מילת מפתח: הערכה מבוססת סטנדרטים
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • לינק

    נשאלת אם כן השאלה כיצד להלום את הדרישה לאחריותיות, שנחוצה לשם פיקוח ומעקב אחר רמת תפקוד והישגים, עם הצורך בשיפור אמתי וממשי ברמת הלימודים?דו"ח מיוחד שנערך בארצות הברית בנושא שיפור ואחריותיות מבוססי נתונים הציג 12 המלצות לביסוס מערכות ותהליכים יעילים יותר של שיפור ואחריותיות מבוססי נתונים וראיות:

  • תקציר

    מתן ציונים מתייחס לסמלים המשויכים לחלקים אינדיבידואלים של עבודת התלמיד או למדדים מרוכבים של ביצוע התלמיד בתעודות. סקירה זו של יותר ממאה שנות מחקר בנושא מתן ציונים מתייחסת לחמישה סוגים של מחקרים: (א) מחקרים מוקדמים לגבי המהימנות של הציונים; (ב) מחקרים כמותיים לגבי הרכב ציוני התעודות מגיל הגן ועד התיכון, (ג) מחקרי סקר וראיונות לגבי תפיסות המורים את הציונים, (ד) מחקרים לגבי מתן ציון מבוסס-סטנדרטים, ו-(ה) מתן ציונים בהשכלה הגבוהה (Brookhart, Susan M.; Guskey, Thomas R.; Bowers, Alex J.; McMillan, James H.; Smith, Jeffrey K.; Smith, Lisa F.; Stevens, Michael T.; Welsh, Megan E.. , 2016).

  • לינק

    מבחנים וציונים, טוען ד"ר יריב פניגר, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון שחוקר את תחום ההערכה והמדידה, אינם כלים פסולים. חרף תופעות הלוואי, הם עשויים להיות בעלי ערך כל עוד יודעים באילו מינונים ולאילו מטרות משתמשים בהם (ישראל שורק).

  • סיכום

    רפורמת האחריותיות של בתי הספר, הנחשבת לאחת הרפורמות השנויות במחלוקת והמשמעותיות ביותר מבין הרפורמות העכשוויות, החלה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. במסגרת רפורמה זו, בתי הספר זוכים לתמריצים ולסנקציות בהתבסס על הישגי התלמידים מתוך הנחה שהדבר יביא לשיפור בביצועיהם. מאמר זה מתאר מחקר, שבחן, אם רפורמת האחריותיות בבתי הספר (קביעת סטנדרטים, הערכה לפי סטנדרטים ושימוש בתמריצים/סנקציות) משפיעה על יכולתם לשמר את המורים העובדים בהם. כן בחן המחקר את השפעתם של תנאי העבודה של המורים, באופן ספציפי איכות מנהיגות בית הספר, כמות המשאבים בכיתה, התמיכה הניתנת למורים ורמת הסגל הכללית על ההחלטה אם לעזוב את המקצוע. לבסוף, המחקר ביקש לבחון אם דרגת האוטונומיה של מורים בכיתה משפיעה על היחס שבין מידת האחריותיות שלהם והחלטתם לעזוב את המקצוע (Ingersoll, R., Merrill, L., & May, H).

  • לינק

    ממשל אובמה הודיע שהוא פיתח דירוגים לתכניות להכשרת מורים כדי להפוך אותן לאחראיות יותר לביצוע של הבוגרים שלהן בכיתה.בקיץ הזה, הממשל יציע כללים להערכה של כל תכניות ההכשרה למורים, תוך שימוש במטריצות שיכללו את מספר הבוגרים שהוצבו בבתי הספר, את הדירוגים של ציוני "עובר" בבחינות הרישוי, את שיעור המורים הממשיכים במקצוע ונתונים לגבי הביצוע של המורים בעבודה (Motoko Rich, 2014).

  • לינק

    במאמר זה, נידונים ההקשרים, הצורות והתוצאות של התנגדות של המורים לרפורמות בבית הספר שהתבססו על מדיניות להבטחת האיכות. הבעיות מוצגות על ידי התרחשות שנית של המחקר שהוקדש לקבלה ו/או התנגדות של מורים (גרמניים) כנגד המדיניות של מתן דין וחשבון המבוסס על סטנדרטים. תוצאות אלה מדגימות שהרוב בקרב המורים מתעלם, מפרש שלא כהלכה, משתמש שלא כהלכה במידע על משוב ממבחני ביצוע מבוססי סטנדרטים המכוונים להתפתחות מונעת נתונים של הוראה בכיתה (Ewald Terhart, 2013).

  • לינק

    בעידן של תחרות גלובלית משוות מדינות ה־OECD את מערכות החינוך שלהן למערכות חינוך אחרות. ההשוואות שמגיעות לתקשורת ומשפיעות על מדיניות החינוך הן השוואות שטחיות, מוטות ובעלות השפעה מזיקה. השוואות מעמיקות יותר, הבוחנות מערכות חינוך בהקשר התרבותי והחברתי שלהן, אינן מגיעות לתקשורת ואינן משפיעות. מערכות חינוך טובות יודעות להשוות ויודעות כיצד להתייחס להשוואות . בסוף מאי האחרון היה במכון ון ליר בירושלים כנס בשם "מרגולציה לאמון: חינוך במאה ה־21". את הכנס נעל פרופ' רובין אלכסנדר מאוניברסיטת קיימברידג', מגדולי החוקרים ההשוואתיים של החינוך. הד החינוך מביא את דבריו במלואם ( רובין אלכסנדר) .

  • לינק

    במאמר זה, המחבר טוען שיש להעריך את הכלים להערכת המורים לא רק לגבי היכולת שלהם למדוד במדויק את הביצוע של המורה, אלא גם לגבי כמה טוב הם מיידעים ותומכים בהתפתחות השוטפת של המורה. המחבר מתבונן בשתי גישות לרפורמה של הערכת המורה: אמצעים בעלי ערך מוסף והערכות המבוססות על סטנדרטים. המחבר מנתח את שתי הגישות הללו הן ככלי מדידה והן ככלים להתפתחות מקצועית, תוך הארת היתרונות, החסרונות, והפוטנציאל הלא מנוצל של כל אחת מהן (Papay, John P., 2012).

  • לינק

    הכפפת החינוך לשיקולים כלכליים (מופרכים) מזיקה לחינוך – ולכלכלה. החינוך חייב להשתחרר מהפניקה שמפיצה תעשיית המבחנים הבין-לאומיים. הקשר בין מיקום המדינה במבחנים הבין־לאומיים ובין צמיחה כלכלית הרבה פחות לינארי ממה שמלמדים הגרפים של רשויות המדידה הבין־לאומיות. אי־אפשר שלא לתהות שמא הקשר בין חינוך לכלכלה שונה ממה שמוצג בדרך כלל: כלכלות מבוססות וכלכלות צומחות משקיעות יותר בחינוך והתוצאה היא שהן משיגות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הבין־לאומיים; החץ הנסיבתי הוא מצמיחה כלכלית לשיפור החינוך ולא להפך, או לכל הפחות – התהליך הוא דו־כיווני (. מבחנים בהקשר זה הם כלי חשוב ללמידה, והם מעוותים את החינוך ומאפילים על יעדיו האמיתיים כאשר הם הופכים לכלי מדידה תחרותי שתגמולים בצדו. הערכה בחינוך מטרתה לסייע לאנשי החינוך להבין תהליכים פרטיים ומערכתיים, ולא כלי פוליטי להתהדר בו. (יולי תמיר ) .

  • לינק

    אביגיל ויקסלבוים כותבת על הסטנדרטים בעידן המאה ה21 בעקבות קריאת מאמרה של אריאנה מלמד בו היא פורסת את השקפתה כלפי השיטה בה נערכים כיום מבחנים בביה"ס. "אם נבדוק לעומק מה באמת עושים המורים עם התוצאות של המבחנים ניווכח שמעט מאוד. רק 2% מהמורים דנים בתוצאות של המבחנים. המורים עסוקים בהכנת התלמידים למבחנים כך שהם מתעלמים מסוגיות חינוכיות וערכיות אחרות בעלות משקל. תנועת הסטנדרטים קיימת ביפן, בסינגפור, באנגליה ובארה"ב ובעוד מדינות בעולם. המבחנים הם גולת הכותרת של התנועה, אך למעשה לא ראינו עד היום שחל שיפור משמעותי בתוצאות המבחנים".

  • תקציר

    מטרת מבחני המיצ"ב היא לאפשר לבית הספר בקרה על תהליכים לימודיים ועל רמת הישגים של תלמידיו בהשוואה לתלמידים אחרים בארץ. אולם מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בארצות הברית מראים כי למבחנים סטנדרטיים יש שורה של השפעות שליליות על התנהלות בתי הספר. פרופסור דיוויד ברלינר, אחד מחוקרי החינוך הבכירים בארצות הברית, הציג נתון פרדוקסאלי המראה שעליה בהישגים במבחנים הסטנדרטיים אינה מעידה בהכרח על למידה טובה יותר, ולא זו בלבד אלא שהיא אף עלולה להעיד על למידה מועטה יותר. אחת הדרכים הפשוטות ביותר שבעזרתן יכולים בתי הספר להעלות את ציוני התלמידים היא לימוד אינטנסיבי יותר של החומר הנכלל במבחן ותרגול רב יותר. למעשה מדובר בהשקעת זמן רב בכמות קטנה של חומר לימודים. בדרך כלל הדבר נעשה על חשבון מקצועות לימוד אחרים או אפילו על חשבון נושאים אחרים (שאינם נכללים במבחן) מתוך אותו מקצוע. כך באמצעות, לימוד ושינון של חומרי הבחינה יכול בית הספר להעלות את ציוני תלמידיו גם אם בפועל רכשו התלמידים פחות ידע. ההכנה למבחני המיצ"ב אינה פוגעת רק בתכנית הלימודים, היא גם מערערת את היסודות שעליהם בנוי המבחן. מה המשמעות של השוואת הציונים בין שני בתי הספר? האם תוצאה טובה יותר של בית ספר אחד על פני האחר מעידה שבביה"ס זה התהליכים הפדגוגיים טובים יותר וההוראה אפקטיבית יותר? או אולי התלמידים בבית הספר זה עברו הכנה יעילה יותר למבחן ? ההכנה למבחן פוגעת , למעשה, בתוקף המחקרי של תוצאותיהם ( יריב פניגר) .

  • סיכום

    במסגרת המאמצים לשפר את איכות המורים בארה"ב עורך מרכז ההערכה החינוכי הפדראלי (ETS) מחקרי הערכה תקופתיים על מנת לבדוק האם אכן חל שיפור ברמת פרחי ההוראה בארה"ב. מחקר ההערכה הנוכחי של ה-ETS נערך בקרב מאגר פרחי ההוראה האמריקאיים הנדרשים לעבור את בחינות הערכת הביצועים הידועות כבחינות Praxis II . מחקר ההערכה הנוכחי נערך בקרב פרחי הוראה בשנים 2002-2005 תוך השוואה לממצאי ההערכה הקודמים שנערכו בשנים 1994-1997. בעשור האחרון העלו האמריקאיים את סף הידע הנדרש בבחינות ההערכה מסוג PRAXIS בנוסף למיומנויות הפדגוגיות הנדרשות. ממצאי המחקר הנוכחי מעידים אכן כי הפרופיל האקדמי של פרחי ההוראה בארה"ב השתפר בהשוואה לפרחי ההוראה בעשור הקודם. במיוחד בא לידי ביטוי השינוי בקרב פרחי הוראה המיועדים ללמד בחטיבות ביניים בארה"ב. רמת הידע והמיומנויות של פרחי ההוראה המיועדים ללמד בחטיבות הביניים עלתה משמעותית, אך עדיין היא דומה ביסודה למורים של בתי הספר היסודיים מאשר למורי התיכוניים. למרבית פרחי ההוראה שנבחנו בבחינות ה- PRAXIS תואר שני בחינוך, אך ציונים נמוכים יחסית בבחינות סף נורמטיביות (SAT ). ממצאי המחקר מוכיחים כי המדיניות להעלאת דרישות הידע והמיומנויות בבחינות PRAXIS לפרחי הוראה נושאת פרי ומביאה לשיפור איכותי הדרגתי של מורים חדשים הנכנסים ללמד בארה"ב ( Drew H. Gitomer).

  • סיכום

    מפגש אורח עם ד"ר Bob Koster, מאוניברסיטת אוטרכט שהתקיים במכון מופ"ת. קוסטר מניח שסטנדרטים למכשירי מורים יכולים לתרום רבות להתפתחותם הפרופסיונלית. בהולנד תופסים סטנדרטים כאיכויות. כלומר אלו אלמנטים שמגדירים מה פירוש להיות מורה מורים יעיל וכשיר (competent). ב-1998 החלו לפתח את מערכת הסטנדרטים למורי המורים בהולנד במסגרת VELON, הארגון ההולנדי של מכשירי המורים. הסטנדרטים צריכים להיות משמעותיים למורי המורים, לכן עליהם להיות מעורבים בהבנייתם ולהזדהות עמם. מילת המפתח לפי קוסטר היא הבעלות על הסטנדרטים (ownership). לדעתו הכרחי וקריטי ליצור בעלות של מורי-המורים על הסטנדרטים, כלומר שתהיה להם מעורבות והשפעה על יישומם. (Bob Koster)

  • תקציר

    ההתרחבות בארה"ב של בחינות מבוססות סטנדרטים בבתי ספר יסודיים שם פוגעת במיוחד במורים המתחילים. בין הגורמים העיקריים שגורמים לנשירת מורים מתחילים בארה"ב בשנים הראשונות הם הלחצים הגוברים ללקיחת אחריות על הכנת התלמידים לתוצאות הבחינות הנורמטיביות של רשויות החינוך. מחקרי דגימה שנערכו לאחרונה בבתי ספר יסודיים בארה"ב מצאו כי ההתמודדות של מורים מתחילים עם הלחצים של אחריות להכנת תלמידים לבחינות מבוססות סטנדרטים גורמת אצלם לשחיקה מוקדמת ולנשירה. מאחר והיקף הנשירה של מורים מתחילים הוא גבוה למדי בארה"ב מתריעים החוקרים והמומחים כי יש לשפר את ההערכות של המוסדות להכשרת מורים בתחום זה. עורכי המחקר ממליצים להרחיב את שעות ההכשרה של בתי הספר לחינוך בארה"ב ותוכניות הכשרת המורים בכל הנוגע להכנת תלמידים לבחינות נורמטיביות. ההמלצה היא שהמוסדות להכשרת מורים בארה"ב יתנו את הדעת לחשיבות הקורסים שמכשירים את פרחי ההוראה לגבש אסטרטגיות הוראה לקראת בחינות נורמטיביות (Neuharth-Pritchett, Stacey)

  • לינק

    ה- The ICT Mark הוא מדד אינטגרטיבי להערכת יישומי תקשוב בחינוך שפותח לאחרונה באנגליה. באמצעות סטנדרטים אלו של הערכה עצמית יכולים בתי ספר, מרכזי הכשרה ומכללות להעריך את רמת הבשלות וההתקדמות שלהם בתחומי יישומי התקשוב. מערכת הערכה עצמית זו היא חלק ממסגרת ההערכה העצמית של Becta שנועדה לאפשר לבתי הספר להעריך באופן עצמאי ועצמי את רמות ההטמעה והבשלות שלהם ביישומי התקשוב החינוכיים. ערכת ההערכה המקוונת העצמית שפותחה בשיתוף פעולה עם רשות ההערכה הממלכתית Ofsted מאפשרת בחינת היעילות והאיכות בתקשוב החינוכי עפ"י 8 קטגוריות עיקריות: מנהיגות וניהול, תכנית לימודים, הוראה ולמידה, הערכה מתמדת, התפתחות מקצועית, עידוד וטיפוח הזדמנויות ללמידה, משאבים חינוכיים והשלכות על הישגי התלמידים. השימוש בערכה המקוונת אינו כרוך בתשלום, אך ביה"ס נדרש לשלם עבור שכירת מעריך חיצוני. בתי ספר ברחבי בריטניה רואים בהשגת מדד ה- The ICT Mark כסמל איכות בחינוך ועל כן עושים כל מאמץ ליישם את מתודולוגיית ההערכה של. נכון לשנת 2006 מעל 500 בתי ספר בריטיים כבר השיגו את אות ההערכה האיכותי של The ICT Mark, תהליך המחזק את יוקרתם באזור ומשפר את ההיערכות להטמעת יישומי המחשב בבתי הספר.

  • תקציר

    המאמר מתאר ,מצד אחד, את דרישות ההערכה לפרחי הוראה בארה"ב בהתבסס על סטנדרט מס' 2 להערכת יכולות הוראה שגובש ונקבע רשמית על ידי המועצה הארצית להסמכת מורים בארה"ב. מצד שני מתאר המאמר את ההיערכות של אוניברסיטה אמריקאית ליישום וההטמעה של סטנדרט מס' 2 להערכת מורים בתוכניות הכשרת המורים הנהוגות שם. המשמעות של הכנסת הסטנדרטים החדשים להערכת פרחי הוראה של NCATE היא חיזוק היסודות של הערכה אוטנטית של יכולות המורים המתחילים ופחות הערכה נורמטיבית שהייתה דומיננטית עד כה בהכשרת מורים בארה"ב. על מנת להתאים את ההערכה האוטנטית של יכולות המורים המתחילים היה צורך לשנות הדגשים פדגוגיים של הקורסים הקיימים בהכשרת מורים באוניברסיטה על מנת לשקף את דרישות ההערכה של ה-NCATE ההולכות ותופסות יותר ויותר מקום במוסדות הכשרת מורים בארה"ב. (Pamela A Sandoval, Stanley E Wigle, Chula Vista)

  • לינק

    במאמר זה מוצגת התנסות אישית של מורה ומדריכה בהטמעת מהלך של הערכה מבוססת סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה בבית הספר היסודי. בשלב הראשון של תהליכי היישום וההטמעה של תרבות הערכה מבוססת סטנדרטים שודרגו תוכניות הלימודים הבית-ספריות הקיימות לתכנית לימודים בית-ספרית מבוססת סטנדרטים המציגה את הרצף ההתפתחותי של הידע בתחום התוכן ואת המיומנויות אשר חובה לרכשן. בשלב השני הושם דגש על פיתוח תוכניות הוראה מבוססות סטנדרטים הכוללות התייחסות לתהליכי הוראה-למידה ולתהליכי ההערכה המתקיימים במהלך הוראת היחידה ובסיומה (מזור, שנית).

  • לינק

    במאמר מוצגת סקירה של עשייה חינוכית השוזרת תהליכי הוראה-למידה בסביבה מתוקשבת עם תהליכי הערכה. במסגרת עבודתה של מחברת המאמר כמורה למדע ולטכנולוגיה ורכזת מחשבים בבית ספר יסודי, היא פיתחה שתי סביבות למידה מתוקשבות מבוססות סטנדרטים שיושמו על ידה בכיתות ב', ד' וה'. סביבות אלה משלבות סטנדרטים במידענות וסטנדרטים במדע וטכנולוגיה. מבנה הסביבות המתוקשבות מבוסס על מודל חקררשת (WEBQUEST). בשלב ראשון, הלומדים ביצעו שש משימות הערכה ממוקדות. בשלב שני הלומדים קיבלו משימת הערכה מורחבת המייצגת בעיה אותנטית מסוג מטלת ביצוע. בתהליך הביצוע של משימת ההערכה המורחבת, הלומדים נדרשו להשתמש בסטנדרטים במידענות במשולב עם סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה. שילוב מטלת הערכה תרם להגברת המוטיבציה של הלומדים ולחיזוק מעורבותם בתהליך הלמידה עד להפקת התוצר (בתיה אמסלם)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין