מילת מפתח: הרצאות מצולמות
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • תקציר

    מוסדות אקדמיים רבים מצלמים את ההרצאות בקורסים השונים שהם מציעים, אך לא ברור אם יש לכך השפעה חיובית על הסטודנטים. מחקר זה בדק את השפעתו של צילום ההרצאות על 160 סטודנטים לתואר ראשון. מהממצאים עולה כי הצילום פוגע בנוכחות בכיתה וכי הצפייה בחומר המצולם אינה מצליחה לפצות על ההיעדרות מהכיתה. נמצא כי זמינות ההקלטות לא שיפרה את ציוניהם של סטודנטים הנוכחים בשיעורים, בעוד שסטודנטים שנעדרו מהשיעורים השיגו ציונים נמוכים יותר מאלה שנכחו בהם. לפיכך, נראה כי ההשפעה הכללית של הצילומים וההקלטות על הישגי הסטודנטים היא שלילית. מחקר זה יכול לשמש דוגמה משמעותית לסכנות הסתמכות היתר על צילומי קורסים כתחליף לנוכחות פיסית בכיתה.

  • לינק

    פלטפורמת edX, הפלטפורמה שעליה קורסי ה-MOOC של ישראל דיגיטלית אמורים להבנות, מחייבת שימוש רב בסרטוני וידיאו. היא איננה שוללת קריאת ספרים או מאמרים, כמובן, אבל הווידיאו הוא האמצעי המרכזי ל-העברת הידע" (ואולי אפילו להוראה). יוזמי הפרויקט בוודאי מקווים שהתוצאה לא תהיה "סתם" הרצאות מצולמות, אבל לא קל להפיק שיעורים שיעוררו ענין, ומרצים רבים אינם עוברים מסך כמו שחקנים מקצועיים. נוצר מצב שבו יש סיכוי טוב שכסף רב יושקע בהפקת סרטוני הרצאות, סרטונים שבסופו של דבר לא בדיוק יעוררו ענין, ולא ישביעו רצון. האם יש דרך אחרת? דווקא בעיני, יש, אם כי אני חושש שאף אחד איננו ממהר לאמץ אותה. הדרך היא לעבוד בסדר הפוך" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    לעמוד במקום או לצעוד על הבמה? לקרוא מן הכתב או להיעזר בראשי פרקים בלבד? לשלב מצגת עם תמונות, ואולי גם מוזיקה? ואיך להתגבר על המתח הנורא לפני רגע האמת? כל מרצה בוחר את הדרך הנכונה ביותר עבורו להציג את הרעיון שהוא רוצה לחלוק עם הקהל, ולכל הרצאה הייחוד שלה. ועם הכלים הנכונים – חלקם בסיסיים, אחרים מפתיעים – כל אדם יכול לשאת דברים בביטחון, ברהיטות ובטבעיות (גם אם זו הושגה בחזרות מתישות). הרצאה טובה חזקה יותר מכל טיעון כתוב. בין אם זו שיחה עם עמיתים לעבודה, הסבר על מחקר אקדמי או הרצאה מצולמת המופצת ביוטיוב – כאשר היא בנויה בקפידה ומועברת נכון היא תעורר הזדהות במאזינים, תצית התלהבות ותחבר שותפים לחזון חדש (כריס אנדרסון).

  • תקציר

    מחקר זה בדק את הרעיון שההשפעה של בהירות המרצה על למידה מותנית בהנעה של סטודנטים. המחברים הקצו רנדומלית 128 משתתפים לצפייה בסרטון וידאו של הרצאה בהירה או לא בהירה וביקשו מהם לדווח על הנעתם לעבד באופן מעמיק את חומרי ההרצאה. התוצאות הראו שאפילו במקרה של הוראה בהירה, ציוני המבחנים לא עלו כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה נמוכה. אולם, כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה גבוהה, ההנעה פעלה הדדית עם בהירות המרצה והעלתה את ציוני המבחנים (Bolkan, San; Goodboy, Alan K.; Kelsey, Dawn M., 2016).

  • לינק

    מחברת המאמרון מציינת כי כאשר היא שומעת את המונח OER, היא איננה קופצת אוטומטית ל"משאבים לימודיים פתוחים" (Open Educational Resources). במקום זאת, היא מתרגמת אותו כ"דברים מקוונים חינמיים לשימוש בכיתתה". באופן רשמי, המונח OER, על פי קרן הייולט (The William and Flora Hewlett Foundation), מייצג את "משאבי ההוראה, הלמידה והמחקר הנמצאים ברשות הציבור או הותרו תחת רישיון שימוש בקניין רוחני המתיר שימוש חופשי בהם […] משאבים לימודיים פתוחים כוללים: קורסים מלאים, חומרי קורסים, מודולות, ספרי לימוד, סרטוני וידאו, מבחנים, תוכנות וכל כלי אחר, חומרים או טכניקות אשר משתמשים בהם כדי לתמוך בגישה לידע" (Heather Wolpert-Gawron).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לקורס MOOC מרתק של Coursera בעברית – שירה עברית מודרנית: "בניגוד לרושם שאולי נוצר בעקבות הביקורת שלי כאן כלפי תופעת ה-MOOC, חשוב לי להדגיש שאני בהחלט רואה ערך בקורסים כאלה. אמנם אני מרים גבה לגבי היומרה של הפצת השכלה איכותית לכל העולם, ואני די משוכנע שהנישה שהקורסים האלה ממלאים הרבה יותר מצומצמת, אבל אין לי שום סיבה להתנגד להפצת ידע לכל דורש. זאת ועוד: על אף העובדה שלטעמי קורסי ה-MOOC במתכונת של Coursera הם על פי רוב תרגום די תפל של הרצאות פרונטאליות לאמצעי ההפצה ההמוניים שעומדים לרשותנו היום ושאפשר היה לקוות לפיתוחם של תהליכי הוראה/למידה פעילים יותר, גם לקורסים כאלה יש מקום במרחב הלימודי הרחב" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    צילום הרצאות הוא תיעוד הרצאות באמצעות וידאו לצורך הוראה. מאפייני צילום הרצאה והאופן בו היא מתבצעת מתחילים בהגדרת התוצר הפדגוגי הנדרש. בהתאם לצורך הפדגוגי נבחר הפתרון המתאים על מרכיביו השונים. היתרונות הפדגוגיים ליישום של וידאו בחינוך הם האפשרות ללמידה מכל מקום ובכל זמן, יישום של מודלים פדגוגיים חדשניים, הפעלת הלומדים באמצעות פעילות שבה הלומדים צריכים להשתמש בצילום לצורך למידה, מענה ללומדים עם צרכים מיוחדים, הרחבת קהל היעד של מוסדות חינוך לקהל יעד מרוחק (למידה מרחוק) וכן באמצעות קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Courses או MOOC).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן שלושה סגנונות של הרצאות בוידאו המשפיעים על תשומת הלב, על הרגש, על העומס הקוגניטיבי ועל הביצוע בלמידה של אנשים שתופסים את ההרצאה באופן מילולי ושל אנשים התופסים הרצאה בתמונות. ניתוח התוצאות מראה כי בעוד ששלושת סוגי ההרצאות בווידאו מגבירים את ביצוע הלמידה, ביצוע הלמידה שהתרחש בסוגי ההרצאות של לכידת הרצאה ושל תמונה בתוך תמונה הוא טוב יותר מסוג ההרצאה המקושר לקול-על (Chen, Chih-Ming; Wu, Chung-Hsin, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן האם קטעי הוידאו טובים יותר מאשר שימוש בסיכומי הרצאות ובמצגות בקורס מבוא מקוון במדע המדינה.הממצאים מראים שקטעי הוידאו הכוללים הרצאות אינם בהכרח הכלי הטוב ביותר להוראה עבור סטודנטים הלומדים בקורס מבוא (Evans, Heather, 2014).

  • לינק

    דמיינו שיש "טד" בעברית. נכון מרגש? עכשיו תעצרו. לא צריך לדמיין יותר, זה קיים. ולא רק שזה קיים, זה מתכתב אפילו עם חוסר הסבלנות הישראלי המוכר, ולכן אורך כל הרצאה אינו עולה על 12 דקות. זה, בקליפת אגוז, הסיפור של אתר "12 דקות" שעלה לאוויר לפני כשבוע. כמו הרבה דברים טובים אחרים, זה לא התחיל באינטרנט, אלא בעולם הזה לו אנו קוראים לעתים "האמיתי". לאחר סדרה של הרצאות מצליחות, בפני קהל מרותק, החליטו יוזמי העניין לעלות שלב – והקימו את האתר, בו תוכלו להאזין להרצאות השונות לפי פילוח של שם המרצה או ענן תגיות הנושא. ( נועה רז) .

  • לינק

    פרופסור גרגורי מוזס , פרופסור לפיסיקה הנדסית באוניברסיטת Wisconsin at Madison זכה לדברי שבח בזכות יוזמתו לשנות מהיסוד את הפרדיגמה הקיימת של "הרצאות-שיעורי בית" בקורסים שהוא מלמד. במקום לצפות בהרצאה של המרצה בקורס ולבצע מטלות אחרי כן מחוץ לכיתה , הסטודנטים נדרשים לצפות בזמנם הם בהרצאות המוקלטות של המרצה באינטרנט. בהגיעם לאוניברסיטה לשיעור הופכת הכיתה להיות מעבדה ללמידה פעילה שבה הסטודנטים מנסים לפתור בעיות על יסוד ההרצאות המצולמות שצפו בזמנם החופשי בבית. כל התהליך הזה מתחולל בהנחיה ישירה של עוזרי הוראה ופרופסור מוזס עצמו בכיתה העוברים בין הסטודנטים ומנסים להנחות אותם ולסייע בפתרון הבעיות. בצורה כזו הלמידה היא פעילה ושיתופית והמרצה לומד להכיר יותר מקרוב את הסטודנטים באופן אישי .

  • לינק

    מיפוי מקורות המידע החינוכיים והתכנים האקדמאיים החופשיים ברשת האינטרנט. אוסף קישורים רב-ערך המתעד את כל מצבורי ההרצאות האקדמאיות שהועלו באופן חופשי לאינטרנט, ביניהם מערך ההרצאות המתועד של אוניברסיטת MIT, הרצאות של ביה"ס לכלכלה באוניברסיטת לונדון, הרצאות וידאו באוניברסיטאות פרינסטון, מרכזי משאבים המאחסנים סרטי וידאו בתחומי המדע והטכנולוגיה ומצבורי כתבי עת נגישים ופתוחים באינטרנט (Open Access Journals)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין