ידע, הנאה וערכים כמרכיבים של העניין במדע. העבודה בוצעה תוך הכרה שהרבה מהמודלים של מוטיבציה המופיעים בספרות פותחו במדינות מערביות. נבדק האם הדרכים בהן ידע, הנאה וערכים מחוברות ומשולבות במבנה העניין של התלמידים במדעים, עלולות להשתנות כתוצאה ממנהגים מסורתיים תרבותים והיסטוריים ( Mary Ainley and John Ainley).

  • לינק

    אם חשבנו כי רק באירופה מתעוררות התנגדויות של מומחי חינוך להשוואות הבינלאומיות של מבחני הישגים כגון פיז"ה ואחרים הרי שגם בארה"ב קוראים מומחים בתחומי החינוך תיגר על המגמה הזו . מחבר המאמר הנוכחי טוען כי "המרוץ לצמרת העולמית", התכנית החינוכית של ממשל אובמה, מבוסס על הנחות כוזבות, מדע מטעה והתעלמות מוחלטת מהתלמידים ומהמורים ובאופן שבו הם לומדים. המחבר מציע הגדרה מחדש של המורה/המחנך האיכותי מתוך נקודת מבט אנתרופולוגית. הוא משתמש בטענה של גירץ (Geertz, 1983) כי הדבר החשוב ביותר באנתרופולוגיה הוא היכולת להיכנס לתוך מוחם של אנשים אחרים ולהבין דברים מתוך תפיסת המבט שלהם. מכאן, המחבר טוען כי "הוראה איכותית" משמעה "לדעת מתי" גישה מסוימת להוראה מתאימה. זה, במידה רבה, ישתנה בהתאם למיקום, לזמן, לנסיבות ולנקודת המבט הפלורליסטית-תרבותית. המחבר מסכם כי כדי להשיג רפורמה בחינוך, אין צורך לשאוף לתחרותיות, אלא להבנה ( Jason Margolis ).

  • לינק

    כיצד נראה תקציב החינוך של ישראל בהשוואה למדינות אחרות אחרי הרפורמה? האם היא באמת שינתה את המצב? איך נראה כיום שכר המורה הישראלי ביחס לזה שבחו"ל? האם התלמיד הישראלי מקבל כיום מספר דומה של שעות לימוד, והאם הוא לומד בכיתה קטנה או גדולה יותר? מנתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי מורה מתחיל בבית ספר ציבורי רגיל בארה"ב השתכר בשנת 2008 כ-33 אלף דולר – 2,750 דולר לחודש. מורה ותיק בבית ספר טוב השתכר יותר כ-43 אלף דולר בשנה -3,500 דולר לחודש. מערכת החינוך במרבית מדינות אירופה נדיבה עוד יותר. מנתוני OECD עולה כי שווייץ משקיעה בכל ילד כ-136 אלף דולר – יותר מפי שתיים ממה שמקבל ילד ישראלי. בית הספר בשווייץ נמשך 13 שנים – מגיל 6 עד גיל 19, והחינוך הוא חינם מגיל 3 ועד סוף בית הספר. חוק חינוך חובה חינם נמשך בבריטניה מגיל 3 עד גיל 18. הילדים היפנים לומדים בחינם מגיל 6 עד גיל 18 ( תני גולדשטיין ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על דוח חדש של משרד החינוך האמריקאי המסכם ניתוח מטא (meta analysis) של מחקרים שונים שבדקו למידה מקוונת (Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning: A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies). חלק מהמסקנות מצביע על כך שהישגי התלמידים שלמדו בלמידה מקוונת היו טובים יותר מאשר הישגי התלמידים בלמידה פנים-אל-פנים. במילים אחרות, ההישגים שנמצאו בדוגמאות ללמידה משולבת פנים אל פנים ומקוונות היו גדולים יותר מאשר אלה שנמצאו בדוגמאות ללמידה פנים אל פנים, אבל גם בדוגמאות של למידה מקוונת "טהורה". זאת ועוד: יתכן שהיתרונות של הלמידה המקוונת אינם נובעים מהשימוש בתקשוב, אלא מכך שבקורסים ששילבו מרכיבים של למידה מקוונת נוצר מצב שבו הלומדים הקדישו יותר זמן ללימודיהם.

  • לינק

    מורה בעל 15 שנות ותק בחינוך היסודי בישראל, מרוויח את השכר הנמוך ביותר מבין כ-35 המדינות המפותחות, כך עולה מדו"ח רחב היקף, בשם "מבט על החינוך 2007", שפרסם ארגון ה-OECD, בשנת 2008. הדו"ח משווה נתונים מהמדינות החברות בארגון, במגוון גדול של נושאים הקשורים במערכת החינוך. עיתון "קו לחינוך" ריכז באתר שלו באינטרנט כמה מהממצאים המרכזיים של הדו"ח.

  • מאמר מלא

    ממצאים מעניינים מסקר "החינוך בישראל – השוואה בין-לאומית" שפרסמה בדצמבר 2008 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . עוד עולה מהפרסום כי לאדם שלא סיים בית ספר יסודי סיכוי של פי 2.5 להיות מובטל מאדם בעל השכלה תיכונית וגבוהה . לאחרונה הוציאה הלמ"ס לאור את הפרסום "החינוך בישראל – השוואה בין לאומית 2004." המטרה בפרסום זה היא להציג תמונת מצב של החינוך בישראל על היבטיה השונים. לצורך זה מופיעים בפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינדיקאטורים של מערכת החינוך בישראל, תוך השוואה עם אלה של מדינות החברות בארגון ה-OECD.

  • לינק

    המחקר המוצג במאמר בדק את הקשר בין מדדי יעילות ארגונית בבתי ספר לבין ההתקדמות בהישגי תלמידים מתחילת שנה ועד סופה, בשלושה נושאים : תחומי למידה בסיסיים ( מוטוריקה גסה , תפיסה חזותית , התפתחות לשונית ואחרים), הבנת הנקרא ומתמטיקה . במחקר השתתפו שמונה בתי ספר לחינוך מיוחד , ארבעה במגזר היהודי וארבעה במגזר הערבי, ונבדקו גם ההבדלים בין שני המגזרים . מן הממצאים עולה כי : א. ככל שהמורים תפסו את ממדי היעילות של בית הספר כגבוהים יותר, כך הייתה התקדמות התלמידים רבה יותר בתחומי הלמידה הבסיסיים ובהבנת הנקרא. ב. המורים בבתי הספר במגזר היהודי העידו על מידה רבה יותר של יעילות מזו שהעידו עליה המורים במגזר הערבי. ג. ההבדל בין המגזרים במדדי היעילות היה נמוך בהרבה מן ההבדל בהתקדמות התלמידים : במגזר הערבי הייתה התקדמות נמוכה במידה ניכרת מזו שהייתה במגזר היהודי (סאאיד ,בשארה. חנה שחר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין