מילת מפתח: הנעה
מיון:
נמצאו 117 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מחקר פנה לתפקיד של פרקטיקות לימודיות המכוונות-למומחיות ולניהול כיתה של מורים בבתי ספר יסודיים כמתווכים של ההשפעות של הנעת המורה על הנעת התלמיד. התוצאות מניתוחי רגרסיה מרובת-רמות חשפו שהעניין החינוכי של המורה תרם לדיווחים של התלמידים לגבי הפרקטיקות הלימודיות של המורים. פרקטיקות אלה, בתורן, היו מנבאות משמעותיות למטרות המומחיות ולעניין של התלמידים בנושא הלימוד הן ברמת התלמיד והן ברמת הכיתה.

  • סיכום

    המחקר כולל סקירה של 40 שנות מחקר על ההשפעות של מסוגלות עצמית של מורה (teacher self-efficacy) על איכות תהליכים כיתתיים, הישגים אקדמיים והנעה של תלמידים, ורווחה נפשית של מורים. הסקירה כוללת 165 מאמרים (Zee, M., & Koomen, H).

  • תקציר

    מסגרות למידה בלתי פורמלית כגון מוזיאונים זוהו כהזדמנויות להגברת ידע והנעה של תלמידים במדע ולייעול הקשר בין המדע לבין חיי היומיום. המחקר הנוכחי העריך את תפקידה של תכנית לחינוך מדעי בקצב אישי (הממוקמת במוזיאון למדעי הרפואה) בהגברת ידע תוכן הקשור לתכנית, מסוגלות עצמית, הערכה ושאיפות של תלמידים. המחקר חקר גם באם הישגים בהיזכרות בידע תוכן והנעה (הרלוונטיים לביולוגיה, לאנטומיה ולבריאות) מקושרים לשיפורים מדווחים באמונות לגבי אורח חיים והתנהגויות הקשורים לבריאות הרלוונטיים לחיי היומיום (Martin, Andrew J.; Durksen, Tracy L.; Williamson, Derek; Kiss, Julia; Ginns, Paul, 2016).

  • סיכום

    כאשר המחבר היה בתיכון, הוא קיבל ציון מצוין בכל שיעורי המתמטיקה שלמד – עד שהחל ללמוד חשבון אינפיניטסימלי. באלגברה ובגיאומטריה, הוא יכול היה להסתמך על שינון נוסחאות, אבל עכשיו היה עליו לחשוב בעצמו. זה היה נורא, והסתיים בכך שקיבל ציון בינוני ובקושי עבר את שיעור החשבון האינפיניטסימלי בקולג'. המחבר היה משוכנע שהסיבה לכך היא שלא הייתה לו חשיבה מתמטית, ומאז הוא נמנע ממקצוע זה. הסתבר שהוא טעה. קרוב לוודאי שלא היה הופך לאשף מתמטי, אבל המגבלה לא הייתה שאין לו כישרון במתמטיקה, אלא אמונתו שהייתה לו מגבלה מלכתחילה. מיליוני סטודנטים בשנתם הראשונה בקולג' נכשלים בקורסים אלה, ומשום שאלגברה הוא מקצוע חובה, רבים נושרים מהלימודים לגמרי. ניתן לשנות את המשוואה הפטליסטית הזו. במספר רב של מחקרים שנערכו בקפידה, פסיכולוגים חברתיים הראו שלהתנסויות קצרות יש השפעה חזקה וממושכת על עתידם האקדמי של תלמידים על ידי שינוי הלכי המחשבה שלהם לפני כניסתם לקולג' (David L. Kirp , 2016).

  • לינק

    מה משמעות הביטוי הוראה מעוררת השראה? זה איננו צירוף נפוץ. אנחנו אומרים כל מיני דברים על הוראה — הוראה מקצועית, הוראה סמכותית, הוראה דיאלוגית, אבל לא דברים שקשורים להשראה. השראה "הולכת טוב" עם אמנויות — ספרות, ציור, מוזיקה — אבל לא עם הוראה. מה בין מורה המנסה "להחזיק כיתה" ו"להעביר את החומר" ובין השראה? (יורם הרפז).

  • סיכום

    המיקוד של המחקר הנוכחי הוא על תפיסות מורים את ההתפתחות המקצועית שלהם, מבלי לנסות לשבח את האפקטיביות של התהליך עצמו או מרכיביו שבהם ניתן למצוא על פי רוב סדנאות, קהיליות הדרכה ולמידה ועוד. מטרות: א) לבחון את הדרך שבה מורים שחוו יישום של רפורמה ארגונית תופסים את תהליך התפתחותם המקצועית, ב) לבחון את ביטויי התפיסות האלה בדפוס ההתפתחות של מורים. שאלות: 1. כיצד מורים המעורבים ברפורמה מאפיינים את תהליך ההתפתחות המקצועית? 2. על פי תפיסות המורים הללו, אלו גורמים הניעו אותם להמשיך בהתפתחות המקצועית? 3. אילו דפוסים של התפתחות מקצועית היו שכיחים בין המורים האלה? אוכלוסייה: 43 מורים מ-10 בתי ספר שונים שהשתתפו ברפורמת "אופק חדש". זהו מחקר איכותי בפרדיגמה של סיפורי חיים (Orit Avidov-Ungar).

  • סיכום

    אם בתי הספר באמת היו רוצים פרקטיקות מבוססות מחקר שישפרו את הלמידה של התלמידים, הנה רשימה נבחרת של מועמדים לתפקיד: הפסקה, אמנות, מוסיקה ושחמט. זו עובדה שלמידה ומשחק שחמט מעניקים לילדים מיומנויות והרגלים המסייעים להם להצליח בבית הספר ובחיים. הדבר הוכח אינספור פעמים תוך שימוש בכל סוגי המדדים. המאמר מתאר את היכרותה של המחברת עם מוריס אשלי (Maurice Ashley), רב-האמן הבין-לאומי הראשון ממוצא אפרו-אמריקאי בשחמט והשפעתו (Libow-Martinez, Sylvia , 2016).

  • תקציר

    מחקר זה בדק את הרעיון שההשפעה של בהירות המרצה על למידה מותנית בהנעה של סטודנטים. המחברים הקצו רנדומלית 128 משתתפים לצפייה בסרטון וידאו של הרצאה בהירה או לא בהירה וביקשו מהם לדווח על הנעתם לעבד באופן מעמיק את חומרי ההרצאה. התוצאות הראו שאפילו במקרה של הוראה בהירה, ציוני המבחנים לא עלו כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה נמוכה. אולם, כאשר הנעת הסטודנטים לעיבוד החומרים הייתה גבוהה, ההנעה פעלה הדדית עם בהירות המרצה והעלתה את ציוני המבחנים (Bolkan, San; Goodboy, Alan K.; Kelsey, Dawn M., 2016).

  • לינק

    למחקר זה שלוש מטרות: להשוות את דפוסי ההנעה של משתתפים בקורסי MOOC הלומדים באותו קורס אך בשפת הוראה שונה; לבחון את הקשרים בין השגת הנעה לבין צורות שונות של מעורבות; ולאפיין את מסיימי קורסי ה-MOOC בהתאם להנעה שלהם ללמוד. החוקרים ערכו חקר מקרה במסגרת של קורס MOOC בתחום "ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים" אשר הועבר בשתי שפות: אנגלית וערבית ( Barak, Miri; Watted, Abeer; Haick, Hossam, 2016).

  • לינק

    האם למידה אודות מאבקיו של אלברט איינשטיין מסייעת לתלמידים להצליח יותר בכיתה? מחקר חדש של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (American Psychological Association) טוען שכן: תלמידי תיכון הקוראים על אתגרים אישיים ואקדמיים שעמדו בפני מדענים שיפרו את ציוניהם בשיעורי מדעים. הסתבר שתלמידים אשר קראו לגבי מאבקים אישיים או לגבי מאבקים אינטלקטואליים היו צפויים לשפר את ציוניהם במדעים לאחר קריאת הסיפורים – בייחוד אלה שציוניהם היו נמוכים לפני הקריאה. אלה שקראו על הישגים לא השתפרו לאחר קריאת הסיפורים. הן לפני קריאת הסיפורים הן אחרי הקריאה, אותם תלמידים אשר האמינו שמאמץ, יותר מאשר כישרון מולד, מוביל להצלחה במדעים נטו להצליח יותר בשיעור המדעים (Zubrzycki Jaclyn, 2016).

  • לינק

    מחקר זה מדווח על ההבדלים בהנעה, ברכישת אוצר מלים ובתפיסות לגבי השימוש בגוגל דוקס בין למידה אינדיבידואלית לבין למידה שיתופית ברמה העל-תיכונית. שתי כיתות של סטודנטים הלומדים אנגלית כשפה זרה (EFL) גויסו וכל כיתה הוקצתה רנדומלית לאחת משתי קבוצות – לימוד אינדיבידואלי או לימוד שיתופי. התוצאות של המחקר עולות בקנה אחד עם אלה של מחקרים קודמים בכך שלסטודנטים אשר למדו בשיתופיות היו ביצועים טובים יותר מאשר אלה שלמדו באופן אינדיבידואלי ביחס לרכישת אוצר מלים ( Sarah Hsueh-Jui Liu; Yu-Ju Lan, 2016).

  • סיכום

    טענת הכותבים היא שמורים חונכים בוחרים בתפקיד זה מתוך מוטיבציות שונות ועל פי תפיסות שונות של חונכות, והן משפיעות בתורן על מעשה החונכות. לכן ראוי לבחון ולשקול זאת בעת בניית תוכניות חונכות למתכשרים ולמורים מתחילים כדי שהפעילות תהייה אפקטיבית ואיכותית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון קשרים בין מוטיבציות לעסוק בחונכות לבין תפיסות חונכות של מורים חונכים (van Ginkel, G., Verloop, N., & Denessen, E).

  • תקציר

    מחקר זה בחן אילו גורמים קובעים את סיום התואר בתכנית להכשרת מורים מבוססת אוניברסיטה בהולנד. המחברים הניחו שהן המאפיינים של הסטודנט והן המאפיינים של סביבת הלמידה השפיעו על סיום התואר. המחברים כללו את הגורמים הבאים במחקרם: ההנעה להפוך למורה, מסוגלות עצמית להוראה, מחויבות מקצועית, תפיסות של ניהול זמן ותפיסות של איכות ההוראה בתכנית להכשרת מורים (Fokkens-Bruinsma, Marjon; Canrinus, Esther Tamara, 2015).

  • תקציר

    במחקר זה, נעשה שימוש במציאות רבודה ובטכנולוגיות למידה ניידת כדי לפתח מערכת אקולוגית וירטואלית של פרפרים על ידי שילוב של צמחים פונדקאים בקמפוס בית הספר ופעילויות גידול וירטואליות. תלמידים יכולים להשתמש בטלפונים חכמים או במחשבי לוח (טאבלטים) כדי לגדל פרפרים וירטואליים בצמחים פונדקאים ולצפות במעגלי החיים שלהם בשלבי גדילה שונים (Tarng, Wernhuar; Ou, Kuo-liang; Yu, Chuan-sheng; Liou, Fong-lu; Liou, Hsin-hun, 2015).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון מסוגלות-עצמית, הנעה, יכולות של כיול ידע תוכן (knowledge calibration) ותפיסות של חקר בקרב מורים למדעים במהלך לימודים במסגרת תוכנית התפתחות מקצועית חד-שנתית למורים למדעים (כאן: ביולוגיה ומדעי כדור הארץ). בתוכנית למדו המורים בהובלת מדען שהיה המלווה המקצועי של התוכנית בדגם של שולייתיות קוגניטיבית. החוקרים ביקשו לבחון אם תוכנית כזו משנה מאפיינים קוגניטיביים ולא-קוגניטיביים של התפתחות מקצועית של מורים (Peters-Burton, E.E., Merz, S.A., Ramirez, E.M., & Saroughi, M).

  • לינק

    מחנכים משתמשים זה זמן רב בתמריצים חיצוניים או במגבלות הכוללים את ההבטחה לתגמול או את הציפייה להערכה כדי להניע תלמידים. בעוד שתמריצים חיצוניים מסייעים, בפועל, להבטיח שעבודה תתבצע ותיעשה בזמן, יש להפעיל זהירות כאשר יצירתיות מונחת על כף המאזניים. במצבי הוראה ולמידה שבהם קיימת תשובה אחת "נכונה" ודרך טובה ביותר אחת לפתרון, תמריצים חיצוניים עשויים להיות יעילים ביותר. אולם, כאשר מוצגות בפני תלמידים פעילויות ובעיות פתוחות יותר, נמצא כי אותם תמריצים חיצוניים הורסים את ההנעה הפנימית והיצירתיות של תלמידים מערביים (Beth A. Hennessey, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מציג אסטרטגיה לשילוב שאלות סקרניות של התלמידים בתכנית הלימודים כדרך להפחית את השונות בין תחומי העניין של התלמידים לבין הדרישות של תכנית הלימודים. המחברים בחנו כיצד חמישה מורים בבית הספר התיכון משלבים את השאלות של התלמידים בהוראה שלהם, את הפרספקטיבות של התלמידים לגבי שילוב זה ואת ההתנסות בלמידה בדרך זו (Hagay, Galit; Baram-Tsabari, Ayelet, 2015).

  • לינק

    פרופ' חנן יניב קורא בטור באתר החדשות של נענע 10 למהפכה אשר תנתק את בתי הספר מן המערכת האקדמית: "אין לך מכשול עיקש יותר, העומד בפני כל ניסיון לשינוי מעמיק של מערכת החינוך, מאשר בחינות הבגרות. השאיפה והלחץ להצלחה בבחינות הבגרות מכשירה כל אמצעי, שהרי ברור שתעודת בגרות טובה היא המפתח למוסדות האקדמיים ותואר אקדמי הוא מפתח להצלחה בחיים. האמנם?" (חנן יניב).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לספק הבנה חדשה הנוגעת לפער בין התיאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים. נמצא נמצא כי המשתתפים מאמינים יותר במקורות ידע המונעים מבחינה פרקטית מאשר במקורות מבוססי-תיאוריה לגבי הוראה ולמידת התלמיד. נמצא גם כי הם מונעים ללמידה מהפרקטיקה יותר מאשר ללמידה מהתיאוריה בהכשרת מורים (Braten, Ivar; Ferguson, Leila E., 2015).

  • לינק

    חקר מקרים מרובים (Multiple case studies) של ארבעה פרופסורים לחינוך במהלך שנה אקדמית אחת מציין כי מכשולים בשילוב טכנולוגיה בפדגוגיית הקריאה סובבים סביב הנושאים הבאים: יכולת קריאה מונעת על ידי הנעה פנימית. פרקטיקות נוכחיות המזניחות את הקריאה ב"עולם האמיתי" מייצרות תלמידים היודעים כיצד לקרוא, אלא שאין להם את התשוקה לקרוא. הלחצים לציית למנדטים החינוכיים יצרו נתק בין אסטרטגיות של "הוראה טובה" לבין דרישות מחוז בית הספר. השימוש בפרקטיקות מעודכנות העושות שימוש במדיה דיגיטלית נחלש בשל הידע העכשווי והמסוגלות העצמית של הפרופסורים לחינוך לקריאה, והזמינות הבלתי עקבית ו/או הנגישות הטכנולוגית המוגבלת (Fisk, Janine S. , 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין