מילת מפתח: הנעה
מיון:
נמצאו 117 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    מסוגלות עצמית (Bandura, 1997) של מתכשרים ומורים בפועל נחקרת רבות מתוך הבנה שהיא מהווה גורם משפיע על מחויבותם להוראה, על נשירה, על הישגי תלמידים ועל נכונות לאמץ ולבצע רפורמות חינוכיות (Chestnut & Cullen, 2014). לאמונות במסוגלות עצמית יש תפקיד מרכזי בתיאוריות חברתיות-קוגניטיביות (Lent et al., 1994, Bandura, 1986, 1997), והן תורמות להסברים של התפתחות קריירה אישית, בחירות תעסוקתיות וחינוכיות והצלחה אקדמית ומקצועית. טענת החוקרים היא שמתוך סקירה של 33 מאמרים ניתן לומר שיש קשר בין אמונות של מתכשרים ומורים על מסוגלות עצמית לבין מחויבות למקצוע. מסוגלות עצמית עשויה להיות מנבא להתמדה בהוראה ולהפחתת נשירה. ממצא זה עשוי לשמש לבניה של תוכניות ההכשרה והתפתחות מקצועית (Chestnut, S.R., & Burly, H).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הסיבות לכך שמורים מציגים חדשנות בהוראה שלהם. נערכו ראיונות עם שלושים מורים בבית ספר יסודי, בבית ספר תיכון ובאוניברסיטה בקהילה במערב-התיכון של ארה"ב. כל המשתתפים אמרו שהם יזמו חדשנות בעקבות הרצון לשפר את למידת התלמידים; אחרים הזכירו לעתים קרובות סיבות, כגון: התנסויות של התפתחות מקצועית מבחירתם ואת הרצון להימנע משעמום אישי (Emo, Wendy, 2015).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בוחן את המידה שבה ההנעה (מוטיבציה) לקריאה והרגלי הקריאה חוזים מרכיבים שונים של הקריאה (קריאת מילה, הבנה, סיכום ומהירות הקריאה של טקסט) וגם מוסיף למחקר המצומצם הבוחן הבדלים קבוצתיים (מגדר, גיל, יכולת) בהנעה לקריאה ובהרגלי קריאה של מתבגרים. מבין כל הרגלי הקריאה רק קריאת סיפורת הופיעה כמנבא עקבי של שונות במיומנויות קריאה שונות, לאחר התחשבות במיומנויות קריאה אחרות (,Mcgeown, Sarah P Duncan, Lynne G ; Griffiths, Yvonne M ; Stothard, Sue E, 2015).

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר שבחן את הקשר בין סוגים שונים של הנעות (מוטיבציות) לבחירה בהוראה של מתכשרים לבין תפיסתם את יכולתם המקצועית ואת אפשרות העיסוק העתידי בהוראה. המחקר נערך בהונג קונג. אוכלוסיית המחקר כללה 142 מתכשרים להוראה שענו על שאלון ו-7 מרואיינים שרואיינו בעקבות ממצאי השאלון. הסטודנטים השתתפו בתוכנית הכשרה לבעלי תואר ראשון בחינוך. נערך סקר לזיהוי דפוסים כלליים של הנעות הוראתיות של מתכשרים להוראה, תכניותיהם לעתיד ותפיסת היכולות המקצועיות (Tang S.Y.F., Wong, A. K.Y., & Cheng, M.M.H).

  • לינק

    מאמר זה מתאר תהליך בן 14 שלבים עבור שימוש בהערכות הסטודנטים לגבי הוראה כדי לשפר את ההוראה. התהליך החדש כולל בחינה של הערכות הסטודנט בהקשר של מטרות המנחה, הערכות סטודנטים של אותו הקורס שהושלמו בזמנים שונים, והערכות של קורסים דומים שאותם לימדו מנחים אחרים. התהליך כולל שלבים כדי לסייע למקסם את ההנעה של המנחה כמו גם כדי לסייע לזהות מטרות טובות לשיפור (Malouff, John M.; Reid, Jackie; Wilkes, Janelle; Emmerton, Ashley J. , 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את רמת המעורבות של האימהות לגבי החינוך של ילדיהן, וההשפעה של מעורבותן על ההנעה של הילדים ועל ההישגים הלימודיים שלהם.רוב ההנעה האוטונומית (המזוהה, הפנימית) לגבי מעורבות קושרה באופן חיובי לרמת המעורבות של האימהות ולהשפעה החיובית של המעורבות שלהן. מעורבות מזוהה, כמו גם רמה הורית של מעורבות, הייתה קשורה ליכולת הנתפסת האקדמית של הילדים, לערך העצמי שלהם, ולציוניהם בקריאה(Grolnick, Wendy S. , 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מנסה לענות על השאלות: מהם האתגרים, הבעיות והמכשולים של סטודנטים בעלי הנעה עצמית מופחתת המעורבים בקורסי MOOC וכיצד הם קשורים לקונקטיביזם וללמידה שלהם. הממצאים סווגו כ:אתגרים, בעיות, מכשולים הקשריים עיקריים וקונקטיביזם (Garcia Espinosa, Brenda Jeanett; Tenorio Sepulveda, Gloria Concepcion; Ram?iez Montoya, Maria Soledad, 2015).

  • תקציר

    המחברים טוענים כי אף על פי שסטודנטים מבוגרים יכולים להסיק מהקשר עשיר יותר בעת בניית ידע חדש, יש להם באופן טיפוסי פערים בידע שיש לסגרם כדי שיוכלו להמשיך בהצלחה ללימודים ברמה גבוהה יותר. מסיבה זו, יש לתכנן את הקורסים תוך חשיבה על החוזקות והצרכים הספציפיים של הלומדים המבוגרים.מתוארת ההתפתחות של גישה להוראה מקוונת משולבת מודולרית המשלבת גישות הוראה משתנות הכוללות קונסטרוקטיביזם, שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית וטכניקות וכלים אחרים. נבחן היישום של שיטה זו לקורסים בהקשר של תכנית ספציפית ללומדים מבוגרים (Hsu, Jeffrey; Hamilton, Karin; Wang, John, 2015).

  • לינק

    באמצעות סיפור המסגרת של "משל המערה" לאפלטון מבקש המאמר לבחון את טיבו המיוחד של ארוס הפועל במעשה החינוך בבית הספר. היגיון זה נבחן במאמר לאור שתי מורכבויות של טבעה של הפעולה החינוכית. המורכבות הראשונה, אפיסטמולוגית, דנה בטיבה של פעולת הלמידה ובהגיונו של הדחף אליה. המורכבות השנייה, אתית, דנה בטבעה של המחויבות להוראה ובטיב רצונם של מחנכים ומחנכות לעסוק בה. את פתרונן של מורכבויות אלו מבקש המאמר להבין ולהבהיר באמצעותו של מושג ה"ארוס" — אותו כוח מניע ראשון ועז הדוחף אל הידיעה ואל הפעולה. במאמר נבחנים גילוייו המורכבים של ארוס בפעולה החינוכית, על רקע ניסיונו הפדגוגי של המחבר כמחנך בבית ספר וכמורה במוסדות להכשרת מורים (בועז צבר).

  • תקציר

    מחקר זה מעוניין לבחון אילו מאפיינים של הערכת מורים, מאפיינים פרוצדורליים, מאפיינים של מנהיגות ותכונות של מורים יכולים לעורר תפיסות של מורים לגבי התועלת שבמתן משוב ופעילויות של למידה מקצועית בהקשר של הערכת המורה. התוצאות מטפחות אופטימיות לגבי הערכת המורים, ומראות שהערכת המורים עשויה לדרבן מורים ליטול על עצמם פעילויות של למידה מקצועית כאשר הם תופסים את המשוב כשימושי (Tuytens, Melissa; Devos, Geert, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה טוען שעל המפתחים של למידה מקצועית לשקול ניצול ארבעת הרכיבים של מחקר פעולה שיתופי כמסגרת עבודה. הרכיבים של מחקר פעולה שיתופי כוללים: הנעה, ידע, פעולה ורפלקציה (Bleicher, Robert E. , 2014).

  • סיכום

    המאמר מעלה הצעות הקשורות להנעה ולהצלחה בקורס מקוון. ההמלצות כוללות הכרות בין הסטודנטים, קידום התלהבות בכיתה ושיתוף בציפיות לגבי הקורס. מוצע ביסוס של ציד דיגיטלי, יחד עם שימוש במשחקים ובתשבצים (Beaudoin, Paul, 2014).

  • תקציר

    המטרה העיקרית של מחקר זה היא לחקור את היעילות של שימוש בתוכן וידאו משלים בהוראת מולטימדיה. שילוב של קטעי וידאו במצגות של הרצאה במולטימדיה עשוי להגביר את התפיסה של הסטודנטים לגבי המידע החשוב ואת המוטיבציה שלהם ללמידה. מחקר זה הראה שסגמנטציה של חומרי הוראה עם קטעי וידאו משלימים עשויה לשפר את ההצגה ואת הארגון של ההרצאה כדי להשיג הוראה ולמידה אפקטיביות (Milos Ljubojevic, Vojkan Vaskovic, Srecko Stankovic, and Jelena Vaskovic, 2014).

  • מאמר מלא

    כדי להבין מהי למידה משמעותית יש להבין מהי למידה לא משמעותית. למידה משמעותית היא תוצר של הבנה ויצירת הקשרים וקשרים החשובים ללומד. מסקנה: הוראה נעשית משמעותית כאשר היא מצליחה להניע תלמידים ליצירת הקשרים וקשרים החשובים להם (גבי סלומון).

  • מאמר מלא

    למידה משמעותית היא פעילות בהווה המעצבת מחדש את העבר ואת העתיד. למידה משמעותית זקוקה לתנאים פנימיים – מעורבות משימה והבנה. למידה משמעותית זקוקה לתנאים חיצוניים – בנייה מחדש של יסודות בית הספר. מסקנה: הרוצים בלמידה משמעותית צריכים לתת תנאים חיצוניים לתנאים הפנימיים (יורם הרפז).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לזהות קבוצות בעלות מוטיבציות להוראה השונות באופן מובהק.זוהו ששה מקבצים: מומחיות, תפקיד, נושא, תשוקה, אי-רצון ואי-כשירות. המורים בקבוצות אלה היו שונים באפקטיביות האישית הנתפסת, בעניין ובמאמץ לגבי הוראה (Visser-Wijnveen, Gerda J.; Stes, Ann; Van Petegem, Peter., 2014).

  • לינק

    בעוד שמחנכים ממשיכים לבחון את הדרכים הטובות ביותר להוראה וללמידה, מתחיל להתגלות לקסיקון חדש המתאר גישה מסוימת אחת – למידה עמוקה יותר. הביטוי מרמז על חווית למידה עשירה לתלמידים המאפשרת להם באמת להעמיק בנושא כלשהו ולהבין אותו בדרך הדורשת יותר מאשר שינון העובדות בלבד. היסודות היוצרים גישה זו אינם בהכרח חדשים – מורים מעולים עשו שימוש בטקטיקות הללו במשך שנים. אולם עתה ישנה תנועה לאגד את החלקים השונים המגדירים את גישת הלמידה העמוקה יותר, ולהפיץ את הידע ממורה למורה, מבית ספר לבית ספר באמצעות מוק (MOOC) של למידה עמוקה יותר (Katrina Schwartz).

  • לינק

    תובנות מעניינות של רותי סלומון בבלוג המרתק שלה. כותבת רותי סלומון : "השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעת במערכת הכריזה יצירות קלאסיות"…"התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר לילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת."

  • לינק

    הקשרים של תלמידי התיכון עם המורים, עם המאמנים ועם מבוגרים משמעותיים אחרים יכולים להשפיע עמוקות על החוויה שלהם. לרוע המזל, המספר ההולך וגדל בארה"ב של תלמידים בכיתה, המספר המדלדל של יועצי הכוונה, והאובססיה אחר ציונים במבחנים הפכו את יצירת הקשר עם התלמידים לכמעט בלתי אפשרית. המחקר מראה שרמות ההנעה של התלמידים יכולות לעלות או לרדת בהתבסס על תחושתם שללמידה שלהם בבית הספר יש יישום מעשי לחיים שלהם לאחר סיום בית הספר התיכון (Ferguson, Maria, 2014).

  • לינק

    מאמר זה מציג מערך של עקרונות ושל פרקטיקות הקשורות למתן מענה לגבי חוסר מעורבות בלמידה בדרכים קונסטרוקטיביות.מסגרת זו, של ראיון הנעתי, שאולה מתחום הטיפול הבריאותי אבל הותאמה לשימוש בתחום ההשכלה הגבוהה. המודל מתמקד בבניית ביטחון ועצמאות וטיפוח המעורבות, וכך מאפשר לסטודנטים לקחת אחריות על הלמידה שלהם (Wells, Harvey; Jones, Anna; Jones, Sue C. , 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין