מילת מפתח: הנעה
מיון:
נמצאו 117 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    המאמר אשר נכתב ע"י מומחה להוראת המתמטיקה בארה"ב מפרט 9 אסטרטגיות הוראה אותם יכולים מורים להפעיל בכיתה על מנת להגביר את המוטיבציה של תלמידי תיכון ללמידת מתמטיקה . לתשומת לב המחלקות להוראת המתמטיקה במכללות ובאוניברסיטאות (Alfred Posamentier) .

  • לינק

    המחקר בחן את ההשפעות של החשיפה העצמית של המנחה תוך שימוש בפלטפורמה המקוונת של הרשת החברתית פייסבוק על סוגי ההנעה של הסטודנטים בקורס שפה מקוון. המשתתפים היו 104 סטודנטים מתחילים לצרפתית שנרשמו לקורס מקוון בצרפתית באוניברסיטת מחקר גדולה בדרום מזרח ארה"ב. המשתתפים חולקו לקבוצת פייסבוק, שבה הם יכלו להיכנס לפרופיל הפייסבוק של המנחה במהלך הסמסטר, ולקבוצת ביקורת. התוצאות לאחר הטיפול הניסויי ציינו שהמשתתפים שהוקצו לקבוצת הפייסבוק חוו שינוי משמעותי בסוג ההנעה שהמחקר קבע כמועיל ללמידת שפה. שינוי כזה לא התרחש אצל הסטודנטים שהוקצו לקבוצת הביקורת (Aubry, James, 2013).

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר שנערך כדי לקבוע אם ספרי לימוד אלקטרוניים ניידים (e-textbooks) יגבירו את ההנעה של הסטודנט באוניברסיטה לקרוא על ידי הגברת אסטרטגיות הלמידה הקוגניטיביות והוויסות העצמי של הלמידה (Amanda J. Rockinson-Szapkiw, Jillian Wendt & Rebecca Lunde, 2013.)

  • לינק

    ניתוח מעמיק של הכתבה בעיתון דה-מרקר מלמד כי לא בהכרח איכות ההוראה גרמה לשינוי אלא הנעת התלמידים היא שיצרה את השינוי. בסוף שנת הלימודים הקודמת ‏(תשע"ג‏), שיעור הבוגרים הזכאים לבגרות בביה"ס התיכון בבית ג'אן הגיע ל-100% – נתון שהיה מוכר עד היום רק בסביון, שתלמידיו לומדים בבתי ספר תיכוניים מחוץ ליישוב. ב-2012, שיעור הזכאים לבגרות במגזר הדרוזי הגיע ל-54.8% – גבוה יותר מהממוצע בישראל, 49.8%, ודומה לשיעור הזכאים במגזר היהודי, 55.3%. השינוי הזה בציבור הדרוזי ובבית ג'אן התחולל על ידי צוותי המורים הוותיקים בבתי הספר – שלא הוחלפו ולא קיבלו תגבור מהחוץ. גם התלמידים הם אלה שלמדו בבתי הספר קודם לכן, ונכשלו בעבר. גם שיעור הנשירה הצטמצם ( ליאור דטל).

  • לינק

    המחקר הנוכחי משווה את ההשפעות של תמיכה רפלקטיבית בסביבה טכנולוגית תחת שני תנאים, תמיכה הממוקדת בלומד (LS) ותמיכה הממוקדת במורה (TS) לגבי הוויסות העצמי הפדגוגי של המורים (Zehavit Kohen and Bracha Kramarski, 2013).

  • לינק

    מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון את התרומה של וויסות רגשי-הנעתי לעומת וויסות מטא-קוגניטיבי לתהליכי הוויסות בשלמותם (וויסות רגשי-הנעתי וויסות מטא-קוגניטיבי) ולהישגים של הלומדים בפתרון בעיות אותנטיות במתמטיקה (Meirav Tzohar-Rozen, Bracha Kramarski, 2013).

  • לינק

    המאמר משווה את ההנעה בין קבוצות של לומדים שלמדו באמצעות קורס מקוון המבוסס על מערכת למידה מקוונת (e-learning) עם תמיכה של מכשירים ניידים וללא תמיכה של מכשירים אלה, בהתאמה (Chaiprasurt, Chantorn; Esichaikul, Vatcharaporn, 2013).

  • סיכום

    מחקר זה ביקש לבחון אם הירידה במוטיבציה ללמוד מדעים היא תופעה בלתי נמנעת, ולחקור את ההשפעה של גורמים שונים בסביבה החינוכית על ירידה זו. הגורמים שנבדקו היו: בית הספר, המורה למדעים, החברים בכיתה וההורים (והמטרות שהם מדגישים). המוטיבציה של התלמידים נבחנה באמצעות שלושה מדדים, שניים שבדקו אל רמת המוטיבציה (מעורבות בשיעור ומוטיבציה מתמשכת) ואחד שבדק את איכות המוטיבציה (מכוונות מטרות ההישג). נתונים כמותיים ואיכותניים נאספו בשנים תשס"ט-תש"ע משלושים בתי ספר "רגילים" ודמוקרטיים, אשר משרתים אוכלוסייה בחתך סוציו-אקונומי בינוני ומעלה; במדגם השתתפו שמונה חטיבות ביניים, שבעה בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר שמונה-שנתיים, ו-13 בתי ספר דמוקרטיים (שבהם גם כיתות יסודי וגם חטיבת ביניים). מתוך בתי הספר האלה נדגמו כאלפיים תלמידים מכיתות ה' עד ח', 55 מורים למדעים, וכ-400 הורים. 420 תלמידים השתתפו במחקר שנתיים ברצף ( דנה ודר-וייס) .

  • לינק

    מי צריך לקחת קורסים מקוונים? האם קורסים מקוונים מתאימים לכל הסטודנטים? האם כל תוכן ניתן להילמד בפורמט מקוון או האם סוגים מסוימים של חומרים ניתנים לשליטה בסביבה אלקטרונית? מי צריך ללמד קורסים אלו? כל אלה הן שאלות טובות שעל ממסדים המציעים קורסים מקוונים – ומרצים המלמדים אותם – לקחת בחשבון. ממצאי המחקר מצביעים גם על מי שצריך ללמוד קורסים מקוונים. אם הסטודנט הוא מישהו שאינו מוכן דיו לעבודה ברמה מכללתית ואינו סטודנט מתחיל בעל מוטיבציה מיוחדת, קורסים מקוונים בשלב מוקדם של הניסיון המכללתי אינם מומלצים ( Maryellen Weimer) .

  • לינק

    המאמר דן בהשפעה של עמדות התלמידים כלפי הלמידה שלהם על ההישגים האקדמיים, תוך התמקדות בשימוש בהתערבויות פסיכולוגיות כדי לצמצם את פער ההישגים. המחברים מסתכלים במחקר שנערך על ידי המחנכת קרול ס. דווק (Carol S. Dweck) לגבי כיצד התלמידים תופסים את האינטליגנציה שלהם ואת השפעתה על ההנעה של התלמיד (Yeager, David; Walton, Gregory and Cohen, Geoffrey L. , 2013).

  • לינק

    המחבר Larry Ferlazzo מספק לקוראים קישור לתוכן העניינים של ספרו החדש "למידה המונעת עצמית: אסטרטגיות הוראה להנעת התלמיד". זהו ספר המשך לספרו "לעזור לתלמידים להניע עצמם" (Helping Students Motivate Themselves). (Larry Ferlazzo , 2013).

  • לינק

    מאמר זה בוחן האם מודלים של למידה בינתחומית אפקטיביים יותר בשיתוף הלומדים באמצעות יצירת תנאים שמעניינים, מניעים, מערבים ומעוררים השראה בקרב התלמידים באמצעות מגוון של פדגוגיות אפקטיביות. מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שתי קבוצות הכוללות 292 מתמחים בהוראה לבית הספר היסודי במהלך שנתיים שהשתתפו במודל של למידה בינתחומית (Birchinall, Liz, 2013).

  • לינק

    המחבר, Larry Ferlazzo, מפרסם מדי שנה בבלוג שלו מהו, לדעתו, המחקר הטוב ביותר של באותה שנה. הוא מתאר מחקר, שבו עקבו החוקרים אחר 3,500 תלמידים גרמניים במשך חמש שנים כדי לזהות אילו גורמים של למידה/הוראה/IQ עשויים לתרום להישגים לימודיים מידיים במתמטיקה והאם גורמים אלה שונים מהגורמים שעשויים להוביל לשיפור בלימודים לאורך זמן (Larry Ferlazzo, 2012).

  • לינק

    הנעת התלמידים אף פעם לא קלה. אולם, כיום ההנעה על ידי המורים חשובה מאי פעם בשל האפשרויות הרבות להסחת הדעת שיש כיום לתלמידים.מאמר זה מספק רשימה של 21 דרכים, כדי שתוכלו להפיק את המרב מהזמן שלכם עם התלמידים.

  • לינק

    מחקר זה העריך את האפקטיביות של משחק תלת-ממדי במתמטיקה, DimensionM, באמצעות מערך דמוי-ניסוי הכולל קבוצת ביקורת ומבחן מקדים ומבחן אחרי כן. המשתתפים היו 437 תלמידי כיתה ח'. התוצאות הראו שמשחק ה- DimensionM הגביר את רכישת הידע המתמטי באלגברה וחיזק את ההנעה של התלמידים ללמוד. הממצאים מציעים שיישום של משחק ה- DimensionM בהוראת המתמטיקה יכול להועיל לתלמידי חטיבת הביניים בלמידת אלגברה (Bai, H., Pan, W., Hirumi, A., & Kebritchi, M., 2012).

  • מאמר מלא

    נירופדגוגיה היא תחום דעת חדש ששואף ליצירת פדגוגיה שמתחשבת בתכונות המוח, תוך דו-שיח והכרות הדדית. במאמרים קודמים דנו מזווית ראיה נירופדגוגית בלמידה במוח ובכתה [2-5]. במאמר הנוכחי אנו מרחיבים את היריעה, ומתמקדים בקשר בין למידה לבין מוטיבציה במוח ובכתה. המאמר ייחודי ומציע זווית ראיה חדשה להבנה וניתוח המוטיבציה שלנו ושל האחר. באופן משלים או כתוספת למקובל [1] אנו מציעים לצאת לדרך הבנת המוטיבציה מהתבוננות במנגנוני מערכת הגמול המוחית: הנאה, ציפייה לגמול, רצון, והנעה, וכן מהתבוננות בבסיס העיצבי של מסלולי הגמול השונים במוח ובכיתה. המאמר שזור בדוגמאות נירו-פדגוגיות רבות ( יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני, ומעיין ורטמן) .

  • לינק

    תוך שימוש במערך מחקר דמוי-ניסוי, מאמר זה בוחן את ההשפעה של תכנון מחדש של סביבה אותנטית של למידה שיתופית מקוונת, בהתבסס על עקרונות של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning), שמכוונת לספק פיגום מפורש יותר של שלבי הלמידה עבור התלמידים. תוצאות המחקר חושפות שהתכנון מחדש הוביל לרמות שוויוניות יותר של פעילות של לומדים אוטונומיים ומכוונים לבקרה, אבל גם לירידה בתשומה של הלומדים האוטונומיים (Rienties, Bart; Giesbers, Bas; Tempelaar, Dirk; Lygo-Baker, Simon; Segers, Mien; Gijselaers, Wim, 2012).

  • לינק

    המגמה כיום היא להתייחס למקצוע ההוראה כקריירה הבאה לידי ביטוי בלמידה והתפתחות מקצועית לאורך כל החיים. מכל מסגרת או מתכונת של התפתחות או אף רפורמה חדשה – המורה צובר ידע, משתנה, קשוב לשינויים ולמגמות ומתפתח בהתאם לנושא ולמיומנויות שהוא שואף לקחת קדימה במטרה להתקדם ולערוך שינוי בהרחבה או בהגדרת תפקידו. הסקירה הבאה עוסקת במודלים לפיתוח קריירה בהוראה. הסקירה סוקרת דגמים וכיווני פיתוח ומחקר במדינות העולם המתקדמות וגם בישראל ( דזירה פז , עמי סלנט).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים בחנו את ההנחה כי שעדיף כי המורים יעריכו את ההשתתפות בכיתה של תלמידיהם מאשר שיעריכו את ההנעה של תלמידיהם(Lee, Woogul; Reeve, Johnmarshall, 2012).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את האפקטיביות של למידה המבוססת על משחקים דיגיטליים (ראשי תיבות באנגלית: DGBL) על ההנעה ללמידה, על פתרון בעיות ועל ההישגים האקדמיים של התלמידים (Yang, Ya-Ting Carolyn, 2012).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין