מילת מפתח: הכשרת מורים
מיון:
נמצאו 982 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    מטרות הרפורמה בנושא מעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב ות"ת היו, בין היתר: חיזוק איכותן ושיפור פעילותן של המכללות האקדמיות להוראה כגופים ייעודיים להכשרת מורים; הבטחת התקציב הנדרש להכשרת עובדי הוראה וניצולו למטרה זו בלבד; התייעלות; פיתוח התמחויות, ובכלל זה פיתוח תחומים תומכי חינוך. רפורמה זו אמורה לשדרג את איכותה של הכשרת המורים. נמצא כי גם לאחר החתימה על הסכם העקרונות בשנת 2011 ועל הסכם המתווה בפברואר 2015 התנהל תהליך מעבר המכללות לתקצוב ות"ת ללא הובלה סדורה ומתוכננת של משרד החינוך ומל"ג-ות"ת – שני המאסדרים של תחום זה. היעדר תכנית עקרונית של המאסדרים, שבה באים לידי ביטוי הפריסה הגאוגרפית הרצויה ומספר המוסדות הרצויים לכל מגזר, וכן היעדר לוח זמנים מחייב – כל אלה עיכבו את תהליך המעבר, הביאו לידי בזבוז זמן ועלולים להביא להכשלת יישום הרפורמה (מבקר המדינה).

  • סיכום

    במוקד המאמר (שהוא פרק בספר) עומדת תמונת מחקר הכשרת מורים בשנים 2012-2000. תחום מחקרי זה הוא שדה מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות סותרים על מטרות המחקר ועל מטרות החינוך. הכותבים סקרו כ-1,500 מחקרים בניסיון למפות את התחומים והגישות שהם מבטאים במונחים של תכנים, השפעות חברתיות ותהליכים גלובליים על בחירת הפרדיגמות המחקריות ועל פרשנויות החוקרים ומסקנותיהם. הם ממשיגים את "מחקר הכשרת מורים" כ"פרקטיקה חברתית ממוצבת היסטורית" (historically situated social practices), מציגים שלושה כיווני מחקר מרכזיים העולים מן הסקירה ומנתחים אותם על פי תצורות (configuration) רבות של פרקטיקות מחקריות הצומחות מתוך הקשרים חברתיים, היסטוריים ופוליטיים מורכבים. ברוח הגדרתן הכותבות מזהות עצמן כנשים בכירות בקהיליית העוסקים בהכשרה, כחוקרות וכנשות מעשה בעלות מחויבות לשונות ולשוויון המעורבות בבחינה ובביקורת של היבטים מדיניים ופוליטיים מורכבים של הוראה והכשרת מורים (Cochran-Smith, M., & Villegas, A.M).

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן את האופן שבו סטודנטים להוראת מדעים ומורים למדעים שהשתתפו במועדון קריאת מאמרי מחקר שנמשך 7 חודשים, עסקו בספרות מחקר בחינוך הרלוונטית לפרקטיקה שלהם כדי לצמצם את הפער בין תיאוריה לפרקטיקה. במועדון קריאה זה הייתה להם הזדמנות לבקר ולנתח מאמרים מכתבי עת שפיטים בתחום החינוך המדעי בהקשר של הפרקטיקה שלהם בכיתה (Tallman, Karen; Feldman, Allan, 2016).

  • סיכום

    אינני חושב על התלמידים שלי במונחים שלגזע או מוצא. אני עיוור-צבע" בהקשר של הוראה" – כותבי המאמר בחנו עמדות של מתכשרים להוראה בהתייחס לראיית השונה או התעלמות משונות במהלך ההוראה.במאמץ להיענות לצרכים של שונות גוברת והולכת באוכלוסיות תלמידים בבתי ספר בארה"ב תכניות להכשרת מורים מנסות למצוא דרכים להכשירם להוראה נענית-תרבות הרואה במאפיינים התרבותיים של התלמידים מקור לשיקולי דעת הוראתיים. קיימות תכניות הכשרה הכוללת קורסים על שונות ורב-תרבותיות והמנסות לשלב נושאים מתחומים אלה במהלך ההכשרה, במיוחד לנוכח העובדה שרוב המורים הם לבנים ממעמד הביניים.

  • תקציר

    המאמר חוקר רפלקציות הקשורות להתנסות המעשית (פרקטיקום) של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי. הנתונים כוללים את כתבי התלקיטים של 13 סטודנטים. נעשה שימוש בגישת הניתוח התמטי כדי לחקור את תוכן ורמת הרפלקציה של הסטודנטים, והאופן שבו היא תרמה לתיאוריה הפרקטית ולפיתוח המקצועי שלהם (Korkko, Minna; Kyro-Ammala, Outi; Turunen, Tuija, 2016).

  • לינק

    המאמר מציג מחקר הבוחן את ההתפתחויות שנעשו על ידי חוקרים לגבי המושג של ידע מתמטי עבור הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את טכניקת הסקר שאומצה על ידי מחברי המחקר, ההערכה של המחברים לגבי מחקרים שונים שנערכו כגון: "ידע מתמטי עבור הוראה והבהרת משימה" (Mathematical Knowledge for Teaching and Task Unfolding) והצעותיהם של המחברים למחקר עתידי אודות המושג (Hoover, Mark; Mosvold, Reidar; Loewenberg Ball, Deborah; Lai, Yvonne, 2016).

  • תקציר

    כמורי מורים, אנו רוצים שהמחקר שלנו ישפיע בתרומתו למדיניות ולפרקטיקה חינוכית. אולם, קיימת הבנה מועטה לגבי דרכים בהן מורי מורים עשויים להיות מעורבים באופן פרודוקטיבי יותר הן זה עם זה הן עם קובעי מדיניות על מנת למקסם את השפעת המחקר שלהם. בהסתמך על מחקר אמפירי וניתוח מסמכי מדיניות, מאמר זה מבקש לטפח "דיאלוג קובע מדיניות-חוקר" יוצר, באמצעות הבנה רבה יותר של פרספקטיבות קובעי המדיניות לגבי מה שמעצב את קבלת ההחלטות שלהם והתפקיד הנוכחי של ראיות מחקר בהחלטות אלה (White, Simone, 2016).

  • תקציר

    כדי לקדם באופן יעיל את התנועה הממוקדת בתלמיד, חשוב להבין את דאגותיהם של סטודנטים להוראה לגבי הוראה בכיתות הפוכות משולבות טכנולוגיה. מחקר זה סקר את הדאגות לגבי הוראה בכיתה הפוכה של יותר מ-470 סטודנטים להוראה. כדי להבין את תפקידם של הבדלים אינדיבידואליים, נחקרו מאפיינים אישיים כגון מסוגלות עצמית להוראה, ידע המורה, ומאפיינים דמוגרפיים אחרים. התוצאות מראות שלסטודנטים להוראה היו לרוב דאגות עצמיות. מסוגלות עצמית וידע לא-טכנולוגי של המורה קושרו לרוב שלבי הדאגה (Hao, Yungwei; Lee, Kathryn S., 2016).

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה להעריך את התפיסות של פרחי הוראה הקשורות להתנסויות בשדה ואת האיכויות של הרפלקציות הכתובות שלהם. נותחו אלפיים וארבע מאות ערכי יומן שנכתבו בידי 75 מועמדים להוראה בכדי לסווג האיכויות שלהם. בנוסף, נערכו ראיונות מובנים למחצה עם כל הנבדקים במחקר. התוצאות הראו שמירב הערכים הכתובים סווגו כטכניים. אחוז קטן בלבד מהנבדקים הגיע לרמה הגבוהה ביותר של רפלקציה שכונתה טרנספורמטיבית (Mustafa Ulusoy, 2016).

  • לינק

    יורם אורעד, המנהל הפדגוגי של רשת שלובים, מפרסם תגובה מעניינת ועתירות תובנות לכתבתו של אודי מלכה במגזין "הגיע זמן חינוך": "אודי מלכה הוא איש חינוך שאני מעריך. במאמרון בלוג בהיר וממוקד שכתב לאחרונה ונקרא בשם "ילדים וטכנולוגיה – גבולות מטושטשים או מציאות חדשה?", הוא דן במגמות עולמיות המשנות את פני החינוך. בין היתר הוא מציג את IOT (האינטרנט של הדברים), התקנים לבישים שונים ומציאות מדומה. הוא דן גם בלמידה משמעותית והקשר שלה לטכנולוגיה. מלכה דן גם בניתוח למידה באמצעות טכנולוגיית ה-Big Data. המאמר הוא, כאמור, בהיר וממוקד אך אני רוצה להניח במוקד דווקא את הפדגוגיה ולא את הטכנולוגיה החינוכית. כמו אנשי חינוך אחרים, ביניהם טובים ואף מעולים, ההתייחסות במאמר הבהיר הזה היא שוב מנקודת הראות של הטכנולוגיה ולא של הפדגוגיה. קשה לי לקבל זאת משום ששנים כה רבות אנחנו מתלהבים (ובצדק) מיכולות הטכנולוגיה וממה שהיא מאפשרת אך כאשר דנים בה בהקשר החינוכי, משום מה אנחנו נוהגים במקרים רבים להציב את הטכנולוגיה לפני החינוך" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מחקר זה יישם את המסגרת המושגית קהילת חקירה (Community of inquiry) ללמידת מורים על ידי תכנון וחקירה של פרקטיקה משתתפת מקוונת שבה 14 מועמדים להוראה היו מעורבים בהערכה והבנייה מחדש משותפת של המשוב הכתוב שלהם לגבי נוכחותם בהוראה, נוכחותם הקוגניטיבית ונוכחותם החברתית. הנתונים כללו את יומני הפעולה של המועמדים להוראה בשלוש הנוכחויות, רשמי התצפית שלהם לגבי פרקטיקת המשוב של מורים עמיתים, המשוב שלהם לגבי גרסאות שונות של טקסטים של תלמידים, ותעתיקי פורומים של דיונים ושל חדרי צ'ט (Yang, Shih-Hsien, 2016).

  • סיכום

    הממצא המרכזי של מחקר-סקר זה הוא שאף כי מתוך רשימות קורסים וסילבוסים הדבר לא נראה, יש עיסוק רב ורחב בנושאים של אתיקה בחינוך בתוכניות להכשרת מורים במגוון מגמות וכיוונים. המאמר מדווח על תוצאות סקר בין-לאומי על חינוך אתי בתוכניות להכשרת מורים בחמש מדינות: ארה"ב, אנגליה, קנדה, אוסטרליה והולנד, ובוחן את הקשר בין תכנים של חינוך אתי לבין כיוונים רחבים יותר של הכשרה מקצועית (Warnick & Silverman, 2011). מטרות הסקר: לאשש (או לערער) ממצאי מחקר קודם שנעשה בתחום זה (Glanzer & Ream, 2007) ולבחון מתודולוגיות אחרות לאיסוף נתונים. שאלות הסקר: (1) כיצד תופסים מורי מורים לאתיקה את התכנים שהם מלמדים כהיבט של הכשרת מורים? (2) אילו גורמים מוסדיים מעכבים הפעלת קורסים של חינוך אתי? (3) מהן מטרות הקורסים הקיימים? (Maxwell, M., Tremblay-Laprise, A., Filion, Boon, H., Daly, C., van der Hoven, M., Heilbronn, R., Lenselink, M., & Walters, S).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם מאמרון חדש הבוחן דרכים להגדלת מספר המורים המשלבים את טכנולוגיות המיחשוב והאינטרנט בהוראתם: "טכנולוגיות המיחשוב והאינטרנט זמינות במערכת החינוך כבר שנים. מורים רבים אמנם משתמשים בהן, חלקם כדבר שבשגרה, אך לצד אלה, מורים רבים אחרים נצמדים עדיין לשיטות ולפלטפורמות ההוראה הישנות ונמנעים מלהשתמש בטכנולוגיות אלה. מדוע זה עדיין קורה, שנים רבות לאחר שהטכנולוגיות כבר כל כך זמינות ומה אפשר לעשות כדי לשכנע מורים להשתמש בטכנולוגיות מיחשוב ואינטרנט כאשר יש בכך לשפר את עבודתם?" (יורם אורעד).

  • תקציר

    המחבר מתאר גישה ופעילות לפיתוח והערכה של מה שהוא מציין כיכולות פדגוגיות בספרדית של מורים דו-לשוניים עתידיים. לאחר הדגשת הערך של אסטרטגיות מבוססות-תוכן ומבוססות-משימה לפיתוח יכולות בספרדית הרלוונטיות מבחינה מקצועית, המחבר מספק הערכה של ביצוע שפה בעל-פה הספציפי להוראה של שני מורים דו-לשוניים לעתיד. לסיכום, המחבר מזהה השלכות עבור תכנון תכנית הלימודים ופרקטיקה בכיתה Cristian R. )Aquino-Sterling, 2016)

  • סיכום

    המאמר מתאר מחקר שנעשה ב-34 נשים, שבחרו בחינוך לגיל הרך כקריירה שניה. מטרתו הייתה להציע תכנית לימודים מותאמת להוראה לגיל הרך כקריירה שנייה בהינתן שתכניות הלימודים להכשרת אקדמאים להוראה נגזרו מתכניות הלימוד לתואר ראשון, ללא התייחסות להון האנושי שהלומדים מביאים איתם. המחקר בחן את ציפיות הנחקרות מתכנית ההכשרה הקיימת, את המיומנויות והכישורים שרכשו, את הערך המוסף של אלה ואת הבנת אופן שילובם של הלומדים בתהליך ההכשרה כבסיס להעצמתם (שוש ויצמן ומירה קרניאלי).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר לקדם הבנה אמפירית של דיספוזיציות מחקריות של מורי מורים, כחלק מבירור המשמעות של תהליכי התפתחות מקצועית של מורי מורים. בשלב הראשון פותח כלי להערכה עצמית (בן 20 פריטים) של מורי מורים את הדיספוזיציות המחקריות שלהם שהועבר ל-472 מורי מורים (בפלנדריה, בלגיה). בשלב השני נחקרה הדיספוזיציה המחקרית תוך שימוש בכלי שפותח במטרה לבחון הבדלים בין תת-קבוצות בעלות רקע התנסותי שונה (ותק בהוראה בחינוך חובה, התנסות במחקר, משך העבודה כמורה מורים) והקשרי העבודה (סוג מוסד ההכשרה) (Tack, H., & Vanderlinde, R).

  • סיכום

    מאמר זה עוסק בתהליכי האקדמיזציה שחלו על המכללות להכשרת מורים ובהשפעותיהן השונות. עיקר ההשפעות שמתוארות במאמר נוגעות לקידום מורי המורים במכללות, לסיווגם, להגדרת זהותם המקצועית ולקידום זהותם המחקרית.

  • סיכום

    מטרת המחקר המתואר במאמר הייתה לתאר פעילויות של חונכות אדפטיבית כפי שהן מתוארות ע"י מורים חונכים בראיונות המתייחסים לעבודתם, ולחקור מאפיינים של חונכים אדפטיביים. זאת בהנחה שהבנת המאפיינים עשויה לסייע בגישור בין דגמים מרשמיים של חונכות לבין המציאות (Cain, 2009). אוכלוסיית המחקר כללה 18 חונכים מתכניות הכשרת מורים שונות בהולנד. בהתבסס על שאלון ממיין שנערך במחקר קודם (van Ginkel et al., 2015), נבחרו חונכים בעלי תפיסת החונכות כהתפתחותית וחונכים בעלי תפיסה אינסטרומנטלית של חונכות (van Ginkel, G., Oolbekink, H., Meijer, P. C. & Verloop, N).

  • סיכום

    המחקר מציג מבט על חונכות למתכשרים להוראה מזווית הראייה של תרומתה להתמקצעות של החונכים. החוקרים בחנו את תפיסת השינוי בעיני חונכים מבתי ספר יסודיים, מחטיבות ביניים ומבתי ספר תיכון שחנכו סטודנטים שהתכשרו להוראת מדעים בגישת ה-STEM (הצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הטענה המרכזית היא שקבלת תפקיד חונך, גם לזמן קצר, עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על תפיסות, רפלקציה ורעיונות על הוראה של המורים החונכים. בתהליך של חונכות, מורים מעורבים בהתפתחות מקצועית בצורה סמויה אך משמעותית (Smith, J., & Nadelson, L).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי של סיוע בקידום קבוצת חקר של מחקר עצמי. קבוצת החקר תוכננה כפרויקט להתפתחות מקצועית, שבו שישה מורי מורים מנוסים חקרו את הפרקטיקות שלהם תוך שימוש בגישה של מחקר עצמי. הרציונל הפדגוגי של הסיוע בקידום התבסס על ארבעה עקרונות תיאורטיים בהסכמה רחבה לגבי האופן שבו מורי מורים יכולים לעבוד באופן אפקטיבי על ההתפתחות המקצועית שלהם (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין