מילת מפתח: הישגים לימודיים
מיון:
נמצאו 161 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם באחרונה (דצמבר 2018) דוח בשם מערכת החינוך: מבט-על. הדוח מציג בפני מקבלי ההחלטות ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת של מערכת החינוך, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלליים בהתוויית המדיניות הציבורית. רבים מהממצאים בדוח השנה מעודדים, ומציגים התקדמות בשורה של מדדים במערכת החינוך בישראל.

  • לינק

    נשאלת אם כן השאלה כיצד להלום את הדרישה לאחריותיות, שנחוצה לשם פיקוח ומעקב אחר רמת תפקוד והישגים, עם הצורך בשיפור אמתי וממשי ברמת הלימודים?דו"ח מיוחד שנערך בארצות הברית בנושא שיפור ואחריותיות מבוססי נתונים הציג 12 המלצות לביסוס מערכות ותהליכים יעילים יותר של שיפור ואחריותיות מבוססי נתונים וראיות:

  • תקציר

    מחקר זה נועד להעריך את מידת התאקלמותם האקדמית של תלמידי תיכון מהגרים בעלי השכלה מקוטעת. באמצעות סקר לאומי שהועבר בארה"ב בקרב תלמידי כיתה י', נבחנו מספר היבטים: מהי שכיחותה של השכלה מקוטעת בקרב תלמידים שנולדו מחוץ לארה"ב, מהי רמת הביצועים האקדמיים של תלמידים בעלי השכלה מקוטעת, אילו קשרים קיימים בין השכלה מקוטעת לבין הישגים אקדמיים ומעורבות אקדמית והאם קיים הבדל בהשפעתה של השכלה מקוטעת על תלמידים שהיגרו בגילאי בית ספר יסודי לעומת על-יסודי.

  • תקציר

    בשני העשורים האחרונים אנשי חינוך ומחקר עדים למהפך בפער המגדרי במערכת החינוך. בארצות הברית ובמדינות מתקדמות אחרות, עולות התלמידות על התלמידים הן בציוני הקריאה, הן בממוצע הציונים בתיכונים והן בשיעור הכניסה למכללות. תופעה חובקת עולם זו מעלה שאלות על הסיבות לאי השוויון בהישגים: האם מקורם של ההבדלים ביולוגיים או נרכשים ומובנים חברתית? האם יש מרכיבים חינוכיים, מעבר לתרומת ההורים והמחנכים, שמתאימים יותר לבנות מאשר לבנים? למשל, תוהה המחקר, האם רק מקרה הוא שנשים מהוות את רוב המחנכות בשלבי הלימוד המוקדמים, בכיתות היסוד וחטיבת הביניים, בתקופה בה תלמידות מתנהגות טוב יותר ומגיעות להישגים גבוהים יותר? המאמר מבקש לעמוד על השפעת מגדר המורה על נערים ונערות בחטיבת הביניים.

  • לינק

    מערכת החינוך הסינית תופסת את המקומות הראשונים בעולם במבחני פיז"ה, אבל השאלה היא באיזה מחיר. יעל עינב, ישראלית המתגוררת בסין, נתקלה בשאלה הזו כשחברה סינית שלה סיפרה לה כי העדיפה לשלוח את בנה בן ה-13 ללימודים בארה"ב, כדי למנוע ממנו את הלחץ הרב שמופעל על הילדים בבתי הספר הסיניים. עינב גילתה בסין מערכת חינוך תחרותית בצורה קיצונית.

  • תקציר

    מאמר זה מסייע בהבנת היחסים המורכבים בין שאיפות הקריירה לבין הישגים חינוכיים מאוחרים יותר בקרב מתבגרים עם צרכים חינוכיים מיוחדים (צח"מ). על פי מסקנותיו, לשאיפותיהם של צעירים בעלי צח"מ השפעה מכרעת על עתידם.

  • סיכום

    כתב העת היוקרתי The New Yorker פרסם כתבה ארוכה על רשת בתי ספר ציבוריים בזיכיון בשם Success Academy, הפועלת בעיר ניו יורק ונתונה במחלוקת ציבורית עזה.תלמידי הרשת משיגים ציונים גבוהים במבחנים האחידים של מדינת ניו יורק. 95% מהתלמידים הצליחו להשיג "דרגת מומחיות" בבחינות במתמטיקה ו-84% השיגו דרגה זו בבחינה באנגלית ואמנויות. זאת כאשר שיעורי השגת דרגת המומחיות הממוצעים בעיר נמוכים בהרבה: 36% ו-38% בהתאמה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת, משום שרוב תלמידי הרשת מגיעים משכבות מוחלשות: רובם הגדול שחורים ולטינים, ולפחות שני שלישים מהם באים ממשפחות עניות. הרשת החלה את דרכה עם בית ספר אחד ב-2006, וכיום יש בה 46 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-15 אלף ילדים מגן הילדים ועד כיתה י"ב.

  • תקציר

    סקירה זו מבקשת לעסוק במחקרים על אודות תרומת תארים מתקדמים של עובדי הוראה לקידום איכות ההוראה, בדגש על תואר שני יישומי או תאורטי, במטרה לבחון סוגיות שעניינן תמיכה ממשלתית בלימודים מתקדמים של עובדי הוראה.

  • סיכום

    לקראת יום השנה ה- 40 של EJTE (כתב העת האירופי להכשרת מורים- European Journal of Teacher Education) מבקש מאמר זה לבחון, במבט לאחור ובמבט אל העתיד, את נושא האחריותיות (במובנה בעיקר כאחריות דיווח) של מערכות הכשרת המורים בארצות הברית. מחברי המאמר טוענים כי בשני העשורים האחרונים, התפיסה לפיה רפורמת הכשרת המורים צריכה לתת דין וחשבון על פעולותיה, כלומר, לגלות אחריותיות, מתבססת על ההנחה שאיכות משופרת של הכשרת מורים תלויה בהערכה ובפיקוח ציבורי, ובמעקב אחר הישגי המוסדות להכשרה ופרחי ההוראה.

  • תקציר

    לחץ רב נגרם למורים ותלמידים בעקבות מדידת ביצועים במסגרת בית הספר. המחקר בוחן כיצד לחצים הקשורים לביצועים משפיעים על שיבוץ המורים בכיתות וכיצד שיבוצי המורים משפיעים על ביצועי התלמידים. באמצעות מחקר אורך הכולל סקרי מורים ומידע על הישגי תלמידים בכיתות שנבחנו ובכיתות שלא נבחנו, הצביעו החוקרים על האופן בו מנהלים משבצים מורים לאור תוצאות המבחנים בשנה שקדמה לשיבוץ, כגון שיבוץ מורים שהביאו לתוצאות טובות בכיתות אשר מיועדות להבחן בשנת הלימודים העוקבת.

  • תקציר

    השימוש של מתבגרים באינטרנט הופך יותר ויותר לנייד, פרטי וללא השגחה. זהו דבר מדאיג לאור העובדה שהאינטרנט משמש יותר ויותר כמדיום להתנסות בקורבנוּת. אף על-פי שיש הכרה רחבה לכך שלקורבנוּת פנים-אל-פנים יש השפעה מזיקה על התוצאות החינוכיות של המתבגרים, פחות ידוע על המידה שבה לקורבנוּת ברשת יש השפעות דומות. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה זו מציעה סינתזה של הקשר בין קורבנוּת ברשת לבין תוצאות חינוכיות של מתבגרים מגיל 12 עד 17, כולל 25 מדידות של גודל אפקט מ-12 מחקרים שהתבססו על מגוון דיסציפלינות (Gardella, Joseph H.; Fisher, Benjamin W.; Teurbe-Tolon, Abbie R., 2017).

  • תקציר

    התפיסות של המשפחות את בתי הספר והמורים, והאינטראקציות עמם, יכולות למלא תפקיד חיוני בתוצאות החינוכיות של אנשים צעירים. על פי תיאוריית המערכות האקולוגיות של אורי ברונפנברנר (Urie Bronfenbrenner), אנשים צעירים גדלים בתוך מערכות מקוננות מרובות של השפעה היוצרות אינטראקציה זו עם זו. על כן, ההתפתחות שלהם מושפעת מאנשים, מתהליכים וממוסדות בכל הרמות, החל מהמשפחה שלהם, עבור בבית הספר שבו הם לומדים וכלה בחברה. מחקר זה בחן את התפקיד של יחסי בית ספר–משפחה, את שביעות הרצון של ההורים מבית הספר ואת הקשרים שלהם להישגים חינוכיים (Hampden-Thompson, Gillian; Galindo, Claudia, 2017).

  • לינק

    למידה מכוונת עצמית היא חיונית להצלחה אקדמית. מודל התפתחות המשאבים ההנעתיים טוען שהורים מקדמים הצלחה אקדמית אצל ילדיהם באופן עקיף על ידי טיפוח לומד מכוון עצמית. במחקר זה, תוך שימוש בניתוח משוואות מבניות ובנתונים שנאספו מ-1,009 תלמידי כיתה ח' בג'וחאי (Zhuhai), סין בשנת 2012, המחברים מתכוונים לענות על שתי שאלות מחקר: (א) אילו צורות של מעורבות הורית נמצאו במתאם גבוה עם למידה מכוונת עצמית ו-(ב) האם למידה מכוונת עצמית יכולה לתווך באופן מלא את הקשר שבין מעורבות הורית לבין ביצועים אקדמיים של תלמידים? (Wang, Hongyu; Cai, Tianji, 2017).

  • תקציר

    הפרקטיקה של למידה מכוונת-עצמית חשובה לסטודנטים מבוגרים מאחר והיא מאפשרת להם ללמוד באופן אפקטיבי תוך תמרון בין עבודה, משפחה ומחויבויות אחרות. מחקר זה מבקש לבחון את מאפייני הלמידה מכוונת-עצמית הנוכחים בתהליך הלמידה של סטודנטים מבוגרים במקרה של אוניברסיטה. נחקר גם הקשר בין רמת היכולת הנתפסת של הסטודנטים המבוגרים בלמידה מכוונת-עצמית לבין הביצוע האקדמי שלהם (Khiat, Henry, 2017).

  • תקציר

    הערך של הרצאות בהשכלה הגבוהה הוא חלק משיח החינוך המודרני בכל רחבי העולם. מחקר זה מבקש להעריך את חשיבותן של ההרצאות עבור מתכשרים להוראה בגני ילדים, בחינוך הקדם יסודי, ובחטיבות הצעירות של החינוך היסודי. המחברים ניתחו הישגים אקדמיים של מתכשרים להוראה שנכחו בהרצאות בנושא של הוראה ולמידת מתמטיקה בהן הנוכחות היא בגדר רשות או עם חובת נוכחות. ציוני הבחינות של סטודנטים בקורס במתמטיקה עם נוכחות בגדר רשות או עם חובת נוכחות נותחו בעזרת מודל לוגיסטי הבוחן את הקשר בין דרישה לנוכחות בהרצאה לבין ציונים. המחקר מספק עדויות לתפקיד החיובי המשמעותי שיש לנוכחות בהרצאות עבור סטודנטים לשם רכישת מיומנויות בהוראה ובלמידת מתמטיקה (Alzhanova-Ericsson, Alla T.; Bergman, Christina; Dinnetz, Patrik, 2017).

  • לינק

    הספר מתאר ומדגים כיצד יכולים בתי ספר לבנות יכולת שתאפשר להם להגיע להישגי תלמידים גבוהים יותר, באמצעות האוטונומיה שניתנה להם בשנים האחרונות – וכך להרוויח את הערך המוסף באוטונומיה – וכיצד יכולות מערכות חינוך לתמוך בבתי הספר. הספר נסמך ברובו על מחקר התומך בחלקה של אוסטרליה במחקר הבינלאומי על אוטונומיה בית ספרית ולמידה (International Study on School Autonomy and Learning – ISSAL), שכולל צוותי חוקרים מאוסטרליה, קנדה, הונג קונג, אנגליה, פינלנד, ישראל וסינגפור. במאמר זה מופיעים תקצירים מתוך הספר, שעשויים להועיל ללמידה ולחקירה המתקיימות בסמינרים ובסדנאות (בריאן ג' קולדוול).

  • לינק

    המחברות מציגות מחקר מקיף שבדק את תופעת ההצקה ברשת בהשוואה לממדים ולאפיונים של הצקה פנים-אל-פנים. הן בדקו את קשת המעורבים: המציקים, הקורבנות והעומדים מן הצד בשני המרחבים החברתיים והגיעו למסקנה שמדובר בתופעה זהה שהרשת משמשת לה כר פורה. אלא שקורבנות האלימות ברשת מאופיינים באופן שונה מאשר קורבנות האלימות המתרחשת בבית הספר. ההמלצות המוצעות להורים ולמחנכים כיצד להתמודד עם חולי חברתי זה אכן דורשות מימוש של 'כאן ועכשיו' (מיכל דולב-כהן ונעם לפידות-לפלר).

  • תקציר

    במהלך העשור האחרון, מספר התכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 בבתי הספר עלה בהתמדה. למרות הצמיחה של תכניות אלה, קיימת הסכמה מועטה לגבי תרומתן לתוצרי למידה משופרים. מאמר זה סוקר 65 מאמרי מחקר ו-31 עבודות דוקטורט אשר ראו אור מינואר 2001 עד מאי 2015 על מנת לבחון את השפעתן של תכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 על הוראה ולמידה החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון (Binbin Zheng, Mark Warschauer, Chin-Hsi Lin and Chi Chang, 2016).

  • תקציר

    פער ההישגיות, כסימפטום של אי-צדק חברתי מתמיד, מטריד את החינוך ואת החברה האמריקניים במשך עשרות בשנים. התהום העצומה בהישגיות אקדמית קיימת זמן רב לצד מאפיינים גזעיים ושל עוני. ביצועיהם של ילדים לא לבנים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, בממוצע, גרועים יותר בכל המחוונים של הצלחה אקדמית: ציוני מבחנים מתוקננים, שיעורי מסיימי בית ספר תיכון ושיעורי הזכאים לתעודת בגרות. פער זה מנציח את אי-השוויון הקיים בחברה. למאמצים לסגור את הפער הייתה השפעה מעטה. הפער נותר ולמעשה מתרחב. מאמר זה טוען כי הפער הוא סימפטומטי לפרדיגמה החינוכית מוּנעת החוסר (Zhao, Yong, 2016).

  • סיכום

    המחקר כולל סקירה של 40 שנות מחקר על ההשפעות של מסוגלות עצמית של מורה (teacher self-efficacy) על איכות תהליכים כיתתיים, הישגים אקדמיים והנעה של תלמידים, ורווחה נפשית של מורים. הסקירה כוללת 165 מאמרים (Zee, M., & Koomen, H).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין