מילת מפתח: הסבת אקדמאים להוראה
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • לינק

    בשנת 2006, קיבלה המל"ג החלטה בדבר מדיניות הכשרת מורים בישראל ולפיה האוניברסיטאות והמכללות יאמצו מתווים זהים להכשרת מורים (אריאב וגרינפלד, 2008). המתווים המנחים נוצרו בהמשך לשתי ועדות המל"ג, שפעלו להציע אמות מידה משותפות ללימודי ההכשרה להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. מאמר זה בוחן את תהליך הטמעת המתווים המנחים בתכניות ההכשרה, המכשירות אקדמאים (סטודנטים בעלי תואר ראשון לפחות) להוראה בבתי הספר במכללות ובאוניברסיטאות, את מידת ההלימה שלהם לתכניות הלימודים ואת עמדות בעלי התפקידים כלפיהן. המחקר מניח, שלאוניברסיטאות מאפיינים בסיסיים, שעשויים להשפיע על יישום שונה של המתווים בהשוואה למכללות (רוני לידור, נעמי פייגין, רחל טלמור, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ).

  • סיכום

    המאמר מתאר מחקר שנעשה ב-34 נשים, שבחרו בחינוך לגיל הרך כקריירה שניה. מטרתו הייתה להציע תכנית לימודים מותאמת להוראה לגיל הרך כקריירה שנייה בהינתן שתכניות הלימודים להכשרת אקדמאים להוראה נגזרו מתכניות הלימוד לתואר ראשון, ללא התייחסות להון האנושי שהלומדים מביאים איתם. המחקר בחן את ציפיות הנחקרות מתכנית ההכשרה הקיימת, את המיומנויות והכישורים שרכשו, את הערך המוסף של אלה ואת הבנת אופן שילובם של הלומדים בתהליך ההכשרה כבסיס להעצמתם (שוש ויצמן ומירה קרניאלי).

  • לינק

    המחקר נערך בקרב בוגרי תכניות להכשרת אקדמאים להוראה (בת"ה) ותכניות ייחודיות אחרות, ומטרותיו היו לבחון ולאפיין את מגוון הסיבות והמניעים לבחירה בהוראה כקריירה שנייה, כמו גם את תחושת המסוגלות העצמית של הבוגרים להתמודד בהצלחה עם אתגרי ההוראה והחינוך. המחקר מערב גישות כמותיות ואיכותניות, וכֵליו כוללים: שאלון סגור לאפיון תפיסות מסוגלות עצמית, שאלון חצי-מובנה לאפיון המניעים לבחירה בהוראה וראיונות עומק אישיים במדגם של נחקרים. נמצא כי בין המניעים לבחירה בהוראה בולטים המניעים הפסיכולוגיים והמניעים החברתיים-אידאולוגיים. אשר לתחושת המסוגלות, נמצא כי בתחום משימות ההוראה היא הגבוהה ביותר, ואילו בתחום המעורבות וההשפעה בארגון תחושת המסוגלות נמוכה ביותר. כמו כן, נמצא הבדל במסוגלות בין הקבוצות בנוגע ליחסי הסמכות וההשפעה מורה-תלמיד (דליה עמנואל-נוי, תילי וגנר).

  • תקציר

    בישראל, מאז שנה"ל תשס"ט, התקיימו מספר תכניות "חלופיות" להכשרת מורים: התכנית להכשרת מורים למתמטיקה ולמדעים (תשע"א), התכנית להכשרת מורים לאנגלית (תשס"ט), התכניות להכשרת מהנדסים להוראה (תשע"א ותשע"ג), התכנית להכשרת מורים למדעים וטכנולוגיה בחטיבת הביניים (תשע"ג) והתכנית המואצת להכשרת גננות (תשע"ג), אשר נפתחה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג להרחבת מסגרת חינוך החינם לילדים מגיל שלוש. לקראת שנה"ל תשע"ג הזמין משרד החינוך מחקר שיבחן את התכניות האלה (תכניות ההכשרה המיוחדות להוראת המקצועות הנדרשים שהתקיימו מתשס"ט ועד תשע"ג) וגם את תכנית ההכשרה החדשה המתקיימת במספר מכללות להכשרת מורים בישראל מאז תשע"א, התכנית לתואר שני בהוראה, ה-M.Teach, כחלופה לתכניות ההכשרה המסורתיות. דוח זה מציג את המחקר שנערך על כל התכניות החלופיות (נעמי פייגין, פנינת טל, רחל טלמור, אירית לוי פלדמן, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ, בתיה בר-לב).

  • תקציר

    המחקר נועד לזהות את מוקדי המשיכה ומוקדי הדחיה של מקצוע ההוראה ולהתוות דרכי פעולה שיהפכו אותו לאטרקטיבי בעיני מועמדים ראויים. שתי קבוצות נבדקים השתתפו במחקר: א. צעירים שהגיעו ל"ימים פתוחים" במוסדות אקדמיים וברובם אינם מתכוונים כלל לפנות להוראה (n=358). ב. סטודנטים העוברים הסבה מקצועית להוראה, לאחר שעסקו במקצועות אחרים (n=186). הנבדקים מלאו שאלון שבו התבקשו להעריך את החשיבות שהם מיחסים לשיקולים שונים בעת בחירת מקצוע בכלל ובאיזה מידה הם מתקיימים במקצוע ההוראה. בדיקת הפער בין ההערכות המקבילות הצביעה על מאפיינים שקיימים בהוראה בצד מאפיינים שנתפסים כחסרים בהוראה (רחל ארנון, פנינה פרנקל, עדנה רובין).

  • לינק

    כאשר בתי הספר והמחוזות בארה"ב מחפשים לגייס מורים, אז אנשים שאינם מגיעים ממקצוע ההוראה מהווים מאגר אפשרי של כוח אדם . מורים פוטנציאליים אלה מגיעים עם ניסיון בעבודה ועשויים להיות בעלי מומחיות שתשרת אותם היטב בכיתה. למרות זאת, לא נערך עד כה מחקר שהעריך את האפקטיביות של מורים אלה במונחים של למידת התלמידים. מחקר זה משתמש בנתונים מהעיר ניו יורק כדי להעריך את האפקטיביות היחסית ואת שיעור הנשירה בקרב אנשים שעשו הסבה להוראה (career switchers). המאמר, שנכתב ע"י חוקרי חינוך מובילים בארה"ב מספק הוכחה מסוימת לכך שמורים אלה אינם אפקטיביים יותר ממורים חדשים אחרים, ולמעשה נראה כי הם פחות אפקטיביים בהעלאת הישגי המתמטיקה של תלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים ( Boyd, Donald; Grossman, Pamela; Ing, Marsha; Lankford, Hamilton; Loeb, Susanna; O'Brien, Rachel; Wyckoff, James ).

  • לינק

    תכניות ההסבה להוראה מעוררות לא מעט ביקורת. יש מי שטוען שיש להן יותר חסרונות מיתרונות. "מקורו של הסיפור הזה באג'נדה כלכלית־חברתית ימנית שהוכחה כלא מוצלחת", אומר ד"ר נרי הורוביץ, יו"ר ארגון "אגורא מדיניות" ויועץ למשרד החינוך במגוון תחומים. ממשל בוש, לדבריו, היה חשדן כלפי המורים בארצות הברית – שהיו מאוגדים מדי לטעמו – והקים תכניות הסבה כגון Teach for America, שהיוו השראה לתכניות הסבה אחרות בעולם, למשל Teach First באנגליה, ומאוחר יותר גם בישראל.

  • לינק

    ארבעה אקדמאים שעברו הסבה להוראה והשתלבו השנה בבתי ספר תיכוניים מחלקים ציונים: הנוער לא איום כמו שחושבים והמורים מקצוענים; לא מתגעגעים לעבודה הקודמת אבל כן מתגעגעים לשכר. רק לפני שנתיים הקיץ של איתן גבירץ, יניב יעקב, אורית זהבי ואלון גזית היה ממוזג מאוד. הם ישבו במשרדים קרירים בבניינים מטופחים – ועבדו. בדרך כלל מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות. התגמול היה בהתאם: שכר נאה, בונוסים, רכב וכל התנאים הטובים שבדרך כלל קיימים בענף ההיי-טק. "למורים קשה להסתגל בהתחלה", "אבל הם נעזרים במורה שחונך אותם במשך שלוש שנים ובסדנה שבועית. התוצאה היא שהנשירה אפסית . לדברי ד"ר אורית אלמוג, ראש היחידה להכשרת אקדמאים להוראה במכללה האקדמית בית ברל, המורים שהוכשרו במכללה וסיימו את שנת הלימודים הראשונה "מתכוונים להמשיך ללמד גם בשנה הבאה. הם זכו לשביעות רצון רבה מצד המנהלים, שביקשו להמשיך להעסיקם. כולם התגאו בהישגי התלמידים שלהם בבגרות, ורובם בהחלט מרגישים שיש להם עוד לאן להתפתח מבחינה מקצועית". (ליאור דטל).

  • לינק

    אם תימשך המגמה הקיימת, עשוי בעוד מספר שנים המסלול להסבת אקדמאים להוראה להיות מסלול ההכשרה המרכזי במכללות להוראה בישראל. כך עולה מבדיקה שערך עיתון קו לחינוך במספר מכללות להוראה, לקראת פתיחת שנת הלימודים. בבדיקה נמצא, כי בכל המכללות שנדגמו חל גידול מרשים, הנע בין 40% ל 100%- , במספר הנרשמים למסלולים להסבת אקדמאים להוראה. לעומת זאת, לא חל גידול משמעותי במספר הנרשמים למסלולי ההכשרה להוראה הרגילים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין