מילת מפתח: הנעה
מיון:
נמצאו 117 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    מחקר זה בחן הנעות ראשוניות שונות ודומות ללמד בין 257 פרחי הוראה אמריקניים ו-542 פרחי הוראה סיניים תוך שימוש בסקאלת FIT-Choice. בשתי המדינות, המשתתפים הונעו להיכנס להוראה בשל ערכי התועלת החברתית שלהם. פרחי ההוראה האמריקנים דיווחו על הנעות גבוהות באופן ניכר מערכי התועלת החברתית, יכולות להוראה, ערכים פנימיים וחוויות קודמות של הוראה ולמידה, והנעות לגבי קריירה בנסיגה נמוכה יותר(Lin, Emily, Shi, Qingmin, Wang, Jian, Zhang, Shaoan, Hui, Liu, 2012).

  • לינק

    מאמר זה ידון במידה שבה משוב מעצב מגשים ומחזק את האסטרטגיות של למידה מכוונת עצמית בקרב התלמידים. המאמר מתבסס על 199 מקורות לגבי הערכה, למידה והנעה כדי להציג פירוק מפורט של הערכים, התאוריות, והמטרות של הערכה מעצבת. המחקר מוצא באופן עקבי שוויסות עצמי של מצבים קוגניטיביים ורגשיים תומך בדחף ללמידה במשך החיים על ידי: הגברת הנטייה ההנעתית ללמוד, העשרת היכולת להסקת מסקנות, ליטוש המיומנויות המטה-קוגניטיביות, ושיפור תוצאות הביצוע (Clark I. , 2012).

  • סיכום

    תחום קריטי החשוב לפיתוח פעילויות מחשב יעילות ותכנון יישומים הוא הוראת ולמידת מדעים. המטרה של מחקר זה היתה, ללמוד את היחסים בין שימוש במחשב על ידי התלמידים, איסטרטגיות הוראה בכיתה והענין בלימוד מדעים בקרב תלמידי כיתות ח' בארצות הברית ובקוריאה. כמה מדדים של מעורבות מחשב ואיסטרטגיות לימוד בכיתה נבחנו במחקר זה ותלמידים שנכללו בו היו מקבוצות מדגם של ה- TIMSS . כמה מפעילויות המחשב ואיסטרטגיות בכיתה היו signi1-cantly היו קשורות עם הנאה בלימוד מדעים ( House, J. Daniel).

  • סיכום

    כדי להבין את המוטיבציות הראשוניות המשפיעות על כניסת מורים למערכת ועל התמדתם בה, בתוך ובין סוגים שונים של דגמים ומסגרות עבודה, יש צורך בכלי מתוקף, מהימן ומקיף שיהיה מעוגן בתיאורית מוטיבציה, ויאפשר למדוד ולהשוות מוטיבציות של פרטים שונים במסגרות שונות, וליצור ולקבל קורלציות ותוצאות של ממדים מוטיבציוניים. כותבות המאמר פיתחו כלי כזה ומתמקדות בו. נדגמו מורים מתכשרים ומתחילים מאוסטרליה, ומארה"ב ומתכשרים בשלבי הכשרה שונים מגרמניה ומנורבגיה. רוב המשתתפים היו בעלי תואר אקדמי שהושג לפני או במהלך ההתכשרות להוראה ( Watt, H.M.G., Richardson, P.W., Klusmann, U., Kunter, M., Beyer, B., Trautwein, U. & Baumer, J.).

  • תקציר

    במחקר אתנוגרפי שנערך בבית ספר יסודי בשוודיה, מקרה של השתתפות ילדה בשם הלנה, בכתה ז', בלימוד מדעים, נותח. התוצאות מראות שתנאים ונסיבות משתנים, של התנסות בכיתה יכולים ליצור אפשרויות חדשות למעורבות התלמיד, ומצביע על העובדה, שלא ניתן למיין תלמידים, כ"סוגים שונים של תלמידים", על בסיס מוקדם, כמו: מין, מוצא אתני, מצב סוציואקונומי ורקע חברתי כלכלי ( Andree, M).

  • לינק

    עולם התקשוב והאינטרנט הגביר את המשוב הכתוב של מורים לעבודות ולמטלות של תלמידים , אך מבחינה דידקטית יש למשוב הקולי חשיבות רבה יותר ויש להחזיר אותו לקדמת הבימה של המורה ולאינטראקציה עם התלמידים. במחקר שנעשה על-ידי Sloan Consortium, המשוב הקולי של המורה התקבל בצורה חיובית מאוד מצד התלמידים. בנוסף, לפי סקר התלמידים הלאומי (National Student Survey (HEFCE, 2007), משוב שניתן לתלמידים על-ידי מדריכים ומעריכים משפיע על שביעות הרצון של התלמידים (Nancy rubin).

  • סיכום

    לנוכח המחסור הניכר במורים במדינות ה-OECD חשוב לשמור על מתכשרים להוראה במקצוע ולמנוע את נשירתם ממנו. ההנעה שלהם להפוך למורים רלוונטית לעניין זה. המחקר המוצג במאמר חקר את החשיבות שיחסו 136מתכשרים להוראה בבית הספר תיכון בהולנד להנעות שונות לבחירה במקצוע. הכותבות בחנו את ההנעות של מתכשרים להוראה תוך שימוש בדגם הנ"ל (Fokkens & Canrinus, 2011 ) ומצאו, בין היתר, ש"עבודה עם ילדים" הוזכרה לעתים קרובות ע"י המורים/המתכשרים כהנעה לעיסוק בהוראה בתיכון. מורים אלה דירגו את המחויבות המקצועית שלהם גבוה ביחס למורים עם שציינו את ההנעה לבחירה בהוראה כברירת מחדל מבחינת הקריירה ( Fokkens-Bruinsma, M. & Canrinus, E.T).

  • לינק

    קרול דואק היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, המתמחה בפסיכולוגיה של האישיות ושל המוטיווציה, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד . בספר חדש בהוצאת מינדסט, "הפסיכולוגיה של ההצלחה", מאת קרול דואק, היא קוראת לנו להפסיק מיד עם הרעפת השבחים. הרעפת שבחים כזו אינה מחזקת את הילד, טוענת דואק, להפך היא גורמת לו לחרדה, לחץ וחוסר יכולת להתמודד עם כישלונות.

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מתארים תכנון, פיתוח ובחינה של שני קורסים מקוונים שיישמו גישה חדשנית לסיפור סיפורים לתכנון למידה, כולל נתונים לגבי הערכת ההכשרה ברמה 1 וברמה 2 שנאספו מיותר מ-100 מחנכים שסיימו את שני הקורסים בתקופה של תשעה חודשים. התיאורים של התהליך השיטתי מתארים כיצד הערכת הצרכים, ניתוח המשימה, ושיטת StoryLearnTM הייחודית יושמו כדי לתכנן ולפתח את שני הקורסים(Hirumi, A., Sivo, S. & Pounds, K.).

  • לינק

    אם תסתכלו על בית הספר מנקודת המבט של תנאים חיוניים ללמידה תראו שאין בו תנאים להנעת למידה. בית הספר עושה כמעט הכול כדי שתלמידים לא ילמדו בו – והם לא לומדים. רוב החומר הנלמד בבית הספר נשכח, ומה שנזכר עדיף שיישכח – למשל, שללמוד זה משעמם, שלחשוב זה מזיק, שלדעת זה לשנן, שכל הנושאים האלה שבית הספר מלמד לא רלוונטיים, ושאני "חכם" (תלמיד טוב) או "טיפש" (תלמיד לא טוב). אילו היינו חושבים על בית הספר מנקודת המבט של תנאים ללמידה, או מנקודת המבט של הלומדים, היינו מבינים שעלינו לשנותו באופן יסודי, ושהאתגר החינוכי הגדול של ימינו הוא ליצור סביבות חינוכיות שבהן תלמידים לומדים ורוצים להמשיך ללמוד ( יורם הרפז).

  • לינק

    במחקר זה, המחברים מציעים פרספקטיבה חברתית למחקר על e-learning, ומניחים שהפעילויות של האינדיבידואלים מוטמעות באופן חברתי. על כן, המחברים מנסים לזהות את ההנעה החברתית המונחת ביסוד העמדות של הלומדים המקוונים ואת התנהגות שלהם לגבי השימוש בכלים האינטראקטיביים של תקשוב חינוכי. המחברים מציעים מסגרת קונספטואלית מקיפה המזהה שתי קבוצות של הנעה חברתית (Hernandez, Blanca, Teresa . Montaner, F. Javier Sese, and Pilar Urquizu ).

  • תקציר

    מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).

  • סיכום

    המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה היא לבחון ולאמת את הטענה שמשחקי מחשב יכולים לתפקד כמעוררי הנעה המשפיעים על למידת אנגלית ויכולים לשמש ככלים ללמידה, זאת כאשר משתמשים במשחקי מחשב כמשימות פורמליות בכיתה וכמשימות מהנות לאחר שעות הלימודים לצורך למידת שפה ולמטרות חינוכיות. המשתתפים בפרויקט מחקר זה נדרשו לבחור משחקים מקוונים בחינם במהלך השבוע הראשון. לאחר מכן, החוקרים בדקו את הקשרים בין המשחקים לבין המטרות של למידת שפה (Lin, Grace Hui Chin; Tsai, Tony Kung Wan; Chien, Paul Shih Chieh).

  • לינק

    תוך שימוש בתיאוריית ההגדרה העצמית (self-determination theory; בראשי תיבות: SDT) כמסגרת, מאמר זה חוקר את ההנעה ללמידה של פרחי הוראה בשני הקשרים של למידה מקוונת מרחוק. במחקר זה, נמצא כי הלומדים אינם מונעים בעיקר מבפנים. במקום זאת, נמצא כי ההנעה של הסטודנט היא מורכבת, רבת-פנים ורגישה לתנאי המצב ( Maggie Hartnett, Alison St. George, Jon Dron).

  • לינק

    אמונות מונעות מוטיבציה של תלמידים והתנסות עצמית מסודרת התגלו ככלי המשפיע על מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה. יעד חשוב של הוראת המדעים הוא להעצים את התלמידים על ידי חיזוק האמונה שלהם, שהם יכולים להצליח בלימוד מדעים ולטעת בהם איסטרטגיות למידה, כדי לעזור להם להגיע להצלחה. במאמר זה מדווח על פיתוח ותיקוף כלי מדידה של מקדמים בולטים המתייחסים למוטיבציה והבקרה העצמית של תלמידים בכתות הנמוכות של חטיבות הביניים. פיתוח הכלי, כולל, זיהוי של החלטות מפתח במוטיבציה ובקרה עצמית של התלמידים, בלימודי מדעים, המבוססות על מדע תיאורטי ומעשי. כשהושלם פיתוח הכלי, נערך ניסוי פיילוט שכלל 52 תלמידי מדעים משתי כיתות ח' ( Velayutham, Sunitadevi , Aldridge, Jill Fraser, Barry ) .

  • לינק

    אנשי חינוך וטיפול מתארים לא פעם תלמידים הנראים כמי שוויתרו על למידה ועל התפתחות בתחום הנורמטיבי. מאמר זה עוסק במושג הוויתור על הלמידה, תוך קישורו למושגים מתיאוריות שונות. לפי נקודת המוצא למאמר זה, גם כאשר ילדים מצהירים על עצמם כמי שוויתרו על הרצון ללמוד ולהתפתח, ניתן לזהות דיאלוג פנימי עם הוויתור בתוכם, שאליו יכולים אנשי חינוך וטיפול להתחבר כדי ליצור ברית למלחמה בוויתור. כיצד ניתן לגייס את המוטיבציה של ילדים שוויתרו על למידה? (אורית אלפי).

  • סיכום

    מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).

  • סיכום

    המחקר מראה שתלמידים בעלי הישגים גבוהים משתמשים הרבה יותר באסטרטגיות ובתהליכי ויסות עצמי לעומת תלמידים בעלי הישגים נמוכים. נמצא גם שתלמידים שהלמידה שלהם מווסתת עצמאית מבינים את החומר טוב יותר מתלמידים שהלמידה שלהם אימפולסיבית, ללא מטרות ברורות וללא פיקוח עצמי. לוויסות עצמי בלמידה השפעה חיובית גם על המוטיבציה של התלמיד. כיוון שהתלמיד שולט בלמידה – מכוון אותה בכוחות עצמו – הוא מפתח תחושה של מסוגלות עצמית, עניין בלמידה וייחוס ערך ללמידה. כדי לקדם תהליכי ויסות עצמי בלמידה והנעה ללמידה יש להקנות לתלמידים אסטרטגיות למידה, ליצור שגרות של ניהול עצמי בכיתה, לאפשר לתלמידים להציב לעצמם מטרות ולפעול להשגתן, לגוון את הלמידה תוך כדי שמירה על רלוונטיות ואותנטיות וליצור אקלים בטוח ושיתופי בכיתה ( ליכטינגר, עינת).

  • לינק

    מחקר זה התכוון לבחון את ההשפעה היחסית של פרקטיקות המנהיגות שמעצבות מחדש, של התנאים הארגוניים בבית הספר, של גורמי ההנעה של המורה ושל למידת המורה על פרקטיקות ההוראה. הנתונים נאספו מסקר שנערך בקרב 502 מורים מ-32 בתי ספר יסודיים בהולנד. ממצאים: התוצאות מציעות שהמעורבות של המורים בפעילויות של למידה מקצועית, בייחוד התנסות מסוימת ורפלקציה, היא מנבא חזק עבור פרקטיקות ההוראה. נראה כי תחושת המסוגלות העצמית של המורים היא הגורם ההנעתי החשוב ביותר המסביר את למידת המורה ואת פרקטיקות ההוראה. הגורמים ההנעתיים גם מתווכים בין ההשפעות של התנאים הארגוניים בבית הספר ושל פרקטיקות המנהיגות על למידת המורה ועל פרקטיקות ההוראה ( Thoonen, Erik E. J., Sleegers, Peter J. C., Oort, Frans J., Peetsma, Thea T. D., Geijsel, Femke P).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין