מילת מפתח: הכשרה מקצועית
מיון:
נמצאו 33 פריטים
פריטים מ- 21 ל-33
  • לינק

    מאמר זה מביא לידי ביטוי את התפיסות של קהילת למידה (cohort) של סטודנטים להוראה לגבי התנסות בלמידה מקוונת במהלך שיבוץ מתכשרים בבית הספר במוסד סיני על-תיכוני. המאמר חוקר באופן ביקורתי את הגורמים התורמים באופן חיובי ללמידה מקצועית מקוונת ולהתפתחות של הקהילה. לצורך כך אומצה גישת חקר מקרה אתנוגרפית ( Hou, Heng, 2015).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את ביטויי התמיכה הרגשית והתמיכה המקצועית שניתנו ע"י חונכים למורים מתחילים בחינוך מיוחד בתוכנית קליטה שכללה מרכיב מובנה ומרכזי של הערכה. שלושת הממצאים המרכזיים של המחקר היו: (א) תהליך ההערכה המובנה היווה הנחייה לחונכים בפעילויות המשוב וההנחיה שנתנו למורים המתחילים, (ב) התמיכה הרגשית והתמיכה המקצועית היו קשורות זו בזו לכלל תמיכה הוליסטית שסייעה להתפתחות המורים המתחילים בשנה הראשונה, ו-(ג) רוב המורים המתחילים לא ראו במרכיב ההערכה מרכיב מעכב בעבודתם עם החונכים (Israel, M., Kamman, M.L., McCray, E.D., & Sindelar, P).

  • סיכום

    המאמר עוסק בכניסה להוראה במסגרת הכשרת מורים (Zeichner, 2005). המחקרים העוסקים במעבר לתפקיד זה הצביעו על התובענות והקושי הקיימים בתהליך (Murray & Male, 2005). לדעת הכותב סיבה אחת לקושי היא השינוי באופי תפקיד ההוראה ובציפיות לאקדמיות והרחבת תפיסת ההוראה אל מעבר לנדרש בהקשר הבית ספרי (Brandenburg, 2008). נראה שבמוסדות הכשרה רבים פיתוח מומחיות בתחום ההכשרה אינו זוכה להערכה גבוהה ונתפשת כ"עבודה קלה" (Labaree, 2005). הביקורת על מורי מורים ושל מורי מורים מתמקדת בכך שהם פועלים לבדם ובעצמם בבניית הידע המקצועי שלהם. אין הכוונה לומר שכל מורה מורים זקוק להתחלה מן הבסיס אלא במיוחד לצורך בשינוי תפיסת ההוראה (Berry, 2013) ברמה אישית וברמה מוסדית (John Loughran).

  • סיכום

    העיסוק באיכות ההוראה של מורי מורים ובבסיס הידע הנדרש להם מועט למדי ( Martinez, 2008, Goodwin & Kosnik 2013). המחקר הנוכחי מתייחס לכך: א) מהם מרכיבי הידע הבסיסיים הנדרשים למורי מורים על פי דעתם? ב) כיצד מעריכים מורי מורים את התכשרותם בתחומים אלה? ג) כיצד ניתן להשתמש בהתנסויותיהם כבסיס להכשרה עתידית של מורי מורים? במחקר השתתפו 293 מורי מורים בעלי תואר דוקטור העוסקים בפועל בהכשרת מורים (Goodwin, A. L., Smith, L., Souto-Manning, M., Cheruvu, R., Tan, M. Y., Reed, R., & Taveras, L.).

  • מאמר מלא

    ראיון שקיים פרופסור יורם הרפז עם פרופסור הווארד גרדנר: לפי הניתוח שלי, האדם הטוב הוא זה שמתנהג באופן מוסרי כלפי הסובבים אותו. המוסריות מתוארת יפה בעשרת הדיברות, בכלל הזהב "ואהבת לרעך כמוך" ובמערכי עקרונות עתיקים אחרים. אבל עבודתי אינה מתמקדת ב"מוסריות בין שכנים", אלא ב"אתיקה של תפקידים". העובד הטוב — או ליתר דיוק, איש המקצוע הטוב — מצטיין מבחינה טכנית; מעורב בעבודתו; ומבצע את העבודה הזאת בצורה אתית. אני מדבר על שלושה E — מצוינות [excellence], מעורבות [engagement] ומוסר [ethics]. האזרח הטוב — בקהילתו, במדינתו, בעולם — מכיר את הכללים הרלוונטיים בקהילתו; אכפת לו והוא מעורב בקהילה; והוא מנסה להגשים מטרות למען טובת הכלל ולא רק למטרותיו האישיות.

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לזהות את ההתפתחות של למידה מווסתת-עצמי של סטודנטים במהלך תכנית להכשרת מורים לתארים מתקדמים.אוריינטציות הלמידה של הסטודנטים להוראה נמדדו באמצעות שאלון ופעילויות הוויסות שלהם נמדדו באמצעים של יומנים של שאלות מובנות רובות.הניתוחים הראו שהסטודנטים להוראה הפכו לפאסיביים יותר בוויסות שלהם במהלך התכנית. יתר על כן, שליש בלבד מהסטודנטים להוראה שינה את הלמידה בכיוון של למידה עצמאית מכוונת משמעות (Endedijk, Maaike D.; Vermunt, Jan D.; Meijer, Paulien C.; Brekelmans, Mieke, 2014).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר ניתח משובים של שמונה חונכים שהתייחסו לאותו שיעור במדעים שלימד מתכשר להוראה בסיום שנת הלימודים בבית הספר. השיעור צולם בווידאו והוקרן למשתתפים. מטרת ניתוח שמונה המשובים הייתה להציג קווי דמיון, הבדלים ורציונליזציה במטרה לפתח כלי משוב ולערב את קהיליית החונכים בשיח לשיפור תהליכי החונכות (Peter Hudson).

  • לינק

    מתברר כי קורסים מקוונים רחבי היקף מסוג MOOC היו קיימים והיו פעילים עוד לפני הקורסים המקוונים האקדמאיים מסוג MOOC ( שאותם הניפה לראשונה בעולם האקדמי פרופסור דפנה קולר הישראלית) . זכות הראשונים לפיתוח קורסים מקוונים מסוג MOOC שמורה לחברה בינלאומית אשר בסיסה באירלנד בשם ALISON , הפועלת כבר מעל 7 שנים בשוק הבינלאומי ומכוונת בעיקר לקורסים מקוונים בתחומי ההכשרה המקצועית . במגזין פורבס האחרון מתפרסם ראיון מעניין עם Mike Feerick , מנכ"ל החברה , על הלקחים והניסיון שהם צברו מהפעלת קורסים מקוונים רחבי היקף ( MOOC ) לתחומי ההכשרה המקצועית וההנדסאות. הקורסים של ALISON מוצעים בכל העולם , במיוחד במדינות המזרח התיכון .

  • סיכום

    המאמר סוקר 47 מאמרים שעסקו בהתנסות מעשית בהכשרת מורים ובתרומתה להתפתחות של המתכשרים להוראה, תוך התמקדות בהתנסות מעשית בבתי ספר עירוניים ו/או בתי ספר באוכלוסיות חלשות. התקציר שלהלן מביא חלק ממצאי הסקירה המקיפה תוך התייחסות לכמה שאלות ונושאים (Anderson, L.M., & Stillman, J.A ).

  • סיכום

    במסגרת מוסד המחקר של פרקטיקה מקצועית, למידה וחינוך באוניברסיטת Charles Sturt חוקרי הכשרת מורים נענו להזדמנויות שנוצרו ע"י "המפנה הפרקטי" המאפיין תאוריה עכשווית מסביב לעולם ובין דיסציפלינות והפעילו תוכנית בתפישה אחרת של ההתנסות המעשית. החוקרים עובדים יחד ובמקביל, ובודקים דרכים שבהם ניתן לנצל את תשומת הלב המחודשת לתיאוריות של פרקטיקה בהכשרת מורים. מטרתם היא לבנות תיאוריות חדשות שניתן יהיה לבסס תוך שהם מקיימים אינטראקציה בתוך וסביב החינוך הגבוה, מדיניות החינוך בבתי הספר ומסגרות רגולטוריות. מסגרות רגולטוריות עלולות ליצור אילוצים ולהתוות החלטות קוריקולריות בהכשרת מורים, הן גם עלולות להתוות את הפרמטרים החברתיים והבין-אישיים של השדה שבו אנו מתנסים כמורי מורים כיום.

  • לינק

    מדינות רבות כבר הכירו בכך שחייבים לקיים מסגרות השתלמות למורים ומנגנון מפקח על לימודי חובה כתנאי להמשך החזקה ברישיון הוראה, ולקידום במערכת. בבריטניה למשל נקראת מסגרת זו NCSL. בהיעדר מסגרות כאלה, מערכת החינוך תמשיך להימצא במגמת נסיגה. הכותב, מנהל ביה"ס לשעבר, סבור כי יש להתחיל לבנות את מסגרות ההשתלמות המתאימות ואת המוסדות שבהם יִלְמד מנהל בית הספר גם הנהגה פדגוגית, ובמקביל יוכשרו שם רכזי המקצוע, עמם הוא אמור יהיה לעבוד. כך בהדרגה ובמשך כמה שנים תקום בבתי הספר ההנהגה הדידקטית אותה אנו חסרים כל כך עתה. הנהגה זו תקנה למורים כלי עבודה שכרגע אינם נמצאים בארגז הכלים שלהם ( צבי גלאון).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה להבין את הדרך שבה מתבצעת התפתחות מקצועית בית-ספרית בסביבת אחריותיות עתירת-סיכון. החוקרים התבססו על הספרות העוסקת באחריותיות, בהתפתחות מקצועית ובהקשרים בית-ספריים והרחיבו את המסגרת הפרשנית של מושגים אלה. המחקר מתייחס לשינויי מדיניות, פרקטיקה ותיאוריה שבהם התפתחות מקצועית הפכה למתמשכת, שיתופית ובית-ספרית. החוקרים בדקו רעיונות מסורתיים של מבנה ותוכן והקשר (context) במטרה לרכוש הבנה מעמיקה יותר של התפתחות מקצועית למורים כיום (Rinke, C., & Valli, L).

  • לינק

    המאמר מציג חקר מקרים משווה בין שלושה מקצועות: כהונה דתית, פסיכולוגיה קלינית והוראה והדרך שבה אנשים מתכשרים לעסוק בהם. נבדקו שמונה תכניות להכשרה מקצועית: 3 בסמינרים למנהיגים דתיים, 3 בבתי ספר לפסיכולוגיה ו-2 בהכשרת מורים. מטרת המחקר היא לפתח מסגרת לתיאור ולניתוח של הוראה מקצוע במסגרת של הכשרה מקצועית. המשתתפים: חברי סגל, סטודנטים ומנהלים של כל תוכנית. מסקנות/המלצות: זוהו שלושה מושגי מפתח להבנת הפדגוגיות של הפרקטיקות בחינוך מקצועי: ייצוגים של הפרקטיקה(representations)- הדרכים השונות שבהן מיוצג המקצוע בהכשרה המקצועית ומה חושפים ייצוגים שונים אלה למתכשרים. פירוק/הפרדה של הפרקטיקה (decomposition) – פירוק הפרקטיקה למרכיביה למטרות הוראה ולמידה. גבולות הפרקטיקה– הזדמנויות למעורבות שהן פחות או יותר במסגרת הפרקטיקה המאמר כולל דוגמאות של כל אחד ממושגי מפתח אלה מתוך שלושה המקצועות הנ"ל ( Grossman, P., Compton, C., Igra, D., Shahan, E., & Williamson, P.W).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין