מילת מפתח: הפרעות קשב וריכוז
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • תקציר

    מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים גוברים הקולות הקוראים להנגשה של מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות בעלות צרכים לימודיים מיוחדים. מספרם של הסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז הלומדים בהשכלה הגבוהה עולה. נוסף על הקושי הלימודי, סטודנטים אלו מפגינים קושי ניכר בהתנהגויות התומכות בתהליכי הלמידה (התמדה, התמקדות, ארגון עצמי וניהול זמן).מחקר משולב זה בחן הבדלים בהישגים לימודיים ואסטרטגיות למידה בין סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ובלי הפרעה זו (מירב חן וגילי אשכנזי).

  • לינק

    'הורים רבים לילדים בעלי הפרעת קשב או לקויות למידה מספרים לי על אכזבתם מהצוות החינוכי בבית הספר. חלקם מופתעים מכך שלחלק מן המורים אין מודעות או כלים לעזור לילדיהם, אחרים כועסים על כך שהמלצות האבחון אינן מיושמות במסגרת בית הספר, והם יוצאים למאבק כדי לעזור לילדיהם לממש את זכויותיהם . 'כאשר תגלי הבנה ואמפתיה לקשיי הצוות החינוכי, כאשר המורים ירגישו שאת מעריכה את מאמציהם, תגרמי להם לפתוח את ליבם. כאשר תציעי עזרה מניסיונך האימהי במקום להעביר ביקורת על תפקודם המקצועי, אני מאמינה שהם ישנו את גישתם' ( ציפי קוברינסקי ).

  • לינק

    לרבים שטרודים בטיפול בלקויות למידה וקשב מוצע מודל אינטגרטיבי, המנסה לגעת בשורש הקושי. יוסי ארן ארנרייך מתאר מקרה טיפולי מרתק בשילוב נוירו פידבק. לקויות למידה וקשב הן מנת חלקם של פרטים רבים מאוד באוכלוסיה. ללקויות אלו בסיס נוירולוגי משוער. עם זאת הטיפולים הנפוצים בתחום זה אינם מתייחסים לאספקט הנוירולוגי המשוער. במאמר שלהלן מוצע רציונל לטיפול אינטגרטיבי בלקויות למידה וקשב המתייחס לכל האספקטים של ההפרעות הללו. מובאת דוגמא טיפולית הממחישה את היתרונות של טיפול מסוג זה ( יוסי ארן ארנרייך).

  • לינק

    ד"ר פליק מציג טכניקות להתמודדות עם אי היענות, חוסר קשב, קשיי זיכרון, הפרעת שליטה בדחפים ותוקפנות באמצעות חיזוק התקשורת, ההעצמת המשפחה ושיפור האווירה הכללית, והדרכה במקום הכוונה של התנהגות המתבגר. השיטות כוללות חוזים התנהגותיים, תכניות ענישה התנהגותית, פרסים ועונשים וקווים מנחים לשינוי כללים וציפיות. זהו אחד הספרים המועילים והמקיפים ביותר להבנת הפרעת חוסר קשב והטיפול בה.( פליק, ג’ראד ל. ) .

  • לינק

    הספר שלפנינו עוסק בסיפור חייהן של שתי בעלות מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך שתחום התמתחותן הוא אנשים עם ליקויי למידה ועם הפרעת קשב וריכוז והן עצמן מתמודדות עם קשיים דומים. הספר מביא את זיכרונותיהן ואת חוויותיהן לאורך מעגלי החיים: ילדות, צבא, לימודים באקדמיה, תעסוקה, זוגיות והורות. לכל אחד מפרקי הספר שני חלקים משלימים: החלק הראשון הוא דיאלוג כן ואמיץ בין הכותבות, המעז להתבונן בעיניים פקוחות בקשיים שמזמנים החיים עם ליקויי הלמידה והפרעת קשב וריכוז, בדרכי ההתמודדות וביכולות הנוצרות בעקבות התמודדות זו; החלק השני עוסק בניתוח תאורטי של הנושאים העיקריים שעלו בדיאלוג, ובהמלצות להתמודדות מעשית ( אורית דהן, אורלי צדוק) .

  • לינק

    קֶשֶב או תשומת לב הינו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד. הקשב יכול להיות מופנה בשליטה וולונטרית אך קיימים גם גורמים המושכים קשב באופן אוטומטי (תנועה פתאומית, קול חזק). משאב הקשב המוחי מוגבל ואינו בלתי סופי. האדם אינו יכול להשתמש באותם משאבי קשב למספר מטרות בה בעת, השקעת קשב במטרה אחת גוררת התעלמות קשבית ממטרה שנייה (לא ניתן גם לקרוא וגם לכתוב בו זמנית). מערכת הקשב רגישה מאד לגירויים חיצוניים (רעש, צבע, תנועה, גודל וכו' ) ולצרכים אישיים (רעב, עייפות, ציפייה, מוטיבציה וכו') ולכן כאמור מוטית לעתים לפעולה שלא בכוונה מודעת, קיים מאבק מתמיד על הזכות לקשב!. ( מאיר בוכנר).

  • לינק

    המאמר עוסק בהתמודדות עם ילדים בעלי אינטילגנציה גבוהה במיוחד, שבמקביל הם בעלי לקויות למידה, ובפרט הפרעת קשב וריכוז. מודגשת החשיבות של מודעות המשפחה לקבלת ייעוץ מתאים ושל התערבות מוקדמת, ומוצגים שני מקרים הממחישים זאת. במאמר זה מנסה ד"ר חנה דויד לפתוח צוהר לנושא שעומד במרכז ההוויה של משפחות רבות – ילד עם הפרעת קשב וריכוז, וזאת מתוך פרספקטיבה שונה מהמקובל בשני היבטים. ראשית, שני הילדים שתיאורי המקרה שלהם הובאו כאן היו בני 4 – גיל שבו לרוב לא מתבצע אפילו האיתור של הפרעה זו, והספרות על כך, בהתאם, מצומצמת מאוד; שנית, שני הילדים שתוארו נבונים מאוד. אמנם, לא ניתן בשלב זה לדעת האם הם מחוננים, שכן המבחנים לאיתור מחוננים מטעם משרד החינוך נערכים בארץ בכיתה ב' או ג', ואין כל סיבה לערוך לילדים אלה מבחני מחוננות באופן פרטי; אבל ברור שבכל התערבות יש לקחת בחשבון את העובדה שילדים אלה זקוקים לגירוי אינטלקטואלי רב, לגיוון, לאתגרים ( חנה דויד).

  • לינק

    הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית שכיחה בקרב ילדים, המאופיינת בסימפטומים התנהגותיים של חוסר קשב ולעתים גם באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. המחקר בשלושים שנה האחרונות בתחום הנוירו-פסיכולוגיה התמקד בזיהוי התהליכים המנטאליים-קוגניטיביים הלקויים הקשורים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD. במאמר זה נסקרים התיאוריות והממצאים העיקריים בנושא, ונדונות סוגיות מרכזיות שעדיין לא פתורות בנוגע ללקות הנוירו-פסיכולוגית של ADHD. בתוך כך מתמקד מחבר המאמר על ההבחנה בין הסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD לבין לקויות בפונקציות קוגניטיביות הנמדדות באמצעות מטלות נוירו-פסיכולוגיות ( אלון אבישר)

  • לינק

    שחר עוז מביא בבלוג שלו הפניה מעניינת למחקר שבו נטען כי משחקי המחשב מהווים גורם די משמעותי להפרעות קשב וריכוז. המחקר בדק מעל 1300 ילדים ומצא כי לאלה המשחקים מעל שעתיים ביום יש 67% סיכוי שיהיו להם בעיות קשב וריכוז בבית ובכתה. שחר עוז כותב במאמרון שלו : "באופן אישי, אני מאמין שהסיכוי הזה גם עולה ככל שגדל מספר שעות המשחק של הילד" . המחקר פורסם בכתב עת רפואי שפיט. ההסבר של החוקרים הוא כי המעורבות במשחקי מחשב או טלביזיה מפחיתה את המעורבות של הילד עם העולם האמיתי ולכן פוגעת גם ביכולת הקשב שלו .

  • לינק

    התכנית " לגעת מבעד לשריון ", תוכנית חדשה בנושא הפרעות קשב ריכוז, נבנתה ע"י אגף שפ"י במשרד החינוך על רקע הצורך ההולך וגובר בהתמודדות המעשית עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז בביה"ס. תוכנית ייחודית זו פותחה ביוזמת גף לקויות למידה,שפ"י ובשיתוף עמותת הורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז – עמותת "ביחד". התוכנית נבנתה ע"י מיטב המומחים בתחום ומטרתה להקנות כלים יישומיים למערכת הבית ספרית ובעיקר למורים להתמודדות עם תלמידים בעלי הפרעות קשב ורכוז.

  • לינק

    הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז וזקוק לריטלין? שיטה חדשנית, המבוססת על מחקר אקדמאי, מסייעת להתאים את התרופה לילד ולבדוק את יעילותה. השיטה מיושמת במרכז הרפואי בני ציון בחיפה ובמסגרתה מתקיים מעקב צמוד אחרי הילדים והסתגלותם לתרופה. מנהל המכון להתפתחות הילד, פרופ' עמנואל תירוש, הציג לראשונה בכנס שנערך בפקולטה לרפואה בטכניון את תוצאות המחקר שנערך בהשתתפות מומחית לליקויי למידה מאוניברסיטת חיפה, דורית טרגין, וחוקרים מקופות חולים בנושא עמדות ההורים כלפי הטיפול בריטלין. המחקר נערך בהתאם לשיטה חדשנית להתאמת התרופה לילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז.

  • לינק

    מטרת המאמר היא להאיר את המכשולים האפשריים בתקשורת בין ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז (הכותבת קוראת לילדים אלו "ילדי קש"ר, מכיוון שאינה תומכת בשימוש במילה "הפרעה") ובין הצוות החינוכי, וללמוד כיצד להימנע מהם. במסגרת זו מציגה הכותבת תכנית חדשנית שבה הורים ומורים פועלים יחד כדי להפוך את הילדים למומחים להפרעת קשב וריכוז. למרות השונות בין ילדי קש"ר, ניתן להציע תיאור כללי של הדרך שבה הם מתקשרים עם סביבתם. הם חווים עייפות ושעמום מתמידים, ומתקשים להקשיב לאורך זמן, נוטים לאבד עניין בשיחה ולבטא חוסר סבלנות, וכמו כן, חווים קשיים בתקשורת לא מילולית. אמצעים לייעול התקשורת עם ילדי קש"ר כוללים שימוש באמצעים חזותיים, מתן הוראות ממוקדות וברורות, חיזוקים, אם בצורה של מחמאות או הענקת פרס קטן, דיבור מטרים (הנועד להכין אותם מראש לשינויים), אמפתיה, עידוד, והעברת מסר לילד שמוטלת עליו אחריות למעשיו, וזאת תוך הימנעות מהאשמות ופגיעה ברגשותיו ( וולמר, לאורה).

  • לינק

    ראיון עם לימור לוקוב, מומחית להפרעות קשב וריכוז ממכללת לוינסקי, המכשירה מאבחנות דידקטיות. "בכל כיתה יש כ-10 עד 15 אחוז תלמידים בעלי בעיות קשב וריכוז, וההפרעות השיטתיות מגיעות לרוב מצדם. הפרעות קשב וריכוז לא מופיעות אמנם בגלל סיבה חיצונית או סביבתית, אבל לסביבה השפעה מכרעת, וביכולתה למתן או להחריף את ההפרעות. לכן, ככל שמאתרים תלמידים אלה מוקדם יותר, קל יותר לסייע להם ולשפר גם את האווירה בכיתה". מה הדבר ראשון שצריכה המורה לעשות בתגובה להפרעות בכיתתה? "היא צריכה להשתדל לאסוף אינפורמציה וללמוד על אופי ההפרעות. חשוב לערוך תצפיות שיטתיות על ההתרחשויות בכיתה, לרבות איסוף מידע ממורים נוספים, במטרה לספק תשובה לגבי מקור ההפרעה" ( רותי גליק).

  • לינק

    חלקו הראשון של הספר עוסק בהפרעות קשה: הסיבות להפרעה ותופעותיה, סוגי הפגיעה השונים, מאפייני הפרעת הקשה בקרב בנים ובנות והשלכותיה של פגיעה זו על הפרעות אישיות, פסיכופתולוגיה, עבריינות, צריכת סמים ומחלות נפש. חלקו השני של הספר עוסק בלקויות למידה: מאפיינים, סוגי הלקות והגורמים להופעתן. בחלקו השלישי של הספר נסקרים אמצעים לזיהוי ולאיתור פגיעה בקשב ולקות למידה בקרב תלמידים המגלים קשיי למידי שונים, סוגי האבחון המומלצים בהתאם לזיהוי מוקדם זה ואמצעים בהתערבות ובסיוע מעשי לתלמיד נושא הפגיעה. מטרתו של הספר היא לספק מידע קריא ונגיש להורים, לאנשי חינוך, לסטודנטים ולעוסקים באבחון, באמצעות סקירת הרקע התיאורטי והמעשי להבנת הפרעת הקשב ולקות הלמידה והאמצעים לזיהוי, אבחנה וסיוע. לשם כך צורפו גם תרשימים וצילומי מוח, הממחישים את הסוגיות השונות ( רות אנגל-אלדר).

  • סיכום

    כ-10% מהסטודנטים בצפון אמריקה, אשר רובם לא אובחנו כסובלים מבעיית קשב, משתמשים בתרופות כגון ריטלין, פוקלין, קונצרטה ואטנט כדי לשפר את ביצועיהם הלימודיים [4, 21]. ואולם, המחקר מראה כי ציוניהם של סטודנטים אלה אינם עולים – ומנגד הם עלולים לסבול מתופעות לוואי שליליות, כגון בעיות לב, הפרעות שינה, חרדה, פסיכוזה ואף נטייה מוגברת להתאבדויות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין