מילת מפתח: הכשרת מורים: תפיסות
מיון:
נמצאו 100 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    במהלך שלושת העשורים האחרונים הלך והעמיק המחקר העוסק במאפייניהן הייחודיים של קבוצות הגיל הדוריות, המכונות בעברית עֻקְבָּה (ובלשון רבים עֻקְבּוֹת) או באנגלית generational cohorts. כדי להקל על ההבנה, בסיכום זה הן יכונו קבוצות גיל או קבוצות גיל דוריות. במחקרם החלוצי מראשית שנות ה- 90 טענו שטראוס והאווי (Strauss & Howe, 1991) שקבוצות הגיל השונות מושפעות מגורמים מגוונים המעצבים את בני ובנות הקבוצה סביב חוויות ונושאים משותפים. כשבאמתחתה מערכת חווייתית וקונצפטואלית דורית זו, נכנסת כל קבוצת גיל לסביבה החינוכית, למקום העבודה ולעולם השיווק העסקי, מצוידת בהשקפות ייחודיות לה.

  • סיכום

    הכשרות המורים מכילות כיום מורכבויות רבות והן מעלות שאלות שונות בעלות השלכות על העתיד. כמה מהסוגיות המשפיעות על ההכשרות נוגעות לרמת האחריותיות הנדרשת מהן לצד הסטנדרטיזציה הנכפית עליהן מלמעלה (Sachs, 2016). סוגיות אחרות מתייחסות לכניעתם של מורים לצווי התרבות ההישגית, תוך ביקורת מתמדת על פעולותיהם, המתלווה לירידה באוטונומיה המקצועית שלהם, וכל זאת בסביבה של חשד וחוסר אמון עליה מעידים מורים ברחבי העולם (Sachs and Mockler, 2012). על כל אלה יש להוסיף שינויים של השנים האחרונות שנגרמו בעקבות גלי ההגירה והרב תרבותיות המוסיפים עוד נדבכים לעבודת המורה ומשליכים כמובן גם על מורכבות האתגרים של הכשרות המורים.

  • סיכום

    המאמר הנוכחי מבקש לבחון את השפעתה של תוכנית להכשרה ראשונית של מורים. המאמר מאמץ גישה של תיאוריית המורכבות, שרואה בהכשרת מורים מערכת מורכבת ולא תהליך. מערכת זו בנויה ממקבץ אינטראקציות סימולטניות ברמות מגוונות, שבה המתכשרים להוראה לוקחים חלק לתקופה מסוימת. המחקר המתואר במאמר מתייחס לתוכנית להכשרת מורים באוניברסיטה מבוססת-מחקר בניו-זילנד, ששמה דגש על הכנת מורים לסביבה מגוונת מבחינה תרבותית ושפתית, בין היתר באמצעות תוכנית פרקטיקום מגוונת. המחקר בוחן את עמדתם של מועמדים להוראה, של מאמנים של מתכשרים להוראה מתוך בית הספר, של מרצים להכשרת מורים ושל אנשי ניהול ואדמיניסטרציה בתחום ארצי של הכשרת מורים בנוגע לשאלה הבאה: מה מבין כלל הגורמים האפשריים משפיע על למידת הוראה לכל בתוכניות להכשרת מורים?

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בחן נתונים המתייחסים לכ-12,000 תלמידים בכיתות ג'-ז', שבסוף שנת הלימודים נבחנו במבחן סטנדרטים לאומיים בניו-זילנד. מטרתו הייתה להשוות בין הערכות המורים את תלמידים אלה למול הישיגיהם במבחנים הלאומיים. באמצעות מחקר זה, מבקשים החוקרים לדון בתופעה של הערכות סובייקטיביות של מורים ובאתגרים העולים ממנה.

  • סיכום

    המחקר העצמי השיתופי המוצג במאמר זה תיווך תהליך של בניה משותפת של אינטראקציה סימביוטית בין ידע תיאורטי וידע מעשי. התנועה הלוך וחזור של החוקרים בין שתי דרכי ידיעה אלה הובילה לעידון ולדיוק בפדגוגיה ובהבנות התיאורטיות שלהם. לדעתם דפוס רקורסיבי זה של אינטראקציה נראה מבטיח כדגם לתמיכה ובחינה של התפתחות של מורי מורים הפועלים בטריטוריות מעשיות חדשות במסגרות ההכשרה. כאן מדובר במעבר לפדגוגית הכשרה מבוססת-פרקטיקה במסגרת עיונית של גישת פרקטיקות ליבה (Peercy, M. M., & Troyan, F.J).

  • סיכום

    במוקד המאמר (שהוא פרק בספר) עומדת תמונת מחקר הכשרת מורים בשנים 2012-2000. תחום מחקרי זה הוא שדה מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות סותרים על מטרות המחקר ועל מטרות החינוך. הכותבים סקרו כ-1,500 מחקרים בניסיון למפות את התחומים והגישות שהם מבטאים במונחים של תכנים, השפעות חברתיות ותהליכים גלובליים על בחירת הפרדיגמות המחקריות ועל פרשנויות החוקרים ומסקנותיהם. הם ממשיגים את "מחקר הכשרת מורים" כ"פרקטיקה חברתית ממוצבת היסטורית" (historically situated social practices), מציגים שלושה כיווני מחקר מרכזיים העולים מן הסקירה ומנתחים אותם על פי תצורות (configuration) רבות של פרקטיקות מחקריות הצומחות מתוך הקשרים חברתיים, היסטוריים ופוליטיים מורכבים. ברוח הגדרתן הכותבות מזהות עצמן כנשים בכירות בקהיליית העוסקים בהכשרה, כחוקרות וכנשות מעשה בעלות מחויבות לשונות ולשוויון המעורבות בבחינה ובביקורת של היבטים מדיניים ופוליטיים מורכבים של הוראה והכשרת מורים (Cochran-Smith, M., & Villegas, A.M).

  • לינק

    פרופ' שלמה בק, לשעבר נשיא מכללת קיי לחינוך ומי שעמד כמה פעמים בראש פורום המכללות האקדמיות לחינוך, מודאג. את ספרו החדש הוא כתב "מתוך תחושה עזה של דאגה לעתידה של הכשרת המורים בישראל", כדבריו. בצדק. דאגה זו מוצאת את מקומה בכל אחד מפרקי הספר המפורט שלפנינו ובעיקר בשורה האחרונה שלו, שאינה מביאה בשורה בדמות הצעה להכשרת מורים חדשה. עם זאת, הספר פותח את אחד הדיונים החשובים ביותר שהיו כאן בשנים האחרונות בתחום הכשרת המורים ובעיקר אינו חושש מהדיון בקשר בין הכשרת המורים לבין הפילוסופיה שלה (אריה קיזל).

  • סיכום

    מחקרים על הכשרת מורים עתידית זיהו שתי תמות הדורשות מחקר נוסף: השתנות האופי של הידע והשתנות היכולות הטכנולוגיות. החוקרים במאמר זה בחנו את המפגש בין שתי תמות אלה ואת השתמעויותיו להכשרה. במאמר נעשה ניסיון לקדם את הדיון על עתיד הכשרת המורים בעידן שבו קובעי מדיניות, כלכלנים ומדינאים מאתגרים בהחלטותיהם את האוטונומיה של מורי מורים (Darling-Hammond, 2010). זאת ע"י פתיחת הדיון למורי המורים עצמם (Burden, K., Aubusson, P., Brindley, S., & Schuck, S).

  • סיכום

    המאמר מתמקד בשאלת התפקיד הגדל והולך של קרנות פילנתרופיות וגופים פרטיים בעיצוב מדיניות ומעשה בהכשרת מורים בארה"ב, זאת תוך הצגת מערכות ההכשרה הקיימות ככושלות ומכשילות. השאלה המרכזית: אם הנטייה ההולכת ומתחזקת להעברת האחריות על הכשרת מורים לגופים מסוג זה היא הפתרון לבעיות האמיתיות הניכרות בהכשרת מורים איכותיים. תשובת הכותבים לכך שלילית, והם פורסים במאמר את מאפייני התופעה ואת הטיעונים של מצדדיה ושל שולליה, ומציגים את עמדתם הם (Zeichner, K., & Pena-Sandoval, C).

  • מאמר מלא

    הרבה מאוד ממה שמורים נדרשים לדעת על מנת להצליח הוא סמוי מן העין למרבית הציבור. ב-1823 נפתחה בקונקורד שבוורמונט תכנית ראשונה להכשרת מורים. מאז נמשך מאבק בין שתי גישות – שבתוכן שונות רבה: א. דוגלי הפרופסיונליות של ההכשרה; ב. דוגלי הדה-רגולציה. הוויכוח הממושך הזה מתנהל מאז ועד היום כאשר המושג "אלטרנטיבי", שהחל את דרכו כמשהו נחות ושלילי, הפך למילת קסם – אפילו במוסדות שמרניים ומכובדים (ציפי ליבמן).

  • מאמר מלא

    בספרו "בשביל(י) ההכשרה להוראה" (הוצאת מכון מופ"ת) מעלה שלמה בק, פרופסור חבר לפילוסופיה במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע, שאלות נוקבות: האם ניתן ליהפך למורה טוב ללא הכשרה? כיצד הכשרת המורים תתאים עצמה לצורכי הדור הבא? האם תוכניות חלופיות להכשרת מורים יתפסו את מקומן של התוכניות המסורתיות? (רווית שרף).

  • לינק

    הספר מציע חקירה פילוסופית של המשבר שבו מצויה הכשרת המורים בעולם גלובלי, ניאו-ליברלי, קפיטליסטי, עולם שההפרטה ותרבות הצריכה שולטות בו. הוא עוסק בהאשמות הרווחות נגד הכשרת המורים ומראה שברקע שלהן מצויות מחלוקות עקרוניות באשר לדמות המורה הרצוי, למטרותיו, לתפקידיו ולמעמדו ביחס לתלמידיו. רבות מההאשמות הללו מבוססות על תפיסות מיושנות הנוגעות לזהותו המקצועית של המורה ה"טוב".הספר מפתח מטא-תאוריה של הכשרת מורים שמתארת שלוש תפיסות בסיסיות של הכשרה ( שלמה בק) .

  • לינק

    הרעיון של "התנסות מעשית מבוססת-מחקר" ('(research–informed כולל בתוכו לא רק שימוש במחקר על הוראה יעילה שבה מורה-המורים מעלה הצעות לפרקטיקה, אלא גם במחקר העוסק בתהליכי למידה מקצועית המצויים בבסיס המבנה והעיצוב של תוכנית ההכשרה עצמה(Furlong, 2013). קיימות גישות שונות ליצירת אינטגרציה כזו בין מחקר ומעשה. בעוד שבתוכניות הכשרה רבות הורחב הזמן המוקדש להתנסות מעשית באחרות – הודגשו התהליכים שבאמצעותם נוצר ידע ע"י הכוונת המתכשרים/המתחילים לפעול כחוקרים, ואימוץ אוריינטציה של פתרון בעיות (Burn, K. & Mutton, T).

  • לינק

    הספר על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה מפגיש את הקוראים עם מדיניות פיתוחם המקצועי של המורים בישראל, החל בתקופת הכשרתם, דרך התמחותם וכניסתם לתפקיד, ולאורך עבודתם בשדה ההוראה. תפקיד המורה נותר עמוד התווך של מערכת החינוך. עם זאת הפנים המשתנות של מערכות חינוך בארץ ובעולם לרבות תפקידו של המורה בתוכן, מחייבות חשיבה מחודשת על אודות מדיניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מורים. הספר נועד להציג ולבחון את התפיסה בדבר נחיצותו של רצף בהתפתחותם המקצועית של המורים, תפיסה הנגזרת מן הצורך הקיומי בלמידה ובהתעדכנות מתמדת לאורך החיים במציאות המשתנה תדיר של המאה ה-21. שלובים בו במארג ייחודי פרקי מדיניות, מחקר ועשייה בכל אחד משלבי הרצף ( שרה שמעוני, אורית אבידב-אונגר (עורכות) .

  • סיכום

    התכניות האקדמיות להכשרה להוראה בישראל פועלות במסגרת "המתווים המנחים" שהמועצה להשכלה גבוהה החליטה עליהם בשנת 2006 בעקבות המלצות ועדת אריאב, שהוקמה לבחינת עקרונות ההכשרה האקדמית להוראה. המתווים החליפו את "הדגם המנחה", שפורסם בדצמבר 1981, ששימש בסיס לתהליך המכלול של המכללות ולהפיכתן מבתי מדרש (סמינרים) למוסדות אקדמיים. המדיניות הנהוגה בארץ אימצה את דמות המורה הקלינאי, אם כי היא מתחילה לחקות מספר דגמים אמריקניים דוגמת ה-TFA. הדגם הפיני אינו מקובל עליה. על אף שהמתווים ממליצים על התפיסה הפרקטית-רפלקטיבית, אין הם רואים במחקר שעורכים המתכשרים את בסיס ההכשרה. ההוראה אינה נתפסת בהם כמקצוע המחייב לימודי תואר שני מחקרי, על כל המשתמע מכך. ההנחה שהכשרה מבוססת-מחקר היא מודל שלפיו לומד המורה איך ללמד את תלמידיו וכיצד להפוך גם אותם ללומדים אוטונומיים ועצמאיים, אינה נחלת הכול. נוסף על כך, המתווים אינם תומכים באידיאל המורה הכולל, אינם דורשים מהמורה להכיר את הדידקטיקה המאפיינת את ההוראה הכוללת ואינם מדגישים את מרכזיותו של תחום הדעת בבניית אופיו של התלמיד. מחבר המאמר סוקר גם מספר תכניות הכשרה ניסוייות בהקשר הישראלי ( שלמה בק) .

  • לינק

    הספר עוסק בתהליכים הקשורים בהבניית הזהות המקצועית בהוראה ומשקף את העשייה הרבגונית של רשת עמיתי המחקר במכון מופ"ת. הספר מוכיח כי חוקרים החוברים יחדיו מעשירים את עולם הידע ומוסיפים לו תובנות וממצאים הנובעים מכל מחקר בנפרד, מהעשייה הקבוצתית ומהמרקם השלם. שערי הספר עוסקים במדיניות המעצבת את ההכשרה להוראה בישראל, במתרחש במכללות לחינוך בתקופה של מציאות משתנה ובסוגיות המאפיינות את הזהות המקצועית ואת התפתחות המקצועית של המורה בישראל במאה ה-21. ( רמה קלויר, לאה קוזמינסקי).

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון אמונות וערכים של מתכשרים להוראת חינוך גופני באמצעות ניתח ופרשנות של סיפורי מורים אהודים. מורים לחינוך גופני יודעים, כמורים אחרים ואף ביתר שאת, שתוצאות ההוראה הנבנית בהווה ייראו ויובנו רק בעתיד (למשל הקשר בין פעילות גופנית לבין בריאות). שאלות המחקר: (1) מיהם המורים האהודים על מתכשרים להוראת חינוך גופני ?; (2) האם יש אב-טיפוס של מורה אהוד בעיניהם?; (3) אילו תכונות של מורה אהוד הם מציינים? ( Smith, M.A., & Schmidt, K ).

  • לינק

    במאמר זה, מבקש המחבר להציע כמה נקודות לחשיבה אשר לדרך שהמכללות יכולות לקבוע לפיה את זהותן.המחבר טוען כי יש שלושה מקורות למוסר: מקור נאור, מקור רומנטי והמקור העל-אנושי. למקורות המוסר השלכות חשובות על מערכת החינוך, שכן הם מציבים בפניה מטרות שונות. מכל אחד מהמקורות מתחייבות מסגרות חינוכיות אחרות ותכנית לימודים אחרת, גלויה וסמויה.ככלל, בפועל אין כמעט מוסד או תכנית הכשרה הניזונים רק מתפיסה מסוימת אחת. במציאות פועלים יחסי גומלין בין התפיסות, המשפיעים לא במעט על המתרחש. מערכת הכשרת המורים צריכה להיות 'מאוזנת'. היא צריכה לשלב בפעילותה הגיונות סותרים ולדאוג לטפח מורים שיוכלו לשלב באישיותם ובפעילותם את השכל, את הרגש ואת האמונה (שלמה בק, 2012).

  • לינק

    הסוגיות של הכשרת מורים נמצאות תדיר על סדר היום הציבורי בארץ ובעולם, ורפורמות ושינויי מדיניות מוכרזים חדשות לבקרים. במהלך השנים הוקמו מספר ועדות חשובות, הן של משרד החינוך והן של המועצה להשכלה גבוהה, עסקו בסוגיה של עובדי הוראה והכשרתם.כל הוועדות האלה, הרפורמות והשינויים באו בעקבות תחושה ברורה של אי-שביעות רצון ממערכת החינוך, ובעיקר מכוח ההוראה והכשרתו. מחקר זה מבקש לבדוק את דרכי ההתמודדות של המכללות להכשרת עובדי הוראה עם השינויים המוחלים עליהן, וכן את האיזונים ואת הבלמים שבמערכת היחסים המתוחה שבין קובעי המדיניות למכללות (מירי לוין-רוזליס, 2012).

  • לינק

    הטענה המרכזית של כותבי המאמר היא הצורך במחקר הערכה מבוססי-עדות (evidence-based )של תוכניות הכשרת מורים בארה"ב, כדי לקבל ממצאי אמת שיהוו תשתית לשיפור התוכניות וההכשרה בכלל. הם משתמשים במושג "תרבות" לתיאור גישה זו. הכשרת המורים נאבקת באתגר של הכשרת מספר מספיק של מורים איכותיים שעבודתם עם תלמידים מתרבויות ומרקעים שונים תהייה יעילה ותביא להעלאת ההישגים (Wang et al., 2010). .נראה שכיום מתחזק המעמד של התנועה למען חינוך מבוסס-עדות (evidence-based education) הגורסת שהחלטות על דרכי עבודה ומדיניות צריכות להתקבל על בסיס עדויות אמפיריות, כדי שתמצאנה את פוטנציאל הטרנספורמטיבית וההנעה לחידוש הקיים בהן (Cochran-Smith, 2009). קיימות כבר יוזמות שמטרתן ליצור תרבויות מחקר חדשות כאלה או להכניס שינויים בתרבויות הקיימות, כדי לשפר את המחקר וההערכה בהכשרה (Beare, P ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין