מילת מפתח: הנעה
מיון:
נמצאו 117 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • סיכום

    מנקודת מבטה של תאוריית ההכוונה העצמית (Ryan & Deci, 2000), שימוש בהתניות חיצוניות לצורך שינוי התנהגות או שיפור תוצאות אינו אפקטיבי בטווח הארוך, והוא כרוך בתוצאות שליליות סמויות רבות. תאוריית ההכוונה העצמית היא תאוריה אמפירית העוסקת בראש ובראשונה בקידום העניין של תלמידים בלמידה, בפיתוח כישוריהם ובשיפור תחושת הרווחה האישית שלהם. תאוריית ההכוונה העצמית מתעניינת במיוחד בהשפעתן של אסטרטגיות בית ספריות וכיתתיות מקובלות – שימוש בציונים, בהערכות, בתגמולים ובלחצים חיצוניים – על הפוטנציאל האנושי ללמוד ולהתפתח. חסידיה של מדיניות המבחנים עתירי הסיכון טוענים שמדיניות התגמול והענישה מייצגת בסך הכול שימוש אפקטיבי בחיזוקים בהתאם לתאוריות התנהגותניות מקובלות, אך כותבי המאמר טוענים כי תאוריות אלה מתנות חיזוקים בהתנהגויות רצויות, ואילו המבחנים מתנים חיזוקים בתוצאות רצויות. הסכנה בהתמקדות בתוצאות נובעת מן העובדה שהיא מחזקת התנהגויות שליליות דוגמת העתקות או הורדת עבודות מהאינטרנט ( ראיין, ריצ'ארד ונטע ויינשטיין).

  • סיכום

    רוב התאוריות רואות במוטיבציה תופעה אחידה הנעה על פני סולם שבקצה אחד שלו מוטיבציה מועטה ובקצה אחר מוטיבציה רבה. אולם אפילו בחינה שטחית מראה שמוטיבציה אינה תופעה אחידה. לבני אדם שונים יש לא רק כמויות שונות של מוטיבציה, אלא גם סוגים שונים של מוטיבציה. תאוריית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 1985) מבחינה בין סוגים של מוטיבציה לפי הסיבות או המטרות שגורמות לפעולה. ההבחנה הבסיסית ביותר היא בין מוטיבציה פנימית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מעניין או מהנה, לבין מוטיבציה חיצונית, הנוגעת לעשיית דבר משום שהוא מוליד לתוצאה מובחנת מסוימת. אחת ממטרות הסקירה הנוכחית היא לעיין מחדש בהבחנה הקלאסית בין מוטיבציה פנימית ובין מוטיבציה חיצונית ולסכם את ההבדלים הפונקציונאליים בין שני סוגי המוטיבציה הכלליים האלה ( ראיין, ריצ'ארד ואדוארד דסי ).

  • לינק

    מורים עתירי מוטיבציה יכולים לשקם את המוטיבציה החבולה שילדים מביאים מהבית. אך גם מורים מצוינים הם תולדה של נסיבות ולא (רק) של כישורים אישיים. כדי שמורים יוכלו לממש את המצוינות החינוכית שלהם ולאפשר לתלמידים לממש את המצוינות שלהם, הם זקוקים להכוונה, לתמיכה, לאתוס חינוכי אחר. פרופסור יוסי יונה מאמין כי מוטיבציה נובעת בראש ובראשונה מסביבתו של הפרט, ופחות מתכונותיו המולדות של היחיד. לפי יונה, הגורם החשוב ביותר בסביבה הוא התא המשפחתי. אהבת אב ואם היא הבסיס להערכה העצמית, שהיא הבסיס למוטיבציה, לדחף וליכולת של האדם להשיג ולממש את האינדיווידואליות שלו. יונה מוסיף וטוען שאין להתעלם גם משאר הזירות בסביבה – בית הספר, מתנ"ס, שכונת מגורים – אשר אף הן בעלות השפעה ניכרת על תחושת הערך העצמי של הילד ועל ההנעה שלו. כמו כן טוען יונה כי למורים תפקיד מכריע בעיצוב וטיפוח המוטיבציה של התלמידים. מורים צריכים ויכולים להיות לפיד שיבער נגעים של קיפוח, גזענות, סקסיזם ותופעות שליליות אחרות. מורה טוב, מסביר יונה, הוא מורה אשר רואה בעצמו אחראי למוטיבציה של תלמידיו ( דקל, נאוה).

  • סיכום

    שאלת המוטיבציה בלימודים ובכל תחום אחר היא אכן שאלה שאנשים מרבים לעסוק בה. כאשר מדובר על מוטיבציה בהקשר של חינוך יש להתייחס לעיקרון חשוב: בתחום המחקר של המוטיבציה בחינוך רוב התאוריות אינן מתעמקות רק בכמות המוטיבציה, אלא גם ובעיקר בסוג המוטיבציה. תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות עושים יותר שימוש עקיב באסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות ופחות שימוש באסטרטגיות שאינן אדפטיביות. ייתכן שהמעורבות הגדולה שלהם בתהליך הלמידה מסבירה מדוע תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות מעבדים את החומר הנלמד בצורה מעמיקה יותר וזוכרים את תוכני הלימוד לתקופה ארוכה יותר בהשוואה לתלמידים בעלי מטרת הפגנת יכולת-גישה או בעלי מטרת הימנעות (מדג'ר, ניר).

  • סיכום

    בספרו החדש טוען פינק כי פג תוקפה של שיטת המקל והגזר. פינק גורס כי לצורכי העבודה במאה העשרים ואחת אנו צריכים לשדרג את ההנעה האנושית לאוטונומיה, לשליטה ולתחושת ייעוד. בנוגע לסוגיית תגמול מורים, גורס פינק כי תגמול מורים לפי ביצועים אינו רעיון הניתן לביצוע. הסיבה לכך היא כי לא קיימת דרך לתגמל את המורים באופן יעיל שלא יכלול פרוטקציה תוך בית ספרית (למשל המנהל מעניק בונוסים לאנשים שהוא חפץ ביקרם), או קשירה בין תגמול המורים לבין ציוני המבחנים של תלמידיהם (מה שיביא להתמקדות יתרה בתוצאות טובות במבחנים). לפי פינק האפקטיביות המרבית של כסף כגורם הנעה מושגת כאשר מורידים את הנושא מסדר היום. כאשר יקבלו המורים שכר ראוי ומידה של אוטונומיה, לא ירווח העיסוק בכסף, והמורים יוכלו להתמקד בביצוע עבודתם בלבד ( פון זסטרוב, קלאוס).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את הלמידה והמוטיבציה של תלמידי מדעים בחטיבת ביניים כאשר הם פועלים בשיטת (problem-based learning (PBL בסביבה עתירת אמצעי מולטימדיה. לצורך מחקר זה נעזרו החוקרים בתוכנית בשם " Alien Rescue ". תוכנית לימודים זו, שמבוססת על היפרמדיה , פותחה על ידי האוניברסיטה של טקסס ועוסקת בתכנים מתחום מדעי כדור הארץ . תוך שימוש בשיטה מעורבת עם נתונים כמותיים ואיכותיים, בדקו החוקרים את השפעתה של סביבת מולטימדיה על לימודי המדעים, רמת המוטיבציה והקשר בין רמת המוטיבציה ולמידת המדעים של תלמידי חטיבת ביניים (כתה ו). ניתוח הנתונים מראה כי: תלמידים שפרו באופן משמעותי את הידע המדעי שלהם בין מבחן הקדם לבין המבחן המסכם (בתר)תוך שימוש בתוכנית PBL , הם היו בעלי מוטיבציה ונהנו מההתנסות, כמו כן, נמצא קשר משמעותי חיובי בין ההישגים המוטיבציונים לבין הידע המדעי במבחן המסכם. הממצאים נדונו באמצעות שימוש במסגרת המחקרית ( Liu, Min Olmanson, Justin; Horton, Lucas; Toprac, Paul).

  • לינק

    מאמר קצר אך עתיר תובנות של יהודית שכתבה בבלוג שלה ברשת שילובים. כותבת יהודית, אשת חינוך, העוסקת גם בחינוך של תלמידים בסיכון :רק "בשלב השני הבנתי שמוטיבציה פרושה אחריות המורה, אני אחראית שהיא תפרוץ החוצה, אם היא פרצה מהנקודה הזאת התלמיד שלי כבר ייקח הלאה, הפריצה היא אחריות שלי", לרגש יש השפעה עצומה על יצירת מוטיבציה אצל תלמידים. "כשרוצים לעורר מוטיבציה אצל תלמידים כדאי לזכור מה משפיע ולבדוק איך אני מתנהלת במקום הזה ולא למה אין להם מוטיבציה?"

  • לינק

    מחקר בארה"ב אשר חקר את הסוגיה של הנעת שינויים בפרקטיקות ובאמונות של מורים לגבי למידת המתמטיקה במהלך שיתוף פעולה בן תשעה חודשים. המחברים חקרו דפוסים של שינוי באמונות ובפרקטיקות לגבי הנעה במתמטיקה בקרב שלושה מורים בבתי ספר מסוג חטיבות ביניים במהלך פרוייקט התפתחות מקצועית בן שנה בשיתוף עם חוקר באוניברסיטה. התוצאות משקפות את החשיבות של הצבת אסטרטגיות ההנעה בהוראת תחום התוכן ובמתן תמיכה מתאימה לשינוי קונספטואלי של המורה. המחברים בוחנים הן את ההסברים האישיים והן את ההסברים ההקשריים עבור שינוי פרקטיקות הוראה וכן מכשולים לגבי שינויים כאלה ( Kristen Bogner Warzon , Andrea Christensen , Julianne C. Turner ).

  • לינק

    מטרת המאמר היא משולשת. (א) מוצגת הבנה מושגית של וויסות ההנעה המדגישה שלושה היבטים יסודיים. היבטים אלה הם ידע ההנעה, מעקב אחר ההנעה, והשימוש באסטרטגיות כדי לווסת את ההנעה; (ב) נסקרת עבודה אמפירית קודמת המתעדת את ויסות ההנעה על פני הקשרים. עבודה זו מעידה על כך שתלמידים בשלבי התפתחות שונים משתמשים באסטרטגיות לוויסות הנעה ושהשימוש שלהם משתנה בהתאם למטרה האקדמית או ההקשר; (ג) נדונות השפעות חברתיות על ההתפתחות ויסות ההנעה הכוללות דיגום (modeling), יצירת פיגומים (scaffolding), הוראה ישירה, ותהליכים חברתיים-תרבותיים ( Wolters, C.A ) .

  • לינק

    הרצאתו של Dan-Pink בכנס TED היוקרתי בארה"ב הצליחה להפיח חיים בתחום חשוב שסבל מחוסר תשומת לב בעשורים האחרונים. הכוונה לחקר המוטיבציה של אנשים בארגונים ובתוכם גם לומדים במערכות חינוך לסוגיהן. עפ"י PINK כל מה שאנו יודעים על הנעת עובדים ולומדים מוטעה. הוא מסכם בצורה תמציתית את ממצאי המחקרים על מוטיבציה ומצביע על כך שאנשים אינם מונעים ע"י גורמים חיצוניים כגון תמריצים כספיים או ציונים במבחנים אלא בראש ובראשונה ע"י מניעים פנימיים כגון אוטונומיה, מרחב התפתחות וצמיחה ושליטה. אם נבחן את ההשלכות של ממצאי המחקר המוצגים בספרו של פינק הרי יש לכך השלכות על תכנון הלמידה במערכות חינוך, כאשר אנו מפתחים מערכות למידה ממוחשבות או מטלות למידה סגורות ללא חופש בחירה אנו פוגעים במרחב האוטונומיה של הלומד. כאשר אנו יוצרים התנסויות חינוכיות המנותקות מההקשר אנו פוגעים במוטיבציה של הלומד. מספרו של Dank-Pink ניתן גם להבין כי הלמידה המתמדת (lifelong-learning) היא התשתית להתפתחותו של העובד או המורה במרוצת חייו כי היא לא מונעת מיסודות של תמריצים כספיים אלא ממוטיבציה פנימית של סקרנות ומרחב אוטונומיה . ספרו של Dan-Pink מופץ עתה ברחבי ארה"ב לבתי ספר ע"י מנהלי מחוזות החינוך שם וסביר להניח שבשנה הקרובה הוא גם יגיע ארצה במהדורה מתורגמת לעברית.

  • לינק

    שיעור הנושרים מקורסים מתוקשבים לעתים גבוה יותר מקורסים רגילים. העלאת תכנים לקורס מתוקשב אינה מבטיחה בהכרח את הצלחתו .המאמר מונה כמה אסטרטגיות מועילות להצלחת הקורסים המתוקשבים מבינת העניין של הלומדים בו. בין האסטרטגיות אותן מונה המאמר: יצירת מוטיבציה גבוהה יותר ללומדים בקורס מתוקשב, כמו לדוגמא שימוש במודל ARCS הפסיכולוגי , Keller הציע את מודל ARCS המכיל ארבע מרכיבים המשפיעים על המוטיבציה של התלמיד. Attention, Relevance, Confidence, Satisfaction. יצירת הבנייה של התכנים בקורס במתכונת ברורה ושיטתית מהצגת העקרונות לדוגמאות קונקרטיות. כמו כן, מונה המאמר את חשיבות שזירת המרכיבים הויזואליים לצד תכני הקורס המתוקשב. הכוונה לתמונות ובעיקר לשילוב סרטי וידאו לצד התכנים. האסטרטגיה הרביעית המוצעת: יצירת מעורבות רגשית של הלומדים ויותר מכך המלמדים בקורס המתוקשב ( Joe McCleskey).

  • לינק

    תיאוריית ההכוונה העצמית (SDT) מדגישה את חשיבות ההשפעה של מקורותיו הפנימיים ואישיותו של אדם להתפתחות התנהגותו ולויסותו העצמי. מכאן שהתיאוריה מתעסקת בחקר הנטיות הפנימיות המולדות של האדם ואת צרכיו הפסיכולוגיים. כבסיס למוטיבציה עצמית ואינטגרציה אישיותית, כמו גם למצבים שמסייעים להליכים חיוביים. תיאוריית ההכוונה העצמית לא מתעסקת רק בטבע החיובי הספציפי של הנטיות המולדות דרך ההתפתחות של האדם, אלא גם בוחנת הקשרים של סביבות חברתיות הנוגדות את הנטיות הללו. הפסיכולוג אלן כץ מאמין בישימות הגבוהה של תיאוריית ההכוונה העצמית לחינוך. לא מדובר רק על תיאוריה בתחומי המוטיבציה אלא בתיאוריה מעמיקה מבחינת למידה והתפתחות עצמית. כאשר תומכים באוטונומיה של ילדים , מסייעים רבות להתפתחותם הקוגניטיבית, סקרנותם וצמיחתם היצירתית. תיאורית ההכוונה העצמית צופנת בתוכה רבים מן העקרונות הקונסטרוקטיביסטים בחינוך.

  • לינק

    המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).

  • לינק

    מחקר זה עוסק במאפיינים מוטיבציוניים ותהליכי ויסות עצמי בלמידה של תלמידים לקויי למידה המשולבים בכיתות רגילות בביה"ס היסודי. המחקר מלמד שהאוריינטציה המוטיבציונית של התלמידים ותהליכי הוויסות שלהם במשימה הושפעו מיחסי גומלין בין המאפיינים האישיים שלהם לבין ההקשר בו פעלו, שכלל את המשימה והסביבה הלימודית. לרוב התלמידים הייתה דיספוזיציה כללית של מטרות הפגנת יכולת, תחושת מסוגלות נמוכה וחוסר באסטרטגיות ורובם נדרשו להתמודד עם משימות שלא היו מותאמות ליכולתם. הדבר גרם לרובם לתפיסה שטחית של הצלחה במשימה, הצבה של מטרות הפגנת יכולת במשימה והפעלה מוגבלת מאוד של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות. בניגוד לכך, אצל מספר קטן של תלמידים נמצאה אוריינטציה מוטיבציונית חיובית יותר של מטרות מומחיות או עירוב של מטרות והם הפעילו אסטרטגיות יעילות יותר במהלך המשימה ( עינת ליכטינגר).

  • לינק

    רוב האנשים גדלים על האמונה שלימודים הם המפתח להצלחה בחיים. לימודים נתפסים כמשהו חיוני לחיים והתפיסה היא שצריך ללמוד גם אם לא אוהבים את זה. הדבר במיוחד נכון אצל ילדים שבחלקם הגדול שונא את הלימודים בבית הספר. שיטות שונות נוסו במהלך השנים ונועדו לעודד את התלמידים ללמוד, כשהבסיס ברוב החברות הדמוקרטיות הוא חוק חינוך חובה, כלומר ילדים חייבים ללכת לבית הספר עד גיל מסוים. אבל זה שמחייבים אותם ללמוד לא אומר שהם באמת לומדים. אז איך אפשר לעודד אותם ללמוד? כתבה שפורסמה לאחרונה במגזין טיים סוקרת ניסוי מהפכני חדש שנערך לאחרונה בארה”ב. הרעיון הבסיסי של הניסוי הוא שאם ילדים לא רוצים ללמוד ואנחנו לא מצליחים לשכנע אותם שזה חשוב להם, למה שלא ניתן להם כסף עבור הלימודים ונראה אם זה יעלה את המוטיבציה שלהם ללמוד? הרעיון לכאורה נשמע נורא. לשלם לילדים כסף בשביל ללמוד? הרי זה נוגד את כל התפיסה החינוכית הבסיסית שלימודים צריכים לנבוע ממוטיבציה פנימית, ובכלל זה נשמע מאוד לא מוסרי, נכון? ( ד"ר גיל גרינגרוז ).

  • לינק

    המחבר טוען שהאחריות ליצירת מוטיבציה ללמידה בקרס סטודנטים נמצאת בידיו של המורה, והוא מציע שלוש דרכים לשיפורה: לקדם את הערך של הנושא בעיניהם, להעלות את הביטחון העצמי של הסטודנטים ולשפר את האווירה בכיתה, אולי כך תצליחו גם אתם לקדם את הלמידה שלהם. המאמר תורגם ועובד ע"י עמרם אשל מאוניברסיטת תל אביב.

  • לינק

    שאלת המוטיבציה של פרחי הוראה להמשיך ולעבוד כמורים לאורך זמן נחקרת כיום במדינות שונות בעולם לאור הנשירה הגבוהה של מורים מתחילים בשנים הראשונות . המחקר הנוכחי שנערך בכמה מדינות אירופאיות הקיף 198 פרחי הוראה. המחקר ביקש לבדוק את השפעת המניעים הפנימיים (intrinsic and extrinsic motivation) והאקסטריניסטיים או החיצונייים של פרחי ההוראה להישאר בעתיד במקצוע ההוראה. במחקר הנוכחי נבדקו גם הזיקות בין יכולות עצמיות של פרחי ההוראה, איכות תוכניות ההכשרה וההתנסויות בהוראה מבחינת המוטיבציה של פרחי ההוראה לעתיד. עפ"י ממצאי המחקר , אותם פרחי הוראה בעלי יכולות עצמיות גבוהות שאותרו עוד לפני ההכשרה, הם בעלי מוטיבציה פנימית גבוהה יותר להישאר במקצוע ההוראה לאורך זמן , אך גם לאיכות תוכניות הכשרת המורים יש השפעה על המוטיבציה של פרחי ההוראה להישאר לאורך זמן במקצוע ההוראה. עוד נמצא כי לאיכות ההתנסויות בהוראה מעשית יש השפעה לא מבוטלת על המוטיבציה של המורים לעתיד. פרחי הוראה שצברו חוויות שליליות בשלבי ההתנסויות בהוראה היו בעלי מוטיבציה אקסטרניסטית נמוכה מבחינת הרצון להישאר במקצוע בהוראה לאורך זמן (Marjon Bruinsma ; Ellen Jansen ). )

  • לינק

    שאלת הזמינות המקוונת והנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים והשלכותיה על איכות הלמידה של הלומדים נבדקה במחקרים שנערכו בארה"ב ובאוסטרליה בכמה וכמה קורסים מקוונים. חלק מן המחקרים מצא כי לנוכחות המקוונת יש השפעה משמעותית על הלומדים ומחקרים אחרים טענו כי ההשפעה היא לא מובהקת. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את הקשר בין המשתנים הנ"ל, תוך ניסיון לבדוק באופן ספציפי את שאלת המענה והתגובה המקוונת בקורס מקוון והשפעתם על תהליכים קוגניטיביים ומוטיבציה של הלומדים. ממצאי המחקר מצאו קשר ישיר בין רמת המענה והזמינות של המרצה בקורס ובין איכות הלמידה והמוטיבציה של הלומדים בקורס המקוון. עם זאת, ההשפעה של הנוכחות המקוונת של המרצה היא לא בהכרח בעלת השפעה קבוצתית אלא יותר השפעה פרטנית על המוטיבציה של כל לומד ולומד. מדיווחי הסטודנטים נמצא כי הנוכחות המקוונת של המרצים והשפעותיה החיוביות על הלומדים באה לידי ביטוי בעיקר בקורסים סינכרוניים מקוונים. המשמעות של המחקר היא שקורסים סינכרוניים מקוונים יש להם אפקטיביות גבוהה יותר מבחינת המוטיבציה של הלומדים הן בשל הנוכחות המקוונת של המרצה והן בשל המשובים שמקבלים הלומדים באופן מיידי ( Credence Baker).

  • לינק

    מוטיבציה היא גורם רב חשיבות בעבודה ובלמידה. בבית הספר ניתן לזהות קשר בין המוטיבציה של המנהל בעבודה , בין המוטיבציה של המורים בעבודה ובין המוטיבציה של התלמידים בלמידה. הירחון מאיר העיניים של ארבעת המ"מים ( אגף חינוך יסודי במשרד החינוך) דן בגיליונו האחרון נושאים הבאים: מהי מוטיבציה? מוטיבציה בעבודה, תורות מוטיבציה והשלכותיהן על ניהול בית ספר, תורות ההנעה השונות – מידע מתומצת, הקשר בין מוטיבציה של מורים ותפקודם לבין מוטיבציה של תלמידים ותפקודם, ניהול בית הספר והמוטיבציה של המורים, דרכים לטיפוח המוטיבציה של המורים בעבודה ועוד.

  • לינק

    המאמר הנוכחי סוקר את ההתקדמות שחלה בתחום חקר המוטיבציה של לומדים בלמידה מרחוק. המאמר סוקר כמה וכמה תיאוריות של הנעת לומדים בלמידה מרחוק מזווית של ענף הפסיכולוגיה הנקרא פסיכולוגיה חיובית (Positive Psychology). כותבי המאמר סבורים שיש מקום לגיבוש תיאוריה חדשה להנעת לומדים בלמידה מרחוק השואבת את חוזקה גם מהבסיס של ענף הפסיכולוגיה החיובית. בחלקו השני מציג המאמר ממצאים של ניסויים בלמידה מרחוק שנערכו באוניברסיטה הפתוחה באנגליה המבוססים על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית. הממצאים מלמדים כי התמיכה בלומדים בלמידה מרחוק תוך השענות על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית מביאה לנשירה קטנה יותר מהקורסים המתוקשבים ( Ormond Simpson).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין