מילת מפתח: היסטוריה
מיון:
נמצאו 84 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    יוזמה מבורכת של ד"ר גילה לוי עצמון אשר הנחתה את בתה בת התשע , תלמידת כיתה ד' , לפתח נושא לימודי באמצעות בלוג היסטורי במקום מצגת סטנדרטית. כותבת גילה לוי עצמון בבלוג שלה : "בתי קראה על קורותיו של מרקו פולו וחילקנו יחד את האירועים הרבים בחייו למקטעים קטנים, כך שניתן יהיה להציג כל פרק בפוסט. הטקסטים נכתבו על ידי בתי. חיפשנו יחד תמונות וניסינו לבנות קו זמן שבו הדמות של מרקו פולו מתבגרת עם השנים. לכן גם הפכתי את סדר הפוסטים כך שיציגו את האירועים מתחילת הסיפור ועד סופו" .

  • לינק

    יצא הספר של אריה קיזל "היסטוריה משועבדת – ניתוח ביקורתי של תכניות לימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה כללית מאז קום המדינה.הספר מבוסס על מחקר מקיף ומציג את ההתפתחויות והשינויים שחלו בתוכניות הלימודים ובמטרותיהן וכן את השלכותיהם על ספרי הלימוד. הספר "היסטוריה משועבדת" מציג ניתוח ביקורתי של תכניות הלימודים וספרי הלימוד בהיסטוריה, משנת תש"ח (1948) ועד תשס"ו (2006 ) . במסגרת המחקר המקיף נבדקו ההתפתחויות והשינויים שחלו בתכניות הלימודים ובמטרותיהן, והשלכותיהם על ספרי הלימוד. כמו כן נבדק היחס המספרי והקשר התוכני בין הנושאים שנלמדו בהיסטוריה כללית ובין אלה שנלמדו בתולדות ישראל.

  • לינק

    שיטות חינוכיות במבחן ההיסטוריה. הפער בין דוגמה אישית להטפה חינוכית ובין דיבור למעשה הוא אחד הכשלים העמוקים ביותר במערכת החינוך של החברה המערבית והמקור לאובדן הסמכות ההורית. לכל אורך ההיסטוריה האנושית הוכיחו מערכות חינוך דיקטטוריות וכפייתיות, המבוססות על הפחדה, כי הן מסוגלות לעצב בני אדם בזמן קצר יחסית, לשנותם ולדרבנם למאמץ-יתר ולהגעה להישגים מדידים מרשימים. השאלה הייתה תמיד, איזה מחיר גבו ההישגים הללו, וכמה זמן הם התמידו ( שמואל שם טוב).

  • לינק

    הפער בין דוגמה אישית להטפה חינוכית ובין דיבור למעשה הוא אחד הכשלים העמוקים ביותר במערכת החינוך של החברה המערבית. אובדן הסמכות ההורית נובע לעתים קרובות מהפער הזה . שתי מדינות מובילות במבחני פיז"ה העולמיים, המדרגים את רמת ההישגים החינוכיים בעולם. התוצאות מפתיעות. מצד אחד, פינלנד. זו מנצחת באופן עקבי את כל המדינות המשתתפות ומוכיחה, שבמערכת החינוך שלה קיימים מרכיבים המובילים להישגים מפוארים. מצד שני, סין. בפעם הראשונה שהשתתפה במבחנים (בשנת 2009, בינתיים בעיר אחת בלבד) זינקה ישר אל המקום הראשון. ההפתעה נובעת מכך, שאלו שתי מערכות המבוססות על עקרונות הפוכים ( שמואל שם טוב ).

  • לינק

    כדאי לעשות אתנחתא קצרה מטכנולוגיה ומחשבים ומורכבות יתר בחינוך ולהביט אחורה בנוסטלגיה לעבר גני הילדים הראשונים בא"י . התפתחות גן הילדים בארץ עדיין לא נחקרה ולכן ליקטנו כמה מקורות מידע ראשוניים בנושא. גן ילדים הינו "המצאה" חדשה. מאות שנים היה מקובל כי ילדים הולכים ישר לבית הספר. ובקרב היהודים ל"חדר". בתחילת המאה ה-19 החלו לקום באירופה מוסדות לימוד ראשונים לבני 4-5 ובשנת 1837 הם כונו על ידי המחנך הגרמני פרידריך פרבֶל גן ילדים. במושבות העלייה הראשונה בארץ ישראל ביפו ובירושלים, פעלו בתי ספר עבריים, ובזאטוטים לא טיפל איש מלבד אמותיהם. גן הילדים שהוקם בראשון לציון נחשב לגן העברי הראשון בארץ ובעולם. אותו גן שהוקם בשנת תרנ"ח לא היה גן ממש, אלא מעין "מכינה" לבית הספר. התפקיד העיקרי של ה"מכינה" הזו היה להקנות לילדים. ענת סקילי בסרט מיוני 2011 על גן הילדים הראשון ברחובות בו דיברו עברית, והילדים שלמדו עברית למדו את ה הורים בבית עברית.

  • לינק

    כיצד מלמדים היסטוריה בעידן הנוכחי הרווי באינטרנט מסביבנו ותלמידים שלא תמיד מגלים עניין בשיעורי ההיסטוריה? . היצירתיות של המורה איציק הופמן עשויה לתת לנו כמה ציוני דרך להוראה דינאמית שיש בה כדי לאתגר את התלמידים הפאסיביים . איציק הופמן מציג כיצד ללמד את מסעותיו הדיפלומטיים התזזיתיים של הרצל בסיוע כלים דיגיטאליים באינטרנט .

  • לינק

    ב-14 למרץ – יש לאלברט אינשטיין יום הולדת, הוא יהיה בן 130 ומשהו (צעיר ורענן…). כדי להבין מעט מה עומד מאחורי מיתוס הגאון בוחנת ד"ר גלי וינשטיין, מומחית להוראת המדעים והיסטוריה של המדעים , את ילדותו המוקדמת של אינשטיין ואת אינשטיין כתלמיד בית הספר. למעשה אינשטיין אף פעם לא היה כמו כולם, לא כילד ולא כבוגר. בעוד שפיסיקאים כבר מזמן עבדו במאיצים ועברו לעבוד בטלסקופים ובמעבדות משוכללות, אינשטיין היה נוהג להסתגר בחדר, למשוך למטה את הוילונות וכפי שנהג לומר, "אני אעשה מעט חושבים". המורים בביה"ס התיכון בו למד חשו אצל אינשטיין התנגדות רבה יותר מהרגיל לסמכות, והם הגיבו בהתאם, בצורה לפעמים גסה. מורה אחד הרחיק לכת באומרו שעצם נוכחותו של אינשטיין הרסה את הכבוד שמורה זקוק לו מכיתתו ( גלי ויינשטיין) .

  • לינק

    מורה רנה אמרה שאנחנו יכולים: המסע שעשינו תלמידי ואני בשנות החמישים בדרך לישראל – רנה שפירא. מורה שהיתה לפרופסור לסוציולוגיה חוזרת אל חוויות וסיפורים משנות ההוראה שלה במעברות. כרמל, 314 עמ'. זהו סיפורו של מפגש שראשיתו בשנות החמישים בישראל המתהוה, בגליל, בעמק ובירושלים, והמשכו בשנות האלפיים בתל אביב. המפגש הוא בין המחברת, המורה רנה, שכמורה צעירה יצאה ללמד במעברות, לבין תלמידיה, שהיו אז עולים מארצות מוצא שונות. פסיפס סיפורים אישיים מכמירי לב, שיחות אישיות וקבוצתיות, מסמכים ומכתבים, הנעים בין קרבה של שותפים לתקופה בראשיתית וריחוק של מי שמתבוננים בדברים ממרחק הזמן. הסיפור סוחף את הקורא אתו לתוך עולמם וחייהם של הדוברים. הספר נוגע בנושאים חשובים למערכת החינוך ולחברה הישראלית בכללותה: פלורליזם, כור היתוך, דימוי מגדרי, דרכי חינוך, תנועות נוער, סובלנות הדרה, אלימות, קבלת האחר ואימוצו והשתלבות בחברה הישראלית.

  • לינק

    בשיתוף עם דור לדור – קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות . נקודת המוצא של קובץ מאמרים זה היא ש"ילדוּת" ו"נעורים" הם מושגים מרכזיים בסדר היום מודרני, וכי לא ניתן לדון באידיאולוגיות המודרניות הגדולות ובתהליכים המהפכניים, במשברים ובתמורות התרבותיות שחלו בשלוש המאות האחרונות, מבלי להזדקק להם. אסופת מאמרים זו מתמקדת בילדים ובנערים, יהודים בעיקר, ובתפקידים החברתיים והתרבותיים שהוטלו עליהם בעתות משבר ובתקופות של תמורה ושל שינוי. בצד התפקידים המעשיים והסימבוליים שהוכתבו "מלמעלה", נבחנים גם תפקידים דוריים שגובשו "מלמטה", בקרב הצעירים, בינם לבין עצמם. לכתיבת המאמרים חברו חוקרים מדיסציפלינות שונות, ופתחו פתח לדיון מגוון ועשיר בתחום ענף זה. ספר אחר שנכתב ע"י אותן עורכות: ברוח הזמן: החזרת ספרות ילדים להקשרה ההיסטורי-תרבותי . יעל דר, טל קוגמן, יהודית שטיימן (עורכות),

  • לינק

    שנים רבות של עבודה מאומצת קדמו לפרסום התכנית החדשה (תשס"ג) ללימודי היסטוריה בחטיבה העליונה. מתוך חוברת תכנית הלימודים מבקש ד"ר גדי ראונר להתייחס לחלק ה"מטרות" (עמודים 11 – 13), חלק השייך למכלול הקוריקולרי המוכר כ"מעטפת רעיונית". קביעת מטרות וסידורן אינו תרגיל אינטלקטואלי. הוא גם לא מהווה ריטואל בתכנית הלימודים שחייב להופיע למען הסדר הטוב. על מסמך המטרות להיות כלי שימושי וחי. קודם לכל בידי המורים עצמם כאשר הם באים לתכנן וללמד את שיעוריהם. אולם חשוב יותר להצהיר על המשמעות שיש למטרות ביחס להערכה. על המטרות לקבוע מה וכיצד להעריך את ההישגים הלימודיים של התלמידים. המצב הנוכחי הוא של גירושין בין מטרות לבין הערכה. מצב שבו מטרות לחוד והערכה לחוד הוא מצב אבסורדי ומצביע על אי-סדר. לצערי הרב נתק זה נמשך יותר משלושים שנה לפחות ותקוותי היא שכאשר כל המלחמות תגמרנה והפוליטיקה תפסיק להיות עיקר עיסוקינו החברתי והלאומי, אזי נתפנה לתקן את המעוות.

  • לינק

    ד"ר אריה קיזל כותב בבלוג המרתק שלו על מחקר חדש בתחום ספרי לימוד בהיסטוריה בערבית בישראל. ד"ר חנה שמש (רש) כתבה עבודה מאירת עיניים תחת הכותרת עיצוב הזיכרון בספרי לימוד בהיסטוריה לבתי הספר הערביים במדינת ישראל 1948 – 2008 (בהדרכת פרופ' אלי פודה וד"ר דן פורת, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2009). לדבריה, כתיבת ספרי הלימוד בערבית התפתחה לאור הגישות החדשות להוראת היסטוריה במגזר היהודי גם בתחום עיצוב הספרים וגם בתוכנם: מספרי לימוד מודפסים בכתב אחיד ורציף לעימוד מאיר עיניים וחלוקה ברורה לפרקים ופרקי משנה. מכתיבה פשטנית כרונולוגית לכתיבה אקדמית מעוררת ויכוח ושאלות. מעיסוק בהיסטוריה פוליטית יהודית וציונית להרחבה בנושאי היסטוריה כללית ותולדות הערבים והאסלאם. בתחום ההיסטוריה, קובעת החוקרת, ניתן לומר שפרקים בקורות עם ישראל שולבו בספרי הלימוד בערבית ואילו פרקים מקבילים בתולדות העמים הערבים וההיסטוריה של פלסטין הערבית חסרו או שנכתבו על פי נקודת המבט היהודית-ציונית.

  • לינק

    שלא באשמתם מרבית המורים בבתי הספר מוסיפים ללמד בצורה פרונטאלית כי הם נדרשים לגמור את החומר ומרביתם מוסיפים לשאול שאלות כאלה שהתשובה הנכונה נמצאת בזיכרון של התלמיד הטוב. בדוקטורט שלו ניסה ד"ר גדי ראונר לברר מה מנחה את מורה בהוראתו וגיליתי שלמורה יש מודל מנטאלי סמוי. הוא הסביר שהמורים מלמדים – כפי שהם מלמדים – על סמך הבנתם את הלמידה של התלמידים. בסופו של דבר הוא מצא שההיסטוריה הנלמדת בבית הספר היא סוג מסוים של היסטוריה אירועית-פוזיטיביסטית על פיה: המורים מתארים אירועים היסטוריים (יותר מאשר מסבירים), הם כמעט ולא עוסקים בסיבתיות, הם כמעט ולא נוגעים בעניינים אישיים-אמפאתיים, וגם לא בערכים או במוסר, הם לא עוסקים בזהות ולא בפיתוח יכולות חשיבה ברמה גבוהה. קצת עצוב להודות שבשנת 2010 ההיסטוריה הנלמדת בבית הספר היא סיפור אינפורמטיבי רזה ודל, שטוח ואחיד ושעדיין ההוראה נועדה לגרום לשינון ולא להבנה.

  • מאמר מלא

    לאחרונה נכתבה סקירת ביקורת מעניינת על ספרו החדש של אריה קיזל על תוכניות לימוד וספרי ההיסטוריה . הסקירה נכתבה ע"י ד"ר אסתר יוגב העומדת בראש בית הספר לחינוך בסמינר הקיבוצים. ד"ר יוגב היא מומחית להיסטוריה אמריקנית ולימדה שנים רבות במכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת תל אביב. "קיזל נותן משקל עצום לספרי הלימוד כמסמך קאנוני מכונן זהות. אני סוברת, שבקונטכסט הפדגוגי האמיתי של החינוך ההיסטורי, הענקת קרדיט שכזה לספרי הלימוד הינו קצת מוגזם. אוכל להסכים שמחקר המבקש להתחקות אחר התפיסה של קובעי המדיניות החינוכית בישראל, יוכל לחלצה מהתבוננות בתכני ספרי הלימוד ומחקר השיח שלהם, אך הוא לא יחשוף יותר מאשר את בבועתה של התרבות ההגמונית. השפעתם החינוכית של ספרי הלימוד זניחה לעומת כוחם העצום של הטלביזיה, האינטרנט, האמנות הפופולארית. החשיפה העצומה של הנוער הישראלי לידע היסטורי מאתגר מאמצעים אלה, אפקטיבית הרבה יותר."

  • לינק

    יום עיון "כתיבת היסטוריה והוראתה בראייה רב-תחומית" באוניברסיטת חיפה לרגל צאת הספר "היסטוריה משועבדת" (מאת אריה קיזל, הוצאת מכון מופ"ת, 2008). יום העיון נערך במסגרת המרכז לרב-תחומיות וחקר החינוך של אוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ' אדיר כהן.פרופ' אייל נווה הנואם המרכזי בכינוס : "זה עצוב שמקצוע ההיסטוריה שהוא המקצוע האנושי ביותר לא יכול להיחלץ מסד הפוזיטיביזם. לפחות ב-15 השנים האחרונות לקחו את הוראת ההיסטוריה והכניסו אותה לסד פוזיטיביסטי מדעי ובאמצעות הסד הזה ניטרלו את הרוח מהמקצוע שהפך למשמים ומעיק עד שרוב התלמידים לא אוהבים אותו וחבל". לדבריו של פרופ' אייל נווה, הסיבה לכך נעוצה בין היתר בבחינות הבגרות בהיסטוריה אשר מכוונות את כל הוראת ההיסטוריה מחטיבת הביניים ועד סיום החטיבה העליונה. "כבר בעמוד השלישי של תוכנית הלימודים החדשה לכיתות ז' עד ט' כותבים למורים אודות בחינות הבגרות. קובעים את האוריינטציה של המורה לקראת בחינת הבגרות ולמעשה כופים רודנות של החומר שהיא רודנות של מיומנויות.

  • לינק

    רותי בן-ישי, בבלוג שלה באדיורשת, בו היא מדווחת על המתרחש בכיתה שלה. לפני שבוע רותי כתבה על "שיעור קצת אחר: מסע בעקבות שאלה של תלמיד". במאמרון הזה היא מתארת את מה שקרה בכיתה שלה בשיעור היסטוריה. התלמידים למדו על הקשר בין יוליוס קיסר ללוח השנה הלועזי, ותלמיד אחד שאל על שם מה החודש בו הוא נולד. רותי מתארת את ההרפתקה המידענית המרתקת שאליה יצאה הכיתה בעקבות השאלה, הרפתקה שבה זמינות המחשבים שיחקה תפקיד חשוב. בדוגמה של רותי אפשר לטעום את ההעצמה לתלמידים .

  • לינק

    רותי בן ישי המלמדת בכיתה עתירת מחשבים ניידים בביה"ס במרכז הארץ מדווחת באתר אדיורשת על ההתמודדות שלה בהפעלת תלמידים באמצעות סביבה מתוקשבת באינטרנט בכיתה ובבית. המשימה המתוקשבת אשר היא תכננה והפעילה בשיעור היסטוריה נועדה להקנות לתלמידים מושגי יסוד בתחומי מוסדות השלטון ברפובליקה ברומא , לעורר אצלם עניין, לפתח מיומנויות תקשוב מתקדמות ויותר מכל להפעיל אצלם תהליכי חשיבה. על התובנות שלה והספקות שלה היא כותבת במאמרון באדיורשת .

  • לינק

    פרויקט כתיבת בלוגים חינוכיים ע"י תלמידים לתיעוד היסטורי של השואה הגיע השבוע לפריצת דרך חינוכית והיסטורית כאשר תלמידות מביה"ס אולפנת צבייה בהרצלייה העלו לאינטרנט את הבלוג "רשימותי לגיורא" . הבלוג שכתבו התלמידות ביחד עם ניצולת השואה והלוחמת בנאצים חסיה טאובס מגולל את אחד מסיפורי הגבורה הלא נודעים של לוחמי גטו וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה. "רשימותי לגיורא" אורגן , תועד והוקלד ע"י בנות אולפנת "צביה" בהרצליה כמחווה למחברת לאחר ששמעו את סיפורה המיוחד והועלה לאינטרנט על ידי relationet. הפרויקט החינוכי כולו וגם כתיבת הבלוג על ידי התלמידות הונחה ע"י מר צביקה שוורצמן , מידען ישראלי האחראי על כל המכלול של כתיבת בלוגים ע"י תלמידים לתיעוד זיכרונות ניצולי השואה .

  • מאמר מלא

    מבחני הבגרות בהיסטוריה נגועים מזה שנים רבות בנוסח מחייב למדי וחונק עד מאד של שאלות אשר מחייבות שליפת פיסות מידע קצרות, לעיתים לא מחייבות, מכלל הידע הקיים אצל התלמיד (אם בכלל) והטענתו בתוך מחברת התשובות. גם דרך בדיקת המחברות כובלת וכולאת את המעריך לתוך סד שכל קשר בינו לבין תחום הדעת הרחב והמעמיק הדורש יכולת חשיבה, הערכה, ניתוח וביקורת, מקרי בהחלט. דרך שגויה זו ראויה לבחינה, לשלילה והחלפה כדי לאפשר לתלמיד הישראלי להפיק מלימודי ההיסטוריה ידע ממשי החשוב לו כאזרח העתידי של מדינתו וכחברה בחברה, כסובייקט הראוי לכבוד ולאופק התפתחות. השמרנות הכולאת את המורה והתלמיד בטווח מוגבל של תשובות מתקבלות מחייב שינוי בלא חשש כי תפיסה חדשה של ידע תשמוט את הקרקע מהאמת ההיסטורית, האחת והיחידה. זו האמת שהנרטיב הציוני היה ועודו האחד והיחיד המוביל את כל תוכניות הלימודים בהיסטוריה יהודית והיסטוריה ציונית וכן בהיסטוריה כללית המשועבדת לו בצורה כזו או אחרת ( אריה קיזל).

  • לינק

    אוניברסיטת Leicester הבריטית ניסתה בהצלחה שילוב של משחקים לימודיים ממוחשבים בלימודים גבוהים בשנתיים האחרונות. האוניברסיטה החלה לפני שנתיים-שלוש בפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים המבוססת על סוג משחקים לימודיים מתוקשבים הידועים כמשחקי ממוחשבים להמחשת מציאות אלטרנטיבית Alternative Reality Games (ARGs). המשחקים הממוחשבים הראשונים שפותחו עבור סטודנטים באוניברסיטה הם בתחומי ההיסטוריה והם מאפשרים למידת חקר תוך עידוד הסקרנות של הסטודנטים. הסביבה הממוחשבת פותחה בשיתוף בין מומחי תוכן של האוניברסיטה ובין אנשי מחשב. סביבת המשחק המתוקשב נועדה לטפח מיומנויות חקר של הסטודנטים בתחומי המחקר ההיסטורי . הסטודנטים נדרשים לפעול כבלשים היסטוריים ולפתור בסביבת הסימולציה של המשחק הממוחשב תעלומות שונות ולגלות כישורי מחקר וניתוח מקורות מידע. ממצאי הניסוי שנערך עם סטודנטים שלמדו מיומנויות מחקר בהיסטוריה בשנה הראשונה הצביעו על מוטיבציה רבה ועניין מאד שגילו הסטודנטים וגם על הצלחת הקניית מיומנויות המחקר במהלך הקורס בהשוואה לקורסים הרגילים .

  • לינק

    מערכת החינוך הישראלית צומחת בעת ובעונה אחת עם החברה הישראלית ועם תרבותה. היא נוצרה על ידי החברה העברית בראשית התהוותה והייתה כלי ליצירתה, מאז היא ממשיכה לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית במכוון או באקראי. השתיים משקפות זו את פניה של זו, את מאבקיה ואת בעיותיה של זו וחוזר חלילה. היכרות עם מערכת החינוך פרושה היכרות עם החברה הישראלית, עם הלכי הרוח המקובלים בה, עם השלבים השונים המאפיינים את התפתחותה ועם ציפיותיה לעתיד. בספר זה לוקחת אותנו המחברת למסע היכרות עם מערכת החינוך הישראלית, עם מאפייניה, עם קשייה ועם הצלחותיה מנקודת המוצא שהיכרות וידע הם תנאי להבנה, לשותפות, לביקורת ולשיפור. מטרת הספר היא לתת מבט כולל על סיפורה של מערכת החינוך הישראלית תוך הפניית תשומת לב לזרמים ולמגמות שבה, למגזרים שבהם היא פועלת ולמאפייניה השונים. הספר אינו מתיימר להעמיק בכל אחד מהנושאים הקשורים למערכת החינוך אלא לתת רקע כללי על ציר הזמן, לאפשר את המשך המסע ולעודד חקירה בנתיבים שהקורא יבחר לעצמו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין